נ. 1953
מקום לידה: ישראל
שנות פעילות: 45
מנטור/ים: אין
למה חומר?
אני מוקסמת מהפלסטיות המופלאה של החומר, מ"נכונותו" לקבל את טביעת ידי. הודות לכך שהוא אינו "יפה" בזכות עצמו, הוא נושא את ה"יופי" שאני מעניקה לו. החרסית השרופה תומכת במימוש הרעיונות שבהם אני עוסקת כגון: תולדות התרבות, בנייה והרס, חיים ומוות, הכרות עם רבדים שונים של האדם בדומה להתבוננות מתמשכת בתל ארכיאולוגי
מה אני מבקשת לספר?
העבודות שלי עוסקות בפירוק והרכבה פיזית ומנטלית. מצד אחד, העבודות משמרות זיכרונות של מקומות, תקופות, מיתוסים ומטענים ביוגרפיים, ומצד שני, נוצר בהן משהו חדש, הנושא משמעויות חדשות. מכיוון שה"תפרים" בין הדימויים אינם מאחים אותם למקשה קוהרנטית אחת, הן מבחינה ציורית, הן מבחינת המשמעויות, החיבורים עשויים להיתפס כחיבורים "זמניים". באופן זה, המתבונן עשוי לחוש שתהליכי ההרס וההתחדשות מתוך החורבות, ממשיכים להתקיים בעבודות, כפי שהתקיימו מקדמת דנא בטבע ובתרבות ואף בחייו של כל אדם. לצד האופטימיות הגלומה בחיים השבים ונוצרים, נראה שהכאוס והקיטוע מעוררים חששות כבדים
מה מאפיין את תהליך העבודה שלי?
אני מתכננת את העבודות בקווים כלליים בלבד. אני מפתחת אותן בתהליך משחקי של פרוק והרכבה. אני אוספת חלקי /שברי עבודות (שרופות) שלי לצד חומרים נוספים, מקבצת אותם ובוחנת את מערכת היחסים הנוצרת ביניהם. אני חוזרת על התהליך הזה כשסדר המרכיבים שונה ושוב בוחנת את מערכת היחסים וכך הלאה, עד שמערכת היחסים המתקבלת משביעה את רצוני. אני מוסיפה ציור וצבע למבנים התלת מימדיים, לא בהכרח כשלב אחרון. לעתים, כשהמרכיבים שצרפתי רבים מדי, אני מפחיתה מהם באמצעות מכות פטיש. בתהליך העבודה, מתגבשים תכנים המחברים בין חיי לתולדות האמנות, ארכיאולוגיה, מיתולוגיה, זואולוגיה ועוד
כלי עבודה נבחר…לא יכולה ליצור בלעדיו:
פטיש, דבק ומכחולים.
נחוץ לי בסביבת העבודה שלי:
מוזיקה, ספרי אמנות, שברי חרס.
