חרותת הסלע שהתגלתה בפארק תמנע מציגה סצנה של פעילות אנושית, מרכבות וחיות. במחקר זה, החרותת משמשת כמקרה בוחן לניסוח שיטה חדשנית לחקר טכנולוגיות חריתה קדומות באמצעות שילוב של כלים דיגיטליים, ניסויים ותיאורטיים. המחקר מתחקה אחר המהלך היצרני ומדגים כיצד ניתוח המיומנויות המוטוריות והטכנולוגיות של היוצר, לצד ניתוח המצע החומרי עצמו, יכולים לסייע בהבנת התשתית וההקשר התרבותי של החרותת.
בדימויים המוצגים כאן ניתן לראות מודל תלת־ממדי סרוק של דמות אחת מתוך סצנת "המרכבות" לצד הדמות נראה תקריב המציג את הקו החרות המסמן את גוף הדמות. מדובר למעשה בחתך שהושג באמצעות "פריסת" הקווים החרותים לרוחב, בתוכנה CUT3-D שפותחה במיוחד למטרה זו. מהתבוננות בחתך זה ניתן ללמוד כי הקו נחרת באמצעות פעולת חירוץ כפולה, המתבטאת בשתי נקודות מינימום. ניתוח קווים נוספים מתוך אותה דמות מצביע על שימוש בשיטות אחרות של חריתה. נתונים אלה תורמים להבנת תהליך ייצור החרותת, ובכך מספקים רמזים חדשים לפענוח ההקשר שבו היא נוצרה.
על הקיר מוקרן מבט חזיתי לסריקה התלת־ממדית של חרותת המרכבות.
שותפים למחקר: ליאור גרוסמן ומרסלו דויד המחקר נערך בתמיכת Trust Charitable Wilson W. Robert והתכנית לדוקטורנטים מצטיינים – בית הספר ללימודים מתקדמים במדעי הרוח ע"ש ג'ק ג'וזף ומורטון מנדל
