בָּבוּאָה / בוריס כץ

אוצר: ניר הרמט

פתיחה: חמישי, 29.6.23, 19:30

שיח גלריה: שישי 14.7.23, 11:30

נעילה: שבת, 26.08.23, 14:00

בוריס כץ (נ. 1964, רוסיה) יוצר סדרה של טורסואים המוצבים כמעגל של דמויות המשתקפות זו בזו, בצופה ובו עצמו. העבודות מציעות מבטים שונים המתפקדים כמעין דיוקן עצמי מצטבר ורב פנים ומתארות במידה רבה את ה"אני" הפרטי של היוצר, ובמקביל מהדהדות את סביבתו תחת תפיסה תרבותית-חברתית-פוליטית, ויוצרות בבואה בה האישי משתקף באוניברסלי. הוא עושה שימוש במערכת סמלים ואטריבוטים, חלקם מזוהים ונתפסים בתודעה ואחרים חומקים ממנה. 

מעגל הדמויות, מחומר לבן, בגבן אחת לשנייה, מסמנות טריטוריה אניגמטית האוצרת את האינסטינקט לניסוח ולשימור הזיכרון, לתביעה של מבט שיהפוך לחלק אורגני מהזיכרון או מהזהות של מישהו אחר. זוהי טריטוריה מצטברת של צללים ההופכים למשל ולנמשל של עצמם.

שבעת הפסלים הם 'ללא כותרת', והמעגל הרחב שהם משרטטים נוגע במרכיבי אישיות ופנים שונות בנפש האדם; חופש וחירות, ארוס ותשוקה, חרדה וסכנה, האדם כתבנית של סביבתו התרבותית והחברתית והאופן בו הסביבה משפיעה ומעצבת את המציאות, כמו גם מעגלים של חיים ומוות כ"ממנטו מורי" – זכור את המוות המרחף מעל לכל אלה.

פסלי החומר מנותקים מסממני זיהוי של דמות מסוימת, בוהקים באופן המפקיע אותם מזמן וממקום קונקרטיים. תהליך היצירה והחומר הם בו בעת ישות ממשית ואלגוריה – כמו חציבה ארכיאולוגית בשיירים של מציאות שטרם התקיימה. הם מתפקדים כבבואות משלימות או מעוותות של מי שעומד מולן.

סדרת העבודות מאזכרות פסלי חניטה בעלות תכונות אנושיות אשר כמו נמצאו "בתחתית הפירמידה", כמיכלים לנפש. כץ מציע מעין מסע פנימי בפיסול שלו, שבו המורכבות של הגוף והנפש מתפקדים בטווח שבין הקיום הנצחי ובין הקיום החולף.

אופן הצבת העבודות על במה עגולה מזמין את הכוריאוגרפיה של הצופה להסתובב סביב הייצוגים השונים, "להסתכל להם בעיניים" וליצור בגופו מעגל המכיל אחדות של ניגודים המרכיבה פסיפס מקוטב אך שלם של הקיום, של הזיכרון, של נפש האדם.