E-Ceramics / תערוכה קבוצתית

פתיחה: חמישי, 12/05/22, 19:30

שיח גלריה בבית בנימיני: שישי, 17/06/22, 11:30

מפגש אמנים מקוון: רביעי, 29/06/22, 19:30- להרשמה

נעילה: שבת, 02/07/22, 14:00

אוצרת: שלומית באומן

משתתפים:

Emre Can, Adam Chau, Design Tech – Ezri Tarazi & Haim Parnas & Ofer Berman & Rotem Ifrach, Julianna Dougherty, Noam Dover & Michal Cederbaum, Bat El Hirsh, Sharan Elran, Johnathan Hopp, Kamm Kai Yu, Jonathan Keep, Guy Levakov, Michal & Shay Levitzky, Jolie NGO, Dvir Samuel & Naama Perez, Studio Unfold

מחשבות ראשונות

המעבר לכלי תכנון דיגיטליים מחלחל כבר כמה עשורים והשפעתו על האמנות, העיצוב והקראפט כבר נוכחת. מעבר לכך, בשנים האחרונות הכלים הדיגיטליים אשר שמשו בהתחלה ככלי תכנון ויצירת דגמים (Prototypes), הפכו לאמצעי ייצור של תוצרים בפני עצמם הן בעיצוב והן באומנות. שיטות הייצור הדיגיטליות יוצרות שפה חדשה של חפצים שאינם תלויים עוד בתבניות ובזוויות חליצה. בנוסף, קיומם אינו מותנה בייצור סדרות גדולות, וניתן לשנות את קנה המידה שלהם ולהדפיס בקלות מקובץ אחד עבודות בגדלים שונים בקלות רבה. גם בתחום הקרמיקה ההדפסה התלת ממדית משחררת מיצירת מודל, ויוצרת שיח חדש המפגיש בין העולם הדיגיטלי לבין סדנאות היוצרים השונות בחומר קרמי (תבניות, קדרות, עבודה ידנית).

בשנים הראשונות לקיומה של טכנולוגיה זו, מעצבים ואנשי קראפט חלוצים בתחום, בחנו את ההדפסה הקרמית התלת ממדית, את יכולותיה ומגבלותיה[1], כמו גם את הביטויים שלה בעיצוב ובאומנות[2]. כיום הפכה מדפסת הקרמיקה התלת ממדית לכלי ביטוי שהולך ורווח בקרב אקדמיות ויוצרים שונים, באמצעותו נוצרים גופי עבודה חדשים המשקפים את השפה האישית של מעצבים ואמנים שונים מרחבי העולם.

במקור, המחשבה הייתה להציג תערוכה של המעצבים והיוצרים הישראלים והבינלאומיים המובילים המתמחים בהדפסה קרמית תלת ממדית. אולם, הקורונה טרפה את הקלפים והמדיה הדיגיטלית נכנסה לחיינו בתחומים רבים עוד יותר מאשר לפניה. עוד מגמה שהתחזקה בתקופת הקורונה היא הקושי בשינוע יצירות אמנות ועיצוב בעולם, עד כדי כך שמשלוח עצמו הפך לאחד המכשולים הגדולים ביותר להעברת אמנות ועיצוב יקרי ערך. ערך יצירות האמנות האמיר עוד לפני הקורונה, ובעקבותיו עלו מחירי הביטוח, ואמינות המשלוחים רק הלכה וירדה: האם יגיעו בזמן? כמה זמן יתקעו בנמלים רחוקים? כיצד עיקובים אלו ישפיעו על לוחות הזמנים? וכדומה.

שאלות אלו הפכו למושגים המרכזיים של התערוכה. לכאורה רעיון מאוד פשוט: מעצבים ואמנים ישלחו קבצים לגלריה, נדפיס אותם במסגרת המשאבים המקומיים שלנו, ונציג אותם בתערוכה. זהו פיתרון זול יותר, מקיים יותר, וחוסך את בזבוז המשאבים הכרוכים בהובלת תערוכה בינלאומית.

בנוסף, מהלך זה יאפשר למשתתפים להחליף רעיונות המבוססים על 'קוד פתוח', להטיל ספק בתהליכי הייצור הקיימים, ולהעלות שאלות חדשות לגבי הקשר בין מתכננים ומבצעים בהדפסה קרמית תלת ממדית. כמו כן, נבדקה פעולת המדפסת התלת ממד הקרמית כ'מתרגמת-על'. שאלות נוספות שעולות מתוך תהליך העבודה הן מה המשמעות של המפגש בין חוכמת ידיים לעולם הדיגיטלי? באיזו מידה הדפסה קרמית תלת ממדית מאתגרת מוסכמות משני העולמות? האם הדפסה של קובץ זהה על ידי שתי מדפסות קרמיות שונות תיתן את אותה תוצאה כמו שנהוג לחשוב על מוצרים דיגיטליים פולימריים? או שהיא תושפע מסוג המדפסת, אופי המבצע, סוג החומר, הזיגוג, התנור וכדומה?

ציפיות, כישלונות והצלחות

בית בנימיני פנה באמצעות 'קול קורא' למעצבים ואמני קרמיקה מובילים מחו"ל העוסקים בהדפסה קרמיקה תלת ממדית בהצעה להצטרף לפרויקט. מיד עלו שאלות רבות, כמו 'איך נוודא שהביצוע מתאים לתצוגה'? 'של מי זכויות היוצרים על העבודות שיודפסו'? 'איך תיווצר תקשורת בין היוצרים למבצעים? 'האם התוצרים ראויים להדפסה'? וכדומה… מרבית היוצרים אליהם פניתי הסכימו להשתתף בפרויקט, מה גם שחלקם הגדול פעיל ממילא בקהילה משותפת המובילה את התחום בשנים האחרונות, ודוגלת ב'קוד פתוח', ושיתוף הדדי של ידע[3]. ההדפסה הקרמית התלת ממדית – בשונה מאחותה הפולימרית – זקוקה לנוכחות פעילה של המדפיס.ה משום שההדפסה בחומר רך מצריכה טיפול מתמשך לכל אורך ההדפסה. המדפיסים.ות המקומיים נתקלו בבעיות רבות ובלתי צפויות, הנעוצות בקושי בתקשורת בין לאומית, ובעבודה בסביבה טכנולוגית שונה: המדפסות – כל אחת והתכונות שלה, החומר הקרמי המצוי בישראל לא תמיד תואם את זה של היוצר.ת, הזיגוג ותהליכי השריפה שונים – כלומר התהליך זימן לנו הפתעות רבות, כישלונות וגם הצלחות.

E-Ceramics

התערוכה E-Ceramics הציבה אתגר גדול הנובע מהצורך לפענח קבצים דיגיטליים ליצירות אמנות העומדות בפני עצמן. כל אחד ואחת מן המדפיסים התמודד עם שאלות של תקשורת בינלאומית על כל המשתמע מכך, גישור על פערים תרבותיים וטכנולוגיים.

העבודות בתערוכה ממחישות את הפוטנציאל של השפה הצורנית של הדפסה תלת ממדית קרמית. אם בשנים הראשונות של הטכנולוגיה נראו בייחוד ניסיונות לבחון את הגבולות הצורניים של התחום ושחרור ממגבלות היכולת הידנית והקרמיקה התעשייתית, היום – ניתן לומר כי שפה זו הפכה לחלק מאמירה תרבותית רחבה, התוחמת בחובה גם אמצעים טכנולוגיים חדשים וגם שאלות רלוונטיות של זהות אישית, מקומיות מול גלובליות, עבר מול הווה, שימושיות מול עולמות מופשטים, וקיימות מול תהליכים בזבזניים של משאבים וחומרי גלם.

[1] לדוגמה, הפרויקט l'Artisan Électronique (האמן האלקטרוני) של סטודיו Unfold, מחלוצי ההדפסה הקרמית התלת ממדית

[2] לדוגמה, האובייקטים הקרמיים המודפסים של אמן הקרמיקה ג'ונתן קיפ Jonathan Keep

[3] למשל באתר האישי של ג'ונתן קיפ  (Jonathan Keep) ניתן למצוא הוראות להרכבה עצמית של מדפסת תלת ממדית.