לורי גולדשטיין

 נ. 1965

 מקום לידה: ארצות הברית

שנות פעילות: מילדות… ובאופן מקצועי 28    

מנטור/ים: ג'ון גיל John Gill, קים דיקי Kim Dickey

 

למה חומר?

המפגש הראשון שלי עם חומר היה מקרי אבל המשיכה הייתה מיידית וחד משמעית. בשיעור הראשון שלי, בגיל 25, התיישבתי ליד האבניים וגל זיכרונות שטף אותי. נזכרתי שבגיל 9 הייתי בחוג קרמיקה ובלילות לפני השיעור השבועי , הייתי שוכבת ערה במיטה ומתכננת מה אכין למחרת. על האבניים, הידיים שלי כמו הכירו את החומר והעבודה איתו זרמה, לא היה משהו שרציתי לעשות יותר. ככל שלמדתי יותר, כך נפתחו עוד אפשרויות וראיתי כמה עוד יש ללמוד. אני אוהבת את שיעור הענווה שהחומר מלמד, כל קרמיקאי שעובד לאורך זמן יודע שהוא עדיין עלול להיתקל במגבלות ועניינים טכניים ולמרבה השמחה גם באפשרויות חדשות שנפתחות בפניו שוב ושוב.

מה אני מבקשת לספר?

אני מנסה לספר על החומר הרך, הפלסטי והחושני של תהליך העבודה ולשמר את התכונות האלה גם בעבודה הגמורה, הקשה כאבן. אני יוצרת כלים לשימוש יומיומי, לטקסים ולהרגלים שלנו. ספל שנאהב לשתות בו קפה, באחר נאהב לשתות תה ואחר שוקו חם ביום חורפי. כלים שנשמח לאכול מהם, לארח ולהגיש איתם; אובייקטים שיונחו על מדף בסלון, על שולחן, על אי במטבח, בנישה, על אדן חלון, שילוו אותנו במשך שנים, שהעין שלנו תנוח עליהם, שיהיו חלק מהסביבה הביתית, המוכרת, המגנה והנעימה.

מה מאפיין את תהליך העבודה שלי?

אזהרה – אני גיקית של קרמיקה. אני מתלהבת. אני מתלהבת מצורה חדשה שנוצרת תוך כדי עבודה, מגלזורה מפתיעה, משילובים חדשים, מטעויות. בכל צורה חדשה שאני יוצרת, אני מוצאת עוד כיוון או אפשרות שאפשר ללכת בעקבותיה. אם צורה/כלי/אובייקט הם תשובה, הם גם שאלות חדשות.

כלי עבודה נבחר…לא יכולה ליצור בלעדיו:

התוודיתי קודם שאני גיקית של קרמיקה וכלי עבודה הם דברים מלהיבים בהחלט. פעם גלגלת העץ הקטנה שלי ועוד כלי עץ היו הכי חשובים ומאז שהכרתי את כלי העבודה של מייקל שריל, נוספו סכין עם ידית עץ יפהפייה, מגרדות וכליות מתכת שאני לא יכולה בלעדיהן.

נחוץ לי בסביבת העבודה שלי:

שולחן, מערוך, סכין, כלי העבודה שלי, גזרות, תבניות וסלאב רולר, מוזיקה ופודקאסטים, מוקפת דברים יפים ונוף יפה מהחלון וביטחון שאוכל ללכת להכין לי קפה טעים.

back to top