מזרקות / אלון גיל

אוצר: עופר ללוש

פתיחה: שישי, 8.7.2022, 11:00

שיח גלריה בבית בנימיני: שישי, 19.8.2022, 11:30

שיח גלריה מקוון: רביעי, 24.8.2022, 19:30- להרשמה

נעילה: שבת, 27.8.2022, 14:00

וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן  (בראשית בּ')

מזה עשור אני עובד עם אלון גיל ביישובו, בכליל, שבגליל המערבי. במשך הזמן הזה נחשפתי לעבודותיו ובמיוחד לסידרת עבודות קטנת מימדים על נושא המזרקה. הסידרה הזו הקסימה אותי.

כליל, הינו ישוב מאוד מיוחד, בו מתנהלים החיים בהרמוניה עם הטבע. ללא חשמל, ללא תאורת רחוב, בו הבתים הצנועים מסתתרים מאחורי בוסתנים ירוקים. על הרקע הזה , המזרקות של גיל קיבלו בעיני  משמעות מיוחדת. זיכרון של גן עדן אבוד בו החיים מתנהלים באיטיות, בקצב של צלילי המים הזורמים מתוך פיהן של ציפורים מפוסלות בעדינות לרגלי דקלים מפוארים.

מזרקות מים הינן אלמנט ארכיטקטוני פיסולי, בבית או בחוץ, במרחב הציבורי. המזרקה מוכרת בתולדות התרבות האנושית מתקופות קדומות, ובמיוחד בתרבות הים – תיכונית. כאלמנט מים, הן נושאות משמעות של רוחניות, רוגע וזרימה מתמדת, ונועדו להשרות אווירה של התעלות נפש והרמוניה. רחש זרימת המים ותנועתם הרפטטיבית מהווים נדבך משמעותי במזרקה, ובנוסף על החומר והעיצוב של כלי הקיבול שלה הם יוצרים מרחב חושי של צליל, צורה וצבע. מזרקות עשויות מחומרים שונים, כגון אבן מתכת ובטון.

המזרקות  בתערוכה מתכתבות עם מסורת זו, אולם הן עשויות כולן מחומר קרמי שרוף, המאפשר שימוש בצבעי זיגוג ייחודיים ועזים. בעבודות אלו קיים שילוב של מספר מסורות ומיומנויות קרמיות – החל במלאכת הקדרות הגדולה, הגברית והמאסיבית, המתבטאת דווקא בכלי הקיבול הנשי של המים, וכלה במסורת מיניאטורות הפורצלן, המופיעות בראש המזרקה.

 המזרקה משמשת כאן גם כדימוי המספר סיפור אוניברסלי, מקומי ואישי. הדימויים פיסוליים (חיות, צמחים, דמויות אדם ועוד) מזמינים את הצופה לקחת חלק בחוויה אמנותית וטקסית, מעין גן-עדן של מטה… ככל שאנו מתקרבים ושוהים יותר בקרבת האובייקט, מתגלה לנו רובד נוסף – לעיתים מחויך לעיתים מהורהר או חלומי.