Kinky | דינה כהנא גלר, רוני פקר

אוצרות: רעות רבוח ושלי שביט

פתיחה: חמישי, 2.3.2023, 19:00

שיח גלריה מקוון: ראשון, 23.04.2023, 19:30-להרשמה

נעילה: שבת, 29.4.2023, 14:00

התערוכה קינקי בוחנת את המונח דרך שני מיצבים של האמניות דינה כהנא גלר ורוני פקר. המונח לרוב מתייחס לתשוקה בעלת אופי חריג או מוזר. למונח אין מקבילה בשפה העברית.

כחלק מגוף העבודה יצרו האמניות סביבה עבור האובייקטים המוצגים: חציצה במקרה של פקר, ומצע הגנה אצל גלר. רובד זה מעמיק את ההיבט הרגשי הקושר בין האמן לעבודתו והמעבר להצגתו הפומבית וחשיפתה עבור הצופה או ה'מבקר'. נוצר מתח הגובל בין הצצה לביישנות, והמסתור אינו מבקש לחסום או לבטל את האובייקט אלא לעטוף אותו, לתת לו כח.

ניתן לדמות את תהליך היצירה של האמניות בסטודיו כיצירת עולם תוכן חושי, אין זה מתייחס למיניות אלא נקשר ל׳תגובת מרידיאן חושית אוטונומית׳ (ASMR, Autonomous Sensory Meridian Response). מושג מהשנים האחרונות שנחקר בהקשר של ׳סרטונים מספקים׳ (Oddly Satisfying Video) (לא פורנו) שיוצרים תגובה לגירוי חזותי על ידי תכנים בהם פעולות נשנות, סאונד (דוגמת נקישה, רשרוש ועוד) ותוכן ויזואלי רפטטיבי. זהו עולם תוכן מודרני שיוצר חריגות אחרת שהיא לא מוזרה, מעוותת או סוטה. התערוכה קינקי מציעה לצופה להתמסר למוצגים כמי שמתמסר לצפייה בסרטון. זאת דרך תנועתיות האובייקטים של כהנא גלר ופיתולי הנייר; ודרך הרקמה על הרשת והצורות האמורפיות של פקר. התערוכה יוצרת מרחב מאפשר לחוויה רגשית מתווכת בין אמן ויצירה וצופה ויצירה. 

כהנא גלר ופקר חושפות כל אחת בדרכה עולם אינטימי של אובייקטים נחבאים. אף שהאובייקטים כבר שוכנים בעולמם החדש, בחדרי הפלאות שמציעים מדפי הגלרייה הקטנה הם עדיין חושפים את מעשה האהבה עם היד שיצרה אותם ומבקשת להמשיך להגן עליהם.

בפיסול, אומרת כהנא גלר ״התבטלה האידאה הגורפת של מאבק הרואי בחומר. האמנות לא מספקת חוקים – היא מעורפלת, אין בה הוראות ביצוע ולא סרגל מדידה פשוט.״ בעשייתה היא מתמסרת לאובייקטים בעלי נראות אורגנית, כמעט נשיים בקימוריהם. הם מונוכרומטיים, בעלי טקסטורה חלקה ומעבירים את התנועה והרוך מהיד שלה אל החומר כשהם יושבים על דפי נייר משי מקומטים שמשלימים אותם ונטמעים בנוחות בחלל התצוגה. הם יוצרים מיצב אליו הצופה יכול להתמסר.

עבודותיה של פקר חריגות בנוף הקרמי שבו הן מוצגות, הן פיגורינות בגוונים 'טבעיים' אך בעלות אופי מאוד פלסטי. האובייקטים מזכירים חלקי גוף אך אינם נראים כמו איבר קונקרטי. בחלקם נוכחות ישירה של טביעת כף יד. הם מבקשים להיות פיגורינה אך באותו הזמן מאוד רחוקים מכך. היא מתארת כך את עשייתה: "בסטודיו אני עושה אמנות בעיקר כזו דו מימדית, ומחוץ לסטודיו, בבית, אני אופה. פסלי הפימו אפויים, הם אמורפיים ובעלי צבעוניות לא מוגדרת – כזו שפעם נהגו לקרוא לה ׳צבעי גוף׳ והיום אקרא לה בנימוס ׳צבעי אדמה׳.״

דינה כהנא גלר, ילידת 1948, קיבוץ להבות הבשן. היא פסלת ורשמת. לימדה פיסול בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים וגם כיהנה כראש המחלקה לעיצוב קרמי בין השנים 1990-1994. זוכת פרס שר החינוך והתרבות לשנת 1999. כהנא גלר רואה באמנות חלון מבעדו משקיפים בני האדם על ניסיון החיים ואומרת ״המיתולוגיה מייצרת נוסחאות, בעזרתן מסדרים אנשים את התנסויות החיים ומתנהלים הלאה לפי המודלים האלה. האמנות לא מספקת לך חוקים – היא מעורפלת , אין בה הוראות ביצוע ולא סרגל מדידה פשוט״.

רוני פקר, ילידת 1982, תל אביב. היא אמנית וציירת. בהשכלתה לימודי אמנות פלסטית במכללת תל חי (2004-2007), בעלת תואר ראשון במדעי הרוח באוניברסיטה הפתוחה ותואר שני לאמנות והיסטוריה של האמנות מאוניברסיטת אילינוי, שיקגו. במסגרת שהות אמן הייתה חברה בקואליציית אמני שיקגו, BOLT, בשיקגו, אילינוי בשנת 2017. פקר מונעת ביצירתה מהמדיום עצמו והתסכול בהשטחה, היא עוברת בין עבודות דו מימד לתלת מימד. היא מעידה כי ״בשני המקרים אני פועלת כציירת- נקודת המוצא שלי הוא הצבע על איכויותיו החומריות ואיכויותיו הצבעוניות.