XYZT: חומרי חקירה / תערוכה קבוצתית

משתתפים: אבשלום קרסיק ועוזי סמילנסקי, אופיר זמודזיאק, אורטל הרוש, אריאל הכהן, גדי הרצלינגר, דב גנשרוא, טליה ישוב, ליאור גרוסמן, לנה דובינסקי, מאיה בן דוד,  פרנצ'סקו ולטה, שרה קמינקר, שרן אלרן, Stratasys

אוצרות: קרן נבנהויז, שלומית באומן

פתיחה: חמישי, 03.09.2020, 19:00

יום עיון:  שישי, 16.10.2020, בוקר של הרצאות מקוונות בעקבות התערוכה – להרשמה

שיח גלריה מקוון: שישי, 4/12/20, 11:30, עם קרן נבנהויז ושלומית באומן – אוצרות התערוכה- להרשמה

נעילה: שבת, 19.12.2020, 14:00

התערוכה בשיתוף המעבדה לארכיאולוגיה חישובית, המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, ירושלים

הסריקה וההדפסה התלת-ממדית (הנתפשות לעיתים בתור המהפכה התעשייתית הרביעית) נטמעו בחיי היום יום, והשפעתן הרחיקה לכת הרבה מעבר לתרומתן הצפויה לפיתוח שיטות ייצור חדשות. טכנולוגיות תלת-ממד למיניהן משמשות היום למחקר מדעי בשלל תחומים, לפיתוח שיטות חדשות בעיצוב, לשינויים רבי חשיבות בתחום הרפואה וייצור מזון, בפיתוחים בתחום התאורה ועוד. למעשה, טכנולוגיות אלה משפיעות באופן עמוק על ההוויה שלנו, ומשנות בהדרגה את האופן בו אנו תופסים את המציאות ואת התרבות החומרית שסביבנו. על פניו, פעולות הסריקה התלת-ממדית, עיבודה והדפסתה, מתבצעות על פי עקרונות דומים בכול תחום ותחום – אולם, תחומי ידע שונים עושים באותה טכנולוגיה שימושים מגוונים ושונים מאוד זה מזה.

כבר כמה שנים שתכנון בתוכנות תלת-ממד, סריקה והדפסה תלת-ממדיים הם כלים שהשימוש בהם בתחום העיצוב הפך לשכיח, והיום – כמעט לכול סטודנט לעיצוב יש בבית מדפסת קטנה להדפסת דגמים ומודלים לשימוש שוטף. מצב זה משנה את תחום העיצוב הן מבחינת תהליכי הלמידה של המקצוע, מבחינת הכלים התכנוניים והשפה החזותית והחומרית, והן מבחינת אמצעי הייצור.

תערוכה זו היא פרי שיתוף פעולה בין בית בנימיני למעבדה לארכיאולוגיה חישובית שבאוניברסיטה העברית. שיתוף פעולה זה מעלה שאלות לגבי שימושים שונים בכלים טכנולוגיים דומים, בשני שדות ידע בעלי השקה רבת עניין, שהרי הארכיאולוגיים לומדים על היבטים שונים של החברה האנושית באמצעות שרידים של תרבות חומרית מן העבר, ואילו המעצבים הם המתכננים של התרבות החומרית בימינו.

המחקרים במעבדה לארכיאולוגיה חישובית מתבססים על סריקות בתלת-ממד של ממצאים מכל התקופות. מודלים דיגיטליים אלה מאפשרים לחוקרים לקבל נתונים גאומטריים מדויקים של הפריטים שנסרקו. לאחר מכן, תוכנות ייחודיות שפותחו במעבדה מנתחות את הנתונים שנאספו בכדי לתת מענה לשאלות ארכיאולוגיות שלא היו נגישות בעבר; בין היתר, המחקרים במעבדה נועדו להתחקות אחר טכנולוגיות עתיקות, להבדיל בין אסכולות ייצור שונות, ואף לאפיין מהי "טביעת האצבע" האישית של בני אדם שונים שיצרו כלים לפני אלפי ואף מאות אלפי שנים.

שיתוף הפעולה בין המעבדה לבין בית בנימיני מתמקד בהשלכות התרבותיות של המחקר הארכיאולוגי החישובי, ובשימוש בטכנולוגיות דומות לפיתוח מושגים המרחיבים את גבולות המוכר. כמו כן, שיתוף פעולה זה מפגיש בין ארכיאולוגים למעצבים העוסקים בשאלות דומות על העבר, על ההווה ואולי גם על העתיד של התרבות החומרית.

בין היתר, נובעות מהתערוכה שאלות כמו: כיצד טכנולוגיה מתקדמת יכולה לסייע לשחזר את העבר ולשאול שאלות על ההווה? האם ניתן להתייחס לחקר העבר כמדע מדויק? כיום, כשניתן לסרוק, להעתיק ולשכפל ממצאים ארכיאולוגיים נדירים, או חפצי מעצבים יידועי שם, כיצד הדבר משפיע על מעמדם? מה תהיה ההשפעה של "קוד פתוח" על הידע האנושי ועל התרבות? מה יכולות שתי דיסציפלינות אלו, של קונסטרוקציה ודה-קונסטרוקציה, ללמוד זו מזו?

התערוכה מספקת לארכיאולוגים הזדמנות להתבונן בהיבטים תרבותיים-עכשוויים של עשייתם המחקרית, ובמקביל מספקת ליוצרים הזדמנות לעסוק בחפצים מנקודת מבט מחקרית וטכנולוגית. העבודות שיוצגו בתערוכה עוסקות כולן בחיבור שבין טכנולוגיות חדשות לתרבות חומרית, בעבר ובהווה, ומציעות תגובה אמנותית או עיצובית לסוגיות שעולות מהמחקר הארכיאולוגי ומהעיצוב העכשוויים.

בתמונה העליונה עבודה של דב גנשרוא, סריקות תלת-ממד: פרופ' ליאור גרוסמן, המעבדה לארכיאולוגיה חישובית, אונ' העברית, ירושלים, הדפסות תלת-מימד: Stratasys, צילום: מוטי פישביין