8 בוגרים – אודות עיצוב 2014

בית בנימיני מארח:

התכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב

פתיחה – יום חמישי 19/02/15 19:30

בערב הפתיחה יתקיים מיצג של מאי קיסרר מתוך הפרויקט "לקראת אובייקטים פוסט דיגיטאליים"

נעילה – מוצ"ש 28/02/15

וביום שבת ה – 28 לפברואר- בשעה 12:00, יתקיים שיח גלריה בהשתתפות המציגים.

שעות פתיחה – ראשון – חמישי 11:00-19:00, שישי ושבת – 11:00-14:00

בית בנימיני, רח' העמל 17, תל אביב

אוצרות: גלית שבו, יהונתן הופ. מציגים: אבי אור, ג'יבום ג'ונג, דנה בן שלום, יעל הולנדר, ירון הירש, מאי קסירר, נאורה ציגלר רוזנברג, רמי טריף. מנחים – פרופ' חנן דה לנגה, פרופ' עידו ברונו, מאיה בן דוד, ליאורה רוזין, גלית שבו.

התערוכה "8 בוגרים" מציגה את פרוייקטי הגמר של בוגרי התמחות "אודות עיצוב" בתכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל. המעבר מעיצוב חפץ לניסוח והצעת פלטפורמות, ניכר בעבודות הבוגרים הטריים של ההתמחות. שמונת הבוגרים מציגים מזווית מבט אישית, וריאציות של שיכלול כלי התבוננות, שיכלול כלים שימושיים, ושיכלול כלי חשיבה ועיצוב. העבודות בתערוכה עוסקות במושגים כמו זיכרון, מסורת, זמן, ושיתופיות בעידן הדיגיטאלי.

גלית שבו ראש מסלול אודות עיצוב: אחד ממוקדי העניין בשנה האחרונה, מסתמן כעיסוק בשכלול כלים. בעבודות המוצגות בתערוכה ניתן לזהות השאלת רעיונות מעולמות שונים, והכלאתם לכדי כלי עבודה ומתודה חדשה ואישית. במאיץ חלקיקים שכזה, בו התנגשות בין שני חלקיקים מגלה ממה הם מורכבים ואיזו אנרגיה נוצרת, מתנגשים, מוכלאים ומשודכים: מרחב ספרותי ומרחב עירוני (אבי אור), עולם דיגיטלי ממוחשב ועולם אנלוגי ידני (מאי קסירר), ומושגים מתחום הפסיכולוגיה משמשים ככלי לפיתוח מערכת כלים לריכוז ובהייה (דנה בן שלום). מוטיבציות של חדשנות מתעמתות עם הרצון לשימור העבר (רמי טריף ונאורה ציגלר-רוזנברג), השאיפה לפשטות מתערבבת בקצב חיים מורכב ותזזיתי (ג'בום ג'ונג), ופלטפורמות שיתוף ברשת מנסות לדלג על מגבלות הזמן והמקום (יעל הולנדר וירון הירש).

התמחות "אודות עיצוב" מאפשרת למעצבים-יוצרים לגבש גישה ביקורתית ושפה אישית תחום דינאמי של עיצוב אקספרימנטאלי ובוחנת את תפקידי המעצב בעולם משתנה. בוגריה משתלבים כיוצרים, אוצרים, כותבים, מרצים ויזמים משפיעים בשדה העיצוב והתרבות. התוכנית שואפת להעשיר חקירה יוצרת, ולהרחיב את מנעד הפעולה העיצובית. הלימודים עוסקים במגמות עכשויות בשיח הבינלאומי של עולם העיצוב, מתוך הקשרים פילוסופיים, חברתיים, תרבותיים וטכנולוגיים.

רחוב נרטיבי: מרחב עירוני אישי כדרך חדשה להתבוננות על סיפור חיים

אבי אור (Avi Orrr)

מנחה: פרופ' חנן דה לנגה / ליווי אקדמי: ד"ר יונה וייץ

רחוב נרטיבי, הוא פרוייקט המספר את סיפור חייו של אדם באמצעות מפת הרחובות והבתים בהם התגורר במהלך חיו. טקסט שזור במיפוי ושרטוט תלת ממדי יוצר דרך חדשה לשימור זיכרונות. הבית הראשון המופיע ברחוב חייך, הוא הבית שבו נולדת, והאחרון הוא זה שבו אתה גר עכשיו. בחירת תחנות הזמן המיוצגות ברחוב הנרטיבי, מאפשרות התבוננות על העבר ויוצרות הבנה חדשה של ההיסטוריה האישית: מה הודחק, מה נחקר, מה שומר ומה הודגש.

הפרויקט מספר את סיפור חייו של אביו של אבי אור, ניצול שואה שביתו הראשון נהרס ברומניה.

היסטוריוגרפיה אישית חדשה המבוצעת כעבודת רישום ידני בדיו שחור (עט פיילוט 0.5) על נייר, בקנה מידה אחיד, ללא צבע, ללא סרגלים, ללא מחשוב, ללא הדמיות ריאליסטיות. הרישום האדריכלי מבוצע במרווח שבין דו ממד לתלת ממד, בשניים וחצי ממדים, כך שהחזית הפונה לרחוב ותוכנית הגגות פרושים ומחוברים. הפריסה הגרפית יוצרת ריבוי נקודות מבט, עומק, אווירה ותנועה של העין בתוך הציור.

זמן "מה": חפצים של זמן ביניים

דנה בן שלום

מנחה: פרופ' חנן דה לנגה

הפרויקט מציג מוצרים לזמן בהייה שמתחקים אחרי פעולות אינטואיטיביות שאנו עושים ממילא בזמן "מת" או בהמתנה. זמן של בהייה הוא זמן לא יצרני ועל כן לא יעיל לכאורה. אבל אלו הם הרגעים והשעות בהן אנו שקועים בעצמנו, ובמהלכן אנו בוראים רעיונות חדשים.

עבודה זו מבקשת לדון בזמן בהייה כערך עליון, באמצעות מערכות של אביזרים לריכוז עצמי, שפותחו כתוצר של מחקר אישי אודות ההתנהגות האנושית בזמני ביניים. מדובר בכלים של ריתמיקה והדהוד עצמי, שאפשר לכנותם כ'חפצי מעבר למבוגרים' או 'מסבחה מערבית'. מצד אחד אלו הם פריטים שמסייעים לאדם להגיע להלך הרוח שמאפיין את אותו זמן "מה" (זמן ביניים) בעבורו, ומצד שני, בעצם קיומם הם מדגישים הם את תלותנו במכשירים חיצוניים.

הפרויקט מציג מספר אובייקטים שמתבוננים ומתחקים אחר התנהגויות פיזיות, חושיות, רפטטיביות, המאפיינות מצבי בהייה וריכוז כמו מילול שיער, גירוד, קילוף, ותנועתיות חזרתית.

בין הפריטים, רעשן לברך או למפרק הקרסול שמשמיע צליל בזמן הקפצת הרגל, טבעת כפולה לריקוד אגודלים, קסילופון מיניאטורי לאצבעות הידיים – למי שבזמני הביניים מתופפים עם האצבעות, יריעות עץ לקיפול ושבירה סימטרית כאלטרנטיבה למי שנוהגים לפרק קיסמים או לקרוע ולקפל מפיות וכרטיסי אוטובוס.

מנגנון של חיים פשוטים Mechanization of Simple Life

ג'יבום ג'ונג (Jaebeom Jeong)

מנחה: פרופ' עידו ברונו

ג'יבום ג'ונג פיתח מנגנון מכאני, לירי שמתחקה אחר התנועות הרפטטיביות והבסיסיות של עובדי השוליים והעוברים ושבים בשוק במחנה יהודה בירושלים. "מנגון של חיים פשוטים" מבטא את נוכחותם של אלו באמצעות אובייקטים, המהדהדים את הפעולה האנושית בקצב תנועתם במרחב. בדומה למאכלי היונים או למנקים – שפעולתם משפיעה על חיינו הופכת אותם ממורכבים לפשוטים – גם האובייקטים מתפקדים כצעצועים תמימים ומייצגים מורכבות אך גם מעט עליבות; הם חשופים, שבריריים ולכאורה שוליים וחסרי תועלת.

PARASIGHT

יעל הולנדר ( Yael Holander)

מנחה: ליאורה רוזין

מתוך מחקר מעמיק על מערכת היחסים הסבוכה של אדם-טכנולוגיה נוצרה האפליקציה PARASIGHT (טפיל), פלטפורמה וירטואלית שמפרה את הסדר הקיים של יחסי הגומלין המצויים ברשתות החברתיות כיום. בבסיס האפליקציה נרקמים יחסים בין "מארח"-בעל המצלמה, לבין "טפיל" שעוקב אחר המארח ומחליט מה יתועד ובמה ישותף. PARASIGHT מעבירה את השליטה בתיעוד התכנים לצופה, ומציבה זרקור על המציאות המתהווה בין הנצפה לצופיו, בעידן הדיגיטאלי העכשווי.

לקראת אובייקטים פוסט-דיגיטליים

מאי קסירר (May Kassirer)

מנחה: מאיה בן דוד

הפרויקט מציג סדרת ניסיונות של התערבות בתהליך יצור ועצוב במדפסת תלת מימד.

נוצות, תערובות של פיגמנט, ואבקות הוחדרו למדפסת בזמן עבודתה, וייצרו שטח פנים שונה, מורכב ובלתי צפוי. מאי קיסרר עוסקת במגע האדם שאבד במהלך המהפכה התעשייתית, ומעניקה מגע אישי ומקורי, ומייצרת אובייקטים אינדיבידואלים גם כשמדובר בשיעתוק ובטכנולוגיה מתקדמת.

הפמוט המכאני

נאורה ציגלר רוזנברג (Neora Zigler) 

מנחה: גלית שבו

מערך של פמוטים מודולריים להרכבה אישית, שחלקיו מיוצרים בהדפסת תלת ממד. כל ערכה מאפשרת מספר עיצובים אישיים לפמוט הביתי. האסתטיקה של הפמוטים והנראות המכאנית שלהם עומדת בסתירה לחזות של פירטי יודאיקה קלאסיים, ומבקשת להתכתב עם העיצוב של הבית החילוני. הפרויקט עוסק בגלישת מנהגים ומסורת מהעולם הדתי לחברה החילונית.

מסורתיזציה: שינוי, שימור, מסורת ועיצוב

רמי טריף ( Tareef Rami)

מנחה: פרופ' עידו ברונו / ליווי אקדמי: ד"ר יונתן ונטורה

הפרויקט ביקש לבחון את השינויים החברתיים והתרבותיים שעוברים על החברה הדרוזית בישראל, שניצבת על מפתן דלתה של התרבות המערבית הצרכנית כ"תרבות לוויין". בתיווך החוויה הפרטית של רמי טריף כמעצב הפועל בקרב מסורות קראפט, חוקר הפרויקט את משמעותו של שדה העיצוב ככלי של שימור.

טריף מציג שלושה אובייקטים שבוחנים שימושים חדשים במוטיבים מסורתיים: מטפחות רקומות, פינג'ן – מקינטה ושולחן ביתי. מקור ההשראה המרכזי של המעצב טמון בעבודת יד נשית מסורתית שאופיינית לתרבות הדרוזית. הפריטים מתחקים אחר מלאכות כמו ריקמה, שזירה, וריקוע, ומציעים גירסאות עדכניות לפריטים מסורתיים.

בתוך כך מבקש רמי טריף לחדש ולשמר מנהגים כמו קשירת המטפחת. ולהפיח רוח חיים חדשה במסורת האירוח הדרוזית. טקס שתיית הקפה, מקבל פנים חדשות במעין מקינטה דמוית פינג'ן מרוקע, ושולחן קפה שמעוצב בשילוב של חוטי טקסטיל וגוף מתכת.

עיצוב שיתוף: MakerMatch

ירון הירש (Yaron Hirsh)

מנחה: פרופ' עידו ברונו

פרוייקט 'עיצוב – שיתוף' מבקש לרתום את מהפכת השיתוף החברתי לטובת קידום פרויקטים בתחום העיצוב. לעומת פלטפורמות עיצוב קיימות, כמו Etsy ו- Fiverr, המהוות זירות מסחר של מוצרים, MakerMatch מבקשת לעודד שיתופי פעולה בין מעצבים ובעלי מלאכה כבר בשלב הפיתוח והעשייה. ולגבשם כקהילה משתפת.

הפרויקט מציע כלי שמאפשר מהלך תקשורתי מאורגן ומתכונן בין בעלי מקצוע, ומשמש כמרחב יצירתי פורה להחלפת ידע, באופן שמאפשר צריכה שיתופית, שיתוף וצבירת ידע, החלפת חומרים ועוד. המוצרים שיוצגו בתערוכה יוצרו על ידי אנשי מקצוע שונים בעולם והורכבו על ידי הירש בארץ. המוצגים הם תוצאה של שיתוף פעולה בין מייקרס זרים זה לזה, שהתגבשו כקבוצה משתפת, בהתאם לכלים שפיתח הירש בפלטפורמת-MakerMatch.

לפרטים נוספים: עידית שילוח – 0506702019

back to top