בתחילת המאה עשרים הקהילה היהודית בבגדאד עברה שינויים רבים. הכיבוש הבריטי, המסחר עם אירופה וכן החינוך בבתי הספר של כי״ח, האיצו את חדירת האופנה והתרבות המערבית. היהודים אימצו אופנה זו מוקדם משכניהם וויתרו על החלוק והגלימה לטובת חליפה מחויטת. קודי הלבוש המסורתיים שבעבר הורו על השתייכותו של הפרט לקבוצה דתית וחברתית ותאמו לאקלים האזורי, נזנחו אט־אט לטובת הרצון להידמות למערב שסימל את ה"קידמה". בסרטון החתונה מבגדאד, 1950, המוזמנים לבושים במקטורנים ומנופפים במניפות. המניפה בסרטון, ״מרווחה״, הייתה נפוצה בעיראק ומקורה בהודו. והיא אף נזכרת בהלכות של הרב יוסף חיים בהתייחסו לימות הקיץ בבגדאד. השימוש התכוף במניפה מחבר את קהל המוזמנים והמוזמנות למזרחיותם, שעל אף לבוש הצמר הטקסי וגם בעטיו מבקשים לצנן עצמם מהחום המזרח־תיכוני.
ذكرى من بغداد / شاني دڤورا / 2019
فيلم قصير لحفل زفاف من بغداد، 1950، الذي يظهر لقاء بلباس بين الشرق والغرب. فمن جهة فيه تبنّي زيّ الثقافة الغربية، ومن جهة أخرى، استخدام المروحة اليدويّة، ومصدرها من الهند، وهي التي تخفّف من وطأة حرارة البحر المتوسّط.
