מחקר זה עוסק באוסף חלוקי אבן מחוררים שנמצאו בכפר פרהיסטורי בנחל עין גב, סמוך לכנרת. הכפר היה מיושב לפני כ־12 אלף שנים, בתקופת המעבר לאורח חיים חקלאי. כמו רבים מהממצאים באתר, האבנים המחוררות הן חידוש לתקופה, ואולי אף מבשרות שינויים טכנולוגיים שעתידים לבוא לאחר מכן.
הסריקה התלת־ממדית של כל פריט יצרה שני מודלים שניתן לנתח: חלוק אבן מחורר וחור. הניתוח הכפול, של היש ושל האין, איפשר לזהות אילו שיקולים הנחו הן את בחירת האבנים והן את עיצוב החור. באשר לאבנים עצמן, ניתן לזהות בחירה מכוונת של חלוקים קלי־משקל וסימטריים. החור נקדח משני כיוונים נגדיים במרכז הכובד של כל פריט. חלק מהחורים עגולים מאוד, מה שעשוי להעיד על קידוח באמצעות כלי לקידוח מהיר, ואילו חלק מהחורים לא עגולים וכנראה נעשו בחירור ידני. עם זאת, הקוטר המינימלי של החור אחיד בכל האבנים.
שילוב הנתונים הביא לשחזור הטכנולוגיה של יצירת הכלים הללו, הערכה של אופן השימוש בהם ואף השערה לגבי מטרתם: פריטים אלה מתאימים לשמש משקולות לטווית חוטים, ולכן החוקרים משערים שהופעתם מעידה על חידוש טכנולוגי בתחום ייצור הטקסטיל. מלאכה זו הוסיפה להתפתח ולהשתרש במהלך התקופה הניאוליתית, החקלאית.
בתערוכה מוצגים תוצרים של ניסוי, שנועד לשחזר את תהליכי הייצור והשימוש בפריטים המחוררים מהאתר נחל עין גב II
שותפים למחקר: ליאור גרוסמן וניר דיק המחקר נערך בתמיכת הקרן הלאומית למדע ומלגות המכון לארכיאולוגיה. תודה מיוחדת ליונית קריסטל
וידאו: 1) עיבוד הפריט המחורר ויצירת מודל נוסף של החור במרכזו. הדמיה: אוהד אורון. 2) שימוש בחלוקים מחוררים לטווית חוטים. שחזור: יונית קריסטל; עריכה: לירון נרונסקי
