מקומיות שבירה / תערוכת זכוכית

תערוכה קבוצתית

מציגים: אדם שלוי, אולה ברנר, בוריס שפייזמן, היולי ליברמן, ליאור וגימה, נועה פיין, מריה דובגניוק, מיכל הרדה, נועם דובר ומיכל צדרבאום, סיון פאיס ונועה הגלעדי, קטיה איזבל פילמוס.

אוצרת: ליזבט ביגר

פתיחה: חמישי, 1.9.22 בשעה 19:00

שיח גלריה בבית בנימיני: שישי, 23.9.22 בשעה 11:30

שיח גלריה מקוון: רביעי, 26.10.22 בשעה 19:30- להרשמה

נעילה: שבת, 29.10.22 בשעה 14:00

 

האמנים המציגים בתערוכה, נמשכים בחלקם ליופי הטבעי של הזכוכית, אחרים לרבגוניות שלה, בעוד שאחרים נמשכים לאתגר המתמיד הקיים בייצור זכוכית: יש כל כך הרבה הפתעות והתרגשות או אכזבה, החוזרים ונשנים בתהליכי הקירור הסופי של האובייקט. ההפתעות ממשיכות גם אחרי עבודה עם זכוכית במשך שנים רבות. והרבה פעמים חוסר הוודאות בעבודה עם חומר זה, משאירה חלק מהיוצרים מלאי התלהבות, אך היא עלולה להכביד עבור אחרים.

מקומי -שביר, היא תערוכה של אמני זכוכית ישראליים, העובדים כולם עם זכוכית כחומר עיקרי, וחיים בישראל. בנוסף, יוצרים אלו למדו באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ורבים מהם למדו ועבדו בחו"ל בפרקי זמן שונים.

שבירות: זכוכית היא חומר שבזיכרון הקולקטיבי שלנו קשור למשהו מבריק ושקוף, וזה בהחלט יכול להיות בדיוק זה, אבל זכוכית יכולה להיות גם מט או אטומה. בקלות ניתן לבלבל ולטעות בין זכוכית לבין חומרים אחרים, ביניהם גם קרמיקה. ייחודה נובע מהשכבה החיצונית של האובייקט – אך בגלל השקיפות של החומר – יכול להיות אובייקט נוסף או צורה פנימית בתוך הקליפה החיצונית. לעיתים, בשל השקיפות של הזכוכית, ניתן לחוות בו זמנית את הצד האחורי ואת הצד הקדמי של אובייקט.

בישראל סצנת הזכוכית בסטודיו היא חדשה יחסית. המאמץ להשיג חומרי גלם, וציוד מתאים גרמו לאמנים להיזהר מלהסתבך עם החומר הקשה הזה. מעט מאוד יוצרים בזכוכית פעלו בישראל עד שנפתח מסלול לזכוכית באקדמיה בצלאל ב-1997, כחלק מהמחלקה לעיצוב קרמי, בהובלת דניאל ורבנה ולואי סוקולובסקי. זכוכית היא כיום חלק טבעי מאחותה הקרמית: המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, אקדמיה בצלאל.

מקומיות: עם מי מתכתבת האמנות המקומית? האם היא מקומית כזכות מולדת של מי שנולד בישראל – או שהיא מקומית משום שהעבודה מעוררת שיח על החוויה הישראלית? מדובר בשתי דרכים שונות מאוד להסתכל על המושג מקומי. ואמנים שונים כמובן ניגשים אל מושג זה בדרכים שונות.

העבודות בתערוכה זו משקפות באופן צנוע את הנעשה באמנות הזכוכית בישראל כיום. זהו מבחר קטן של אתגרים טכניים ורעיוניים שונים, כולם קשורים לאופן שבו אמני זכוכית מגיבים למושג "מקומי".