שיח גלריה מקוון בתערוכה 'שייסע', 'קריאת השכמה' ו'ספל משלך'

ביום רביעי, ה-7/7/21, 19:30 יתקיים שיח גלריה מקוון על שלושת התערוכות המוצגות בגלריה בית בנימיני: התערוכה 'שייסע' של גיל יפמן, התערוכה 'קריאת השכמה' של דורי שכטל זנגר והתערוכה 'ספל משלך' של שירה סילברסטון.

השיח בהשתתפות האמנים והאוצרות טלי כהן גרבוז ושלומית באומן.

שלושת התערוכות המוצגות כעת בבית בנימיני הן מעין תגובה למציאות מוטרפת שהפכה לסוג של שגרה:

גיל יפמן – אמן בין תחומי, מייצר מרחבי ביניים הנעים בין חומר לאנטי חומר, בין יחיד ורבים, בין טבעי למבוים, ובין חי לדומם. החיבור של העולם החומרי (חומר קרמי, טקסטיל וכו') שיוצר יפמן לשאלות אונטולוגיות על מהות הקיום, למיתוסים על בריאה והתכלות, לבחינה מחדש של נורמות חיים, משנה את הפעולה החומרית מטכנולוגית למטפורית. בדרכו האסוציאטיבית יוצר יפמן דה-קונסטרוקציה והרכבה מחדש של מיצב הטורף את הקלפים ומחבר בין החומרי – לחלומי, לפוליטי, למחבק, לביקורתי, למתהווה ולמתכלה.

דורי שכטל זנגר הגיעה לארץ מארגנטינה בשנת 1983, אחרי שנות חיים תחת אימת שלטון ה'חונטה' הצבאית. כאן למדה בבצלאל במחלקה לעיצוב קרמי בהנחייתה של ציונה שמשי. כעת, שנים אחרי שהקימה כאן בית והעניקה לילדיה חינוך ערכי, היא צופה באכזבה איך כל מה שהאמינה בו מתנגש במציאות הפוליטית, באווירה המיליטאנטית ובהעדר הסולידאריות. עבודות החומר שלה הן שפה משלה, שלרוב אינה מצויה באמנות הישראלית. הן מספרות את סיפור ההתנגדות שלה ושל הורים כמותה, בקול רהוט וצלול.

על הספלים בתערוכה של שירה סילברסטון מודפסות מילים מודפסות על הספלים בצבע כחול כהה שהוא חלק ממסורת ארוכת שנים של יצירה קרמית. הן נודדות בין ספל לספל, בין ספל לתחתית, מילים גדולות וקטנות, מילים מתחברות ונפרדות, יושבות להן בחיבור וחוסר חיבור לספלים, בהתמזגות ובהתרסה. מצד אחד הן לא מפקיעות את השימוש של הספל ואף מחיות אותו ומחזירות אותו למעגל השימוש – אך מצד שני – הן משתלטות עליו ללא רחמים. סילברסטון יצאה למסע של חיפוש אחר 'ספל משלה', חיפוש חסר מנוחה, חיפוש במחוזות היסטוריים ואישיים, חיפוש שמבקש לפרק מוסכמות הבוחן בקפידה: מה המשמעות התרבותית והמקומית של כל ספל וספל? כיצד ספלים משוחחים זה עם זה כקבוצה? האם ספל הוא פיסת היסטוריה? האם ספל הוא קנבס? האם ספל הוא אישה? או האם ספל הוא שיר?

back to top