מזכרת היא דרך לביית חוויה חד־פעמית, לאמת לא חוויה חומרית על ידי חפץ פיזי המסמל אותה.
לאחר ביקור בברלין יצרתי מזכרות מחפצים שמצאתי בהר השטן. יצרתי "בועות שלג", שאין ספור מהן ראיתי בחנויות המזכרות בעיר, אולם הבועות שלי הכילו נוזל שונה – חומצה חנקנית, משום שרציתי לתת לחפצים להתבלות בהדרגה; לא להקפיא רגע בזמן אלא דווקא להראות את מעבר הזמן ואת פעולתו על החפצים, כהקבלה לתהליך הזיכרון המתבלה ומשתנה באופן אינסופי.
התהליך של פעולת החומצה הדרגתי. היא הופכת משקופה לאטומה ושוב לשקופה – כשתהליך החמצון בבועה מסתיים. ה"שלג" שניתן לנער הינו אבקת המתכת שעיכלה החומצה. בסוף התהליך כל שיישאר הוא הזיכרון של החפצים, סמל לא רק לחוויה האישית שלי בהר השטן אלא ככלל לחוויית התייר ולתהליך הבלתי פוסק של זיכרון.
جبل الشيطان / رونيت ميرسكي / 2017
بعد زيارتي لبرلين، صنعت هدايا تذكارية من أشياء عثرت عليها على جبل الشيطان، لكن فقاعاتي تحتوي على سائل مختلف – حمض النتريك، مما يجعلها تبلى تدريجيًّا.
