חשיפה / חורחה קרליק

הגלריה הקטנה

אוצרת: עינב ברנס אליאסוב

פתיחה: שישי, 8.7.2022, 11:00

שיח גלריה מקוון: רביעי, 24.8.2022, 19:30- להרשמה

נעילה: שבת, 27.8.2022, 14:00

חורחה קרליק, החל לגעת בחומר הקרמי בשנת 1970 בעודו נער בן 18 בחוג קרמיקה באורוגואי, ארץ מולדתו אצל אמן קרמי שהתמחה בטכניקת עיטור פרה קולומביאנית בשימוש אנגובים ממורקים.

ההשפעה של המורה מאורוגואי בשילוב עם החיים בארץ והיצירה בשכונת נווה צדק בתל אביב יצרה שפת עיטורים אישית אשר קיבלה ביטוי משמעותי כבר בתערוכה הראשונה "נווה צדק" שיצר בשנת 1984 בגלריה הוראס ריכטר בתל אביב, ובה הציג גוף עבודות שעליהם צוירו מוטיבים משכונת נווה צדק באנגובים ממורקים. השראה נוספת שליוותה את קרליק לאורך השנים הייתה מורתו מבצלאל פרופ' לידיה זבצקי ז"ל, גופי העבודה השונים של זבצקי מתערוכה לתערוכה יצרו אצל קרליק את הרצון העז ליצור בכל פעם מערך עבודות אחר, שונה בצורניות, בעיטורים, בצבעוניות וכך לבחון שוב ושוב את איכויות וגבולות החומר הקרמי ולספק את יצר הסקרנות החומרית אצלו.

בתערוכה הנוכחית "חשיפה" מציג קרליק שתי סדרות של גופי עבודה שונים, סידרה העוסקת בדיוקן עצמי, גוף עבודות שיצר לפני מספר שנים ומעולם לא נחשף. הדיוקנאות עשויות מיציקת גוף עצמית כשכל דיוקן מקבל טיפול צבעוני, טקסטורלי ומלבוש שונה המאפשרים לצופה נקודת מבט רחבה על קרליק והתבוננות חשופה על הלך הרוח שלו מול עצמו ומול אחרים, בסיטואציות שונות של החיים. הדיוקנאות נוצרו מתוך תפיסה שאנחנו רבי פנים ולובשים את עצמנו באופן אחר בסיטואציות שונות.

הסדרה השנייה שמוצגת היא מערך של גופים אמורפיים, תלת ממדים אשר בפעולת גריעה של החומר יוצר בהן קרליק הבלטות טופוגרפיות, רב שכבתיות העוטפות את הגוף מכל צדדיו. השכבות חושפות רבדים שונים בגופים, חלקם חשופים וחלקם עדיין מוסתרים. הגופים מחופים בצבעוניות עזה, מגוונת ושכבתית.

הסדרות המוצגות יחד בתערוכה מצביעות על התפיסה האמנותית של קרליק לעסוק בחיפוש תמידי אחרי צורות חדשות, צבעוניות חזקה ושכבתית ומוטיבים בעלי אופי איורי המצליחים כל אחד בדרכו לבטא חלק אחר מהקונספט אתו יצא לדרך לכדי סיפור שלם.

לפני מספר חודשים חגג קרליק יום הולדת 70. מסע חומרי ארוך מאז גיל 18 כנער באורוגואי הביא אותו לחשוף כעת את סידרת הדיוקנאות ולהציג אותם לצד הגופים האמורפיים לקהל הרחב. ההתבגרות האישית, ההעמקה החומרית והקבלה העצמית אפשרו לקרליק להשיל מעצמו את חסמי השנים ולהציג את התערוכה "חשיפה" תוך רצון עז להמשיך ולהפעיל את הדמיון וחוכמת הידיים בחומר שהוא כל כך אוהב.