Disintegration / Marek Cecula

אוצרת: שלומית באומן

פתיחה: שישי, 23/2/2024, 10:00-14:00

נעילה: שבת,  13/4/2024, 14:00

הרצאה: חמישי, 22/2/2024, 16:30 (ללא עלות, בהרשמה מראש כאן)

שיח גלריה: שבת, 24/2/2024, 11:30

כבר כמה עשורים מארק צצולה (נ. 1944, פולין) הינו דמות מרכזית בזירה הבינלאומית בשדה העיצוב הקרמי, בקשר הפורה בין עיצוב ואמנות, ובמערכת יחסים יוצאת דופן עם פורצלן. צצולה פועל בזירה זו כמעצב, אמן, יצרן, אוצר ומחנך. הרוח של מארק צצולה היא בינלאומית, והוא פועל היום בפולין ובניו יורק, אחרי שנדד במשך שנים גם בין ישראל, ברזיל, נורבגיה, אנגליה ועוד.

צצולה מחובר בכל נימיו לייצור התעשייתי בפורצלן, ולמסורת זו באירופה, ויוצר לצד גוף עבודות שימושי יוצא דופן גם אופנים שונים לשיבושה (במיוחד בשיתוף פעולה עם Ćmielów, מפעל פורצלן הפועל כ-230 שנה בפולין). העבודות של צצולה מאופיינות ברמת ביצוע גבוהה מאוד, במשחקיות, בקשר בין רעיונות מופשטים לשימושיים ולחיפוש של שפה השואבת את מקורותיה מהמודרניזם של המחצית השנייה של המאה ה-20. במהלך השנים עבודותיו עוררו דיון רחב ועדכני המחבר בין צלעות המשולש אמנות, עיצוב וקראפט – ואף הרבה מעבר לכך.

צצולה  פועל תוך כדי מעבר בין עולמות שונים ולעיתים מנוגדים, ובכך הפנה את תשומת הלב העולמית לייצור התעשייתי של פורצלן כנשא של תרבות, כמושא לחקירה, כמגרש משחקים וכזירה לגיטימית ופואטית לפעולה.

התרומה של צצולה לדיון זה היא חלוצית וייחודית בשדה בו רווחו בעבר שתי טעויות נפוצות: הקראפט נתפס כמיושן, והתעשייתי נתפס כחסר נשמה. דווקא החיבור בין השניים בהובלת צצולה סחף אחריו תנועה עולמית גדולה של מעצבים ואמנים שהחלו לפעול בתפר שבין תעשייה לקראפט – תנועה ששינתה את פני העיצוב הקרמי ברחבי העולם. התוצרים של מגמה זו הוצגו בתערוכה המונומנטלית The Object Factory (2008-2009), אותה אצר מארק צצולה ב-Gardiner Museum, טורונטו, קנדה וב- MAD Museum, ניו יורק, ארה"ב.

צצולה ממשיך להוביל בעולם את קו התפר בין הייצור התעשייתי לבין היצירה היחידנית והאמירה האישית, שבמרכזן הפורצלן – הפרא האציל של החומרים הקרמיים הנמצא תמיד בבסיס עבודתו.

העבודות (רשימה חלקית בלבד): Scatology (1992), Mutants (2000), The Porcelain Carpet (2002), In Dust Real (2005), ו- Seeds (2015) הן עבודות פורצות דרך כל אחת בדרכה: צצולה נשען על כלי עבודה תעשייתיים כמו תבניות, אך בו זמנית מפנה להן עורף. הוא מתנגד לקונפורמיזם האסתטי של המודרניזם ופורץ את גבולותיו, כמו יוצר מעין אנדרטאות סדרתיות לכישלון הקולקטיבי של הדמיון המודרניסטי. הוא משבש את השלמות ומעריך את הפגום. צצולה מתייחס לקראפט מסורתי ולשיטות תעשייתיות בהערכה עצומה ויוצר להם פרשנות אישית תוך יצירת רבדים עשירים של משמעויות חדשות, לא מתוך נוסטלגיה ורומנטיזציה – אלא מתוך הבנת חשיבותם התרבותית. הטבע האנושי תמיד יקבל ביטוי בעבודותיו, וייפגש עם שלמות צורנית וביצועית.

בעבודות של צצולה תמיד יהיה נוכח צילו של הכלי השימושי. לעיתים באופן ממש ישיר ולעיתים בהדהוד עמום. מ-1976 יוצר מארק צצולה במסגרת הסטודיו Modus Design, ויוצר סדרות קטנות ומרגשות של כלים שימושיים מפורצלן, המאתגרות את הייצור ההמוני, מתייחסות לטקסים שונים של אכילה מתרבויות שונות ומנסות לנסח נוף שולחני חדש.

בנימה פחות אופטימית, השנים האחרונות הביאו איתם 'רוחות חדשות' המנשבות בעולם ובישראל, הפורמות את היחסים בין האזרחים למדינותיהם, קוראות תיגר על המבנה הדמוקרטי של החברה, וחושפות את חולשותיה של הדמוקרטיה ביניהן הקושי שלה להגן על עצמה. המגמות העולמיות והמקומיות בהקשר זה נשזרות זו בזו.

בישראל, האסון המתגלגל אותו אנו חווים עדיין טרי וניכר בכל היבט של החיים. ולמרות המאפיינים המקומיים של המשבר הנוכחי, אי אפשר להתעלם מהמגמה העולמית של קריאת תגר על המבנה הדמוקרטי ושיבוש מהותי של יחסי הכוח בין אזרחים במקומות שונים בעולם לבין מגמות שלטונית טוטליטריות ההולכות ומתחזקות.

התערוכה Disintegration מגיבה למגמות אלו, והפורצלן, בהקשר זה עובר תהליך של שיבוש, פירוק והתכלות. בכך מוסיף צצולה נדבך נוסף של עשייה בפורצלן: הנדבך הביקורתי והנוקב. מארק צצולה במילותיו מנסח זאת באופן מצמרר וכל כך אקטואלי:

"אין כמו פורצלן כדי ללכוד את המציאות האפלה של עולמנו היום.

הטבע השברירי והיקר שלו עומד במוקד הטקסים היומיומיים שלנו בבית, והוא בעל תפקידים חיוניים בחיינו לא רק כמוצר שימושי אלא גם כאובייקט אמנותי בעל ערך.

עבור תערוכה זו, בחרתי להשתמש בצורות של כלי פורצלן מסורתיים, להעביר את האיכות הפיזית שלהם ולאתגר את מטרתם השימושית.

הסימנים, הסדקים, החורים והעיוותים המוצגים על חלקים אלה הם חריגים עבור פורצלן; הם מביאים את הקשר של ריקבון, קורוזיה או טיפול אלים בדרך בלתי מזוהה.

תהליך הרסני אך יצירתי זה נועד לעורר רגשות על ידי הצגת כלי פורצלן ביתיים במצב מפורק.

תהליך זה, מנוגד לשיטות המקובלות ליצירת כלי קרמיקה. במקום להתמקד באמנות, במיומנות ובשלמות, בחרתי בכוונה בגישה הרסנית ואלימה ששינתה את המראה והתפקוד השימושי שלהם".

 

Podcast עם חגי הכהן (המכון הפולני)