העבודה "גביע" מבוססת על סריקה תלת־ממדית של קיליקס (גביע) – כלי מקפריסין – (950-1050 לפנה"ס( – אשר נסרק במעבדה לארכיאולוגיה חישובית ברזולוציה גבוהה מאוד – הרבה מעל למצופה בפרויקטים אינם עיצוביים. קרוב לשתי מיליון נקודות הגדירו את הכלי הקטן הזה. זו סקאלה של רזולוציה שכלי הייצור העיצוביים העומדים לרשות הפרויקט לא יודעים לפענח. בנוסף לסריקת האובייקט, המכון לארכיאולוגיה חישובית סיפק גם סריקות מפורטות של נתוני צבע וטקסטורה. המתח הזה אותו שיוצר בטכנולוגיה הכי בסיסית שיש, לבין הצורך במיליוני נתונים כדי לתאר אותו מדגיש עד כמה אובייקט חומרי הוא מורכב אם מנסים לתאר אותו במדויק, הרבה מהמידע הזה מייצג את המורכבות של פני השטח.
עיצוב וייצור דיגיטלי מאפשר עיצוב צורות מורכבות אבל לרוב מזניח את פני השטח. פני השטח של האובייקט הדיגיטלי נתפשים בדרך כלל כתוצר לוואי של התהליך, האלגוריתמים שיוצרים אותם הם סטנדרטיים ומכוונים להגיע למקסימום יעילות ומינימום סטייה מהאידאל המתמטי של הצורה התלת־ממדית.
שתי הסוגיות האלה מניעות את המהלך בפרויקט הזה, מצד אחד כמות מידע שרק מחשב מסוגל להתמודד אתה, ומצד שני העניין של אלרן בפני השטח הדיגיטליים ובמסורת הקרמית בה ניתנת לפני השטח המון תשומת לב. עבור הפרויקט הזה בנה אלרן תוכנה שמגלפת את התבנית באופן לא סטנדרטי. כרסום דיגיטלי (CNC) "זוחל" לאורך קווי הרשת של הסריקה הדיגיטלית ומשאיר את העקבות שלו כפני שטח מסוגננים שנובעים מתוך הגאומטריה של הסריקה ומהחתימה האישית שלו כמעצב דיגיטלי.
גביע: סריקה תלת־ממדית, כרסום תבנית באמצעות זרוע רובוטית, יציקת חומר קרמי לתבנית. כמו כן מוצג קיליקס – קערה על רגל (חרס) משפחת כלים "המצוירים על לבן" 1, קפריסין, תקופה קיפרו־גיאומטרית 1 (950-1050 לפנה"ס)
מאוסף המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
העבודה "רישומי הכנה" (משמאל) היא סדרת דימויים על אריחים הצרובים בלייזר לתוך המשטח הקרמי. הצריבה בלייזר על גבי החומר הקרמי יוצרת שפה משל עצמה ואילו תהליך ההכנה הממושך של הדימוי המתבצע בעיקר על המחשב, ומאופיין באסתטיקה משל עצמו, נעלם בתוצר הסופי.
אריחים: תכנון דיגיטלי, צריבת לייזר
המעבדה ההיברידית, ביה״ס להנדסה ומדעי המחשב, האוניברסיטה העברית, ירושלים
