מפגש עם אוצרת תערוכת "שבר, שבריריות", ד"ר איילת זהר, יתקיים ביום שישי, 11 בינואר 2013, בשעה 11:00 בבית בנימיני.
הכניסה חופשית.
]]>מועד הקורס: 30 ביולי עד 1 באוגוסט 2013 (שלושה ימים מרוכזים), בין השעות 9:00-16:00.
עלות הקורס: 950 ₪.
]]>[imagebrowser id=68]
בית בנימיני - המרכז לקרמיקה עכשווית על שם יששכר ויהודית בנימיני הוקם על מנת לקדם את האמנות והעיצוב הקרמי ולהוות בית פעיל ותוסס לקהילה המקצועית ולקהל הרחב. מטרת הפעילות היא ליצור דיון בהיבטים השונים של תחום הקרמיקה והרחבת גבולותיו בהקשר הרחב של התרבות החומרית.
בית בנימיני (מרכז בנימיני) הוקם כהקדש בשנת 2001 לזכרם של יששכר ויהודית בנימיני, על פי משאלתה האחרונה של יהודית וכביטוי לאהבתם של בני הזוג בנימיני לאמנות הקרמיקה. תרומתם הנדיבה של בני הזוג בנימיני תמכה בעבר במגוון מיזמים ופעילויות בישראל. כעת, משהחל לפעול במשכנו החדש בדרום תל אביב מתקיימים בבית בנימיני לימודי קרמיקה במסגרת בית הספר הייחודי לאמנות הקרמיקה, תערוכות קרמיקה מתחלפות במסגרת הגלריות במקום וכן אירועים ופעילויות שונות.
ביוני 2011 נפתח בית בנימיני בבנין שנרכש בדרום תל אביב, שופץ והותאם לשימוש המרכז.
פעילויות:
לעדכונים ופרטים נוספים: 03-5182257 כתובת: רחוב העמל 17 תל אביב 66532 www.benyaminiceramics.org בית בנימיני בפייסבוק
בבית בנימיני החדש ברחוב העמל 17 בתל אביב נפתח לקהל בחודש יוני 2011 מרכז בנימיני לקרמיקה עכשווית המיישם את משאלתה האחרונה של יהודית בנימיני - הקמת מרכז לפעילויות חינוכיות ואמנותיות בתחום הקרמיקה, הציור והפיסול:
תכנית קורסים וסדנאות – 2011/2012
פעילויות העבר (2002-2011)
http://israel-ceramics.org
http://www.designcrafts.org.il/
http://www.wix.com/yuliatsukerman/tsu
]]>ביקשנו ממספר תלמידים לכתוב כמה מילים על בני הזוג בנימיני ועל חווית הלימוד אצל יששכר
]]>הבית ברחוב העמל 17 בתל אביב נרכש על ידי קרן בנימיני וישמש את מרכז בנימיני לאחר שיפוצים. יש לנו תכניות רבות לגבי הבנין. בבנין שלוש קומות וקומת גג וגם גן קטן ובו עץ רימון ישן. תצלומי הבנין מבחוץ מוצגים בגלרית תמונות בעמוד זה. מפת גוגל תעזור לכם למצוא אותו
[nggallery id=1]
]]>ברכבת - התחנה הקרובה היא תחנת ההגנה בתל אביב.
באוטובוס - להלן קווי האוטובוס המגיעים לאזור בית בנימיני:
רחוב שוקן:
דן: 3 – 19 – 72 – 119- 129 – 172
אגד: 84 – 154 – 163 – 192 – 201 – 289 – 273
סופרבוס: 153 – 245 – 4512 – 457 – 461
שדרות הר ציון:
דן: 189 – 289
אגד: 96 – 126 – 173
סופרבוס: 245 – 450
קונקס: 179
דרך סלמה:
דן: 42 – 142
רחוב העלייה:
דן: 25 – 125 – 418
אגד: 83
ברכב - לנוסעים צפונה על רחוב שוקן, הפניה ימינה לרחוב העמל היא מיד אחרי בית "הארץ". לנוסעים דרומה על רחוב שוקן הפניה היא שמאלה לפני בית "הארץ". חניון בר יוחאי - כניסה מרחוב בר יוחאי, 25 ₪ ליום. חניון בית המשפט - כניסה ברחוב שוקן, תעריף לפי שעה
[singlepic id=1040 w=320 h=240 float=center]
טלפון: 03-5182257
שעות פתיחה: ימים שני עד חמישי: 11-19 ימים שישי ושבת: 11-14
[singlepic id=1041 w=320 h=240 float=center]
[singlepic id=1042 w=320 h=240 float=center]
[singlepic id=1043 w=320 h=240 float=center]
View Issachar and Yehudit Benyamini Contemporary Ceramics Center in a larger map with labels
]]>שיעור הקרמיקה הראשון היה לבנות כוס ואחריו בקבוק, פעמונים. אט אט בכל בתי אפקה החלו לצוץ דמויות חמר: דג, נסיך, נסיכה, מלכה, כולם נצר לבית המלוכה בנימיני. יהודית, שהייתה אמנית בשיעור קומה דומה ליששכר, הייתה בצניעות מעטרת את עבודותיו, ובשקט מעירה הערות ומתפעלת. כל שיעור, אחרי עבודה קשה, היה מסתיים בגלידה מוגשת בקערות קרמיקה בקומה למעלה, בבית או בגינה היפיפייה שטיפחו. הסטודיו הפך למועדון מקום מפגש של דורות שונים של ילדי יששכר ויהודית. יששכר היה אז בשנות החמישים לחייו, אך צעיר וילדי יותר מכולנו. הוא קרא לעבודה לשחק, ושיחק ברצינות וביסודיות, מהבית שבנה לבנה על לבנה ועד ליסודיות בה רחץ את כפיות הגלידה שאחרי.
שנים מאוחר יותר כשלמדתי בבצלאל הגיעו החדשות הנוראות על האוטובוס שהותקף ביד מחבלים במצרים. טלפונים בהולים וחדשות מקוטעות הבהירו את האמת הקשה: יששכר נהרג ויהודית נפצעה. בשנים שחלפו מאז הפיגוע, יהודית המשיכה את המורשת הבנימינית: אהבת החיים, לימודים, טיולים, התנסות, בית פתוח. בביקורי מארה"ב תמיד המשכנו את השיחה דרך תחנות חיים שונות. מאז בכל פעם שאני נכנסת לאפקה אני שומעת את הצחוק הידוע ה-ה-ה של יששכר מלווה בדפיקות ליישור כלי על רקע צלילי הרדיו. גם כעת, כשאינם, הם חיים בקשר שבינינו, קשר החמר והלב.
]]>סתיו 1978, אפקה, תל אביב. חברי הטוב יאיר ואני משתוללים על האופניים בצומת רשפון ואופקים. יששכר, שעומד בשער ביתו, פונה אלינו ובכך מדרבן אותנו להרשים אותו בעזרת תעודות אנשי 'משמרות הבטיחות בדרכים' שהיו ברשותנו כתלמידי כיתה ו', ולהזדהות בשמות בדויים: יוסף ואברם. שבוע אחר כך אנחנו יושבים אל ספסלי העבודה יחד עם 4-5 ילדים נוספים - בחוג הקרמיקה המחתרתי שיששכר העביר בסטודיו ברחוב אופקים מספר 1 – לשים חומר ובונים כלי מחוליות.
כשהחוג נפסק כי ליששכר נמאס מילדים שמבזבזים חומר ומבלבלים את המוח, המשכתי לעבוד בסטודיו. לאחר שנים מספר ישבתי גם אני, כמו יששכר, על האבניים הגדולות שהונעו בכוח הרגל. למדתי לזרוק גוש, למרכז אותו, לפתוח, וזכיתי ברגע הזן הראשון שלי כשהרמתי, בקלות מפתיעה, כלי. חוויה מעצבת. ללטף את האינסוף. יששכר, שהייתה לו נעל אחת עם סוליה עבה פי שתיים מהשנייה מאז נפגע בתאונת עבודה, הרשים אותי כשסחרר את האבניים תוך הוצאת מינימום אנרגיה, שלט בחמר בכף ידו הקטנה בהחלטיות וברכות, השתמש בכלי עבודה נכונים לביצוע משימות שונות ותמיד היה קוטף לו כלים רזים, חזקים ויעילים. מיששכר למדתי איך בונים כלי חזק ולא כבד, איך ממחזרים חומר, טובלים כלים, ממלאים תנור, דואגים למכחולים ואיך מבשלים תה בחלב לגדוד חיילים בצבא המנדט הבריטי. מיששכר, ששנים קודם לכן בנה את ביתו במו ידיו יחד עם ילד אחר מאפקה שהיה 'פועל' שלו, שמעתי על הבתים אותם בנה בתל אביב כפועל ואחר כך כמנהל עבודה, ועל אדם שחוסל בעת ששתה גזוז בקיוסק בנחלת בנימין, בירית צלף שישב בצריח של חסן בק.
יששכר נולד בטביליסי בשנת 1917 ועלה ארצה עם משפחתו והרבה אחים ואחיות, בעגלה, כשהיה בן שמונה. בתחילה שירת כנוטר ואז בצבא הבריטי בבסיס סרפן. יהודית נולדה בירושלים בשנת 1927, למדה בבית הספר לאחיות בעפולה ועבדה כאחות כל חייה. לבני הזוג בנימיני לא היו ילדים וגם לא הרבה ביקורי משפחה. אף פעם לא שאלתי איך זה.
יהודית הייתה חוזרת ממרפאת הסוכרת בסניף זמנהוף כל יום בפיאט 900 השמורה שלהם, תשושה מיום שהחל בשבע בבוקר במהלכו טיפלה בעשרות חולים וספגה את כל גחמותיו של דוקטור סוקניק הנישא. כשהייתה מתאוששת הצטרפה גם היא לעבודה בסטודיו, לבושה בחלוק עבודה פרחוני דהוי ודק משנים, לעטר כלים במשיחות מכחול ולהרים כלים על האבניים החשמליות הקטנות כשהיא מרוכזת ומוסחת דעת בו בזמן. תמיד השתאיתי כשהספיגה את המכחול בכמות הצבע הנכונה, סחררה את הכלי בקצב הנכון והצמידה אליו את המכחול ברגע הרצוי תוך הפעלת לחץ אופטימלי. כשהייתה מתעייפת ועולה הביתה, היה עליה עוד לשכנע את יששכר שמספיק להיום. מיהודית שמעתי אודות אמנות ויוצרים: ספרות, פיסול, ציור, מוזיקה, מחול, קולנוע.
פברואר 1990, מצרים. יהודית ויששכר יוצאים בטיול מאורגן למצרים. קצת אחרי חמש בערב, לאחר חציית התעלה בדרכם מערבה לקהיר עוצרת את האוטובוס מכונית פז'ו 505 לבנה. שני מחבלים עולים, מורים לנוסעים המצריים לצאת, משליכים רימונים ומרססים במקלעים. יששכר מדמם למוות במשך שעות על החול לצד הכביש. יהודית שורדת. עשרה הרוגים.
בהעדרו של יששכר, התדרדר גם מוסר העבודה. לאחר שיהודית פחות או יותר חזרה לעצמה, שבה לעבוד בסטודיו. הצטרפתי אליה. עבדנו והאזנו להרצאות שהקליטה. תרבות המזרח, פילוסופיה מערבית, תולדות הקולנוע.
חורף 1997, אפקה, תל אביב. יהודית חולה. באחת מפגישותינו האחרונות בבית ברחוב אופקים היא רומזת לי שמהמחלה הזאת לא מבריאים. אני מעודד אותה ומסרב להטמיע. גם את לכתו של יששכר לא עיכלתי עד אז. כאילו נסע למצרים ונשאר שם. יהודית נפטרה בנובמבר 1999.
לפני מותה ביקשה ממרסל קליין ואילן מאיר, ראשוני התלמידים וחברים, שיקיימו את צוואתה – להקדיש את הבית ואת העיזבון להקמת מרכז ללימוד קרמיקה שייטיב עם ילדים משכבות חלשות ויסייע לאמני קרמיקה מוכשרים.
]]>אמנים אורחים שהוזמנו לישראל על ידי מרכז בנימיני:
[nggallery id=34]מלכז יוצר פסלים בעלי ארכיטקטורה ייחודית המורכבת מאלמנטים רבים. את ההשראה שואב מלכז מממצאים ארכיאולוגיים של אמנות אטרוסקית. לעבודותיו ביטוי מיוחד של תרבות מסורתית ודימיון עשיר.
Linda Christiansen – USA. Guest artist at Tel Hai, December 2004 [nggallery id=31] Linda Christiansen explores the daily relationship with utilitarian pots. Working with stoneware or porcelain, the pots are initially formed on a treadle wheel. Cut apart, reassembled, handled, or footed, the pots are coated with a thick slip and fired in a wood or salt kiln. The exterior of the pots depends upon a combination of atmosphere, wood, and salt from the kiln.
David Binns & Wendy Lawrence – England. Guest artists at Neot Ha Kikar, February 2004
[nggallery id=27] David Binns work draws inspiration from forms and textures found in engineering, architecture and the natural landscape employing new material processes. The objects have a complex surface but convey a sense of quietness and simplicity. He has developed a process of kiln cast ceramic aggregates and glass forming materials. All the work is finished through a process of grinding and polishing.
Wendy Lawrence work draws inspiration from forms, textures and surfaces found in eroded rock and the landscape of antiquity; architecture, culture and worship as well as the forces of the geological process.
Nick Joerling – USA. Guest artist at Tel Hai, December 2003 [nggallery id=25] Nick makes pots that are inspired by people and their bodies; they talk of profile and animation. "I hope for pots that have qualities of sensuality, compassion, humor and risk." Malchaz Schvelidze - Georgia. Guest artist at Afeka, May 2003 [nggallery id=34] Malchaz creates sculptures and architectonic constructions that incorporate an amazing collection of elements like pieces of a puzzle. Inspired by ancient Etruscan archaeology, his work displays his own personal imagination and a unique interpretation of traditional culture. Richard Dewar - England/France. Guest artist at Tel Hai, December 2003 [nggallery id=41] Richard Dewar trained in England and has since moved to France where he lives and works in Locoal-Mendian. Richard creates salt glazed wood fired stoneware.]]>תערוכות במוזיאונים ובגלריות מציבות את אמנות הקרמיקה כחלק לגיטימי של עולם האמנות והעיצוב ומעודדות דיאלוג בין סוגי מדיה שונים.
]]>פרויקט "סטודיו ראשון" מסייע לצלוח את התקופה המאתגרת שבין סיום הלימודים לבין העולם שמחוץ לאקדמיה, במהלכה בוגרים מתמרנים בין המשכיות ביטוי אמנותי אישי, גיבוש כיוון, ופרנסה.
מרכז בנימיני מעניק לזוכים סטודיו קרמיקה מצויד במלואו במרכז בנימיני וחלל פרטי העומד לרשותם. בתמורה, תורמים אמני "סטודיו ראשון" את חלקם לניהול חלל הסטודיו הציבורי במרכז בנימיני.
פרויקט "סטודיו ראשון" מאפשר לבוגרי מחלקות קרמיקה להתמיד וליצור בתחומם הנבחר, לבסס קשרים עם אמני קרמיקה מבוססים ולקחת חלק בפעילויות מרכז בנימיני המיועדות ליוצרים בקרמיקה.
אנו מאמינים שחבירה לדור ההמשך של אמני קרמיקה בישראל מבטיחה המשכיות מבוססת ובעלת משמעות של פלטפורמת אמנויות הקרמיקה, המאפשרת לאמנים אלו לקדם עצמם בתחומם.
--
הקרן ע"ש יששכר ויהודית בנימיני מזמינה אמני קרמיקה צעירים, שסיימו את לימודיהם האקדמאים בתחום הקרמיקה בקיץ 2013 , להגיש את מועמדותם למלגת "סטודיו ראשון".תחילת עבודה בסטודיו: 1 ספטמבר 2013 ועד 31 אוגוסט 2014 המלגה תינתן לתקופה של 12 חודשים ובסיום התקופה תהיה אפשרות להציג פרויקט סיום המסכם את שנת העבודה. הצעת הפרויקט תתגבש במהלך השנה.
תאריך אחרון להגשת מועמדות: 31 במאי 2013.
אמני "סטודיו ראשון" לאורך השנים:
]]>
The aim of the Benyamini Center First Studio program is to encourage and support young artists. This prize is awarded to an excellent graduate of a ceramic department art school that shows a desire to continue working in the field and is interested in experiencing the intricacies of running an independent ceramic studio. The First Studio is a life bridge between art school and the real world, facilitating artistic expression and at the same time exposing the young artist to the many aspects necessary to survive as an artist.
The Benyamini Center provides a fully equipped ceramic studio with a private work area. In exchange, First Studio artists are expected to contribute in running the general studio space.
This program not only encourages ceramic art program graduates to persevere in their chosen field but it also enables them to create ties with established artists and be involved with the activities for ceramic artists. We believe that by creating bonds with the future generation of ceramic artists we ensure the continuation of a strong and meaningful ceramic art platform that will work towards the promotion of their field.
We are pleased to announce the winners of the First Studio Scholarship for 2012-13 Gal Goren and Efrat Keren, both graduates of the ceramic department at Bezalel. Michal Fargo and Yulia Tsukerman have completed a year at the Benyamini Center. We would like to thank Michal and Yulia for their professional contribution to the center and their help with all the activities of the past year. We wish them success for the future. We will show the work that they made in the year during the coming exhibition season. The new resident artists will be taking over in the coming weeks. Gal creates porcelain objects made of various colored layers and is inspired by the natural environment and the characteristics of the clay. Efrat creates an environment that she invents from abstract objects she makes on the wheel. We welcome them to the Benyamini Center and wish them a productive and enjoyable year.First Studio artists:
[imagebrowser id=145]
[imagebrowser id=144]
[imagebrowser id=62]
[imagebrowser id=60]
[imagebrowser id=35]
Cohavit Ben Ezra [nggallery id=6] Lena Dubinsky [nggallery id=10] Guy Jana [nggallery id=11] Kesem Yahav [nggallery id=9] Ayelet Gavriel [nggallery id=7] Sara Shuraki Yahel Peizer Yael Mor]]>נכון לעכשיו הפרוייקט מתמקד בשתי קהילות החסרות את האמצעים לפתח את כישוריהם האמנותיים של התלמידים.
בשנת 2009, בין החודשים ינואר ומאי, תלמידי המדרשה למורי אמנות בבית ברל לימדו שעורי קרמיקה והעבירו פעילויות העשרה אמנותית בחטיבת הביניים בטירה ובפנימית אלונים בכפר סבא. פעילות זו הוכיחה את עצמה כמוצלחת, מעודדת ביטוי עצמי והתנהגות חיובית.
[nggallery id=2]
]]>מרכז בנימיני לקרמיקה מיישם את משאלתה האחרונה של יהודית בנימיני – הקמת מרכז לפעילויות חינוכיות ואמנותיות בתחום הקרמיקה, הציור והפיסול – במגוון מיזמים ופעילויות
]]>תערוכת "חומר צעיר" נפתחה בגלריה שי אריה בעשירי באפריל , 2008 ברחוב שלמה המלך 61 תל אביב יפו
כביטוי לרוחם של בני הזוג בנימיני, נאמני מרכז בנימיני גאים לתמוך במיזם "חומר צעיר" - המאפשרות לאמנים צעירים להציג את יצירותיהם מחד וחושפות את הקהלהישראלי לקרמיקה עכשווית מאידך. מרגש לראות את המבט הצעיר של היוצרים כפי שהוא בא לידי ביטוי בחומר הקרמי אשר לו מסורת עתיקת יומין באזור. כל דור מושפע מהאירועים וההתרחשויות בתקופתו. ישראל מרובת תנודות פוליטיות, חברתיות וסביבתיות. מעניין יהיה לראות את ביטויים של נושאים אלו ביצירות המוצגות בתערוכה. קידום אמנות הקרמיקה בארץ חייב להתקיים יחד עם השתתפותם הפעילה של קרמיקאיים צעירים בעשייה. התערוכה מהווה במה חשובה לקירובם ולמחויבותם לפעילות בתחום
[nggallery id=39].
דבר האוצרים: מהו "חומר צעיר"? אוצרים: רינה קמחי ואריה פרנקו
בריגוש, בחשש ובסקרנות רבה קיבלנו את ההצעה לאצור יחד תערוכת צעירים. שאלות רבות ניצבו בפנינו והעיקרית שבהן הייתה "מהו חומר צעיר?". כשהתחלנו לתור ולחפש אחר חוט השני שיגדיר את רעיון התערוכה התחבטנו בין היתר בשאלה "מהו צעיר?", מעבר למסגרת הגיל שקבעה האגודה. ואולם למרות ניסיוננו החוזר ונשנה למצוא תשובות, התגלתה לנו שוב ושוב מורכבותו של המושג, אולי משום שהתשובה מצויה אצל מי שגילו אינו רב, אך בכל זאת בוחר בחומר עתיק יומין לבטא את רוחו.
[nggallery id=38]
מגוון ההצעות שהגיע אלינו ניכר בכיוון הפלורליסטי שבחרנו לבסוף, ואולם במבט לאחור העבודות בתערוכה מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות: קבוצת יוצרים אחת מקורה בדיסציפלינה הקרמית, כלומר יוצרים שהחומר והתהליכים הקרמיים הם הבסיס ליצירתם. יוצרים בקבוצה זאת מנסים לבדוק ולהרחיב את המדיום הקרמי, בניסיון להשתחרר ממוסכמות ולחבר שפה עכשווית של חומר, צורה ושימוש. קבוצת היוצרים האחרת בוחרת בביטוי אישי פוסט-מודרני לביקורת חברתית, וכאן השימוש בחומר הקרמי הוא נסיבתי.
[nggallery id=36]
ככל שדחק בנו הזמן והיה עלינו לגבש החלטה במה תעסוק התערוכה, הבנו שהתשובה מצויה בכוחות עצמם, בצעירים, שבאמצעות עבודתם ויצירותיהם יגידו את דברם, ואנחנו נהיה להם אך לבמה. אנו מאמינים אפוא שהצלחתה של התערוכה תנבע מרצונם של קרמיקאים צעירים לבחון ולהבין את השאלות "מהו צעיר?" "ומהי קרמיקה צעירה?". תשובתם החומרית לשאלות אלה תציג תמונת מצב של הקרמיקה הצעירה בישראל בלי שאנו, הבאים בימים, ננסה להגדיר ולתחום את הנושא ממרום גילנו.
בתערוכה הצלחנו להכיל את המגוון העשיר של כיווני הדרך, ולייצג את היכולות ואת הכישרונות הניכרים של המשתתפים. אלה ראויים לאמון, לעידוד ולתמיכה בהמשך דרכם באמנות הקרמיקה.
רינה קמחי ואריה פרנקו, תל- אביב, חורף 2008
[nggallery id=37]
פרטי העבודות
מאיה בן-דוד, "כאב בטן", 2007
[singlepic id=72 w=320 h=240 float=center]
אמנון עמוס, "תחתית וספל", 2007
[singlepic id=57 w=320 h=240 float=center]
שירלי בר-אמוץ, "סוחבות", 2007
[singlepic id=69 w=320 h=240 float=center]
חן פלס, "סלים", 2006
[singlepic id=59 w=320 h=240 float=center]
גיא ג'אנה, "שחור", 2007
[singlepic id=62 w=320 h=240 float=center]
עדי סנד, "נגיחה", 2006
[singlepic id=56 w=320 h=240 float=center]
דני גסנר ואורי סעידי, "קופה" - OTOTO Studio
[singlepic id=60 w=320 h=240 float=center]
הודא ג'מאל, "צפרדע ולא נסיך", 2007
[singlepic id=64 w=320 h=240 float=center]
איילת גבריאל, "אריחים", 2007
[singlepic id=58 w=320 h=240 float=center]
גד אפוטקר ואנדרי שרף, "ממדים" ,2007
[singlepic id=61 w=320 h=240 float=center]
שלומית מנדלקרן, "חרוטות", 2007
[singlepic id=70 w=320 h=240 float=center]
עדה יואלס, "עוגה", 2006
[singlepic id=71 w=320 h=240 float=center]
הראל עדן, "ברלין", 2007
[singlepic id=63 w=320 h=240 float=center]
רויטל ברלב, "גופים", 2007
[singlepic id=66 w=320 h=240 float=center]
נצר לוריא, "טנמוקו", 2007
[singlepic id=65 w=320 h=240 float=center]
שלי לוטקין, "כוסות",2007
[singlepic id=68 w=320 h=240 float=center]
]]>
Participating artists
Maya Ben-David[singlepic id=288 w=320 h=240 float=center]
Amnon Amos[singlepic id=293 w=320 h=240 float=center]
Shirly Bar-Amotz[singlepic id=287 w=320 h=240 float=center]
Chen Peles[singlepic id=289 w=320 h=240 float=center]
Guy Jana[singlepic id=296 w=320 h=240 float=center]
Adi Sened[singlepic id=297 w=320 h=240 float=center]
Dani Gassner & Ori Saidi - studio OTOTO[singlepic id=290 w=320 h=240 float=center]
Huda Jammal[singlepic id=292 w=320 h=240 float=center]
Ayelet Gabriel[singlepic id=294 w=320 h=240 float=center]
Gad Apotecker[singlepic id=295 w=320 h=240 float=center]
Shlomit Mandelkern[singlepic id=299 w=320 h=240 float=center]
Ada Yoels[singlepic id=300 w=320 h=240 float=center]
Harel Eden[singlepic id=291 w=320 h=240 float=center]
Revital Barlev[singlepic id=298 w=320 h=240 float=center]
Netzer Luria[singlepic id=285 w=320 h=240 float=center]
Shelly Lotkin[singlepic id=286 w=320 h=240 float=center] ]]>אוצרים: אווה אבידר, רותי ביגר, יואב אפרתי
]]>שישי, 16.8.13 בשעה 11:30
פתיחת התערוכה "סל צריחה", התערוכה השנתית של אגודת אמני קרמיקה בישראל יום חמישי 29 באוגוסט 2013, בשעה: 20:00 בבית בנימיני רחוב העמל 17 תל אביב לפרטים נוספים
כיתת אמן עם אמבר אגירה Amber Aguirre ביום רביעי 21.8.13 בשעה 16:00. כניסה 20 ₪
הרצאה: הארמון האנציקלופדי - הביאנלה בוונציה 2013
יום חמישי, 11 ביולי 2013, בשעה 20:00.
שיח גלריה: תערוכת "תל אביב, ברלין, במעבר"
שיח עם אוצרת התערוכה, רונית צור והאמנים המציגים.
יום שבת, 29 ביוני 2013, בשעה 11:30.
פאנל קריאה - "הארנבת עם עיני הענבר" / אדמונד דה-ואל
האירוע יתקיים ביום חמישי, 13 ביוני 2013 בשעה 20:00, בבית בנימיני.
קראפט עכשווי - יום עיון מיוחד בבית בנימיני
בית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית, עמותת אמנים יוצרים בישראל – תחום אמנויות ואגודת אמני קרמיקה בישראל מזמינים את הקהל הרחב ליום עיון בנושא קראפט עכשווי. יום העיון יתקיים בבית בנימיני, העמל 17 תל אביב, ביום שני, 27 במאי, החל מהשעה 14:00.
פעילות חוויתית לילדים בחול המועד פסח
בחול המועד פסח נקיים בבית בנימיני פעילות חוויתית מיוחדת לילדים בהשראת תערוכת Shift. בתוכנית: סיור מודרך לילדים בתערוכה וחווית יצירה בחומר.
הפעילות החוויתית תתקיים ביום חמישי, 28 במרץ 2013, בין השעות 10:30-12:00.
הפעילות מיועדת לילדים מגיל 5 ומעלה. עלות: 40 ש"ח למשתתף.
להרשמה ומידע נוסף, צרו קשר.
יום ו', 5 באפריל 2013, בשעה 11:30 - סיור בתערוכה SHIFT והרצאות
EATING Design /עידו גרעיני, סטודיו אפטיט.
שימוש בעיצוב להפיכת אובייקט, מרכיב או חוויה לתחושת תאבון. האכילה בעולם המערבי ה"שבע" איננה לשם הישרדות בלבד. היבטים חברתיים תרבותיים ואמנותיים מהווים מרכיבים משמעותיים בחווית האכילה. בהרצאה יוצגו נושאים עכשוויים וטרנדים וגישות בעולם הקולינארי, חווית אכילה ועיצוב.
שיטה . תבנית . אוביקט / יערה לנדאו-כץ
שיטה של תבניות מתחלפות ליציקות קרמיות אשר פותחה במהלך פרויקט הגמר במחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר.יערה עיצבה סדרה של ואזה, קערה וגוף תאורה קרמיים אשר יוצרו ופותחו דרךאותה שיטה. צורת העבודה החדשה מקנה לאובייקטים מבניות ושפה ויזואלית חדשה. שיטת הייצור מאפשרת ליצור משפחה שלאובייקטים בעלי קומפוזיציה שונה ושפה צורנית אחידה.
מכונה פואטית - הדפסת חומרים קרמיים / ערן גל-אור.
במסגרת פרוייקט הגמר במחלקה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי בחולון, פיתח ערן גל-אור מדפסת תלת-מימדית אשר מדפיסה חומרים קרמיים ופורצלן, זכוכית ומתכות .המדפסת ייחודית בעולם מבחינת גודל ההדפסה ושיטת ההזרקה הקרמית. באמצעותה - יצר ערן כלים קרמיים אשר שפתם הצורנית שאובה מעולם הטכנולוגיה .
"חומר, אש, אמנות" - ערב שלא כדאי להחמיץ
ביום ראשון, 24 בפברואר 2013, בשעה 17:00 יתקיים בבית בנימיני ערב ייחודי שיעסוק בשני אלמנטים שהם מאבני היסוד של האנושות, האש והחומר, ובמפגש ביניהם שמאפשר את יצירת האמנות הקרמית. במסגרת האירוע ירצו ד"ר גדעון עפרת והאמן הצרפתי ז'אן פרנסואה בורלה, ותחל מכירת קופסאות הפתעה לקראת פורים.
רשמי מסע: בעקבות אמני קרמיקה בבוסניה וגיאורגיה
תערוכה: "שבר, שבריריות" – מפגש עם אוצרת התערוכה, ד"ר איילת זהר
יום שישי, 11 בינואר 2013, בשעה 11:00. הכניסה חופשית.
המפץ הגדול של האובייקט שנשבר, או לחלופין, הפעולה המכוונת של זריקת אובייקט קרמי, נחווים כפעולה אלימה ומאיימת במיוחד. ובכל זאת, הניפוץ של הקיום השלם, היחיד והאחדותי לשברים מרובים ולא-אחידים בגדלים ובמשקל שונים הוא הזדמנות לממדיות חדשה. בעוד היצירה של האובייקט הקרמי נוסחה על ידי לאו דזה כפעולה של החדרת חלל (או היעדר) אל תוך החומר, פעולה המתמירה אותו מגוש דחוס לאובייקט תלת-ממדי, הניפוץ של הכלי הוא המרתו בחזרה מתלת-ממדיות לחומר שטוח. המאמץ לשחרר את החלל הכלוא בפנים, לאפשר לאובייקט לחזור אל הדו-ממד, צורך כמויות גדולות של כוח ואנרגיה, אשר משתחררת אל פני השטח של האובייקט כדי לחדור לתוכו ולפרקו.
לפרטים נוספים על תערוכת "שבר, שבריריות"
אמני קרמיקה למען פליטים
אירוע התרמה - מכירת קערות קרמיקה ע"י אמנים מובילים. האירוע יתקיים בחצר המשותפת של ג'וז ולוז ורחל א', רח' יהודה הלוי 51, תל אביב.
יום שבת, 29.12.2012, בשעה 16:00.
כיתות אמן - אמני קרמיקה בינלאומיים בבית בנימיני
אגודת אמני הקרמיקה בישראל מארחת בבית בנימיני שלושה אמני קרמיקה בינלאומיים לכיתות אמן ב-9 וב-19 לדצמבר 2012.
בהשתתפות: טיפ טולנד, קת'רין מורלינג וג'ונתן גארט.
בית בנימיני בקהילה: אמנים ישראליים למען גן לוינסקי
התערוכה השנתית למען הספרייה ומרכז התרבות בגן לוינסקי תתקיים השנה בבית בנימיני.
פתיחת התערוכה: יום חמישי, 28 בנובמבר 2012, בשעה 18:00.
סיור מודרך בתערוכה "חמור"
בהשתתפות אוצרת התערוכה רויטל בן אשר פרץ ועם האמנים איתמר לוי, אורי שפירא, רועי מעין והילה עמרם, יתקיים ביום שבת, 17 בנובמבר 2012, בשעה 11:00 בבית בנימיני.
"חמור" - השקת הקטלוג, שיח עם האוצרת רויטל בן-אשר פרץ ועם איתמר לוי והקרנת הסרט "זמן חמור".
תאריך: יום שישי, 12 באוקטובר 2012, בשעה 10:30.
בית בנימיני גאה להשתתף בפסטיבל האמנות של תל אביב-יפו - "אוהבים אמנות. עושים אמנות".
ביום ה', 6 בספטמבר הגלריה תהיה פתוחה עד השעה 23:00. ב-7 וב-8 בספטמבר, במהלך סוף השבוע, הגלריה תיפתח בין השעות 11:00-18:00.
נשמח לראותכם!
את התערוכה אצרה רויטל בן-אשר פרץ ומוצגות בה עבודתיהם של לידיה זבצקי, הילה עמרם, איתמר לוי, אורי שפירא ורועי מעין.
תמונות מערב הפתיחה
[nggallery id=146]
בוקר של הרצאות בבית בנימיני עם שלוש אמניות קרמיקה מארה"ב ומקנדה יתקיים ביום ו', 20.7.12 בשעה 10:00
Molly Hatch, Nan Smith, Linda Sormin הן אמניות קרמיקה בעלות שם בין-לאומי, יגיעו ארצה בהזמת קרן AIDA, יציגו וינהלו דיון על עבודותיהן.
לינדה סורמין www.lindasormin.com
מחיר השתתפות: 50 שח'
רישום מראש בטלפון 03-5182257
[nggallery id=91]
כריסטה יוצרת כלים שימושיים ואובייקטים פיסוליים בטכניקה ייחודית של פירוק ובנייה מחדש של הצורה העגולה שהיא תוצר של עבודת גלגל. האבניים משמשים את האמנית כבסיס וכנקודת מוצא ליצירת אובייקטים בהם מתקיים חיבור אסתטי מעניין בין המסורתי לעכשווי.
נוף אורבאני מתועש - גרפיטי, מגדלים, תרנים, ארובות, צינורות ושלדי מתכת מתועשים משמשים לה מקורות השראה באמצעותם היא יוצרת אמירה תרבותית אישית ועדכנית.
יום חמישי, מאי 10, 2012 בשעה 18:00
75 ש"ח כניסה
50 ש"ח לסטודנטים בבית בנימיני, חברי אגודת הקרמיקאים ואומנים צעירים
ביום ראשון ה- 22.4.12 הוכרזו, בטכס שהתקיים בבית בנימיני - המרכז לקרמיקה עכשווית, הזוכים בתחרות פרס קרן אליכס דה רוטשילד 2012 בנושא "לצאת מהמסגרת". עבודות המועמדים שעלו לשלב הגמר בתחרות יוצגו בבית בנימיני בתערוכה בשם "לצאת מהמסגרת" 12.5.12 – 20.4.12.
[nggallery id=89]
פתיחה של התערוכה ÜberKitsch תתקיים ביום ה', 26 בינואר בשעה 19:00 בבית בנימיני רחוב העמל 17, תל אביב.
בפתיחה יוצג פרפורמנס מאת ובביצוע אמילי קייג' וענת כ"ץ. ביצוע חי של עבודת קיר על ידי יוחאי מטוס.
Jason Lim אמן קרמיקה מסינגפור - מהמובילים בתחומו ואמן מיצג מהידועים בעולם. שילוב של אמנות מיצג וקרמיקה.
כיתת אמן ביום ראשון, ה-15 בינואר 2012 בשעה 20:00
סדנא ייחודית: ביום חמישי, ה-19 בינואר 2012 בשעה 16:00
במהלך הסדנא יתקיים מפגש חוויתי בין אמנות המיצג לחומר הקראמי. במרחב הזמן, במסגרת המקום ובנקודת המפגש עם המשתתפים - ישמש החומר הקראמי נקודת מוצא ליצירת מופע. הסדנא תתמקד ביצירת מקבילות תנועתית בין תכונותיו הייחודיות של החומר ודרכי עיבודו לבין תנועות גופו של האמן. הפעולות הנלוות לעבודה בחומר כלישה ורידוד והתכונות המיוחדות הגלומות בו – רכות, זרימה והיענות - ישמשו בסיס למיצג. משך הסדנא כחמש שעות שבמהלכן יוקדש זמן לעבודה אישית ולאחריה התנסויות בעבודה קבוצתית.
ביום שישי ה 6 בינואר בשעה 11:00 יתקיים בבית בנימיני שיח גלריה בתערוכה "הפלגה" בהשתתפות אוצרת התערוכה – תרצה ילון קולטון, והאמנים המציגים
[nggallery id=73]
כיתת אמן (הרצאה והדגמה) עם Akio Takamori תתקיים ביום ראשון ה 25 בדצמבר 2011 בשעה 16:00Akio Takamori הוא אמן, פסל ומחנך עטור פרסים ובעל מוניטין בינלאומי. יצירותיו מוצגות במיטב המוזיאונים ומצויות באוספים חשובים ברחבי העולם. עבודותיו פיגוראטיביות בעיקרן ובמרכזן מככב הגוף האנושי על מכלול תכניו הפיזיים והרגשיים. מתמקד בעיקר במיכלים גדולי מימדים ומיצבים רבי דמויות ורבי עוצמה. עבודותיו משדרות מורכבות ויזואלית, הומור, לעיתים שחור, ארוטיות ותחכום.אודות Akio Takamori באתר Frank Lloyd
צפו בוידאו של Akio Takamori בעבודה במקאו, 2010
[embed]http://www.youtube.com/watch?v=zc0BBa2dFrk[/embed]
[singlepic id=672 w=274 h=182 float=center]
[singlepic id=671 w=243 h=183 float=center]
כיתת אמן עם שני האמנים - John Higgins ו- Marcus O'Mahony - התקיימה ב 5 בינואר 2012 בשעה 16:00
[singlepic id=673 w=202 h=280 float=center]
[singlepic id=674 w=277 h=280 float=center]
[singlepic id=675 w=268 h=201 float=center]
[singlepic id=676 w=266 h=199 float=center]
תודה מיוחדת שלוחה לקרן AIDA ובעיקר לאביבה בן סירה מנהלת הקרן בארץ ולקרן של רות קורמן בבריטניה Designer Crafts Foundation על מאמצי התמיכה והסיוע לאורך שנים.
יעל נובק - קשרי חוץ
למידע נוסף ניתן לפנות לבית בנימיני בעזרת טופס צור קשר, או בטלפון 03-5182257
רשמי מסע בעקבות אומני קרמיקה בעולם מוצ"ש 3 בדצמבר בשעה 18:00 בבית בנימיני
[nggallery id=75]
תצלומים מהארוע
[nggallery id=77]
[nggallery id=74]
אבוא במחילות, 2007, בימוי וצילום: סילבינה לנדסמן, הפקה: סמדר תימור, נועה קרוון-כהן, 60 דק' עם כותרות אנגלית
עלות כניסה: 20 ש"ח
[nggallery id=71]
סדר היום:
הרשמה מראש במשרדי האגודה או בבית בנימיני 03-5182257
אודות המרצים:
ביום ב' 3/10/2011 בשעה 18:00 יערך בבית בנימיני שיח גלריה בתערוכתה של יעל עצמוני "שבילי יער" בהשתתפות האמנית יעל, האוצרת רונית צור וערן ארליך שכתב טקסט מלווה לקטלוג התערוכה.
ביום ב' 7/11/2011 יערך בבית בנימיני ערב עיון בתערוכתה של מוד פרידלנד "א-לה-מוד” ויתקיימו הרצאות בנושאים הנוגעים ליצירתה של פרידלנד. פרטים נוספים בהמשך.
אוהבים אומנות עושים אומנות - אירוע שפותח את עונת התערוכות בתל אביב. האירוע מתחיל ביום חמישי בערב עם פתיחת הגלריות ומוזיאונים עד 11 בלילה. בשישי-שבת אומנים ברחבי העיר פותחים את הסטודי בין 11:00-18:00. בעמוד אוהבים אומנות עושים אומנות באתר עיריית תל אביב מפורטים כל האירועים.
נשמח לראותכם
16.6.2011 בשעה 19:00
"לילה לבן" של עיריית תל-אביב במרכז בנימיני לקרמיקה
מרכז בנימיני לקרמיקה משתתף בארועי "לילה לבן". במרכז יוצג "חומר לבן ו-20 קדרים" – מיצג קרמיקה חי בהנחיית עדינה בר-און. 30.6.2011 החל מ 19:00. בר שתייה יפעל במקום
[nggallery id=91]
Christa makes both functional and sculptural objects that begin on the potter's wheel but move beyond the round. The wheel is a starting point for her unique technique and artistic approach of combining the traditional and contemporary.
Urban and industrial landscapes are her sources of inspiration. 'Discarded roadside junk', graffiti, water towers, chimneys, pipes and old metal industrial structures inform her pieces to create a strong personal cultural statement.
75 NIS entry fee
50 NIS for Benyamini Center students and, CAAI members and young artists
Alix de Rothschild Crafts Award winners were announced on April 22nd at the Benyamini Center
[nggallery id=89]
The aim of the competition this year was to encourage artists to think about their work in a new and creative way. Rimma Arslanov - White Cube Her work consists of oriental bricks made of sugar - Mashrabiya creating a kind of room. This very original work that is beautifully crafted refers to the modernist gallery space - the white cube and suggests a transparent, nonobjective, fragile and ephemeral space. The judges selected her work as the winner for first prize for originality, aesthetic and excellent execution and interesting reference to the title of the competition. Shlomit Bauman - Untitled These works bring together almost extinct local clay with fashionable, delicate and imported porcelain, and juxtapose their different technological characteristics inherent in ceramic technology. The combination creates cracks and deformations - a visual representation of contrasts, a desire to be connected and similar versus the expression of the differences and distortions. These materials comprise different cultural worlds and raise questions of cultural heritage. Itamar Sagi - Shelter An embroidered book that shows contemporary Israeli stitching which is not necessarily elegant but visually rich relating to local cultural issues. Uri Shapira - Untitled In his pseudo-scientific approach, he explores the behaviour of chemicals in a time line. As an artist-alchemist he grows dynamic and aesthetic environments. Noam Dover and Michal Cederbaum - Concrete Their cast concrete bowl explores the relationship between mass and fragility - between concrete - an unusual medium for such an object - and the cultural dynamic of this material Asnat Koblenz These works from her Shield series and their design give the effect of linked metals that are flexible and structurally sound, with a rhythmical composition different on either side.[nggallery id=90]
[singlepic id=956 w=320 h=240 float=center]
Collecting, objects and souvenirs
On Friday, March 9th, 2011 a morning of lectures in the framework of the exhibition ÜberKitsch. Lectures by: Reuven Nardy, Talia Tokatly, Johnathan Hopp Free Admission
[caption id="attachment_4567" align="aligncenter" width="196" caption="ÜberKitsch lectures"][/caption]Master Class
Ilona Romule - internationally acclaimed artist from Riga, Latvia - world renowned for her unique, distinctive, contemporary slip cast porcelain objects.
Strict devotion to porcelain has made her a true connoisseur of the material, of slip casting techniques and China painting surface decorations.
Assorted industrial casting techniques, fabulous, fable – like fantasy laden imagery, erotic and mysterious narratives generate a unique and superbly finished body of work.
Three dimensional sculptural figures enhanced by two dimensional fantastic drawings places the artist within the realm of fine art and contemporary design.
Master Class: Thursday, February 23, 2012 at 18:00
The artist will present her work, that of other artists and her work- related experiences around the world.
Entrance: 75 NIS
10% discount for Benyamini students, young artists and members of the CAAI
Advance registration required – limited places available.
Contact the Benyamini Center office at 03-5182257 or via our Contact Us form
Opening of the exhibition ÜberKitsch, Thursday, January 26th, 2012 at 19:00 at the Benyamini Center.
Performance by Emily Cage - Artistic advisor and video Anat Katz. Live Wall Installation Performance by Yochai Matos.
Jason Lim - a leading ceramic artist from Singapore and an internationally acclaimed performance artist combining Performance Art and Clay
Master Class: Sunday, January 15th at 20:00
Workshop: Thursday, January 19th at 16:00
Rhythm, repetition, sound and duration will be the focus of the workshop. The inherent characteristics of clay – soft, malleable and responsive combined with basic movements associated with clay work - will be the starting point for the exploration of performance possibilities within a time frame, a space and the performer's body. The workshop will be approximately 5 hours. Time will be dedicated to individual work followed by group work. In the course of time, collaboration, intervention and interaction will be encouraged.
[nggallery id=79]
Gallery Talk, Friday 6/1/12 at 11:00 A Gallery Talk with Tirza Yalon Kolton, the curator of the exhibition Voyage and the participating artists
[nggallery id=73]
Two exciting and challenging Master Classes with three internationally acclaimed artists are planned for December 2011:
[nggallery id=75]
[nggallery id=74]
Documentary by Sylvina Landsman
Unto Thy Land - A journey in the footsteps of the sculptor Moshe Shek (1936 – 2011), will be screened on Saturday evening November 5th at 18:00 at the Benyamini Center
The movie follows Juk (Shek's nickname) in the Lachish region – the area where he lived – between the hidden caves, the open fields and his studio and home in Kibbutz Beit Nir. The viewer is exposed to a direct dialogue between the artist and his work and between ancient local culture and the present time.
Produced by Smadar Timor and Noa Karavan-Cohen, the documentary won first prize at the Montpelier Festival of Clay and Glass movies.
The movie made in 2007 is 60 min long and has English subtitles.
Admission: 20 Shekels
Symposium in conjunction with the exhibition - A-La-Maud - the works of Maud Friedland will be held at the Benyamini Center on Monday, November 7th, 14:30 - 20:30
[nggallery id=71]
Program:
About the speakers
Meet Artist Anna Carmi A special introductory class on Tuesday, October 25th at 18:00
Program:
Register prior to October 21st at the Benyamini Center, telephone: 03-5182257 or contact us online.
Participants should bring with one of their pieces they would like to develop and work on the surface.
Free admission
Gallery Talk on Monday, October 3rd 2011 at 18:00 with Yael Atzmony, the artist, the curator Ronit Zor and Eran Ehrlich who contributed his writing to accompany the exhibition.
On Monday, November 7th 2011 a symposium about the work of Maud Friedland and issues associated with her approach to ceramics and art. Save the date - details to follow.
Loving Art Doing Art Opens the exhibitions season in Tel Aviv. The event begins with exhibition openings on Thursday, Sept. 8th evening with galleries and museums open until 11 PM. On Friday and Saturday artists open their studio to the public between 11:00 - 18:00. On Tel Aviv's municipality Loving Art Doing Art web page you'll find all the listings for this event citywide
A Gallery Talk The curator, Eran Ehrlich, and the artists of the exhibition "Whose Earth is it Anyway?" will be present at the gallery talk on Friday July 22nd at 11:30. The exhibition deals with the artists approach to his creative work and its material components as a dialogue. The curator proposes this connection to earth, in which ownership plays no part, as a paradigm for a different way of connecting with the world.
"White Night" at the Benyamini Center Participating in Tel Aviv municipality White Night events – White Clay and 20 Potters – live ceramic production performance by artist Adina Bar-on. June 30th at 19:00 and on. Drinking bar on premises.
Hands on Clay Every Saturday morning, beginning July 9th, 2011, an open studio for all who would like to experience working with clay. Work with a guide or independently. Children, parents and any person wishing to put their hands on clay and create something. Price: 40 NIS. 10:00-12:00, Saturday, July 9th, 2011
]]>קורסי קיץ
הנחה מיוחדת של 15% לחברי עמותת אומנים בישראל לסדנאות קיץ 2011
]]>[singlepic id=548 w=160 h=120 float=left]Every Saturday morning during the summer vacation the studio will be open for parents and children who want to experience the magic of clay. The event includes instruction and clay. Saturday between 10.30-12 starting on 9.7.11. Cost: 40 shekels
Basic Throwing [singlepic id=409 w=320 h=240 float=left]Instructor: Amnon Amos Objective: Acquiring basic throwing skills and technique. First time clay students will learn about wedging, centering, building cylinders, turning and using color on clay. No previous experience required Time: Wednesday from 17 - 20 (8 meetings) Cost: 1000 shekels including materials and firing.
Basic Throwing [singlepic id=414 w=320 h=240 float=left]Instructor: Roee Mayan Objective: Acquiring basic throwing skills and technique. First time clay students will learn about wedging, centering, building cylinders, turning and using color on clay. No previous experience required Time: Thursday from 9 - 12 (8 meetings) Cost: 1000 shekels including materials and firing.
Advanced Throwing - Improving technique [singlepic id=461 w=320 h=240 float=left]Instructor: Eti Goren The course is for students with throwing experience wanting to strengthen their abilities, solve problems and acquire particular skills. Previous throwing experience essential. Time: Sunday from 17 – 20 (8 meetings) Cost: 1000 shekels including materials and firing.
Large Vessels - throwing and handbuilding [singlepic id=411 w=320 h=240 float=left]Instructor: Jacaranda Kori Objective: Learning different building techniques for large pots using the wheel or handbuilding. During the course the students will be given three different projects through which they will acquire technical skills as well as an understanding and ability to analyse the shape of large volume vessels. Throwing and handbuilding experience required. Time: Sunday from 9 – 13 (8 meetings) Cost: 1250 Shekels including materials and firing.
Figurative Sculpture [singlepic id=407 w=320 h=240 float=left]Instructor: Leonid Gosin Objective: Acquiring skill using solid clay for free expression eliminating complicated technical solutions or previous knowledge. During the course emphasis will be placed on reflection and analysing the entire form. No previous experience required, suitable for all levels Time: Monday from 9 – 12 or 17 – 20 (8 meetings) Cost: 1000 shekels including materials and firing.
Development of Ideas for Clay Artists: [singlepic id=412 w=320 h=240 float=left]Instructor: Shlomit Bauman Objective: The complicated interdisciplinary language of art and design today requires a broad understanding, and multi-level and integrated view of materials, technology and ideas. The workshop is geared towards artists who work in clay and are interested in deepening the conceptual side of their work. A general idea set before the class will be the basis of work done, individually as well as a group, considering all aspects in execution. The workshop will be based on intermediary exercises, lectures, critiques of work done and a final project. Time: Monday, Tuesday and Wednesday July 25 – 27 from 9 – 16 Cost: 850 shekels
A special discount of 15% will be given to members of the Israel Designer Craftsmen Association for the summer workshops 2011.]]>שתי תערוכות חדשות מוצגות בבית בנימיני: "דו" ו- "Tea for Two":
"דו"
דו-מימד תלת-מימדי בכלים קרמים
עירית אבא, עמי דרך, דב גנשרוא
21.6.2012 - 4.8.2012
תערוכה זו מהווה מפגש בין הקדרית עירית אבא והמעצבים עמי דרך ודב גנשרוא. מפגש דיסיפלינות, מפגש בחומר וסביב נושא הכלים הקרמיים אך ובהעדר המאפיין המהותי והמגדיר של אותו כלי קרמיים - היכולת להכיל. עירית רושמת בחופשיות וואזות. הרישומים נעשים בחומר, כך שהרישום הדו-מימדי מקבל קיום פיזי, משקל, ומבניות ובכך מתעלה מעל מחסומי הדו-מימד. לעתים, עירית מזככת כלי על עיטוריו, לישות תבליטית אחת ולעיתים לוכדת את אופייה של הוואזה בקו. העדר נפח הכלי, אותו גוף שמחויב במבחן הפונקציונליזם, מאפשר למתבונן לבחון את זרימתה וקלילותה של הצורה המאפיינת כלים מסוג זה.
עמי ודב חתכו והסירו חלקים מכלים קרמים קיימים והותירו רק את עמוד השדרה של אותם כלים. פעולה זו מגלה מידע תכני מתכנון ויצור הכלים: עוביי דופן משתנים, צלעות חיזוק, פגמי ניקוב חורים והתאמה בין חלקים. החתך הינו, עבור מעצב המוצרים, מה שהתוכנית לאדריכל - מבט נקי ובהיר אל מהות העיצוב. כאן, חתכים מכלים שונים נערכו למקבצים על גבי "שולחנות", וכך נוסף מימד נרטיבי בעת ההצבה.
כלל הכלים המוצגים בתערוכה מבטאים זיכוך וצמצום לסוג של מהות בסיסית- ה-די-אן-איי של הכלי - תמצית זו מהווה חומר גלם פוטנציאלי למימוש כלים שלמים
[nggallery id=98]
Tea For Two
תערוכה קבוצתית של אגודת אמני הקרמיקה
21.6.2012 - 4.8.2012
Tea For Two - תערוכה קבוצתית של אגודת אמני הקרמיקה העוסקת באותו נושא קרמי מובהק של מערכת כלים לשתיית תה בשניים.
בתערוכה מוצגות פרשנויות חדשות ומרתקות של 25 אמנים היוצרים במדיה הקרמית. יש בין העבודות התייחסות לעיצובים מסורתיים ממקורות שונים בעולם, יש המייצגות גישה אירונית - הומוריסטית לנושא ולצידן עבודות המעלות אמירות קונספטואליות לגביו.
אמנים משתתפים: אהובה ליבנה, איב ענן, אירית אורפז, אמונה סירקין, אנה כרמי, אסתר בק, אתי גורן, אתי קציר, דליה בן-מיור, דרורה קוזלובסקי, זהרה הראל, זיו פלג, חנה נייגר, יעל רול, ליה בורס, מאיר מוהבן, מוטי סיקרון, מרגה פיישטיין, מרתה ריגר, סטלה להב, עדי טורצקי, פנינה ברקאי, קלסובסקי מיכל, רונית זהר, שולה מילר
[nggallery id=99]
תערוכות שהוצגו בבית בנימיני ונסגרו
שוהה
תמר בן שאול
אוצרת רונית צור
17/5/2012 - 16/6/2012
[singlepic id=994 w=320 h=240 float=center]
פתיחה: יום חמישי 17 במאי, 2012, בשעה 20:00
תמר בן שאול לוקחת אותנו למסע של תעתוע בין פנים וחוץ, של ציור – צילום, של היות רובץ ומתעופף.
בן שאול מציירת על פי תצלומים של פורטרטים. המהותי עבורה בבחירת התצלום שתצייר לפיו היא עמדתו והתהליך שאותו עובר המצולם תוך כדי פעולת הצילום, משמעות התצלום כמשקף הלך רוח של תקופה, כמרמז על תחושות והתנהגויות מול הקליק – אז והיום; הטקסיות, החד פעמיות לעומת הצילום האינטנסיבי הזמין לכל ובכל עת.
צילומי ווידאו מוקרנים על הקירות מתעדים סצינות בית וגינה, דוממות כמעט, מכניסים את ההתרחשות המרפרפת בחוץ פנימה. זהו צילום של דימויים בתנועה השופך אור על משמעות של שהייה, מבוסס על מוכר ושכיח אך ממוסך בראייה של מבט פסיבי. הנחת האבנים המצוירות בחלל הגלריה זו לצד זו מחברת את העכשווי, המשתטה, עם העבר הקיים למעשה בתשתיתו, ויוצרת פסיפס של זמנים. הציור על אבן, הפקעתה ממהותה המקורית והכנסתה לתוך חדר יוצרים דיסוננס אשר באמצעותו מתקבלת הסתכלות עם משמעויות חדשות של נוכחות ואופציות לבחירה סבלנית בעצם ההוויה של להיות.
[nggallery id=92]
קו בחומר
דודי אלדר
אוצרות: דלית שרון ורונית צור (תערוכה בהפקה משותפת עם כנפיים)
17/5/2012 - 16/6/2012
[singlepic id=996 w=320 h=240 float=center]
פתיחה: יום חמישי 17 במאי, 2012, בשעה 20:00
בתערוכה קו בחומר מוצג מערך עבודות בשני מדיומים מרכזיים: החומר הקרמי ורישומי נייר מיניאטורים.
דודי אלדר יודע את מלאכת החומרים. הוא מנווט את דרכו בין הדו-מימד לתלת-מימד, בין הצורך לחוש בחושניות של הפורצלן בידיו לבין הטיפול העדין והמאופק ברישומים. המתח והריגוש של הקו נוכח בכל עבודותיו. בדיוק מרבי, ביד יציבה ומתמסרת, יוצר אלדר עשרות רבות של רישומים עדינים שהם כמו ריקמה על נייר. הוא מתייחס לנייר כאל חומר – ובטכניקה המזכירה מעין אקשן פטרנינג (Action Patterning) הוא חורט, מקפל, מדביק ומנקב. "הנייר סופג את הקווים, והם זורמים עליו רכים, מינימליסטים מחד ועמוסים מאידך".
דודי אלדר הוא אמן שלא יכול אחרת. יכולות טכניות גבוהות מאפשרות לו להתמודד עם תכונות החומרים, להבין אותם וליצור מעין דו שיח מתפתח, כמה אפשר ללחוץ ועד איפה, לא להכניע את החומר אלא להרגיש לאן ניתן להתקדם איתו. התערוכה מלווה בקטלוג
[nggallery id=93]
לצאת מהמסגרת
12.5.12 - 20.4.12
[singlepic id=955 w=320 h=240 float=center]
פתיחה: יום חמישי 20.4.12 בשעה 19:30
בית בנימיני שמח לארח את עבודות המועמדים שעלו לשלב הגמר בתחרות פרס קרן אליכס דה רוטשילד 2012 בתערוכה לצאת מהמסגרת.
הקרן על שם אליכס דה רוטשילד הוקמה לזכר הברונית רוטשילד – אשה מיוחדת ורבת פעלים שחיה בין השנים 1982 – 1911 והייתה ידועה באהבתה ובתמיכתה באומנות בכלל ובאומנות ישראלית בפרט בתחומי היצירה השונים.
[singlepic id=936 w=320 h=240 float=center]
הקרן המנוהלת על ידי עו"ד פזית שלמון-ברץ פועלת כיום בשני ערוצים: הענקת מלגות מדי שנה לסטודנטים בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב וניהול תחרות אחת לשנתיים בנושא נבחר, המיועדת לאומנים החיים ופועלים בישראל ומצטיינים בתחום האומניות השימושיות. את התחרות ע"ש אליכס דה רוטשילד מארגנת ומפיקה רות קורמן - יועצת אומנות, אוצרת ובעלת גלריה בלונדון.
התחרות השנה היא בנושא לצאת מהמסגרת ומטרתה לעודד אומנים לחשיבה יצירתית וחדשנית בתהליכי עבודתם, לאפשר מתן ביטוי לנסיונות הנסמכים על דרכם אך בודקים כיוונים ורעיונות חדשים, מקוריים ובאיכות גבוהה.
שלב השיפוט הראשוני התבצע בלונדון ע"י וועדה שהורכבה מאנשי אמנות מקומיים אשר בחרה ב 21 יוצרים מתוך כלל המועמדים שניגשו לתחרות.
[singlepic id=956 w=320 h=240 float=center]
בבית בנימיני יוצגו בתערוכה לצאת מהמסגרת עבודות המועמדים שעלו לשלב הגמר. הפרס שיוענק השנה יהיה בסך 12,000$ ויחולק בין הזוכים על פי החלטת וועדת שיפוט מקומית. שמות הזוכים יוכרזו בטקס הענקת הפרס שיתקיים ביום ראשון ה 22.4.12 בשעה 19:00 בבית בנימיני בנוכחות הגברת רות קורמן והגברת פזית שלמון-ברץ.
[nggallery id=88]
מגדלים באוויר
29.3.12 - 12.5.12
[singlepic id=932 w=320 h=240 float=center]
אוצרת: נורית זילברברג
פתיחה: יום חמישי 29.3.12 בשעה 19:30
תערוכה קבוצתית של אמנים חברי עמותת "אמנים יוצרים בישראל - אמנויות" העוסקת בנושא המגדלים, הן מההיבט המוחשי והוויזואלי של צורתם המוארכת והן מהיבט מטאפורי כסמל לעלייה ולהצלחה.
כבר מימי קדם בנה האדם מגדלים, מתוך כמיהה אנושית להתרומם מעל פני הקרקע, לנסות להשתחרר מן האדמה ומכוח הכובד שלה, לנסוק לגובה ולהגיע לשמים. צורתם הדומה לגופו המוארך של האדם, מנסה לעלות כלפי מעלה, לשאוף לרוחניות עליונה ולהגיע לגבהים, שהם מעבר ליכולותיו הפיזיות של הגוף, חרף הסיכון ואף הכישלון הכרוכים בכך. מאז כישלונו של מגדל בבל בניסיונו להגיע לשמים, משמש המגדל גם כסמל לאי הצלחה ולמגבלות האדם. הוא מייצג הן של הדחף האנושי להתרומם אל על ולחרוג ממגבלות גשמיות, והן את הסיכון שבשבירת קו הרקיע הרציף. סמל הן של התרוממות והן של נפילה בעת ובעונה אחת
[singlepic id=914 w=320 h=240 float=center]
התערוכה "מגדלים באוויר" מסיטה את המבט המקובל מן המגדל כסמל לכוח ולעוצמה, ומבקשת לחשוף את הצדדים הארעיים והשבירים שבו, ולהשתמש בו כמטאפורה לשאיפות ולחלומות, הגם שלעתים רבות אין הם מתגשמים. העבודות, בדו-ממד ובתלת-ממד, מציגות מגוון עשיר של טכניקות וחומרים. החל מציור והדפס, דרך עבודות קרמיקה וזכוכית, עבודות בד וריקמה ועד לפיסול ואסמבלאז' מחומרים מצויים יותר או פחות.
משתתפים: איווה רות קמחי, עמי ליבוביץ', בתיה איכנהולץ, בילי שטראוס סלומון, דפנה שרטיאל, דניה צ'למינסקי לשם, דילבר קמחי, מרגלית בסן, מירה וינשטין, אסנת גפן, רחל רוזנפלד, רות וינשטין-פאפוריש, שרה בורשטין, שושנה פרידריך, טלי בלומנאו, צילה גולדשטיין, צבי רייכוורגר
[nggallery id=87]
ÜberKitsch
26.1.12 - 24.3.12
[singlepic id=844 w=320 h=240 float=center]
אוצר: רועי מעין
פתיחה: יום חמישי 26.1.12 בשעה 19:00
הקיטש נתפס באופן מסורתי כיצירה של טעם רע, בעלת מראה זול ומנייריסטי. ברמה הצורנית מתאפיין הקיטש בחזרתיות, עודפות, גלאם, וצבעוניות עזה ובוהקת, וברמה התמטית ברגשנות יתרה, פתיינות, וייצוג של הצדדים הנעימים והיפים של החיים תוך הדרה מובהקת של הצדדים האפלים והכואבים. אלמנטים אלו מייצרים שפה, שאינה נושאת עמה את הגיבנת המודרניסטית של אידיאת דלות החומר והמסר, אלא להיפך – חוגגת את העודפות וההכברה.
המוצגים בתערוכה ÜberKitsch משתמשים באסתטיקה זאת אשר לרוב נלעגת על ידי קובעי טעם ואיכות, ומנצלים אותה כפלטפורמה להעלאת נושאים ביקורתיים, חתרניים או אירוניים. נושאים אלו יכולים להיות רעיוניים כמו גם צורניים.
משתתפים: אליאונורה אורלי אדלביץ', שאולי ארזי, גיא ג'אנה, אנה כרמי, יוחאי מטוס, ורד ניסים, אמנון עמוס, מירי פליישר, אמילי קייג' אסנת ריצ'מן. בתערוכה מוצגים פריטים מאוסף ראובן נרדי.
[nggallery id=82]
"הפלגה" - סירה לשום מקום
נעילה: 14.1.12
[nggallery id=73]
יש עבודות המציגות סוג של קונפליקט כך שהיצירה היא מיזוג של מצבים ותהליכים הסותרים זה את זה, המטעינים אותה בכפל משמעות, וזו חושפת סערת רגשות המטלטלת את הסירה על פני מים לא שלווים. בין העבודות יש המתארות הפלגות ובהן מצבים של חלום, תהייה או כמיהה המבוטאים באופן לירי.
בתערוכה מוצגות יצירות באמצעי ביטוי מגוונים כמו עבודות בחומר, עבודת וידאו, מיצב, ציור וצילום.
אוצרת: תרצה ילון קולטון
משתתפים: נורה ונעמי, אברהם אופק, אווה אבידר, ענת בראל, רונן סימן טוב, נועה בן-נון מלמד, לאוניד גוסין, רותי ברקאי, יונתן אופק, טליה בר, מאירה אונא בן-חנן, דיוויד מוריס, בנימינה נדלר-נאור, סבטלנה פיירמן ושולמית עציון.
[nggallery id=76]
התערוכה מלווה בקטלוג
נעילה: 14.1.12
בחלל הגלריה הוצגה התערוכה "א-לה-מוד" ובה עבודות קדרות של מוד פרידלנד (1996 – 1927).
מוד פרידלנד היתה אמנית משמעותית ביותר בתולדות הקרמיקה הישראלית, באישיותה הסוחפת כאדם-אמן-מורה ובהתנערותה מהדקורטיביות הים-תיכונית שקסמה באותה תקופה לאמני קרמיקה רבים. החופש החובר לפרפקציוניזם, המקוריות הנשענת על מסורת ועל ניסויים מעמיקים, המאפיינים את עבודתה של מוד פרידלנד, כל אלה נמצאים גם ביצירתה של יעל עצמוני, ומכאן הזמנתה להציג תערוכת לווין לתערוכתה של מוד פרידלנד. בדיעבד התברר כי חברות עמוקה התקיימה בין השתיים. התערוכה שבילי יער של יעל עצמוני תוצג בו זמנית בבריכת הקשתות ברמלה ובבית בנימיני. עצמוני יצרה גופים קרמיים מעין וקטורים מסולסלים אוצרי זיכרון אישי ואוניברסאלי והשקיעה אותם בבריכת הקשתות ברמלה. עבודת ווידאו שעצמוני צילמה במקום תוקרן בחלל המעבדה. המרחבים השונים - הבריכה והגלריה, העיר רמלה והעיר תל-אביב יהיו קשורים כאשר לכל אחד ישנה הנוכחות והאוטונומיה שלו. העבודה נוגעת בנושאים בעלי משקעים מרובדים של חוויות משפחתיות של ילדה שגדלה בעיר רמלה בצל תרבות אירופאית מפוארת אך גם כואבת.
הפתיחה הרשמית של בית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשווית תערך ב 16 בחודש מאי 2011 בשעה 19:00 עם פתיחת התערוכה הראשונה שתוצג במרכז: "של מי האדמה הזאת". בתערוכה משתתפים: יואב אדמוני, מיכה אולמן, ציפי איתי, פינה באוש, רותי ביגר, תמרה בן-ארצי, הגר בן-מאיר, אסתר בק, מאיה סלומון, קלאודי קזנובס, גלעד רטמן, שלי שביט, קלוד שמפי, יגאל תומרקין
[nggallery id=57]
]]>Tea For Two
Of Lines and Materials
Breaking the Mould
Previously exhibited at the Benyamini Center
Uberkitsch 26/1/12 - 24/3/12 [singlepic id=844 w=320 h=240 float=center]
Voyage - A boat to nowhere 17/11/2011-14/1/2012
[nggallery id=76]
Renovating the Benyamini Center - Oct 2010 from bccc on Vimeo.
]]>Renovating the Benyamini Center - Oct 2010 from bccc on Vimeo.
]]>[nggallery id=48]
]]>]]>
[singlepic id=402 w=60 h=60 float=left]Initiator of the Benyamini foundation since 2001. Past lecturer at Midrasha Art Teachers College, Beit Berl, pottery department. Graduate of Tel Aviv University, Speech and Hearing Therapy. Student and friend of Issachar and Yehudit Benyamini
Ilan Meyer - trustee of the Center
[singlepic id=417 w=60 h=60 float=left]Ilan H. Meyer, Ph.D. is Professor of Clinical Sociomedical Sciences and Deputy Chair for MPH Programs at the Department of Sociomedical Sciences at Columbia University’s Mailman School of Public Health. Ilan was a student and friend of Issachar and Yehudit Benyamini
Shlomit Bauman - Trustee of the foundation
[singlepic id=406 w=60 h=60 float=left]Lecturer of ceramics design at Holon Institute of Technology and Sapir College and school of art, society and culture Curator of the sixth Bienale Ceramic Exhibition, Eretz Israel Museum, Tel Aviv Past member of the editorial staff of 1280 ceramic art magazine. Director of the Israel Ceramic Artists Association 1998- 2005. Graduate of Bezalel Acadamy of Art, ceramic design department. Masters degree in Industrial Design Science, Tehnion, Haifa
Ester Beck - Library and Research Center Manager
[singlepic id=401 w=60 h=60 float=left]Independent ceramics studio Writer covering Israeli Ceramics for international professional periodicals. Independent curator collector of international ceramics. Masters degree in psychology
Ravit Lazer - Director Benyamini Ceramic Art School
[singlepic id=403 w=60 h=60 float=left]Lecturer at Shenkar College, industrial design faculty. Independent studio for pottery, design and ceramic sculpture Studied art and design at Bezalel Acadamy of Art, Parsons School of Design, New York Bachelors degree in ceramic art and design, Suny, NYC Masters degree, Interdisciplinary Art Program, Tel Aviv University.
Ronit Zor - Gallery Director
[singlepic id=404 w=60 h=60 float=left]Independent Curator.
Masters degree, Mathematics and Art History, Hebrew University, Jerusalem. Graduate of Curatorial studies, International Curatorial Program, Kibbutz Seminary.
Shira Silverstone - Events Manager
[singlepic id=405 w=60 h=60 float=left]Sub-Editor and production assistant of 1280, ceramic art magazine. Graduate of Tel Aviv University, Life Sciences and Tel Hai College, Pottery department.
Yael Novak - Advisor on International RelationsInstructors at the Benyamini Center
Eti Goren Teaches ceramics at the Tel Aviv Museum art workshop Specializes in reduction firing in a gas kiln Independent studio in Tel Aviv Studied ceramics at the City of London PolytechnicMembers of Benyamini Center management.
Leonid Gosin Teaches at the Midrasha Art College, Beit Berl Independent studio in Jerusalem Participates in group projects and solo exhibitions Graduate of Bezalel Academy of Arts and Design, Ceramic Design Department Jacaranda Kori Teaches at the Bezalel Academy of Arts and Design, ceramic design department Independent studio in Tel Aviv Exhibits in Israel and abroad Graduated with honors, Bezalel Academy of Arts and Design, Ceramic Design Department Roy Mayan Exhibits and lectures at exhibitions and international festivals and ceramic events in Europe and the Far East Does work that explores extending the boundaries of ceramics as a material and conceptual medium Independent studio in Savion Curator of the International Ceramic Symposium and the exhibition "Balata" in the Umm el-Fahem Art Gallery Graduate of Bezalel Academy of Arts and Design, Ceramic Design Department MA in Multidisciplinary Arts Program, Tel Aviv University Amnon Amos Associate member of Gilda gallery - a ceramic artist's cooperative in Jerusalem A potter whose work explores the ceramic tradition and its expression in culture Independent studio in Tel Aviv Graduate of Bezalel Academy of Arts and Design, Ceramic Design Department Shlomit Bauman Lecturer of ceramic design at HIT- Holon Institute of Technology and at Sapir College and School of Arts, Society and Culture Curator of the Sixth Biennale for Israeli Ceramics at the Eretz Israel Museum, Tel Aviv Initiator and, till 2008, editorial board member of the ceramic magazine 1280ºc Manager of the Israel Ceramic Artists Association from1998 – 2005 Graduate of Bezalel Academy of Arts and Design, Ceramic Design Department MSC in Industrial design science, Technion, Haifa
]]>[imagebrowser id=154]
ספריית בית בנימיני כוללת אוסף של כ-500 ספרים העוסקים בשלל היבטיו של שדה אומנות הקרמיקה: קדרות, עיצוב, טכנולוגיה, היסטוריה של הקרמיקה, קרמיקה ישראלית, ספרי עיון ועוד. המבחר מייצג את מיטב הספרות של עולם הקרמיקה מהארץ ומחו"ל והוא כולל גם את כל כתבי העת העכשוויים החשובים בתחום. בספריה ישנו ארכיון הולך וגדל של ספרים, כתבי עת, סרטים וקטלוגים מראשית הקרמיקה הישראלית ועד היום. אנו מעדכנים את חומרי הספריה באופן קבוע בספרות המקצועית החדישה ביותר וניתן לעקוב אחריה במאגר המידע הממוחשב (בקטלוג ישנה רשימת קטגוריות ומילות מפתח לחיפוש קל, נוח ויעיל). מטרת הספריה היא לאפשר גישה לעושר הרב הקיים בתחום הקרמיקה לאומנים מקצועיים, לסטודנטים של בית הספר לקרמיקה של בית בנימיני כמו גם לסטודנטים ממוסדות אחרים וכן לציבור הרחב השוחר אומנות.
ניתן לעיין בחומרי הספריה במקום (לא ניתן לשאול ספרים) בשעות פתיחת המרכז
ארגון הספריה בקטגוריות (על המדפים ובמאגר מידע):
• ספרי עיון (צהוב)
• אוספים (אדום)
• טכנולוגיה (ירוק)
• אומנים (כחול)
• היסטוריה (אפור)
• אומנות (לבן)
• אמנות כללית (אדום-לבן)
• קרמיקה ישראלית (חום)
בנוסף:
• מבחר תקליטורים
• 8 כתבי עת בינלאומיים וכתב העת הישראלי
• ארכיון של קרמיקה ישראלית (קטלוגים, סרטים, ספרים ועוד)
לקטלוג של ארכיון הקרמיקה הישראלית (קובץ Excel).
אתם מוזמנים לעקוב אחר הניוזלטר שלנו למידע על פרסומים חדשים ורכישות חדשות.
קריאה נעימה!
]]>[singlepic id=522 w=320 h=240 float=center]
]]>
בקבוקים: מתוך פרויקט הגמר בבצלאל העוסק בהפשטה של צורה אשר הוביל לסתימה של הפתח ועל ידי כך ערער על תפקוד הכלי וההכלה. הצורניות מושפעת מבקבוקי זכוכית שהפכו לאטומים ונוצקו לתוך תבניות צבעו מפורצן צבעוני.
[caption id="attachment_3023" align="aligncenter" width="200" caption=""בקבוקים" - שלומית מנדלקרן."][/caption] ]]>
מיכל פרגו
[nggallery id=60]
יוליה צוקרמן
[caption id="attachment_3087" align="aligncenter" width="300" caption="Yulia Tsukerman"][/caption]
[nggallery id=62]
]]>בית הספר לאמנות הקרמיקה בבית בנימיני הינו מרכז מקצועי בו פועלים חובבים, אמנים ומעצבים המבקשים להתנסות וליצור בגבולות החומר הקרמי.
מערך הקורסים המגוון מאפשר את הרחבת הידע המעשי והתיאורטי באמצעות צוות מרצים מקצועי ואיכותי. בית הספר מאפשר למידה, התפתחות והתמקצעות דרך קורסים, סדנאות, הרצאות וימי עיון ומפגשי אמן מהארץ ומחו"ל. בשנת הלימודים הקרובה ישולבו הרצאות בכל הקורסים במטרה להעשיר ולהרחיב את הידע בתחום.
שנת הלימודים תחל ב-20 באוקטובר 2013.
מנהלת בית הספר - רוית לצר.
להלן מערכת השעות לשנת הלימודים 2013/2014:
לצפייה בחוברת הקורסים (קובץ PDF)
למידע על לימודי פיסול
]]>[singlepic id=912 w=400 h=240 float=left] [singlepic id=911 w=400 h=240 float=right]
]]>[singlepic id=912 w=400 h=240 float=left] [singlepic id=911 w=400 h=240 float=right]
]]>For more details visit our Events page
]]>17/11/2011-14/1/2012
בתערוכה מוצגות יצירות באמצעי ביטוי מגוונים כמו עבודות בחומר, עבודת וידאו, מיצב, ציור וצילום.
אוצרת: תרצה ילון קולטון
משתתפים: נורה ונעמי, אברהם אופק, אווה אבידר, ענת בראל, רונן סימן טוב, נועה בן-נון מלמד, לאוניד גוסין, רותי ברקאי, יונתן אופק, טליה בר, מאירה אונא בן-חנן, דיוויד מוריס, בנימינה נדלר-נאור, סבטלנה פיירמן ושולמית עציון
פרטים נוספים בעמוד גלריה
[nggallery id=76] ]]>[nggallery id=77]
]]>[nggallery id=77]
]]>
]]>Thursday, January 5th, 2012 @ 16:00
For details please visit our events page
]]>[nggallery id=79]
]]>Master Class: Sunday, January 15th 2012 at 20:00
Workshop: Thursday, January 19th 2012 at 16:00
[nggallery id=79]
]]>יום ה', 26 בינואר, 2012, 19:00
]]>17-23 בפברואר 2012
לפרטים אנא בקרו בעמוד ארועים
]]>לימודי קרמיקה למתחילים מיועדים לאלו העושים את צעדיהם הראשונים בעולם הקרמיקה. בשיעורי קדרות, פיסול, עיצוב ושרפות ניתן ללמוד כיצד לעבוד בחומר, לרכוש שיטות עבודה נכונות, לפתח שפה אישית ואינטואיציה חומרית. התלמידים בשיעורים אלו ילמדו ליצור יחסים בין דו ממד ותלת ממד ויתנסו בשיטות שונות לעבודה עם צבע קרמי וגלזורות.
בנוסף לקורסים המוצגים להלן, בית בנימיני מציע לימודי פיסול למתחילים
]]>מערך הסדנאות בבית הספר מציע לאמנים ומעצבים פעילים כמו גם למתחילים סדנאות ומפגשים מרוכזים וממוקדים בנושאים שונים, מעשיים ותיאורטים כאחד.
סדנאות קרמיקה - נושאים נוספים לעיון:
במעמקי הקרמיקה הקוריאנית הילות שנפלו: הדפס, חומר ומה שביניהם מאמר אודות שריפות עישון קרמיות תערוכת "שבר, שבריריות" בבית בנימיני
]]>[singlepic id=844 w=400 h=545 float=center]
]]>[singlepic id=844 w=400 h=545 float=center]
]]>וידאו של אמילי קייג' בפרפרומנס בארוע פתיחת התערוכה Überkitch
http://www.youtube.com/watch?v=op93AkkX5FU&feature=youtu.be [nggallery id=84] ]]>עוד בעמוד גלריה
[nggallery id=83]
]]>[nggallery id=83]
]]>[nggallery id=85]
]]>טופס הרשמה להורדה (קובץ Word בעברית)
[caption id="attachment_4545" align="aligncenter" width="212" caption="Friedland award"][/caption] ]]>ראובן נרדי, טליה טוקטלי, יהונתן הופ. כניסה חופשית יום ו' 9/3/2012 11:00
]]>פתיחה ביום חמישי אפריל 20, 2012
]]>[nggallery id=90]
]]>כריסטה יוצרת כלים שימושיים ואובייקטים פיסוליים בטכניקה ייחודית של פירוק ובנייה מחדש של הצורה העגולה שהיא תוצר של עבודת גלגל.
יום חמישי העשירי במאי, 2012 בשעה 18:00
כניסה: 75 ש"ח. 50 ש"ח. לסטודנטים בבית בנימיני ולחברי אגודת הקרמיקאים ואומנים צעירים
לפרטים נוספים בקרו בעמוד ארועים
]]>בתערוכה "קו בחומר" מוצג מערך עבודות בשני מדיומים מרכזיים: החומר הקרמי ורישומי נייר מיניאטורים. (תערוכה בהפקה משותפת עם כנפיים)
לפרטים נוספים בקרו בעמוד גלריה
]]>תמר בן שאול לוקחת אותנו למסע של תעתוע בין פנים וחוץ, של ציור – צילום, של היות רובץ ומתעופף.
לפרטים נוספים אנא בקרו בעמוד גלריה
]]>"זה היה ביקור נהדר, כה עמוק, מורכב ועמוס." אמר Takamori למגזין.
]]>[nggallery id=94]
]]>[nggallery id=94]
]]>למידע אודות לימודי קרמיקה.
למידע אודות לימודי פיסול.
למידע נוסף על לימודי קרמיקה
]]>בנוסף: דואט על אבניים – אמני קרמיקה בונים יצירה בארבע ידיים - יתקיים בסדנא במרכז בנימיני ב 28 ביוני 2012 בשעה 20:00 ובשעה 21:00
]]>הספריה מכילה חומרים רבים בתחומי קרמיקה, קדרות ופיסול קרמי והיא משמשת אמנים לעיון ומחקר. לפרטים נוספים אנא בקרו בעמוד הספריה
]]>לימודי קדרות
לימודי פיסול בחימר
סדנאות וקורסים נוספים בבית הספר לאמנות הקרמיקה.
להורדת הקטלוג לחצו כאן (1.8 MB)
]]>לנוחותכם קובץ להורדה המכיל סריקה של הכתבה - (אנגלית. PDF 4 MB)
]]>הקרמיקאית עירית אבא והמעצבים עמי דרך ודב גנשרוא
לפרטים נוספים בקרו בעמוד גלריה
]]>לפרטים נוספים בקרו בעמוד גלריה
]]>בואו לחגוג איתנו במסיבת רחוב יחד עם שכנתנו החדשה - מסעדת ALARAMPA
על הפטיפונים - Ofer Schoolmaster (התפוחים)
יום חמישי, 21.6.2012 בערב
]]>Molly Hatch, Nan Smith, Linda Sormin הן אמניות קרמיקה בעלות שם בין-לאומי, יגיעו ארצה בהזמת קרן AIDA, יציגו וינהלו דיון על עבודותיהן.
לפרטים נוספים בקרו בעמוד אירועים
חוג חוויתי לבני הנוער, התנסות ראשונית בעבודת הקדרות כולל לישה, מירכוז, בניית מיכלים, צד שני והשימוש בצבע על חומר.
מדריכת חוג קדרות לבני נוער: נועה אלמגור.
תאריכים ומידע מפורט יפורסמו בהמשך.
פיסול קרמי עכשווי הוא אחד מתחומי הפיסול המגוונים ביותר שקיימים, אולי דווקא בשל העובדה שהחומר הקרמי משמש מזה אלפי שנים ליצירת אובייקטים אמנותיים (דוגמת פסלי אלות פריון שהיו נפוצים בתרבויות שונות). השימוש במונח "פיסול קרמי" כמובחן מהמונח הכללי "פיסול", נובע משימת דגש על החומר ממנו עשוי הפסל. אם נצא מנקודת הנחה שלחומר יש שפה משלו ("שפה" משמע - מאפיינים צורניים, טכנולוגיים והיסטוריים) וכי שפה זו גם נבדלת ועשירה וגם משיקה לפיסול שאיננו קרמי – נוכל להבין ש"פיסול קרמי" הינו תחום מרתק בתוך העשייה הקרמית. שכן, הוא פועל בשדה שיש לו השקה עם שני גופי ידע מרכזיים: עולם הקרמיקה מצד אחד ופיסול עכשווי מצד שני. המפגש בין שני תחומים אלו הוא מרתק ומרגש ליוצרים בתחום וללומדים לימודי פיסול.
הגישות והנושאים השונים המאפיינים פיסול קרמי עכשווי הינם רבים, כמו גם מגוון הצורות וקנה המידה של האובייקטים: מינימליזם, נטורליזם, ריאליזם ואבסטרקט, אובייקט בודד לעומת מיצב, נרטיבים תרבותיים, ביקורתיים, הומוריסטים ועוד. אין כמעט צורה, נושא, סגנון וגודל ששדה הפיסול הקרמי העכשווי אינו כולל. שכן, הפוטנציאל העצום הטמון בחומר פותח ליוצרים מקצועיים ולחובבים הלומדים לימודי פיסול, עולם שלם, מגוון ומרתק של עשייה. גם מגעו הייחודי של החומר – הפלסטיות והרכות שלו המייחדים אותו מחומרי פיסול קלאסיים אחרים כגון אבן או מתכות שונות, מהווה מקור משיכה ליוצרים בו, ולא אחת הוא הסיבה המרכזית ליוצרים חובבים להירשם ללימודי פיסול.
לימודי פיסול - נושאים נוספים לעיון:
פיסול קרמי: בין קראפט לאמנות עכשווית מאמר אודות שריפות עצים בקרמיקה מאמר אודות הקרמיקה של ז'ואן מירו תערוכת "חמור" בבית בנימיני - תערוכה קבוצתית
בנוסף לקורסים המוצגים להלן, בית בנימיני מציע לימודי קרמיקה למתחילים.
]]>בהנחיית שלי שביט.
הקורס מציע הכרות עם טכניקות פיסול שונות, הקניית ידע בסיסי בעבודה נכונה בחומר תוך התנסות בבנייה ובתרגום דימוי לנפח חומרי תלת מימדי. לאורך הסמסטר, יתוודעו המשתתפים לטכניקות ודרכי פיסול שונות דרך פועלם של אומנים קרמים שונים וטכניקות עבודה עתיקות.
קורס פיסול קרמי מפגיש גישות עכשוויות לעבודה בחומר עם שיטות עבודה עתיקות וכולל:
במסגרת קורס פיסול קרמי, תתאפשר במהלך השנה התנסות בטכניקות הנלמדות באמצעות תרגילים מובנים כהכנה לעבודה אישית של כל משתתף.
אין צורך בידע קודם.
הקורס בהנחיית שלי שביט
מועדי הקורס: ימי שלישי, 15:30-18:30. הקורס הינו סמסטריאלי (16 מפגשים)
עלות הקורס: 2160 ₪, כולל חומרים ושריפות .
משחר ההיסטוריה בני אדם פיסלו. מטרת הפיסול הייתה לצרכים טקסיים, סיפוק צרכי האלים או אליטות שונות. עדויות לפיסול קרמי מהתקופה הפרהיסטוריות ניתן למצוא כיום במוזיאונים רבים ברחבי העולם המציגים פסלוני ונוס (אלות פריון) עתיקים. מדובר בפסלוני נשים עשויים לרוב מחומר קרמי בהם מודגשים איברי גוף נשיים כגון חזה, בטן וישבן, דבר המרמז על תפיסת ייעודה העיקרי של האישה בתקופה הפרהיסטורית – העמדת צאצאים. מקיומם של פסלונים אלה עולה כי כבר אז מצאו בני האדם דרך לחבר בין עולמות תוכן לעולמות חומר. כיום, פיסול קרמי עכשווי מהווה זירה מעניינת ומתחדשת של פעילות ענפה ורבת משמעויות המשלבת תכנים אישים ותרבותיים ביצירה בחומר.
צפו בסרטון אודות קורס פיסול קרמי וקורסים נוספים בתחום הקרמיקה בבית בנימיני:
למידע נוסף על לימודי פיסול בבית בנימיני למידע נוסף על קורס פיסול בחימר בבית בנימיני
פיסול קרמי - נושאים נוספים לעיון:
פיסול קרמי - בין קראפט לאמנות עכשווית אדמונד דה-ואל ("הארנבת עם עיני הענבר"): מסע בעקבות חפצים ראיון עם מיסטי גימבל - אמנית פיסול קרמי מובילה מארה"ב קומקומים כאמירה: עבודותיה של סטלה להב משה שק ז"ל: טוטמים עכשוויים תערוכת "של מי האדמה הזאת?" בבית בנימיני
]]>בהנחיית רוית לצר.
קורס לימודי פיסול בחימר ובניית יד הוא קורס מקיף הכולל תרגילים מתקדמים בפיסול. תהליך העבודה מציע התבוננות ובחינה עצמית של תכנים ורעיונות של כל משתתף תוך כדי הכרות, תרגול ושימוש בטכניקות עבודת יד ופיסול קרמי. קורס פיסול בחימר כולל שיטות עבודה עתיקות לצד גישות עכשוויות לעבודה בחומר, שיהוו בסיס ליצירה אישית בחומר.
הקורס מציע מפגש עם טכניקות פיסול מוכרות:כל טכניקה תוסבר, תודגם ותמתח עד לקצה יכולותיה. נבחן בקבוצה את הטעויות, ההגזמות, ההתמוטטויות ומשמעותן בגוף העבודות שייווצרו. נבדוק את התכנות השימוש בתוצאות בכדי ליצור שפה ויזואלית אישית חדשה.כל משתתף ייצור סדרת אובייקטים שימושיים או פיסוליים, לסיכום כל פרק בקורס לימודי פיסול בחימר ובניית יד.
מקביל לעבודה בחומר, יוקדש בכל פגישה זמן למחקר עצמאי בצבע:הקורס יכלול דיון קבוצתי וביקורת עבודות כמו גם חומר עיוני או ויזואלי ותרגילי בית.
נדרש ידע קודם בבניית יד.
מועדי הקורס: ימי שני, 9:00-12:00.
עלות הקורס: 4185 ₪, כולל חומרים ושריפות.
למה פיסול בחימר?
לימודי פיסול בחימר מאפשרים הבנה בסיסית של עבודה בחומר, כמו גם התמחות בחומר קרמי ומשמעותה בשדה האמנות הפלסטית. הפוטנציאל העצום הטמון בחומר פותח ליוצרים מקצועיים ולחובבים עולם שלם, מגוון ומרתק של עשייה. החומר הוא נקודת המוצא והוא למעשה המהות. מגעו הייחודי והפלסטיות שלו מייחדים אותו מחומרי פיסול קלאסיים אחרים כגון אבן או מתכות שונות והופכים אותו לנפלא ביותר עבור פיסול. הוא נעים למגע, "סלחן" – קל לתקן טעויות, חקיין של טקסטורות וזול יחסית.
תהליך העבודה עם החומר מגוון ביותר, רב שלבים ומאתגר. החומר עובר גלגולים שונים בתהליך היצירה הן בצורתו, בצבעוניותו והן במרקמו. כל שלב דורש הכרות, הבנת החומר והתייחסות טכנית ורעיונית מתאימה, דבר ההופך פיסול בחימר לחוויה מרתקת. כאשר באובייקט הפיסולי החומריות, הצורניות והרעיון משתלבים יחד, חוויה זו היא אחת ושלמה.
צפו בסרטון אודות לימודי פיסול בחימר וקורסים נוספים בתחום הקרמיקה בבית בנימיני:
למידע נוסף על לימודי פיסול בבית בנימיני למידע נוסף על קורס פיסול קרמי
פיסול בחימר - נושאים נוספים לעיון:
חומר, אדמה, נוף הדפס, חומר ומה שביניהם תערוכת "קו בחומר" בבית בנימיני פורצלן - זהב לבן
]]>למידע על קורסי קדרות במהלך סמסטר הקיץ 2013
קורס קדרות למתחילים:
קורס קדרות למתחילים בהנחיית נועה אלמגור בן-דור ובהנחיית אמנון עמוס.
הקורס מהווה מפגש ראשוני עם עולם הקדרות והחומר הקרמי, הקניית מיומנויות וטכניקות בסיסיות באובניים: לישה, מרכוז, בניית צילינדר, צד שני וטיפול צבעוני תוך הקניית הרגלי עבודה נכונים וסביבת עבודה איכותית. במהלך הקורס נחפש דיוק צורני ונעמיק את ההיכרות עם החומר והאפשרויות הגלומות בו, נתוודע לשיטות עיטור וצבע קרמיות ונבחן את הקשר בין הגוף הקרמי לפני השטח שלו.
קורס קדרות מיועד למשתתפים ללא ידע קודם כמו גם לבעלי נסיון בסיסי בקדרות.
מועדי הקורס:
ימי ראשון, 18:00-21:00, בהנחיית נועה אלמגור בן-דור. ימי שלישי, 09:00-12:00, בהנחיית אמנון עמוס.
עלות הקורס: 4185 ₪ (כולל חומרים ושריפות).
קורס קדרות לתלמידים ממשיכים:
למידע נוסף לתלמידים ממשיכים - קורס קרמיקה בהנחיית רועי מעיין ורונן ימין.
צפו בסרטון אודות קורס קדרות ולימודי קרמיקה בבית בנימיני:
קורס קדרות - נושאים נבחרים לעיון: אדמונד דה-ואל ("הארנבת עם עיני הענבר"): מסע בעקבות חפצים מאמר אודות שריפות עצים מאמר על קדרות קוריאנית על קצה המזלג]]>קורס קרמיקה וקדרות - המשך מיועד לבעלי נסיון בסיסי בקדרות וקרמיקה. קורס זה מיועד לחיזוק והעמקת מיומנויות עבודת הקדרות באובניים: לישה, מרכוז, בניית נפחים שונים (גליל, קערה ועוד), צד שני וטיפול בפני השטח בטקסטורות, אנגובים וגלזורות קרמיות.
לבחירתכם שני קורסים במועדים שונים:
השנה יתמקד הקורס בשני נושאים מרכזיים: בסמסטר א'- קומקום; כלי שפיכה מורכב השומר על איזון בין ארבעת חלקי הגוף. סמסטר ב'- צלחת, הקנווס הקרמי. בניית מערכת אכילה שלמה לשישה סועדים.
במקביל יושם דגש על שכלול טכניקות צביעה קרמיות.
מועדי הקורס: ימי רביעי, 9:00-13:00
עלות הקורס: 5580 ₪, כולל חומרים ושריפות.
במהלך הלימודים יושם דגש על מעבר מצורה לכלי תוך הקפדה על מתח צורני, עבודה על סדרות כלים, חיפוש פרופורציות וצורות, רגל מול גוף מול שפה מול ידית וחיפוש הפונקציונאלי והקונספטואלי בכלי.
מועדי הקורס: יום רביעי, 19:00-22:00.
עלות הקורס: 4185 ₪, כולל חומרים ושריפות.
לקורסים ומידע נוסף על לימודי קרמיקה בבית בנימיני.
צפו בסרטון אודות קורס קרמיקה וקדרות וקורסים נוספים בבית בנימיני:
קורס קרמיקה - נושאים נוספים לעיון:
במעמקי הקרמיקה הקוריאנית פורצלן - זהב לבן ג'ים המלין – "צלחות הרבעים" (2012) ו"מחברים" (2010) קרמיקה ישראלית - אודות מוד פרידלנד
]]>קורס שנתי רחב יריעה הכולל בחובו מפגש מעמיק עם עולם הטכנולוגיה הקרמית, מימוש ויישום החומר התיאורטי בנסיונות מעשיים ובתרגומם לטכניקות עיטור וצבע בחומר הקרמי. המשתתפים יתוודעו לתכונות חומרי הגלם הקרמיים, יתנסו בהרכבי גלזורות, תערובות חומר, צובענים וזיגוגים. במקביל לכל אלה ילמדו שיטות עיטור וטיפול בפני השטח בצובענים, חומרים מגוונים וזיגוגים בשלבים שונים של העשייה. קורס חובה לכל יוצר שפניו לעבודה בחומר.
סילבוס מפורט ישלח בתחילת השנה לכל המשתתפים.
דרישות לקורס טכנולוגיה קרמית - יסודות': אין צורך בידע מוקדם.
בהנחיית אתי גורן.
מועדי הקורס: ימי שני, 19:00-22:00. עלות הקורס: 4,185 ₪ כולל חומרים ושריפות.
צפו בסרטון אודות קורס טכנולוגיה קרמית וקורסים נוספים בתחום הקרמיקה בבית בנימיני:
]]>במהלך סמסטר הקיץ של בית בנימיני, ייפתח קורס מיוחד העוסק בגלזורה: דו מימד על תלת מימד: צבע ופני שטח בחומר קרמי בהנחיית אנה כרמי.
הכרות עם מגוון רחב של טכניקות עיטור וחיפוי, עבודה בשכבות צבע וטמפרטורות שונות. כל עבודה תעבור כמה וכמה שרפות קרמיות שישנו את פניה. נעסוק, בין השאר בתבליטים, הדפסי משי, צובענים, זיגוגים תעשייתיים, דקאלים ולסטרים. הקורס מיועד לקרמיקאים ולחובבים וכמו כן לכל אדם העוסק בעיצוב ומעוניין לשלב בעבודתו אלמנטים קרמיים.
עלות הקורס: 700 ₪ (כולל חומרים ושריפות)
קורס גלזורה וצבע בחומר שנתי, בהנחיית אתי גורן, ייפתח בשנת הלימודים הבאה. קורס גלזורה מהווה היכרות ראשונית ומעמיקה עם טכניקות העיטור והצבע בחומר הקרמי. המשתתפים יתייחסו לפני השטח הקרמיים בצובענים, סוגי חומר שונים וזיגוגים בשלבים השונים של העשייה הקרמית (לפני שריפה ולאחריה). בד בבד עם התנסות בטכניקות השונות של שיטות העיטור, יינתן דגש מיוחד לקשר שבין פני השטח לגופים הקרמיים ותיבדק מידת התועלת לאפקט הכולל של העבודה.
דרישות לקורס גלזורה וצבע בחומר: אין צורך בידע מוקדם.
מועד הקורס: פרטים יפורסמו לקראת שנת הלימודים הבאה.
במהלך סמסטר הקיץ יינתן קורס מיוחד במסגרת לימודי קדרות למתקדמים - "קדרות: כלי ומכסה", בהנחיית אתי גורן.
עלות הקורס: 675 ₪ (כולל חומרים ושריפות)
קורס לימודי קדרות למתקדמים שנתי ייפתח בשנת הלימודים הבאה.
במסגרת הקורס "לימודי קדרות למתקדמים" נתמקד ביצירת מערכת כלים המקיימת קשר רעיוני-צורני וננסה לחדד ולגבש שפה אישית וכתב יד אופייני אצל כל אחד מהמשתתפים. נתמודד עם שיפור מיומנויות ובעיות טכניות בעבודת הקדרות ונקדיש חלק מהמפגשים לטיפול בפני השטח והקשר שבין צורה, צבע ופני שטח.
מועד קורס לימודי קדרות למתקדמים: יפורסם לקראת שנת הלימודים הבאה.
הקורס בהנחיית ג'קרנדה קורי
נדרש ידע מוקדם הן על האובניים והן בבניית יד.
מועדי הקורס: ימי ראשון, 13:00-9:00.
עלות הקורס: 5580 ₪, כולל חומרים ושריפות.
סודות הפורצלן נתגלו למערב רק במאה ה- 18, ומאז, האציל שבחומר, ממשיך לרתק בשל קלותו, שקיפותו ולובן גופו. הקורס מציע הכרות מעמיקה עם הפורצלן דרך טכניקות עבודה שונות באובניים ובעבודת יד. הקורס משלב פרקטיקה לצד לימוד תיאורטי: נלמד על מקורות הפורצלן, תכונותיו וייחודו. נסקור את כל סוגי הפורצלן המיובאים לארץ, נלמד שיטות עבודה באבניים ונתרגל בנייה במשטחים דקים. ניישם שיטות עיטור של אנגובים, אנדרגלייז, מלחים וחריטות ונכיר את סוגי השריפה המתאימים לפורצלן.
המשתתפים יקבלו הנחיה בפרוייקטים אישיים שילוו את מהלך הקורס.
בהנחיית רני גילת.
מועד הקורס: ימי חמישי, 9:00-12:00. הקורס הינו שנתי.
עלות הקורס: 4185 ₪, כולל שריפות וגלזורות, אך אינו כולל פורצלן. כל משתתף ירכוש פורצלן על פי צרכיו מבית בנימיני.
הקורסים המבוססים על הנחייה אישית מאפשרים ליוצרים מקצועיים לחדד צדדים ניסיוניים, מחקריים ורעיוניים של עבודתם. במפגשי הנחייה אישית יבחנו עבודות היוצרים בהקשרים תרבותיים רחבים, שדות ידע מגוונים, קשר עם שיח האמנות והעיצוב והבנה מעמיקה וחווייתית של החומר הקרמי. הפגישות יאפשרו ליווי בתהליך אישי בעבודה בסטודיו, ביקורת עבודות ועבודה אישית בהדרכת בכירי היוצרים בתחום.
במסגרת ההדרכה האישית, יועברו בשנת הלימודים הקרובה שלושה קורסים נפרדים:
על אבניים / על כלים / על מחשבות - בהנחיית עירית אבא
כלי קרמיקה ממסורות העבר עסקו בפולחן, בפונקציונליות ועוצבו בפשטות. כלים אלה הם "טביעות אצבע" שהותיר האדם בכל מקום בו הוא חי, עמידותם בפני פגעי הטבע והזמן מאפשרת מידע היסטורי ותרבותי יקר ערך.ההתמקדות במושג "הכלי" השימושי, מסורתי והרחבת המחשבה על גבולות ההיסטוריה והצורה של הכלילאורך דורות, מדגיש את המתח שנוצר בין המוכר ללא ידוע ואת התפתחותו "הדמיונית" של הכלי והמצאתו מחדש.
במפגשים נתמקד בהתבוננות ו"דיבור" על העבודות ממבט נוסף סביב הנושאים של "כלי שולחן". נעסוק בחידוד המחשבה, התפתחות הצורה והפונקציה,שילוב חומרים, צבע ופירוש עכשווי של הכלי.
הקורס מבוסס על עבודה עצמית ותרגילי בית, ביקורת עבודות והדגמות.
הקורס מיועד ליוצרים באובניים.
שבעה מפגשים בימי שישי, 10:00-14:00. תאריכים מדויקים יפורסמו בהמשך.
עלות: 1400 ₪ לשבע מפגשים.
הנחייה וליווי לאמנים יוצרים / בהנחיית רויטל בן אשר פרץ
אמנים רבים סובלים מ"בדידות היצירה"; מחוסר תקשורת בנוגע לתהליכי פיתוח, מחוסר חשיפה ומהסתגרות בסטודיו הפרטי.הקורס מציע סדרת פגישות אישיות וליווי מתמשך לאמנים יוצרים בעלי זיקה לחומר, הכוונה וסיוע ב"פתיחת דלתות" לזירת האמנות המקומית הרחבה.ייעוץ אוצרותי; ביקורת עבודות, הכנת ועריכת תיק עבודות, פניה למוזיאונים/גלריות/אוצרים מתאימים, גיבוש גוף עבודות לקראת תערוכה, הצבה בחלל, הגשות לפרסים ותערוכות, כתיבת טקסטים ויחסי ציבור.
מפגש אישי בן שעה, פעם בחודש, על פי רישום מראש על בסיס קבוע או חד פעמי (במידה ויש מקום פנוי).
עשרה מפגשים בימי רביעי 9:30-13:30. מועדים מדויקים יפורסמו בהמשך.
עלות מפגש חד פעמי: 240 ₪.
עלות הקורס: 2200 ₪.
הקשר_נושא_שיטה / בהנחיית שלומית באומן
סדנה רעיונית זו מיועדת ליוצרים בקרמיקה בעלי ניסיון מקצועי המעוניינים להעלות לדיון שאלות המעסיקות אותם. הסדנה תתקיים אחת לחודש במתכונת של קבוצת דיון ומטרתה לחדד כלים רעיוניים ולחשוב על תחום הקרמיקה כשדה עשיר של פעילות בהקשר הרחב של תרבות חומרית בכלל ויצירה בקרמיקה בפרט. נדון בהקשרים היסטוריים ועכשוויים, בנושאים השונים בהם עוסקים חברי הקבוצה ובאסטרטגיות הפעולה שלהם. נערוך דיון על עבודות נבחרות של חברי הקבוצה וננסה לפתח שפה היוצרת תובנות ואפיונים של המדיום כשדה עצמאי (ולא כחלק מעיצוב או מאמנות)
מפגש חודשי בימי חמישי, 9:00-16:00. מידע מפורט לגבי תאריכי המפגשים יפורסם בהמשך.
עלות הקורס: 3000 ₪ לתשע מפגשים
צפו בסרטון אודות קורס אמנות קרמיקה בהדרכה אישית וקורסים נוספים בתחום הקרמיקה בבית בנימיני:
]]>קורס טכנולוגיה קרמית למתקדמים מיועד לבוגרי קורסים לטכנולוגיה קרמית ולבעלי ניסיון רב בנושא. המפגשים יתקיימו פעם בחודש, עבודה עצמאית תתבצע על יד המשתתפים בין הפגישות. במפגשים ננתח את התוצאות, נסיק מסקנות ונתכנן המשך מחקר. הנושאים המוצעים למחקר: זיגוג לטמפרטורות שונות, (בעיקר קון 6 ו 04), מצב זכוכיתי ומצב מוצק, שקיפות ואטימות, טקסטורה, צבע, גוף קרמי, אנגוב, קשר בין גוף לזיגוג ושימוש בחומרים אשר פותחו לתעשיית החלל. כל מסקנות המחקר ותוצאות הקורס יתועדו וישמרו בארכיון בית בנימיני ויהיו פתוחות לקהל הרחב.
בהנחיית יהודה ומיכל קורן.
ימי רביעי: 10:00 - 14:00 פעם בחודש
עלות: 1100 שקל ל10 מפגשים
תאריכים יפורסמו בהמשך.
הדפס קרמי הינו תחום רחב ומרתק המפגיש את היוצר עם אחד האתגרים הקשים מכל – המפגש בין דו מימד לתלת מימד – המקום בו השפה הגרפית-ויזואלית פוגשת את החומר. במסגרת הסדנה נלמד טכניקות הדפס שונות והתאמה בין שיטת העבודה בחומר לטכניקת ההדפס, נתמקד בהדפס על ניירות משי והעברתם לגוף החומר.נלמד להשתמש באמולסיה צילומית, להקרין רשת ,לערבב צבעים קרמים, להדפיס ולהכין סדרת הדפסים.
מועד הסדנה:
מועדים סדנת ההדפס הקרמי לשנת הלימודים 2013/14 יפורסמו בהמשך.
בהנחיית אמנון עמוס.
עלות הסדנה: 1550 ₪, עבור 4 מפגשים של שלוש שעות. המחיר כולל רשת ומגב אישי
חומר ונייר, שילוב קדום שהולך אחורה בזמן משחר התרבות האנושית. החיבור של השניים, פייפר קליי (Paper Clay) מעניק לחומר תכונות מופלאות ופותח בפני היוצר קשת חדשה של אפשרויות. במסגרת הסדנא נכיר אמנים שונים המתמחים בתחום. נלמד להכיר את תכונותיו של הסיב וכיצד נוכל לרתום אותן לטובתנו, אמני החומר. נכין יחד לוח גבס אישי ותערובת של חומר סיבי ונערוך התנסויות ראשונות כדי להבין את סגולותיו של החומר הסיבי.
סדנת פייפר קליי בהנחיית אמנון עמוס.
מועד הסדנה: יפורסם במהלך השנה
עלות הסדנה: 440 ₪ לשני המפגשים של 4 שעות (כולל חומרים)
צפו בסרטון אודות סדנת פייפר קליי וקורסים נוספים בתחום הקרמיקה בבית בנימיני:
]]>מפגש חד פעמי למעוניינים להכיר ולחוות שריפת עישון.בתחילת המפגש יתוודעו המשתתפים דרך דימויי עבודות אמנים שוניםלטכניקות עישון שונות כמו שריפת סאגר, ראקו, ראקו עירום, עישון במערום ועוד.לאחר מכן נפנה לתהליך השריפה בו כל אחד מהמשתתפים יתבקש להביא עבודות שישרפו בעישון עיתונים בטכניקת חלב.
מפגש אחד בן ארבע שעות, אין צורך בידע מוקדם.
בהנחיית שמאי גיבש.
עלות הסדנה: 280 ₪.
מועד הסדנה יפורסם בהמשך.
סדנת ראקו (Raku) - עישון למתקדמים היא סדנה בת שישה מפגשים המיועדת ליוצרים בעלי ניסיון עבודה בחומר הקרמי המבקשים להכיר ולהתנסות בטכניקות שריפות עישון מגוונות.
מפגש ראשון: מפגש עיוני/ויזואלי עם טכניקות שריפות העישון השונות דרך עבודותיהם של אמני קרמיקה בארץ ובעולם. המשתתפים יכינו עבודות להמשך הסדנה ויקבלו חוברת עם מרשמי הסדנא והוראות עבודה.
מפגש שני: הכנת טרה סיגילטה מחומרים שונים, סליפים וגלזורות שישמשו לשריפות ראקווראקו עירום. חיפוי כלים ומירוקם, ציור בטרה סיגילטה, שימוש בטייפים והכנה לשריפת ראשונה.
מפגש שלישי: טבילת הכלים השרופים בסליפים השונים, חיפוי בגלזורה, שריפת עישון ושימוש בטכניקת חלב.
מפגש רביעי: שריפות ראקווראקו ערום.
מפגש חמישי: שרפת אובוארה, סיום שרפות אחרות ועבודה על הכלים השרופים,
מפגש שישי: סיכום: ביקורת ודיון בתוצאות הסדנה ובפיתוחים אפשריים,צילום מקצועי של העבודות ופרסומם בפייסבוק.
סדנת רקו בהנחיית שמאי גיבש.
הסדנה בת שישה מפגשים, בני חמש שעות כל אחד. תאריכים מדויקים יפורסמו בהמשך.
עלות הסדנה: 1950 ₪, כולל חומרים ושריפות.
[imagebrowser id=104]
קורסים וסדנאות:
קורס גלזורה וצבע בחומר. קורס טכנולוגיה קרמית א.
תעודת זהות:
תעודת זהות:
קדר, יוצר בסטודיו עצמאי בתל אביב. בוגר "בצלאל" ירושלים, המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, מסלול קדרות
פרסים ומלגות 2008- פרס הצטיינות על השיגים בלימודים, המחלקה לעיצוב קרמי בצלאל. 2009- פרס ע"ש ליז ניסבט- בצלאל. 2009- פרס ומלגה שנתית מטעם בנק לאומי, בצלאל
מלמד בקורסים
קורס פורצלן, קדרות ומשטחים
תעודת זהות
בעל תואר שני באמנות בינתחומית, MA, אוניברסיטת תל אביב. בעל תואר ראשון בעיצוב קרמי וזכוכית, BFA, אקדמיה לאמנות, בצלאל, ירושלים. התמחות בקדרות ופיסול זוכה בפרס קרן מנדל לאמנות. יוזם ומנחה "פרויקט גילת" – קבוצה של 7 נשאי HIV, יוצרים אמנות. מציג בגלריית "שלוש שלושים", נוה צדק, תל אביב. שותף, בגלריית "רוח כדים", קואופרטיב קרמיקאים. מעביר סדנאות צילום לאמנים.
]]>תעודת זהות:
מרצה ומציג בתערוכות, פסטיבלים ואירועי קרמיקה באירופה ובמזרח הרחוק. עוסק בעבודתו בהרחבת גבולות המדיום הקרמי, הן החומרי והן המושגי. בעל סטודיו עצמאי בסביון. אוצר סימפוזיון הקרמיקה הבינלאומי והתערוכה "בלאטה" בגלריה לאמנות אום אל-פחם.
לימודים: 2004-2007 – תואר שני בתכנית הבינתחומית באמניות באוניברסיטת תל אביב. 2002 – השתתפות בתכנית הבינלאומית לאמנים IWCAT בטוקונמה, יפן. 1998-2002 – תואר ראשון (BFA) בהצטיינות במחלקה לעיצוב קרמי באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל", ירושלים.
אוצרות והרצאות:
2012- אומן מוזמן יחד עם הכוריאוגרפית ענת כ"ץ, מופע וכיתות אומן Biennale de la Céramique d'Andenne, בלגיה. 2012- אוצר התערוכה, ÜberKitsch, בית בנימיני, תל אביב. 2012- אוצר תערוכת יחיד של האומנית הגר מיטלפונקט, פרוייקט במרחבים פתוחים. 2010 – אוצר ומפיק סימפוזיון קרמיקה בינלאומי ב-Um El Fahem Art Gallery. מספר חודשים לאחר הסימפוזיון תתקיים תערוכה רחבת היקף מלווה בקטלוג וסרט ווידאו, אשר תמשיך לנדוד באירופה ובאמריקה. 2009 – כיתת אומן ב-ceramic jamboree, הביאנאלה הבינלאומית לקרמיקה, adventures of the fire, קוריאה.
תערוכות נבחרות ופרסים:
פרסומים נבחרים:
אוספים נבחרים:
תעודת זהות:
תעודת זהות:
EDUCATION 1980 M.F.A. - Alfred University, Alfred, NY 1958 - 60 B.F.A. - Bezalel Academy of Arts, Jerusalem Israel TEACHING EXPERIENCE 1980 Alfred University, Alfred, NY 1977-79 Teacher, College for Kibbutz Movement, Israel 1977 - 78 Haifa University, Haifa, Israel SOLO EXHIBITIONS 2011 hunter college , new york new york 2007 Dust to Dust: The Clay Remains, Rhonda Schaller Studio, New York, NY 2006 Studios 39, New York, NY 2004 Jane Hartsook Gallery, New York, NY 2004 65 Hope Street Gallery, Brooklyn, NY 2001 65 Hope Street Gallery, Brooklyn, NY 1988 The Queens Museum, New York, NY 1985 Everson Museum of Arts, Syracuse, NY Robert Kidd Gallery, Detroit, MI 1983 Heller Gallery, New York, NY Mabat Gallery, Tel Aviv, Israel Robert Kidd Gallery, Detroit, MI 1982 Form & Function, Atlanta, GE 1981 Theo Portnoy Gallery, New York, NY Branch Gallery, Washington DC Nina Freudenheim Gallery, Buffalo, NY 1979 Ceramic Museum, Tel Aviv, Israel From clay to tradition, Haifa, Israel 1976 Incorporated Gallery, New York, NY 1972 American-Israeli Cultural Foundation, New York, NY GROUP EXHIBITIONS 2005 54th Concorso Internazionale Della Ceramica D’Arte Contemporanea, Faenza, Italy 2003 2nd World Ceramics Biennial, South Korea 2003 Bronx River Art Center, NY 2002 Franklin Parrasch Gallery, NY 2001 Nordjyllands Kuntsmuseum, Denmark Torder Museum, Denmark 1990 International Ceramic Exhibition, Mino, Japan 1989 Linda Carson Gallery, Denver, CO 1988 Klutznick Museum, Washington DC 1987 Museum of Art and Design, New York, NY Graham Modern Gallery, New York, NY 1986 Snung Harbor Gallery, Staten Island, NY 1985 New York State Museum, Albany, NY 1984 Brainerd Art Gallery, NY 1982 40th Concorso Internazionale Della Ceramica D’Arte Contemporanea, Faenza, Italy Cooper-Hewitt Museum, New York, NY Robertson Center for the Arts, Albany, NY 1981 Tel Hai Contemporary Art Festival, Israel Artifacts Gallery, Indianapolis, IN Institute of Contemporary Art, Boston, MA Renwick Gallery, National Museum of American Art, Smithsonian American Art Museum, Washington DC John Mitchell Kohler Art Center, Sheboygan, WI Greenville County Museum of Art, SC Tweed Museum of Art, Duluth, MI Downy Museum, Los Angeles, CA Thrope Intermedia Gallery, Sparkill, NY 1980 Memorial Art Gallery, Rochester, NY Albright-Knox Gallery, Buffalo, NY Parsons School of Art and Design, New York, NY Appalachian Craft Center, TN Otis Gallery, Los Angeles, CA AWARDS AND GRANTS 2003 New York Foundation for the Arts Individual Grant, New York, NY 2003 Gottlieb Foundation: Individual Grant, New York, NY 2003 2nd World Ceramics Biennial, Juror’s Choice Award, South Korea 1987 Honorable mention, International Ceramic, Mino, Japan Pollack - Krasner Foundation, New York, NY 1984 Nettie Marie Fellowship in the Visual Arts, Lake Placid, NY 1982 40th Concorso Internazionale Della Ceramica D’Arte Contemporanea, Silver Plaque, Faenza, Italy Artist and Resident, Art Park, Lewiston, NY 1981 National Endowment for the Arts, Craftsman Fellowship, Washington D.C. COLLECTIONS Burchfield-Penny Art Center, Buffalo, NY Davis and Brody Architects, New York, NY Everson Museum of Art, Syracuse, NY Greenville Art Museum, SC Haharetz Museum, Tel Aviv, Israel Israeli Embassy, Washington D.C. Lanon Foundation, Palm Beach, FL Museum of Art and Design, New York, NY Robertson Center for the Arts, Albany, NY Schein-Joseph International Museum of Ceramic Art, Alfred University, Alfred, NY Tajimi Cultural Hall, Tajimi City, Japan BIBLIOGRAPHY 1980 Interlacing: The Element of Fabric, Jack Lenor Larson 1981 Ceramics Monthly, Plaited Clay 1982 Rina Peleg, American Ceramics, fall 1985 Kunst+Handwerk, pg 6-9, January/February 1985 Rina Peleg, Ceramic Structures, Everson Museum of Art, Syracuse, NY, June 7 - August 8 1982 American Ceramics, Volume 1 Number 2 Spring 1995 The Art of Crafts, The Sun, New York, NY, February 19th 2005 Revista International Ceramica, pg. 81-83, No. 99 2003 New Ceramic/Neue Keramik, pg. 24, May/June]]>מלמדת בקורסים
תעודת זהות
תעודת זהות
מ 1994 בוחנת מטעם משרד החינוך, פרויקטים לבגרות של בוגרי מגמות אמנות, בבתי ספר תיכונים בירושלים.
ב 2000 אוצרת ביחד עם חנה בן חיים תערוכה: "משיכות ראשונות" עבודות נבחרות של בוגרי מגמות אמנות בבתי ספר תיכונים,בירושלים.
מלמד בקורסים:
לימודי קדרות למתקדמים סדנת Paper Clay - פייפר קליי סדנת הדפס קרמי
תעודת זהות:
מורה בתחום הקדרות וההדפס הקרמי במוזיאון ישראל (אגף הנוער) ובבית בנימיני. כותב וחבר במערכת המגזין לתרבות החומר בישראל, "1280". ראש ועדת הצעירים וחבר מועצת אגודת אמני הקרמיקה בישראל. בעל תואר B.A מהמחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל", ירושלים.
]]>מלמדת בקורסים: אמנות קרמיקה - הדרכה אישית במסגרת ההדרכה האישית, המפגשים מיועדים ליוצרים פעילים בחומר המעוניינים להעמיק את הצד הרעיוני של עבודתם ולפתח מתודות חדשות. במסגרת מפגשים אלו תערך הנחייה אישית, ביקורת עבודות ודיון קבוצתי על עבודות המשתתפים ועל נושאים שיעלו במסגרת הרצאות שונות. נחדד שאלות הקשורות לעבודה בחומר קרמי בכלל, עבודות המשתתפים בפרט והקשריהן השונים. הקורס מבוסס על עבודה אישית של המשתתפים בסטודיו ומפגש ביקורת שיחה ודיון אחת לחודש
תעודת זהות:
השכלה 2010 – מגיסטר למדעים בעיצוב תעשייתי ((MSc, המסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים | 2000 – 1996 – המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, אונ' תל-אביב | 1988 – בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי, אקדמיה בצלאל B.F.A.)), ירושלים הוראה: 1996 ועד היום – HIT – מכון טכנולוגי חולון | 2008 - 2011 – בית הספר לאמנות וחברה, מכללת ספיר פרסים 2012 - פרס קרן אליכס דה רוטשילד (מקום שני) | 1997– פרס האמן הצעיר לעיצוב קרמי, משרד החינוך והתרבות | 1988 – מלגת קרן תרבות אמריקה ישראל | 1988 – פרס בלומנטל, אקדמיה בצלאל תערוכות יחיד אחרונות 2006 – "ערוץ אלדווארה", גלריה זוכרות, אוצרת: נורמה מוסי | 2004 – “TwistedVision”, הגלריה בשואבה, ישראל. אוצרת: תרצה ילון קולטון (פרוייקט משותף עם אריאל מיודוסר) | 1998 - "כלים חד פעמיים", מוזאון בית אהרון כהנא, רמת גן, ישראל. אוצרת: אינה ארואטי מידע נוסףמלמד בקורסים: שריפות קרמיות מיוחדות סדנת ראקו (Raku) ועישון
תעודת זהות:
יליד ישראל 1954, בעל סטודיו לקרמיקה ביפו, שהפעילות בו כוללת עבודת אובניים, פיסול, בניית יד ושריפות שונות.
השכלה:
Cal Poly University, פומונה, קליפורניה, ארה"ב. BSME, בהצטיינות (1980). אוניברסיטת ת"א, ביה"ס למנהל עסקים. תוכנית מסטר במינהל עסקים (1987-9).
לימודי קרמיקה ואומנות: BCAE Ceramic Studio, בוסטון ארה"ב (1995). גבעת חביבה (2000-6). Harvard University, בוסטון ארה"ב, סמסטר קיץ (2002-10). שותף בקואופרטיב "8 ביחד", נחלת שבעה, ירושלים. עבודות מוצגות בגלריות בארה"ב ובלונדון, וכן בחנויות מוזיאון הארץ בת"א ובמוזיאון ישראל בירושלים, ובאוספים במוזיאונים בקוריאה, סין,ישראל, אירופה ובאוספים פרטיים.
הרצאות והוראת קרמיקה: אמן ומרצה אורח, אוניברסיטת הרוורד בוסטון (2008-10) מרצה אורח, MungYeong, דרום קוריאה (2011-12).
תערוכות יחיד
2011 - בית כהנא, מוזיאון רמת גן
2005 - חלון אומנות נגה, יפו
2003 - McClure Gallery, בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית.
מיצג קבוע
2008 - מסע ביפו, קיר קרמיקה אומנותית, הוזמן ע"י עיריית ת"א לרחוב יפת
תערוכות קבוצתיות
2012 - International Triennale Unicum, מריבור סלובניה.
2012 - מוזאון וילפריד ישראל, קיבוץ הזורע, ישראל.
2011 - גלריית Paint Brush Factory, קלוז רומניה.
2011 - מוזיאון Jingdezhen, סין (פרס הצטיינות).
2011 מוזיאון MungYeong, דרום קוריאה.
2011 מרחב אומנות "תירוש" יפו העתיקה.
2011 International de Ceramica Museum, אל'קורה, ספרד.
2010 Gangjin Museum, גנג'ין, קוראה הדרומית.
2010 Biennale – Art Museum, שנגחאי, סין.
2010 בית טיטן, תל אביב.
2007-9 גלרית חנקין, חולון, שלוש שלושים, תל-אביב, גלרינה, בת שלמה.
2006 ביאנלה הרביעית לקרמיקה, מוזאון הארץ, תל אביב.
2004-5 מוזיאון מטולה, גלריית הקיבוץ, תל אביב.
2002 Harvard Pottery Studio, בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית.
]]>בית בנימיני מציע שורה של קורסים וסדנאות בתחום הקרמיקה, הקדרות והפיסול, מציג תערוכות קרמיקה ייחודיות ומהווה את הבית של הקרמיקה הישראלית, בלב אזור האמנות העכשווית בתל אביב. בואו ללמוד קרמיקה במקום היחיד שמשלב ידע מעשי ותיאורטי בתחום הקרמיקה ולקבל השראה מהאווירה המיוחדת של מרכז המוקדש כולו לקרמיקה.
[/mainblock]
[teaser caption="לימודי קרמיקה למתחילים" url="http://www.benyaminiceramics.org/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%94/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/" image="wp-content/gallery/teens/noa_021.jpg" alt="לימודי קרמיקה למתחילים"] [teaser caption="סמסטר קיץ 2013" url="http://www.benyaminiceramics.org/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%94/%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8-%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99/" image="/wp-content/gallery/beforeandafter/anna-carmi-baa.jpg" alt="סמסטר קיץ בבית בנימיני"] [teaser caption="לימודי קרמיקה למתקדמים" url="http://www.benyaminiceramics.org/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%94/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%9D/" image="wp-content/gallery/omanut/h1.jpg" alt="לימודי קרמיקה למתקדמים"] [teaser caption="סדנאות קרמיקה" url="http://www.benyaminiceramics.org/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%94/%D7%A1%D7%93%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA/" image="wp-content/uploads/2012/07/ANNA1.jpg" alt="סדנאות קרמיקה"] [teaser caption="תערוכות" url="http://www.benyaminiceramics.org/%d7%aa%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%a8%d7%9e%d7%99%d7%a7%d7%94/%d7%aa%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%92%d7%95%d7%aa/" image="/wp-content/gallery/berlintelaviv/einat-cohen1.jpg" alt="תערוכות"] [teaser caption="אירועים קרובים" url="http://www.benyaminiceramics.org/%d7%90%d7%a8%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%9d/" image="/wp-content/uploads/2013/06/sharyboyle.jpg" alt="אירועים קרובים"] ]]>[imagebrowser id=148]
מלמדים בקורס: קורס טכנולוגיה קרמית ב'.
תעודת זהות - מיכל קורן:
השכלה
2003 – 2007: לימודים לתואר ראשון באקדמיה לאומנות ועיצוב "בצלאל" - לימודי עיצוב קרמי וזכוכית. 2000 – 2002: האוניברסיטה הפתוחה – לימודים לתואר ראשון בפסיכולוגיה וניהול.
הוראה וכתיבה
2012 – ואילך: שותפה בגלריית "ארטישוק", קואופרטיב קרמיקאים. 2011 – ואילך: המרכז לקרמיקה עכשווית, בית בנימיני - מרצה לטכנולוגיה קרמית . 2008 – ואילך: בעלת סטודיו עצמאי לקרמיקה סטודיו עצמאי בו אני יוצרת ומלמדת. 2010 – ואילך: כותב וחבר במערכת המגזין לתרבות החומר בישראל, "1280". 2008 – 2011 : אקדמיה לאומנות ועיצוב "בצלאל", המחלקה לעצוב קרמי וזכוכית – מרצה לטכנולוגיה קרמית. 2007 – 2008 : אקדמיה לאומנות "שיר ארט" – מורה לקדרות ופיסול. 2007 – 2006: אחראית מעבדה וטכנולוגיה "בצלאל": ניהול מעבדה, ניהול מלאי ,סדר וארגון. ניהול מכירה וחלוקת חומרים לצריכת הסטודנטים, בדיקת איכות חומרים. 2007 – 2005: חונכות אישית במסגרת פר"ח עמותת "לשם”. הפרויקט מלווה מקצועית ומוערך על ידי צוות העמותה ומנוהל על ידי פר"ח: ליווי והדרכה אישית של סטודנטים לקויי למידה על ידי מתן מענה למגוון הצרכים שלהם ופיתוח אסטרטגיות מפצות הנשענות על היכרות עם דפוסי הלמידה שלהם.
תערוכות קבוצתיות
2007: גלריית המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, בצלאל – תערוכת בוגרים 2012: "כלי על במה"- גלריה פריסקופ, תל אביב 2012: "המדפייה" - בית בנימיני, המרכז לקרמיקה עכשווית.
פרסים ומלגות
פרס ע"ש סילביה ניסבט ז"ל - פרס הצטיינות במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, במסלול קדרות.
]]>מלמדת בקורסים: אומנות קרמיקה בהדרכה אישית "כלי למחשבה" - מפגש חודשי סביב נושא המדגיש את המתח בין המוכר ללא ידוע. הקורס מלווה בסדרת תרגילי ביניים המאפשרים תהליך, העמקה ופיתוח מחקר אישי לשפה צורנית, חומרית ורעיונית. הקורס יתמקד במחקר מעבדתי של שפת האבניים, בדיקת גבולות החומר והרחבת טווח ההתנסויות: טכניקות שונות על האבניים, זילוף, צבע וטקסטורה, שילוב חומרים - פורצלן, Stoneware ,Paper Clay.
תעודת זהות:
השכלה 2000-1997 חינוך וולדורף, המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין, ירושלים. 1971-1975 מחלקה לעיצוב קרמי, האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים. פעילות 2012 מרצה אורחת, מעבירה סדנא פורצלן במכון לאומנויות תל חי. 2011/12 אוצרת תערוכה קבוצתית. "כלי על במה", גלריה פריסקופ, תל אביב. 2011/12 מעבירה סדנא שנתית בבית בינימיני, תל אביב. 2010 מעבירה סדנת פורצלן, במחלקה לקרמיקה, גבעת חביבה. 2010 מרצה אורחת, מכללת ספיר, המחלקה לקרמיקה, שדרות. 2009 "פרס אנדי, לאמנות עכשווית לשנת 2009, על שם אנדראה ברונפמן 2007 אומנית אורחת, ב - SUNY New Paltz, NY , ארצות הברית. 2006 אמנית אורחת, ב- Watershed, Main, ארצות הברית. (AIDA) 1984- ואילך מרצה בדרגת מורה בכיר, במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, האקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל, ירושלים. 2006/2007 ראש מסלול קדרות במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, בצלאל. 2004 קיום סדנת פורצלן, אגודת הקרמיקאים, ת"א. 2003 משתתפת סימפוזיון ב- Wales , אנגליה. 2003 קיום סדנת פורצלן, אגודת הקרמיקאים, ת"א. 2002 קיום סדנת פורצלן, סימפוזיון ישראלי לקדרות, תל- חי. 2000-2002 מלמדת קרמיקה בבית ספר יסודי "אדם" חינוך וולדורף, ירושלים. 1994-2006 קיום השתלמויות בקדרות ובחומר פורצלן למתקדמים. 1991 סימפוזיון ב – Aberystwyth Wales , אנגליה. 1980-1989 מלמדת במרכז לאמנות חזותית, באר שבע. 1989- ואילך קיום קורסי קדרות לציבור הרחב בסטודיו, ירושלים. 1989 שותפה להקמת התאגדויות לקידום העיצוב בחומר (" 8 ביחד" , "רוח כדים" ) אוספים : מריון נגר, גדעון עפרת, ג'ורג' סקס, צ'רלס ברונפמן, יורם היזנהיימר, הללה טל, מרג' גולדווטר, לין שוסטרמן. מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב. מוזיאון ישראל, ירושלים. מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב. פורסמה עבודה בספר: Contemporary Studio Porcelain" second edition, by Peter Lane" 2003. " תערוכות יחיד 2011/12 "פריחה “ Flora , גלריה פריסקופ, תל אביב. 2010 בית פוגנפול, הרצליה פיתוח. 2009 "גלגל . נקודה " , מוזיאון לאמנות, תל אביב. 2004 "גבול דק", הגלריה, שואבה. 2001 "כלי קטן -Porcelain ", פריסקופ, גלריה לעיצוב עכשווי, תל אביב. תערוכות קבוצתיות (נבחרות) 2012 "דו" תערוכה משותפת בבית בנימיני, תל אביב. 2012 "כלי מעוטר" גלריה המחלקה לעיצוב קרמי, בצלאל. 2011/12 אוצרת תערוכה קבוצתית. "כלי על במה", גלריה פריסקופ, תל אביב. 2011 "שחור ולבן" גלריה הבית האדום, תל אביב. 2011 "תנועה" בית האופרה, תל אביב. 2011 עשור לגלרית פריסקופ בית האמנים, ת"א. 2011 HENDLE WITH CARE” " דזיין ספייס , תל אביב. 2011 "עיצוב קרמי: כלים טכנו.לוגיים"- הביאנלה השישית לקרמיקה, מוזיאון ארץ ישראל, ת"א. 2008 "חומר – רגש "- ביאנלה הישראלית החמישית לקרמיקה מוזיאון ארץ ישראל, ת"א. 2008 ""YOFI – מרכז עיצוב, מנצ'סטר, אנגליה. 2007 ""YOFI – גלריה Flow , לונדון, אנגליה. 2006 "גביע" – הגלריה, מושב שואבה . 2006 "מיומנו של צייר" – עבודה משותפת עם אסף בן צבי, - גלריה גורדון, תל אביב. 2005 "פיתול טיפות" - עבודה משותפת עם אסף בן צבי, הקיבוץ – גלריה לאמנות ישראלית, תל אביב. 2005 "מחווה לאמן" - עבודה משותפת עם אסף בן צבי, בית האומנים, ירושלי 2005 "COLLECT" - ויקטוריה ואלברט מוזיאון, לונדון אנגליה. (AIDA) 2004/5 "עיצוב, אמנות, עיצוב" - הביאנאלה השלישית לקרמיקה ישראלית, מוזיאון ארץ ישראל ת"א. 2004 SOFA" 2004" - שיקגו, ארה"ב. (AIDA) 2003 "13 X 20 X 20 "- הגלריה, שואבה. 2002 "הביאנאלה השנייה לקרמיקה ישראלית" - מוזיאון ארץ ישראל תל- אביב. 2001 "צלחת גדולה" - הגלריה לעיצוב, מכללת חנקין, חולון. 2000 "לאן זזה הוזה" – הגלריה לעיצוב, מכללת חנקין, חולון. 2000 "חרס אלפיים" – הביאנאלה הישראלית לקרמיקה, מוזיאון ארץ ישראל תל אביב. 1999 "14 ביחד קדרות ופיסול קרמי" - היכל התרבות ראשון לציון. 1999 "קדרים עורכים שולחן" – מוזיאון בית אהרון כהנא, רמת גן. 1998 "דרך בחומר 5 עשורים לקרמיקה בישראל" – מוזיאון בי ת אהרון כהנא, רמת גן. 1993 "תה" - גלריה רוח כדים, ירושלים. (פרס ראשון) 1992 "קרמיקה קדומה ועכשווית" – אוניברסיטת חיפה. 1989 "בוגר בצלאל" – מוזיאון ישראל, ירושלים 1987 "קרמיקה מישראל" – קאסל, גרמניה. 1985 "קדרות קדרות" – הגלריה העירונית, ירושלים. 1975 "בצלאל 70+" – ביתן הלנה רובינשטיין, תל אביב.]]>"דו"
דו-מימד תלת-מימדי בכלים קרמים
עירית אבא, עמי דרך, דב גנשרוא
21.6.2012 - 4.8.2012
תערוכה זו מהווה מפגש בין הקדרית עירית אבא והמעצבים עמי דרך ודב גנשרוא. מפגש דיסיפלינות, מפגש בחומר וסביב נושא הכלים הקרמיים אך ובהעדר המאפיין המהותי והמגדיר של אותו כלי קרמיים - היכולת להכיל. עירית רושמת בחופשיות וואזות. הרישומים נעשים בחומר, כך שהרישום הדו-מימדי מקבל קיום פיזי, משקל, ומבניות ובכך מתעלה מעל מחסומי הדו-מימד. לעתים, עירית מזככת כלי על עיטוריו, לישות תבליטית אחת ולעיתים לוכדת את אופייה של הוואזה בקו. העדר נפח הכלי, אותו גוף שמחויב במבחן הפונקציונליזם, מאפשר למתבונן לבחון את זרימתה וקלילותה של הצורה המאפיינת כלים מסוג זה.
עמי ודב חתכו והסירו חלקים מכלים קרמים קיימים והותירו רק את עמוד השדרה של אותם כלים. פעולה זו מגלה מידע תכני מתכנון ויצור הכלים: עוביי דופן משתנים, צלעות חיזוק, פגמי ניקוב חורים והתאמה בין חלקים. החתך הינו, עבור מעצב המוצרים, מה שהתוכנית לאדריכל - מבט נקי ובהיר אל מהות העיצוב. כאן, חתכים מכלים שונים נערכו למקבצים על גבי "שולחנות", וכך נוסף מימד נרטיבי בעת ההצבה.
כלל הכלים המוצגים בתערוכה מבטאים זיכוך וצמצום לסוג של מהות בסיסית- ה-די-אן-איי של הכלי - תמצית זו מהווה חומר גלם פוטנציאלי למימוש כלים שלמים
]]>Tea For Two
תערוכה קבוצתית של אגודת אמני הקרמיקה
21.6.2012 - 4.8.2012
Tea For Two - תערוכה קבוצתית של אגודת אמני הקרמיקה העוסקת באותו נושא קרמי מובהק של מערכת כלים לשתיית תה בשניים.
בתערוכה מוצגות פרשנויות חדשות ומרתקות של 25 אמנים היוצרים במדיה הקרמית. יש בין העבודות התייחסות לעיצובים מסורתיים ממקורות שונים בעולם, יש המייצגות גישה אירונית - הומוריסטית לנושא ולצידן עבודות המעלות אמירות קונספטואליות לגביו.
אמנים משתתפים: אהובה ליבנה, איב ענן, אירית אורפז, אמונה סירקין, אנה כרמי, אסתר בק, אתי גורן, אתי קציר, דליה בן-מיור, דרורה קוזלובסקי, זהרה הראל, זיו פלג, חנה נייגר, יעל רול, ליה בורס, מאיר מוהבן, מוטי סיקרון, מרגה פיישטיין, מרתה ריגר, סטלה להב, עדי טורצקי, פנינה ברקאי, קלסובסקי מיכל, רונית זהר, שולה מילר
]]>[imagebrowser id=171]
Throwing / Roy Maayan
A continuation of the beginners throwing class to broaden basic throwing skills and techniques on the wheel including wedging, centering, building cylinders and other vessels, turning and using texture and color on clay. The course will focus mainly on two objects – the teapot as a complex vessel and the plate as the ceramic canvas. This will culminate in a dinner set for six.
Basic throwing skills required
Cost: 5580 shekels including clay and firings
Wednesdays: 09:00 – 13:00
Throwing / Ronen Yamin
A continuation of the beginners throwing class to broaden basic throwing skills and techniques on the wheel including wedging, centering, building cylinders and other vessels, turning and using texture and color on clay. The course will focus on the transition from a shape to a vessel focusing on form design, working on series of vessels, exploring proportions and examining the various parts of a pot: foot – body – rim – handle. Concurrently we will look at functional and conceptual aspects of the work.
Basic throwing skills required
Cost: 4185 shekels including clay and firings
Wednesdays 19:00 – 22:00 including materials and firing
]]>
סדנה חוויתית לילדים בשבת בבוקר. התנסות בעבודה בחומר עם הדרכה - מתאים לילדים מגיל 4
ימי שבת בין השעות 10:00 – 11:30, החל מנובמבר.
עלות: 40 שקל למפגש למשתתף כולל הדרכה וחומר
הרשמה מראש במשרד.
סדנת אקסטרודר, כלים ומבנים בחומר - בסמסטר הקיץ של בית בנימיני
האקסטרודר, כאמצעי עזר לאמני הקרמיקה מאפשר מגוון פעולה ויצירה רחב. הקורס מציע היכרות והבנה רחבה של תהליכי העבודה והאפשרויות הגלומות במכשיר עבור היוצרים בחומר. בעזרת האקסטרודר וטכניקות אריגה וקליעה נלמד ליצור מבנים, נפחים וסלים קרמים. אין צורך בידע מוקדם. עלות: 800 שקל ל-5 מפגשים כולל חומרים ושריפות. אקסטרודר מתקדמים בסדנה זו נמשיך ונעמיק את העיסוק בגופים הקרמיים הקלועים ונבדוק את אפשרוית הביטוי בעבודה ללא תבניות. ניצור גופים חלולים באקסטרודר ונתנסה בהם, נקשר את האובייקטים הפיסוליים לסביבה ארכיטקטונית, לצעצועים ומשחקים. במהלך הסדנה יתקיים דיון אישי וקבוצתי בהצעות הסטודנטים הנוגעות לטכניקות העבודה והכלים שנרכשו בסדנאות ותינתן תמיכה וליווי לפרוייקטים אלו. פרטים על הסדנה יפורסמו במהלך השנה.הייצור התעשייתי הקרמי מאפשר לעובדים בחומר לעצב מודל מחומרים שונים, לייצר עבורו תבנית גבס ולשכפל סדרות מוצרים קרמים למטרות שונות, שימושי, פיסולי ועוד. סדנה מרוכזת המאפשרת הכרות עם תהליכי עבודה תעשייתים קרמים במהלך כולל של ייצור מודל ובניית תבנית גבס, יציקות קרמיות ומניפולציות בחומר.
הסדנה בהנחיית אופיר זמודזיאק.
מועד הסדנה:
הסדנה כוללת 3 מפגשים, שיתקיימו בתאריכים 11-13 באוגוסט ו-18 באוגוסט 2013. שעות הסדנה: 9:00-14:00. (ב-18 באוגוסט עד 12:00).
עלות הסדנה: 1250 ₪, כולל חומרים.
]]>[nggallery id=174]
האמנים המציגים כעת גאיה מאירה אונא עדי ניסני אפרת קרן ושי פרי לכל אמן הפרשנות שלו לנושא ושפתו האישית ניכרת בתוצאה. הזדמנות נפלאה לבקר בבית בנימיני לרכוש עבודה ייחודית ולהנות מפעילות שהמקום מציע. ]]>Ceramic artists display their work on ten shelves over 10 weeks. These artists are selected to create a window into the work done in clay in Israel
[nggallery id=174] The Small Gallery at the Benyamini Center – a great place to visit and buy unique gifts. The shelves display handmade objects that bear the fingerprints of a dedicated maker, carefully crafted and hold the spirit of an Israeli artist. The works displayed currently are made by Gaia, Meira Una, Adi Nissani. All the works use a similar technique of firing and yet the results are so different, each artist making a definitive statement and expressing a very personal design language. In addition to these bold works we are selling finely cast porcelain cups made by Efrat Keren and Shai Pery. ]]>טכניקת הראקו ומאפייניה
מקורה של טכניקת השריפה ראקו, שהתבססה ביפן החל מהמאה השש עשרה, היא בשיטה קוריאנית אשר ייצרה כלים קרמיים המאופיינים במראה צנוע, טבעי, ארצי, פשוט ואורגני. תצורות אלו התאימו לתפיסת אסתטיקת הזן שהחלה להתבסס באותה תקופה ביפן. הכלים הכילו כמות גבוהה יחסית של חול ונשרפו בחום נמוך שיצר בגופן נקבוביות. צבעם הינו לרוב שחור, אדום או לבן, ועקב יצירתם באופן ידני וללא אובניים הם מאופיינים במראה בלתי מהוקצע, עם שפה א-סימטרית ולא אחידה. הכלים נעימים למגע, שומרים על חום הנוזלים למשך זמן רב וגם עבים במיוחד, מה שמאפשר להחזיק בתוכם בנוחות תה ונוזלים רותחים. בסביבות מחצית המאה העשרים הגיעה טכניקת הראקו לעולם המערבי, וידועה במיוחד השפעתו של הקדר האמריקאי פול סולדנר, אשר כלל את השיטה בהוסיפו לה קירור בתוך תא עישון, גורם הוביל ליצירת גוונים וזיגוג ספונטני וייחודי.
טכניקת "תנור מטפס" ומאפייניה
טכניקת השריפה בעזרת תנור מטפס קיימת במזרח הרחוק ובקוריאה כבר למעלה משלושת אלפים שנה, כאשר בעבר נבנו התנורים בתוך תעלות על גדות נהרות. התנור עצמו הינו גדול ממדים ומורכב משרשרת תאים המחוברים אחד לשני. האש עוברת בדרך מפותלת וארוכה בין התאים ובין הכלים הנשרפים בתוכם, עד ליציאתה מהארובה שבתא העליון. תא הבעירה נבנה לצד התנור ואילו הארובה מצידו השני ובסמוך לרצפה, כך שנוצר חום גבוה עם חיסכון בחומרי הבעירה. האפר הנוצר בזמן הבעירה מתמקם באופן אקראי על הכלים הנשרפים, וכך מתקבל זיגוג מקורי, מקרי ומעניין המעטר את הכלים. בטכניקה זו נעשה שימוש עד היום, אך היא דורשת ידע רב ועבודה בתנאי שטח פתוחים. המעוניינים יוכלו למצוא סדנת קדרות המתמחה בשיטה זו בעיקר מחוץ לערים.
למידע נוסף על קורס קדרות בבית בנימיני
]]>אוצרת: רויטל בן-אשר פרץ
אמנים: לידיה זבצקי, הילה עמרם, איתמר לוי, אורי שפירא, רועי מעין
פתיחה: יום חמישי, 30.8.2012, בשעה 20:00
השקת קטלוג ויום עיון: יום שישי, 12.10.2012, בשעה 10:30
רוחו של אחד, פלוני, חמור בשם אפרים – הבלחה מן העבר, רוח רפאים, הבהוב קלוש –סיפקה מסד רעיוני ותשתית חומרית לתערוכה "חמור". אין זו תערוכת נושא קבוצתית, התרה אחר דימויי חמורים באמנות הישראלית. עניינה במצב החמוּר והחמוֹרי של הקרמיקה כמדיום בשדה האמנות הישראלי. היא מבקשת לעסוק בחיים ובמוות, בסכנות הגוף והנפש הכרוכות אלה באלה עבור העוסקים במלאכת האמנות בכלל ובתחום הקרמי בפרט.
התערוכה חולשת על פני שלוש קומותיו של בית בנימיני ובונה תחביר, ששותפים לו אמנים מתחומים שונים, בעלי "תיוגים ביוגרפיים" נבדלים, היוצרים עבודות קרמיקה ומיצבים בחומרים מגוונים.
רויטל בן אשר פרץ, אוצרת התערוכה "חמור", בונה תחביר, ששותפים לו אמנים מתחומים שונים, בעלי "תיוגים ביוגרפיים" נבדלים. פרץ עצמה אוצרת לאמנות עכשווית, תלמידתה לשעבר של לידיה זבצקי ובוגרת המחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל, 1995. כאוצרת, היא מתמקדת בגיבוש קבוצות פעולה אמנותיות המשלבות אמנים ונון-אמנים מדיסציפלינות שונות, החוות תהליך משותף לאורך זמן.
לידיה זבצקי, (2001-1937), מאושיות עולם הקרמיקה המקומי. החמור פרי יצירתה, אפרים... אפרים (2000, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב), משמש כנקודת מוצא לתערוכה כולה.
הילה עמרם, אמנית רב-תחומית עכשווית. בוגרת המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל, 2002. בעבודתה מחברת עמרם חלקיקי רדי-מייד תוך התערבות מינימלית, מפיחה חיים בדומם.
איתמר לוי, פסיכואנליטיקן, סופר, מרצה, מבקר אמנות ואוצר, לוהק לתפקיד ה"קרמיקאי" של התערוכה. לוי פוקד בקביעות חוג קרמיקה ושומר על המעמד המחייב בהכרח של "חובבן". בתערוכה זו הוא חושף לראשונה כורים אטומיים מעשה ידיו, עשויים משאריות חומר.
אורי שפירא, בוגר המחלקה לעיצוב קרמי ועיצוב זכוכית בבצלאל, 2008. שפירא שואב את המתודיקה האמנותית שלו ממעבדת המחקר הטכנולוגית של המחלקה.
רועי מעין, בוגר המחלקה לקרמיקה בבצלאל, 2002. קרמיקאי החי ונושם את המדיום, משתתף בתערוכות קרמיקה בישראל ובעולם, אוצר ומלמד קרמיקה. מעיין מייצר המוני חמורים ירוקים, צבא טרה-קוטה מיניאטורי פולש ומסמן דרך. בנוסף, עוסק מעיין בשאלה "מה בין חנות לאמנות"? שאלה רלוונטית במיוחד לאמני קרמיקה.
תמונות מערב הפתיחה
[nggallery id=146]
למידע נוסף על לימודי פיסול בבית בנימיני]]>קורות חייה ומקורות השפעתה
מוד פרידלנד נולדה בוינה בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת למשפחה בורגנית אמידה. לאחר מלחמת העולם השנייה החלה ללמוד אמנות בבוקרשט, ובשנות החמישים עלתה לארץ והתיישבה עם משפחתה בחדרה. שנה לאחר מכן נסעה מוד לפריז בעזרת מלגה שקיבלה מארגון הג'וינט, ושם למדה ציור ופיסול באקדמיית בואז'ר, עם התמקדות בענף הפיסול הקרמי. היא הושפעה רבות מתפיסת האמנות המופשטת הפריזאית, אשר היוותה סמן דרך בכל יצירותיה העתידיות. בסיום לימודיה המשיכה מוד פרידלנד לווינה על מנת להתמחות בתחום הקרמיקה, ועם חזרתה לישראל היא התקבלה כמורה בבצלאל שבירושלים והתגוררה בשכונת עין כרם. בבצלאל לימדה בין היתר קורס קדרות אשר תרם רבות לעיצוב הענף בארץ. בשנות התשעים עברה מוד ליפו ושם התגוררה במשך שמונה שנים, בהן התמקדה ביצירות פיסול קרמי עד יום מותה. במשך חייה הציגה מוד פרידלנד עשרות תערוכות קרמיקה ואומנות בארץ ובעולם.
מאפייני עבודות הקרמיקה של מוד פרידלנד
במשך ארבעים שנות פעילות בישראל יצרה מוד פרידלנד אמנות קרמיקה, אשר כללה עבודות קדרות רבות. על עבודותיה נמנים כדים, קערות ואגרטלים שאופיינו ברגישות ובתפיסה אומנותית גבוהה וטהורה. הן יצירותיה המוקדמות והן המאוחרות ניחנות בגלזורות יפהפיות, כאשר לכל עבודה ייחוד איכותי וגוון וצבע חדשים ומפתיעים.
עיקר פרסומה של מוד פרידלנד נבע מעבודות פיסול קרמי מרתקות, אשר נעשו בעיקר בשנותיה האחרונות. בעזרתן היא גישרה בין עולם הפיסול ובין עולם הקרמיקה, וגרמה לצופה בעבודות גליליות אלו לתהות על הקשר והחיבור שבין שני תחומים אלו. עבודותיה תיארו דמויות נשיות בתוך צורת כד-אגרטלי, אשר שילבו גסות וחספוס עם רוך ועדינות בשינויים קלים ועדינים. יצירות אלו אופיינו בחוסר סימטריה ובחוסר שלמות, כשיקוף לדמותה של פרידלנד ולנשיות פגיעה, אנושית ובלתי מושלמת.
על המופשט והגלזורה בעבודותיה של מוד פרידלנד
מוד פרידלנד היא מהבולטות בתחום אמנות הקרמיקה בישראל, והדבר מתבטא באיכותיות הגלזורה והאיור של עבודותיה, שהינן בעלות נופח מופשט- לירי ויוצרות תחושה חזקה של רוך, עדינות, כאב ואובדן. הקווים היחידים בעבודותיה של האמנית מתבטאים בגלזורה בעלת פיצוצים דקיקים, ההופכים למארג קסום וצפוף של קורים ושברים סמי- גיאולוגיים. מלבדם, שאר מאפייני עבודת הגלזורה של פרידלנד הינם כיתמיים, ויוצרים מפגשים מנוגדים, רכים ומתמזגים של כהה ובהיר. היבטים אלו מעניקים נופך נשי, מקרי, אינטימי וזורם לעבודותיה. ניתן להשוותן לעבודות הראקו הזניות שהתפתחו ביפן, המהללות יקום אנושי שגורלו כליה.
[nggallery id=65]
למידע נוסף על קורס קרמיקה בבית בנימיני
תקופה זו תרמה לי רבות בקידום עבודותיי ובהתפתחותי האישית כאמנית. קיבלתי אפשרות להבין איך אמן יוצר כאשר הסטודיו שלו ממוקם בביתו, וזו הייתה אחת החווית המדהימות בחיי. זכיתי לראות ולבדוק את האפשרות לעבוד כרצוני, בזמני החופשי, לבחון את יכולותיי בתנאים אלו ולהחליט האם זהו המודל שאני מעוניינת ליישם בחיי. אכן ההחלטה שצמחה מתוך תקופה זו היא בעלת חשיבות רבה עבורי בהמשך חיי. מלגת "סטודיו ראשון" מאוד עזרה ותמכה בי גם בנושא המגורים. מלגה זו באה בדיוק בתקופה שהייתי זקוקה לה יותר מכל, וכסטודנטית המתחילה את חייה בעולם האמנות ובכלל, הייתה זו נחיתה רכה עבורי. כמו כן, תהליך הקליטה והקשר שנוצר במהלך תקופה זו עם המקום, הצוות של מרכז בנימיני ועם מרסל קליין עזר ותרם רבות. בעקבות "סטודיו ראשון" זו והמענק שקיבלתי, נאצרה תערוכה שקידמה אותי ופתחה עבורי דרך לתוך עולם האמנות ועל כך אני מודה לכל מי שבחר בי למלגה. איילת גבריאל
[nggallery id=7] ]]>[imagebrowser id=144]
אני מתבוננת בסביבה אורגנית, בטבע שסובב אותי. במצבים פשוטים, יומיומיים, התרחשויות מינוריות של דיס-הרמוניה, חריגות, סטיות קטנות מהרגיל. לאותם אובייקטים ומצבים, עליהם אני מתבוננת, אני יוצרת פרשנות משלי. תהליך של הפשטה, תרגום לצורה שמכילה מהות, תחושה, חוויה. אני מנסה ליצור חוויה מקבילה לאותם מצבים שמעניינים אותי, אני מנסה לזהות את התחושה שהמצבים הללו מעוררים בי ולהעביר אותה בדרך אחרת, דרך המסננת שלי. מעניין אותי ליצור מרחבים,סביבות בהן הצופה חווה משהו מהתחושות שמעסיקות אותי. יש בי רצון להכניס את הצופה לתוך מרחב היצירה ומתוך כך לעורר את ההתבוננות באותן התרחשויות מינוריות. קבלת מלגת "סטודיו ראשון" בבית בנימיני, היא זכות לחופש להיות מחוייבת בראש ובראשונה ליצירה שלי, תוך דיאלוג והרחבת הקשר עם שדות הקרמיקה והאמנות. היא מאפשרת לי להמשיך ולפתח את העיסוק בנושאים שמעניינים אותי, לשכלל את השפה שלי, מבחינה רעיונית, חומרית וצורנית. זוהי תחנה בדרך שבין חממת הלימודים לבין העולם העצמאי, להבנת דרך הפעולה שלי כיוצרת, מרחב להתנסות, לגילויים חדשים ולטעויות.
אפרת קרן
]]>המלגה של בית בנימיני היא מבחינתי מקום מעין חממה להתפתחות, אני מקווה שבבית בנימיני אני אוכל להמשיך ולפתח את סוג העבודה שלי באופן עצמאי, בוגר יותר ולחקור את הכיוונים שמעניינים אותי, ובנוסף ולהיות מושפעת ונתמכת על ידי אמנים שפועלים במקום.
רוב העשייה שלי בזמן האחרון היית בנושא של שקיפות וצבעוניות בפורצלן. אני משתמשת בטכניקה הנקראת “נריקומי” וביציקה לתבנית, תוך חיקוי והתבוננות בדוגמאות שקייימות בטבע ותוך משחק עם התכונות של החומר. אני אוהבת לייצר אובייקטים “חצי שימושיים”, יותר מהשימושיות חשוב לי הרגש. העבודות שלי הן בדרך כלל רגשיות מאוד
]]>
ביום חמישי, 30 לאוגוסט, נפתחה התערוכה "חמור" בבית בנימיני.
עמי הגיע לערב הפתיחה כשבאמתחתו מנחה צנועה. חמור.
חמור מתכת מעשה ידיו, גודלו כגודל ציפורן.
המחווה ריגשה אותי, מאחר והיכרותנו לאורך השנים קלה הייתה.
למרות גודלו המזערי, לא נבצרו מאותו חמור כל מאפייניו הגרמיים והחמוריים, לא נחסכו פרטי פניו, אוזניו ועיניו.
זנבו המעודן מתנוסס לרוחב חצי מילימטר, שערות עורפו, שזכו לטיפול פרטני, מסתמרות לגובה רבע מילימטר.
כה עניו חמורו של עמי; יפה כתכשיט, חושני, עשיר, מוקפד, מרגש, חכם, קטן, אך גדול מהחיים.
ניכר בו בחמור כי עבר כברת דרך.
(בתמונה: החמור של עמי דרך ז"ל בידה של רויטל).
יהי זכרו ברוך.
]]>"הסדנה הפתוחה" בבית בנימיני מאפשרת זמן עבודה אישי וחופשי (ללא הדרכה), בסטודיו רחב ידיים מאובזר ומקצועי.
בסטודיו ניתן ליצור במקביל במגוון של טכניקות: קדרות / בנייה ידנית / עבודה באקסטרודר / הדפס על קרמיקה / יציקה בתבניות.
שעות הפעילות של "סדנה פתוחה":
ימי רביעי: 13:30 – 16:30
ימי שבת: 11:00 – 14:00
(במשך השנה יתכנו שינויים בשעות הסדנה הפתוחה)
מחירים:
לתלמידי בית בנימיני הרשומים לסמסטר:
לתלמידים מן החוץ / אמנים:
להרשמה, ניתן לפנות באמצעות טופס צור קשר, באמצעות הדואר האלקטרוני או בטלפון 03-5182257.
למידע אודות לימודי קרמיקה.
צפו בסרטון אודות הסדנה הפתוחה וקורסים נוספים בתחום הקרמיקה בבית בנימיני:
]]>לוח זמנים לאירוע ההשקה:
10:30 רויטל בן-אשר פרץ אוצרת לאמנות עכשווית, בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל, 1995. התנהלותה האוצרותית מתמקדת בגיבוש קבוצות פעולה אמנותיות המשלבות אמנים ונון-אמנים מדיסציפלינות שונות, החוות תהליך משותף לאורך זמן.
חמור בבית בנימיני - הרעיון והמניעים שהולידו את התערוכה "חמור".
11:15 איתמר לוי פסיכואנליטיקן, סופר, מרצה, מבקר אמנות ואוצר. לוי פוקד בקביעות חוג קרמיקה ולוהק לתפקיד ה"קרמיקאי החובב" של התערוכה.
בין קדרות, אמנות ופסיכואנליזה
11:45 הפסקה
12:00 זמן חמור - הקרנת סרטו של הבמאי יכין הירש ז"ל.
דימוי החמור בתרבות הארץ ישראלית. דרך נקודות מבט לא שגרתיות, מספר הסרט את סיפורו של החמור שדבקו בו תדמיות אלו ואחרות. דרך החמור והפיזיולוגיה שלו אנו לומדים על המקום שהוא ממלא בהיסטוריה, בספרות ובתרבות (2002, 35 דק', הפקה: שירות הסרטים הישראלי).
הכניסה חופשית. נדרשת הרשמה מראש - ניתן לפנות באמצעות טופס צור קשר, באמצעות הדואר האלקטרוני או בטלפון 03-5182257.
נשמח לראותכם.
]]>התמונה: יואב אדמוני, Deserting one-self, 2009, טכניקה מעורבת – עבודה עם שלד ברזל ורשת ולאחר מכן עבודה עם בטון וחומרי אדמה, 300/240/260 ס"מ. מתןך פרויקט סיום במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, בצלאל. צילום: שי הלוי.
לצורה האורגנית ולחומר היסטוריה משותפת ארוכה, שכן אלפי שנים דימויים מן הטבע שימשו השראה לקדרים. בניגוד להתייחסות המסורתית של עולם הקרמיקה אל הנוף, אשר התמקדה בעונג החזותי, כמה עבודות קרמיקה עכשוויות חושפות גישה חדשה של אמני קרמיקה - גישה ששואלת שאלות בנוגע למהותו של הנוף ומעלה סוגיות בעלות אופי פוליטי וחברתי.
המושג "נוף" מתייחס לסביבה. הנוף הוא "שם" בניגוד ל"פה". הוא מורכב מפני שטח וקשור קשר בל יינתק לנושא של שדה הראייה. מכיוון שהנוף מורכב מפריטים רבים אשר יחד יוצרים "תפאורה", ותוצריה של הקרמיקה הם בדרך כלל אובייקטים בודדים, עולה השאלה אם פרט אחד בודד (כד, קערה או אובייקט) יכול לדבר על נוף. תשובתי היא שלעתים כן. כמו שנראה בהמשך הדברים, הקריאה שלנו את העבודה כמדברת על נוף תלויה לעתים לא רק ברכיבים החזותיים שלה אשר גורמים לנו לחשוב על נוף, אלא גם בהקשר שמייצר בשבילנו האמן או בהקשר של האוצרות, כלומר ה"עריכה" של העבודה עם עוד עבודות בתערוכה.
עולם האמנות העכשווי מקיים יחסים מורכבים עם הנוף כנושא לעבודה. היחסים בין האמן הישראלי לנוף כמושא של ציור, פיסול (כולל פיסול בחימר) וצילום עברו שינויים ותהפוכות במשך השנים, אבל נראה כי אי אפשר להתייחס אל התחומים הללו כאל מקשה אחת, ובכל הנוגע לייצוג הנוף התפתחו בהם כמה גישות.
תקופת ההתפעמות מהנוף המקומי של אמני ישראל בציור ובפיסול ארכה זמן קצר בלבד. בשנות ה-20 עשו האמנים לנופים את שעשו החלוצים במחרשתם: הם גילו, התפעמו, יישבו, בנו. אבל כבר בשנות ה-50, בעקבות מגמת ההפשטה בציור הישראלי, באה פרידה מהנוף ואף דחייה של נושאים "ארץ ישראליים". שנות ה-60 וה-70 המשיכו להרחיק את הצייר הישראלי מהנוף לכיוון עירוני, פרגמטי, מסחרי וחברתי יותר. ציור הנוף נזנח לטובת פיסול נוף. נופים נותרו עתה כזיכרון עירוני, כדימוי הכרתי של איש העיר שקולט משהו במבט מהיר בעודו יושב במכוניתו הנוסעת העירה (חבילות הקש שסידר יהושע נוישטיין ב-1970 על רצפת ביתן הלנה רובינשטיין בתל אביב, או מטעי העצים שהעתיק בני אפרת לתוך המוזאון ברמת גן, מעשה שהביא לידי התייבשותם של העצים.)
ירידת קרנו של ציור הנוף בשנות ה-70 התרחשה במקביל לעלייתו של פיסול הנוף. בהשראת אמנים מערביים (ריצ'רד לונג, רוברט סמיתסון), הרבו אמני ישראל בתקופה זו ליצור יצירות סביבתיות שקשורות באדמה. אמני האדמה נהפכו ליוצרי נוף, פעולה שונה מהציירים אשר מגלים נוף. אין מדובר כאן בהתפעמות רומנטית מהנוף, רצון להתמזג בו בשקיקה רגשית, אלא השתלטות עליו, ארגונו מחדש, חברות הטבע. פיסול הנוף החדש שלל את ההרמוניה האורגנית בין אמן לנוף.
שנות ה-80 העמידו את האמנים בפני מצב פרדוקסלי, שבו התפיסה הפוסט-מודרנית כללה לגיטימציה חדשה למקומיות, אבל בישראל המקומיות עדיין נתפסה כרומנטיקה פתטית, שוביניסטית. הציירים של מרכז הארץ, ירושלים ותל אביב, העדיפו להתייחס לנוף זר, להמציא נוף או להציג עמדה אירונית כלפי ציור נוף מקומי מסורתי, ורובם סירבו להגיב במישרין לסביבתם. הטבע הלא ידוע, המיסטי, הפך למפוענח על ידי המדע, וכתוצאה מכך גם מושג ה"נשגב" שהיה כרוך בטבע, חייב הגדרה חדשה ונשא אופי של זוועה: ים הטביעה, עמק התהום, שדה האש, פסגת העיט. הטבע עוין, והצייר של ה"נשגב החדש" אינו יוצא עוד אל הטבע, אלא נשאר בסטודיו, מצייר מושג של טבע מוסכם, טבע הכרתי, טבע "חברתי".
אסון בממדי ענק ותחושה של סוף העולם היו מוטיב מרכזי בתערוכתה של סיגלית לנדאו The Country משנת 2002. התערוכה הייתה מעין חזון אפוקליפטי, סוף העולם על גג תל אביבי. המיצב הטוטלי הכניס את הצופה מיד עם רדתו אל החלל (גלריה אלון שגב) לתוך עולם מסויט, תמונת מראה מעוותת לאידיליות של תחילת הציונות - הפרדסים של נחום גוטמן או החלוצים של ראובן רובין הנושאים פֵּרות בשלים ובריאים כהבטחה לעתיד. לנדאו הציגה את הניגוד המושלם - "פֵרות" רעל המוות ספוגים דם - חזון רב-עוצמה וכלל אנושי, שבו ניצולי האנושות כולה אוספים את שאריותיה.
עוד גישה אופיינית לתקופתנו היא הצגת הקלישאות המלוות את הנוף והשטחה של המטען שהוא נושא עמו. עבודתו של גל וינשטיין "עמק החולה", שהוצגה ב-2006 בבית הלנה רובינשטיין, מטרידה בכך שהיא מהווה כפיל למציאות. בקומת הכניסה של המוזאון הוצבה רצפה שלרגע נדמה שהיא אדמת חרסית מבוקעת, ואולם ככל שפוסעים על פני האדמה החרוכה הזאת גוברת תחושת הסינתטיות של החומר התעשייתי שממנו היא מפוסלת – לוחות MDF, שעשויים אבקת עץ שכמעט איבדה את זהותה העצית. הממדים והתעתוע יוצרים נשגבות מצד אחד, אבל מן הצד האחר החומרים צורמים (לוח MDF), זייפניים. העבודות של וינשטיין, כמו ציורי השמן של אלי שמיר שמצייר בעמק יזרעאל, כבר אינם קושרים את נושא הנוף עם נושא הטריטוריה, אלא משתמשים בנוף כדי לשאול שאלות על החברה הישראלית, קלישאותיה ואכזבותיה.
גישה נוספת באמנות העכשווית המשפיעה על הטיפול בנושא הנוף מאופיינת בעיסוק מופחת בשאלות תאורטיות ויותר בעיסוק באמנות כמובילה אל עולמות פרטיים, לעתים פנטסטיים, ואף נאו-רומנטיים; "אמנים שבים להאמין באפשרות של התעלות רוחנית באמצעים חזותיים, בלי לחשוש מהתדרדרות ל'אמנות רטינלית' בלבד. פיגורטיביות, נרטיביות וערכי יופי - שהותקפו בידי אמנים ותאורטיקנים - חזרו לקדמת הבמה" (מנדלסון 2008). האמנית טליה קינן תלתה על קיר רישום גדול של נוף – אבנים, עצים, פלג מים – ועליו הקרינה במחזוריות אור מלווה בקולה של מכונית מתקרבת. המכונית לכאורה פגמה ב"טבעיות" של הנוף, אבל בעצם הפיחה חיים בציור. את המעשה הרומנטי של יציאה לטבע עם כן ציור או מצלמה מחליף האמן הילל רומן בישיבה מול מסך המחשב. הגלישה במרחבים הווירטואליים מחליפה את השיטוט ברגל ובמהלכה נעצר האמן על יד (דימויים מצולמים של) נופים ומתפעל מהם. מקיומם האלמוני הם עוברים הגבהה ונהפכים חלק מעולם האמנות.
בתחום הקרמיקה, כאמור, לצורה האורגנית ולחומר היסטוריה משותפת ארוכה. החומר מעתיק בקלות שטח פנים וצורות של עולם הטבע, וקדרים ניצלו תכונה זו כאלפי שנים. ובהקשר של הנוף לקדרות זיקה מיתית לאדמה, ועל כן עד סוף שנות ה-60 התחברה הקרמיקה הישראלית לגישה הרומנטית של סוף המאה ה-19, מתוך הבניה של שפה צורנית שנשענת על הארכאולוגיה ועל הטופוגרפיה המקומית. עבודותיה של הדויג גרוסמן וכן אלה של ממשיכי דרכה שיקפו את החיפוש אחר חומרים מקומיים, ואופיינו בהותרת הכלי בגוני האדמה וב"יובשו" ובהסתפקות בסימנים מעגליים של תנועת האבניים. מהנוף ומהאקלים היבש צמחה גם תערובת חומר הגלם הגס המיוחד של גרוסמן (עפרת, 1985). על הקשר שבין עבודת החומר לאתוס הציוני כתבה שרה הקרט: "חומרים מן הטבע, כמו אבנים וחלקי צמחים (זרדים, נצרים, קש וכו') השכיחים באסמבלאז' הקרמי, התחברו טבעית עם העבודה המסורתית באדמה, וגם השתלבו היטב באתוס הציוני" (הקרט 2000).
כמו שכבר למדנו, הטיפול האמנותי העכשווי בנוף כבר איננו יכול להיות חף מהקשרים, לא כל שכן כשמדובר בנוף הישראלי, הטעון מיתוסים ומאבקים. עם זאת, התמורות והתהפוכות ביחס לתיאור הנוף שחלו באמנות הישראלית לא תמיד נגעו בקרמיקה אשר "צמחה כענף של החיפושים ה'כנעניים' אחר שורשיות ארכאית מקומית, מקומיותה של האדמה ומקומיותו של המיתוס" (יגיד-יחימוביץ, 2009). ההתפתחויות בשנות ה-60 וה-70 הן אשר הרחיקו סופית את הקרמיקה הישראלית מעולם האמנות, והקרמיקה הלכה והתפתחה ככלי לביטוי חזותי של תחושות והיסטוריה אישית, מתוך ויתור על דיון בנושאים ציבוריים, חברתיים או פוליטיים. כך ניכר גם בעבודות הקרמיקה אשר הוצגו בביאנלה החמישית לקרמיקה תחת הכותרת "חומרי טבע" (יוני 2009, אוצר: חגי שגב). עבודות אלה ממחישות כי בתחום הקרמיקה גם היום העיסוק בנוף ובטבע מתקשר לעתים קרובות לעיסוק בנושא היופי, במובן של נועם חזותי, משוחרר מעומס תאורטי.
עם זאת, למרות היותה של הקרמיקה כלי התחבורה של היופי, בכך שהנועם האסתטי מובנה בתוך החומר עצמו בין שנרצה בכך ובין שלא, עולה כי יש גם עבודות אשר מצליחות להציג יחסים מורכבים יותר עם הנוף. עבודות אשר מעוררות שאלות מטרידות בנוגע לנוף ומטילות ספק בקלישאות ובסטראוטיפים הקשורים בו.
אחד הביטויים לכך הוא המעבר מ"אמן מגלה", אשר נותן ביטוי חזותי לנוף הקיים ומבקש להתפעל ממנו, לאמן אשר ממציא טבע ובכך מביע עמדה כלפיו, מעבר שמומחש בעבודותיה של האמנית דניאלה יניב-ריכטר. בביאנלה החמישית לקרמיקה הציגה האמנית אובייקטים ראליסטיים שהם שכפול של הטבע, כדוגמת ענפים ואבנים. טקטיקה זו הציגה מעין עמדה של "מצביעה", לכאורה ללא הצגת עמדה, אבל מובלע בתוכה ניסיון להעביר את הנשגבות של הטבע על ידי הפגנת יכולת טכנית של האמנית. יניב-ריכטר מציגה ריבוי של אובייקטים, ובכך מבקשת להסב את תשומת לבנו אל הסביבה שלנו. בעבודותיה האחרונות, שהוצגו בספטמבר 2009 בתערוכה קבוצתית בשם "טבע ביניים" (אוצרים: אירנה גורדון ובועז נוי, אמנים: נועה תבורי, אסף בן צבי, אורי דרוקמן ודניאלה יניב-ריכטר) ניכר השינוי בגישה. בהקשר של התערוכה עבודותיה מייצגות גישה דו-משמעית לטבע ולנוף. האמנית חורגת מהפרקטיקה של העתקת אובייקטים יום-יומיים שנמצאים בכל מקום, ועתה ממציאה אובייקטים כשהיא ניזונה מדימויים בתוך ראשה. במסווה של קישוט קרמי תמים מתגלה לנו שעתוק מקולקל, עיוות או המצאה של טבע. דרך פעולה זו מרמזת על כלל האפשרויות שהמונח "טבע" מגלם בתוכו, שכן בעולם שאנו חיים בו, האם אפשרי בכלל לחשוב על טבע פיוטי, פסטורלי, נשגב? האם מבטנו השגור אל הנוף, הטבע, אינו מבט שניזון מסטראוטיפים שיש לנו בנוגע למהות הנוף ומה עליו להכיל?
כוחן של העבודות שהזכרתי הוא בכך שנוסף על טקטיקות הטיפול בנושא הנוף, הן מגייסות או מעמתות, על פי צורך, את ההיסטוריה ואת המאפיינים הייחודיים של הקרמיקה לצורך העצמת הרעיון אשר עומד מאחוריהן: מקומה המסורתי של הקרמיקה בתחום הקישוט, אזכור של הפיגורינות הפולקלוריסטיות ההיסטוריות, עימות עם זיקתה של הקרמיקה הישראלית לאדמה והתמודדות עם קנה המידה. בתוך העבודות שתולים מרכיבים מלאכותיים שמציעים שלושה כיווני פעולה: האחד הוא יצירת עבודה אשר אינה מכוונת להתפעמות ממה ש"יש שם בחוץ", אלא יוצרת טבע בדוי שמערער את ההתבוננות הסטראוטיפית שלנו על הנוף. כיוון אחר הוא יצירה של מערך אובייקטים שגורם לנו לחשוב על נוף, מתוך שימוש בשדה ראייה מוגבל ואפוקליפטי. כיוון שלישי הוא התמקדות באובייקט אשר איננו דווקא ה"ייצוגי" או ה"יפה" בראייתנו השגורה את הנוף. במקרה זה האמן יוצר אצל הצופה את תחושת הנשגבות המלווה את הנוף בעזרת מניפולציה, משחק בקנה המידה של האובייקט לעומת המקור. כל הכיוונים הללו לטיפול בנוף מונעים מהצופה מלחשוב על הנוף את חשיבתו השגורה. מטרתם לומר משהו באמצעות הנוף, לאו דווקא על הנוף עצמו.
למידע נוסף על קורס פיסול בחימר.
ביבליוגרפיה:
הקרט, שרה (2000). בקטלוג התערוכה פגישה לא מקרית: קרמיקה עכשווית.
יגיד-חיימוביץ, מאירה (2009). "קדרות ישראלית: הערת שוליים", בתוך ספר אמן עירית אבא, גלגל. נקודה, מוזיאון תל אביב לאמנות, עמ' 65-71.
מנדלסון, אמיתי (2008). "חזיונות אחרית וראשית: הרהורים על אמנות בישראל 1998‑2007", קטלוג התערוכה זמן אמת: 60 שנות אמנות בישראל – העשור השישי: 1998-2008, מוזיאון ישראל ירושלים, עמוד 67.
עפרת, גדעון (1985). טקסט בקטלוג התערוכה ראשית הקרמיקה הישראלית 1932-1962, מוזאון הרצליה ואגודת אמני הקרמיקה.
עפרת, גדעון (2002). קטלוג התערוכה שיבת-ציון: מעבר לעקרון-המקום, הוצאת זמן אמנות.
עפרת, גדעון (2004). "מה שאירע לנוף", בתוך בהקשר מקומי, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, עמ' 26‑34.
רז, גיא (2005). "רק מה שספגה עינו: הערות על צילום הנוף המקומי", בתוך קטלוג התערוכה תבנית נוף: הערות על צילום הנוף המקומי, אוניברסיטת חיפה, עמ' 5.
]]>פתיחת התערוכה: יום חמישי, 29.11.12, בשעה 18:00. בתערוכה ישתתפו מיטב האמנים והעבודות ימכרו במחיר אחיד של 1,000 ש"ח.
שעות המכירה בימים ו'-ש': יום שישי, 30 בנובמבר 2012, 11:00-14:00. יום שבת, 1 בדצמבר 2012, 12:00-22:00.
בית בנימיני, המשתף פעולה עם הספריה בגן לוינסקי גם במהלך השנה, מארח את התערוכה השנתית למען ספרייה בגן לוינסקי.
ספריית גן לוינסקי הא ספרייה ומרכז תרבות המשרתים את תושבי שכונת נווה שאנן והקהילות הזרות בדרום תל אביב. במקום פועלת ספריית השאלה ב-16 שפות שונות, מרכז אחר הצהריים לילדים ואירועי תרבות חינמיים לקהל הרחב. השנה, ישנה סיבה כפולה לתמוך בספריה – היא מרחיבה את פעילותה למקלט הצמוד אליה. באישור עיריית תל אביב, נפתח במקום מרכז תרבות שכבר התחיל לפעול. המרכז החדש מציע חוגים, הרצאות, קורסים ואירועים שונים למבוגרים ולילדים, החל מקורסים באמנות ובמחול ועד קורסים ללימוד עברית. המרכז החדש יאפשר לספרייה לפעול גם בימי החורף הגשומים.
בתערוכה יוצגו וימכרו גם עבודות הקרמיקה וכן פסלים מחימר בצורת חיות שנעשו על ידי אורחי הפיקניק שערכנו בגינת לוינסקי בחג השבועות.
]]>פתיחת התערוכה: יום חמישי, 6 בדצמבר 2012, בשעה 19:00.
אוצרת התערוכה: אילת זהר.
האמנים המשתתפים: אתי אברג'יל, אוצרות המדינה, גדעון גכטמן, נאויה האטאקיאמה, ג'ים המלין, טמסין ואן אסן, אילת זהר, קארין זינגר, מגדלנה חפץ, ארז ישראלי, סיימון פוג'יווארה, מירי פליישר, ניל קאמינגס ומארסיה לבנדווסקה, מרטין קלימס, אלישבע קמייסקי, תמר שוער.
שבר, שבריריות: דקונסטרוקציה ושברים באמנות [קרמיקה] עכשווית הוא פרוייקט הבוחן את תהליך יצירת הקרמיקה מן המקום הטעון של התפרקות ושבירה. בדרך כלל, מקובל לחשוב שקרמיקה שבורה הגיעה אל סופה, ועל כן מקומה בפח. יחד עם זאת, השבריריות והעדינות של החומר הקרמי הם חלק מן החיבה היתרה שרבים חשים כלפי אובייקטים אלו. תערוכה זו בוחנת מחדש את המומנטום הטעון במוות ולידה מחדש, חילול והקדשה, פרוק ושבירה, רפוי ובניה מחדש של החומר הקרמי, כפי שהוא מופיע בעבודותיהם של אמנים חזותיים, כאלו שאינם פועלים בתחום החומר דווקא, ולצידם מספר אמני קרמיקה. על כן, התערוכת מציעה מבחר עבודות אשר חוקרות לעמקו את הרגע הבלתי-מקודש של הניפוץ והפיזור של האובייקט הקרמי, לצד נסיונות להבנות וליצור הקשר חדש לשברים אשר חזרו להיות חומר ראשוני, לידה של שלב קיום וצורות חיים חדשות. אילת זהר, אוצרת התערוכה, הזמינה מגוון של אמנים העוסקים בצילום, וידאו ועבודות סאונד לקחת חלק בתצוגה זו, אליה גם נוספו עבודות קרמיקה אשר בוחנות את אפשרויותיו של האובייקט המובנה מחדש בהקשר זה.
התערוכה מבקשת לקשור בין המושג דקונסטרוקציה, והקשריו הפילוסופים בהגותו של ז'ק דרידה, והקשריו החומריים ביותר - ההתנפצות, השבר והבנייה מחדש. אל הקריאה הדקונסטרוקטיבית אשר חוצה את קווי התהליך הקרמי לטובת חשיבה מהופכת, מן השבר אל הכלי, עשייה אשר עוסקת ב"חיים שאחרי", נוסף גם דיון במהלך התאורטי הנוגע בכימרה, כמודל הופכי למושג ההיברידיות: בניגוד להיבריד אשר בו הוטמעו מקורות זרים זה לזה לכדי ישות חדשה, הכימרה היא מודל לצורת חיים המכילה בתוכה את זכרון העבר והצורות היסודיות מתוכן נבנה היצור החדש. הכימרה במובן זה היא היפוכו של כור ההיתוך, מכיוון שהיא מאפשרת שמירת זהות העבר תוך חיבור מובנה ומודע לצורות ההווה.
בתוך מרחב הדימויים בהם מתקיימת התערוכה נוצרים שיחים שונים ביחס להתנפצות, לשבר ולבניה: מחד, אמנים אשר מנפצים בכל הכח והאלימות אובייקטים יקרי ערך, עתיקים ומעשה אמן יחודיים, לעומת מי שחש חמלה אל כל כוס שבורה וצלחת סדוקה; ישנם אלו המרכיבים שלמים חדשים מתוך שברים שנחתכו בדייקנות יתירה, לבין אלו המעיזים לברוא סדור עולמות חדשים מול רסיסיו של עולם ישן. גם המיצב המועלה על הגג עוסק ביחס שבין עולם של התפרקות ושברים, לבין זכרון ההיסטוריה והטראומות של החיים במקום הזה.
למידע על סדנאות קרמיקה בבית בנימיני
[nggallery id=153]
[nggallery id=150]
]]>..."כקדר, קצת מוזר בעיני שאנשים שיש להם כלים שלי מדברים עליהם כאילו היו חיים: אני לא בטוח שאני מסוגל להתמודד עם חיי הנצח של מה שיצרתי. אבל דומה שחפצים מסוימים אכן משמרים את הדופק של מעשה היצירה. הדופק הזה מגרה את סקרנותי".... (אדמונד דה ואל מתוך הארנבת עם עיני הענבר)
אדמונד דה ואל הוא אחד מאמני הקרמיקה המובילים בעולם ומהכותבים החשובים בתחום הקרמיקה כיום. דה ואל ידוע בעיקר בעבודות המיצב הגדולות שלו, המורכבות מקבוצות של כלי פורצלן מינימליסטים, שהוצגו במקומות רבים ברחבי העולם, בהם מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון והטייט מודרן. בשנת 2010 הוציא לאור את הספר "הארנבת עם עיני הענבר", ביוגרפיה משפחתית, שקיבלה ביקורות אוהדות, זכתה בפרסי קוסטה וגלקסי היוקרתיים והפכה לרב מכר בינלאומי. דה ואל חי ויוצר כיום בלונדון ובעל תואר פרופסור לקרמיקה מאוניברסיטת ווסטמינסטר בלונדון.
"כשהייתי ילד הפצרתי באבי שייקח אותי לחוג ערב, ומאז אני מכייר. הכלי הראשון שלי היה קערית שהכנתי על האובניים. ציפיתי אותה בזיגוג לבן חלבי עם נתזים של כחול-קובלט".... (אדמונד דה ואל מתוך הארנבת עם עיני הענבר)
דה ואל נולד בשנת 1964 בנוטינגהאם שבאנגליה ובגיל 5 היה מפגשו הראשון עם החומר במסגרת לימודי קדרות בקורס ערב לקרמיקה. בגיל 17 עזב את לימודיו בבית הספר לטובת הקרמיקה והפך לשוליה של הקדר ג'פרי וויטינג.
וויטנג , מורו של דה ואל, היה מממשיכי דרכו של הקדר האנגלי המפורסם ברנרד ליץ', שהפיץ את בשורת הקרמיקה היפנית והשפיע רבות על שינוי הגישה לקרמיקה במערב. במהלך תקופת החניכה שלו, למד דה ואל מוויטינג לכבד את החומר ולכוונן את עצמו למטרה: יצירת מאות קעריות מרק וצנצנות דבש כמיטב מסורת הקדרות האנגלית.
בתום תקופת ההתלמדות שלו, למד ספרות אנגלית בקיימברידג', ובשנת 1986 פתח סטודיו לקדרות בפאתי ווילס בו יצר כלים שימושיים מאבנית (stoneware).
בתחילת שנות התשעים קיבל דה ואל מלגה לשנתיים מטעם קרן יפנית במסגרתה שהה שנה ביפן, שם, במקביל ללימודי השפה היפנית שהחל באוניברסיטת שפילד, יצר כלים מפורצלן ועבד על ספר שעסק בקדר ברנרד ליץ'.
ב-1993 שב לאנגליה, התמקם בלונדון ובשנת 1995 הציג את תערוכת היחיד הראשונה שלו בלונדון. מאז הציג עשרות תערוכות יחיד ברחבי העולם והשתתף בתערוכות קבוצתיות רבות. בנוסף, פרסם ספרים ומאמרים תיאורטיים והיסטוריים בתחום האמנות והקרמיקה בדגש על קדרות ועל פיסול קרמי. בעקבות פרסומיו זכה בפרסים רבים בתחומי האמנות והספרות.
"That is my practice - I make things for places." (אדמונד דה ואל, מתוך סרטון שצולם במסגרת עבודות על המיצב Signs and Wonders במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון)
במהלך השנה בה שהה דה ואל ביפן והחל לעבוד על האבניים עם פורצלן, חומר שכלל אינו קל לעבודה, הוא חש לדבריו כי שב להתחלה ושהיתה זו עבורו הזדמנות לגלות את החומר מחדש וליהנות מחדש מתהליך היצירה. השילוב שעשה ביפן בין עבודת המחקר על ברנרד ליץ' לבין היצירה עם הפורצלן, גרם לו להבין שהוא אינו צריך להיות ממשיך דרכו של ליץ', כפי שהיה מורו ג'פרי וויטינג, ותובנה זו הובילה אותו לדרך חדשה ביצירתו. הוא החל להתייחס לסימבוליות של הפורצלן, למטענו ההיסטורי ולאפשרות הגלומה בו במפגש שבין מזרח למערב, ובמקום ליצור כלי בודד שימושי ולמקד בו את כל התייחסותו, הוא החל ליצור קבוצות של כלים מפורצלן, סדרות שלמות החוזרות על עצמן ונושאות מטען רב תרבותי - כלים מערביים בעלי זיקה לכלי פורצלן מהמזרח. את קבוצות עבודות אלה המורכבות מכלי פורצלן בגוונים שונים של גלזורה סלדון כינה דה ואל "Cargos" (מטען/משא). הוא החל להציגן בחללים שונים ומקם אותן בין אם על הרצפה, בתוך ארונות, על גבי שורות וטורי מדפים מקבילים במעין תהליך של ניסוי ותהייה, תוך שהוא בוחן כיצד קבוצות הכלים משנות את החלל בו הן מוצגות – מארגנות אותו מחדש, ואיך גילוין במקומות שונים משפיע על הצופה ועל יחסו לחפצים אחרים שכבר מצויים בחלל. עבודותיו נובעות מדיאלוג בין מינימליזם, מקצב וחלל, ובשנים האחרונות מתייחסות יותר ויותר לנושא אוספים ואספנות.
"There are ghosts and memories of ceramics in this building too." (אדמונד דה ואל, מתוך קטלוג התערוכה Signs and Wonders, מוזיאון ויקטוריה ואלברט, לונדון, 2009)
אחת מעבודותיו המפורסמות של דה ואל הינה המיצב שיצר בשנת 2009 עבור גלריית הקרמיקה המשופצת במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון. העבודה "Signs and Wonders" מורכבת מ-425 כלי פורצלן המאורגנים בקבוצות ובערמות על פי מקצב שקבע דה ואל, בדומה למקצב מוזיקלי, על גבי מדף טבעתי עשוי מאלומיניום צבוע אדום. המדף תלוי בארבע שרשראות בתוך כיפה בקוטר שנים עשר מטרים הנמצאת בתקרת הגלריה. העבודה מתייחסת לחלל הגלריה תוך העצמת האדריכלות המרשימה של המבנה, ומקיימת דיאלוג עם אוספי הקרמיקה ההיסטוריים שנמצאים בגלריה, להם נחשף דה ואל עוד בילדותו, וגורמת לייצוגם מחדש.
בתהליך בניית המיצב התמקד דה ואל בהתבוננות בשלושה מאוספי המוזיאון שהיו בעלי משמעות עבורו – אוסף כלי הפורצלן הסינים, אוסף כלי הפורצלן האירופאים מהמאה ה-18 ואוספים של העידן המודרני מוינה, באוהאוס וקונסטרוקטיביזם, ויצר אותם מחדש מתוך הזיכרון. דה ואל מספר כי צורות רבות של כלים שיצר עבור המיצב לא עשה בעבר והן תולדה של אותה התבוננות מעמיקה וממושכת בכלים מתוך האוספים ויצירת זיכרון הכלי כפי שנחרט בראשו. בקטלוג המתלווה לתערוכה כותב דה ואל שצבעי הכלים המקוריים מתפוגגים, קווי המתאר מיטשטשים ובזיכרון נצרבת הילת הכלי ובמין תהליך זיקוק נחקקת בזיכרונו מהות של כלי, ליבה המולידה יצירת כלי חדש, שהוא מעיין בבואה של פריט מקורי מתוך האוסף ההיסטורי. הצופה המתבונן במיצב התלוי גבוה מעל ראשו רואה אפוא דימוי מרוחק ומטושטש של כלי פורצלן. מבט מרוחק זה משחזר את פעולת האמן, והכלים נחווים כצללית של דימוי הנצרב ברשתית העין לאחר התבוננות ממושכת. הצופה לפיכך יכול רק לשער את שעיניו רואות.
בשלוש השנים האחרונות עוסק דה ואל ביצירתו בשאלה כיצד להציג את כליו בחלל באופן המשמר את תנועתם, מתייחס לחלל בו הם מוצגים ולא מוציאם מהקשרם ומקפיאם, ממסגר אותם ככלים בציורי הטבע דומם של הצייר האיטלקי ג'ורג'יו מורנדי.
הוא החל להשתמש בויטרינות כחלק משפתו הפיסולית ותוך כדי עבודה חילחלה בו ההבנה שהויטרינות, ארונות התצוגה הכולאים את הכלים ומנכסים אותם מסביבתם, למעשה, כולאים גם חלק מחלל החדר או הגלריה בו הם נמצאים. השלב הבא בעבודתו היה להפוך גלריה למעין ויטרינה גדולה בה האוויר העוטף את כלי הפורצלן נטען בהם ובעדינות ושבריריות שהם מקרינים.
באוקטובר האחרון הציג דה ואל תערוכת יחיד בגלריית אלן כריסטי המפורסמת בלונדון תחת השם "אלף שעות", עבורה יצר אחת עשרה עבודות חדשות, בהן עבודת המיצב הגדולה ביותר שיצר עד כה ומורכבת מ-1000 כלי פורצלן קטנים שנעשו על האבניים ומוצגים בתוך שתי ויטרינות גדולות. הכלים כמעט זהים בצורתם והעבודה שהיתה כרוכה ביצירת 1000 כלים כאלה הפכה את התהליך למדיטטבי וכזה הדורש זמן, מוטיב שהאמן ניסה להעביר בדרך התצוגה – לתרגם את זמן היצירה המדיטטבי לזמן שלוקח לצופה להתבונן בכל הפריטים. וכך, אפוא, ברגע אחד של שקט מצליח דה ואל לעצור את הזמן עבור הצופה.
..."אתה מוציא מהכיס חפץ ומניח אותו לפניך, ואתה מתחיל. אתה מתחיל לספר סיפור"... (אדמונד דה ואל מתוך הארנבת עם עיני הענבר)
בשנת 2010 יצא לאור ספרו "הארנבת עם עיני ענבר", תולדה של מסע אליו יצא בעקבות ירושה שקיבל מדודו – 264 פסלוני נצוקה, מיניאטורות יפניות עשויות עבודת יד. אוסף המיניאטורות עבר במשפחתו כמה דורות ודה ואל החליט לחקור מי האדם הראשון במשפחתו שהחזיק באוסף, כיצד ולהיכן הוא התגלגל, איפה נשמר, מי זכה לגעת בו ומה היה טיב מערכת היחסים בין פרטי האוסף לבעליהם ולמקומות בהם היו.
מסעו של אמן הקרמיקה בעקבות החפצים הקטנים הללו, שגודלם אינו עולה על גודלה של קופסת גפרורים, הפך למסע ארוך ומרגש העוקב אחר שורשי משפחתו – משפחת אפרוסי, שושלת יהודית רבת עוצמה של בנקאים עשירים, ששגשגה באירופה של המאה התשע עשרה. בני המשפחה יצאו מאודסה לפריז ולווינה, שם הטביעו חותמם על חיי החברה, הכלכלה והאמנות, אולם, בשנת 1938 הנאצים החרימו כמעט את כל רכושם ולאחר מלחמת העולם השנייה, הדבר היחיד כמעט שנותר מהשושלת המפוארת היה אוסף פסלוני הנצוקה.
סיפורו של דה ואל, דור חמישי למשפחה זו, מתחיל ב-1871 ומסתיים ב-2009. במהלך מסעו, שנמשך כמה שנים, זמן רב משהתכוון לו בתחילה, ביקר בבתים בהם גרו בני משפחתו בפריז, וינה ויפן. שם, מישש את קירות החדרים בהם הוצג האוסף, התחקה אחר יצירות האמנות שהיו תלויות בבתים אלה וכיום מצויות במוזיאונים, עקב אחרי חליפת מכתבים מהמאה הקודמת ובד בבד טווה את סיפור משפחתו, כשהשאלה שהנחתה אותו לאורך כל הדרך היתה – כיצד חפצים מגלמים זיכרון או ליתר דיוק, האם הם יכולים לשמר זיכרונות.
"הארנבת עם עיני הענבר", שיצא לאור בישראל בשנת 2012 בהוצאת ידיעות ספרים (בתרגומו של אביעד שטיר,) הוא סיפור על עלייתה ונפילתה של שושלת יהודית, על אובדן זהות וגילויה, על זיכרון ותקווה, על חפצים ועל היסטוריה של מגע.
..."השאלה איך מטפלים בחפצים, איך משתמשים בהם, ואיך מעבירים אותם הלאה אינה סתמית עבורי. זאת השאלה שלי"... (אדמונד דה ואל, מתוך הארנבת עם עיני הענבר)
למידע נוסף על קורס קדרות למידע נוסף על קורס פיסול קרמי
ספרות:
דה ואל, אדמונד (2012). הארנבת עם עיני הענבר (מאנגלית: אביעד שטיר), תל אביב: ידיעות ספרים. נזר, אורלי (2011). "אמנות פוגשת תיאטרון", 1280 כתב עת לתרבות חומרית, 23, עמ' 54-58 De Waal, Edmund (1999). New Ceramic Design, Madison, WI, U.S.A: Guild publishing. De Waal, Edmund (2009). Signs and Wonders: Edmund De Waal and the V&A Ceramics Galleries, London: V & A Publishing
]]>[nggallery id=151]
המאמר לקוח מ-"1280 – כתב עת לתרבות חומרית", גיליון 22, חורף 2010. בעריכת טליה טוקטלי. כתב העת בהוצאת אגודת אמני הקרמיקה בישראל, בשיתוף עמותת אמנים יוצרים בישראל ובתמיכת משרד התרבות והספורט – מנהל התרבות.
צילומים: שולמית טייבלום-מילר.
__
פסטיבל הסלדון נערך מדי קיץ בגנג'ין, עיר קטנה בדרום חצי האי של קוריאה. עד המאה ה-14 הייתה גנג'ין מרכז חשוב לייצור כלי סלדון, ומשם יוצאו הכלים לרחבי מזרח אסיה, ואולם הכיבוש המונגולי במאה ה-13, החלפת שושלת המלוכה והשינוי הסגנוני שבא בעקבותיהם הרסו והשכיחו את אמנות העשייה של כלים אלה. במחצית הראשונה של המאה ה-20 החלו בגנג'ין להתחקות אחר הטכניקה לייצור כלי הסלדון, והאזור שב והיה מרכז חשוב בתעשייה זו. זה 38 שנים נחגג שם פסטיבל שנתי המארח תחרות ארצית של יוצרי סלדון, ובשנים האחרונות התווספה גם תערוכת קרמיקה בינלאומית. במתחם הפסטיבל יש מוזיאון לתולדות הסלדון, מוזיאון לתערוכות עכשוויות, מפעל סלדון, סדנאות קרמיקה וגלריות, ובמסגרת הפסטיבל מתקיימים אירועי תרבות, תצוגה מרהיבה של קרמיקאים קוריאניים, כיתות אמן והדגמות.
לתוך קלחת זו הוזמנה קבוצת אמנים מאוסטרליה, מארצות הברית, מיפן ומישראל שעבודותיהם נבחרו להשתתף, כחלק מהפסטיבל, בתערוכה בינלאומית במוזיאון גנג'ין. במהלך ששת ימי הפסטיבל השתתפנו בכיתות אמן של מיטב הקרמיקאים הקוריאנים, וגם הדגמנו שיטות עבודה לקהל הרחב. כיתות האמן התמקדו בדרך כלל בטכניקות עבודה מסורתיות, מקצתן מרתקות ולא מוכרות במחוזותינו. את כיתות האמן העבירו אומנים שיצרו כלי סלדון ואונגי, אומנים שהתמקדו בתרבות קערות התה וכאלה שעבדו בקו עכשווי יותר.
בפסטיבל התוודענו לטכניקת עשיית כלי הסלדון - כלים בעלי זיגוג ירקרק המזכיר את אבן הירקן, שבמזרח נחשבת קמע מזל. לייצור כלי הסלדון משתמשים בחומר שנכרה בשדות האורז ומכיל כמות קטנה של ברזל. עיטור הכלים נעשה בטכניקת שיבוץ (inlay) של סליפ לבן או שחור ועליו זיגוג שקוף, ואת הכלים שורפים בשרפת רדוקציה בתנור נובוריגמה (תנור עץ מרובה חדרים) לטמפרטורה של C˚1200. הצבע הירקרק מתקבל מהרדוקציה של הברזל המצוי בחומר עצמו.
בימי הפריחה של הסלדון הקוריאני שימשו הכלים בעיקר את האצולה במרחב של קוריאה-סין. כיום הקוריאנים יוצרים כלים אלה לעתים מתוך שימור המסורת העתיקה ולעתים מתוך נתינת פירוש חדש.
אחת הטכניקות שהודגמו לנו היא בניית האונגי - מכל ענק המיועד לאכסון קימצ'י (ירקות מוחמצים חריפים, שיחד עם האורז הם ליבת החוויה הקולינרית בקוריאה, שממנה נמלטנו בערבים לקפה דה פריז - המנומנם והיחיד בעירו - כדי למצוא נוחם בקרואסון וקפה מן המניין). את האונגי יוצרים על אובני רגל אטיות במיוחד בעבודה יבשה. תחילה מכינים משטחים על ידי חבטת גוש חומר ברצפה עד שמתקבל משטח ארוך וצר, ואת המשטחים מניחים בשלבים זה על גבי זה. לאחר הדבקת המשטח מעצבים אותו על ידי סיבוב גלגל אטי מאוד ובעזרת כלי עץ מיוחדים המיועדים למטרה זו. לאחר שהמשטח נופח ועוצב מניחים עליו משטח נוסף וחוזרים על התהליך, עד שמתקבל הכד שגובהו יכול להגיע למטר עד שניים.
האונגי הוא אלמנט חשוב בתרבות המגורים, האוכל והקדרות בקוריאה כולה. לכל בית בכפר יש בחצר מזווה עם כמה כדי אונגי מסורתיים, ובשנים האחרונות התגלה ששימור בכדי האונגי המסורתיים איכותי יותר משימור בכלים העשויים חומרים תעשייתיים, וגם מפעלי המזון החלו להשתמש בהם במקום במכלי הפלסטיק. תעשיית האונגי אפוא פורחת. הפריחה הומחשה לנו היטב כשהגענו לכפר העוסק כולו בעשיית אונגי: יש בו סדנאות גדולות, מוזיאון לתולדות האונגי ואקדמיה לאונגי.
לאחר ששת ימי הפסטיבל יצאנו לטיול מאורגן של שמונה ימים ברחבי קוריאה ולביקורים אצל קרמיקאים שחלקם נשאו את התואר "אוצר לאומי" או "משמר מורשת" (ICA- Intangible cultural asset) - תואר הניתן לאומנים שבעבודתם משמרים מסורות עתיקות. קצרה היריעה מלספר על כל הקרמיקאים שביקרנו - רובם חיים בבתים נאים בכפרים ולכל אחד מהם תנור נובוריגמה (או שניים). את עבודותיהם פגשנו מאוחר יותר בגלריות של סיאול. ארחיב על אחדים מהם.
הנא ג'ון (Hanna Jun) הוא אחרון בוני הרעפים. הוא חי על ראש הר במונגיונג (Mungyeong), כפר קרמיקאים ידוע במרכז קוריאה. הוא כבן שמונים, וכל חייו עשה רעפים בטכניקה ידנית מסורתית, אטית ויקרה. במשך השנים תועשה הכנת הרעפים והעלויות הוזלו, והעשייה המסורתית הלכה וגוועה. לפני כעשר שנים נשרף בסיאול מבנה שער, שריד מחומת העיר מהמאה ה-14, וכשרצו לשחזרו התברר שנותר רק בונה רעפים אחד שביכולתו לייצר את הרעפים בשיטה המסורתית. מיד הוענק לו התואר ICA, והרשויות הזמינו ממנו 30 אלף רעפים (על כל צרה שלא תבוא), ובזאת הובטחה פרנסתו. בסיור לבית המלאכה שלו ראינו את תהליך הייצור האטי והמפרך, אך נראה שבריאותו איתנה והוא יעמוד בהזמנה.
פארק ג'ונג איל (Park Jong Il), החי גם הוא בכפר מונגיונג (Mungyeong), הוא אחד הקרמיקאים המגדירים עצמם "אומני קערות תה". בכפר קדרים רבים העוסקים בתחום זה, ובכל שנה הם עורכים פסטיבל קערות תה השואב אליו אספנים רבים מקוריאה ומיפן. ג'ונג איל הוא אחד האומנים שאירחו אותנו, וכמו אצל האחרים גם אצלו המקום הוא חלק מהסיפור: היער מלפנים, הנהר מאחור ולצד המבנה שני תנורי נובוריגמה מפוארים.
ככל שנענו צפונה פגשנו יותר ויותר אומנים העובדים בפורצלן. הקוריאנים ידועים באיכות הפורצלן שלהם, ובשנות הכיבוש היפני (1910‑1945) הועבר רובו של הפורצלן שנכרה בקוריאה ליפן. לאחר תום הכיבוש נותר זיכיון הכרייה בידי היפנים, ורק בשנות ה-80 הצליחו הקוריאנים להשתחרר ממנו ולהחזיר את זכות הכרייה לעצמם. גם כיום ניתן למצוא בקוריאה פורצלן פחות מאבנית.
ג'ון סונג קון (Jeon Seong-Keun) הוא עוד קדר מעניין - אומן המגלף את כלי הפורצלן שהוא יוצר. קון למד את אמנות הגילוף אצל פסל עץ בודהיסטי (פארק צ'אן סו, Park Chan-Soo) ויישם את רוח גילוף העץ בפורצלן. בביקור בסטודיו יצר הגילוף המסיבי של הכלים רושם כבד מעט, אבל כשפגשנו בכלים האלה בגלריות של סיאול הם היו מרהיבים ביופיים.
ביקרנו במוזאונים רבים: מקצתם מוזיאונים ייחודיים, כמו מוזיאון Maritime, המוקדש כולו למטען כלי הסלדון של ספינות טרופות מהמאות ה-11‑14 , או מוזיאון Clayarch, המתמחה בקרמיקה אדריכלית ובשילוב אמנות בתעשייה - שם ראינו תערוכה גדולה של נינו קארוזו מאיטליה ותערוכה נוספת - "לבנה" (Brick) - שהציגה לבנים מרחבי העולם. במוזיאון Clayarch יש מתחם שלם המשמש כסטודיו מאובזר גדול מאוד, ובכל שנה מתארחים בו חמישה קרמיקאים מהעולם לביצוע עבודה בסדר גודל מרשים.
בקוריאה אוצרים את התערוכות באופן ההופך את היומיומי למרהיב עין. את הקסם הזה פגשנו בכל המוזיאונים שביקרנו בהם: כל התערוכות מוצגות בהרבה כבוד ויופי, ולא פעם האמנות הפלסטית מוצגת יחד עם הקרמיקה. ככלל הקרמיקה היא חלק טבעי מעולם האמנות. בכל מוזיאון יש התכוונות לחינוך וליצירה, ואפשר למצוא שם סדנאות מפותחות ומתוחזקות היטב, וניכר שיש בהן פריחה יצירתית ועשייה מרובה.
את המסע סיימנו בסיאול. עיר מרתקת, מודרנית מאוד ובה רובע שלם המוקדש לאמנות: בניינים שלמים שהם גלריות. בכל יום רביעי נפתחות התערוכות החדשות ברחבי הרובע, והסימן לפתיחה הוא זרי סחלבים ענקיים בכניסות לבניינים ולגלריות. כל אחד מוזמן להיכנס, ובפנים – חגיגה.
חזרנו מקוריאה הלומי קרמיקה ואמנות, והמטען שקיבלנו בא לידי ביטוי בתערוכה קבוצתית שהצגנו כעבור כמה חודשים בארץ ומלווה אותנו גם היום.
למידע נוסף על קורס קרמיקה בבית בנימיני
___
הקרמיקאים הישראלים שהשתתפו בתערוכה ובסיור: זהרה הראל, רותי ברקאי, שמאי גיבש, מרתה ריגר, שירה סילברסטון אדית רוזנפלד ושולמית מילר.
]]>...."היחס בין גופנו לבגדים זהה ליחס המתקיים בין כלים לזיגוגים... עם שפע הביגוד המקיף אותנו, הפכנו לאנשים מתוחכמים שמסתירים את גופם. באופן דומה אנו משתמשים בזיגוגים על-מנת לכסות ולהסתיר את הכלים שאנו יוצרים".... (ברנרד ליץ' מתוך A Potter's Book)
השימוש בחומר התפתח באופן בלתי תלוי על-ידי אנשים ממקומות שונים בעולם. שרידים ארכיאולוגים של תרבויות שונות מצביעים על דמיון לא מבוטל בין כלי חרס מאזורים שונים. כך, למשל, כלי חרס עתיקים מסין או מאזור המזרח התיכון דומים בצורתם ובעיטורים שעל פניהם לכלי חרס עתיקים שיצרו הילידים באמריקה או באפריקה.
במהלך התקופה הניאוליתית (3000-7000 לפנה"ס בקירוב) החלו כלי חומר להחליף את כלי האבן. כלי החומר נוצרו מחרסיות מקומיות שנשרפו באמצעות אש חיה באוויר הפתוח והיו קלים לייצור, קלים לנשיאה, שימושיים לצורכי בישול ואחסון מזון וגם לצרכים טקסיים.
בהעדר כלים טכנולוגיים, יצרו קדרים כלי חומר ללא חיפוי והשתמשו לרוב בטכניקה של מירוק פני השטח (שפשוף פני השטח עם חפץ קשה וחלק כמו חלוק נחל) בעיקר על-מנת לאטום חלקית את פני השטח הנקבוביים לפני שריפתם.
..."ללא זיגוג אתה נותר עם הבסיס - אש וחומר והאינטראקציה ביניהם"... (דיויד רוברטס מתוך הספר Naked Clay)
שריפת הכלים באמצעות שימוש באש חיה הותירה סימנים על פניהם. החומר "ספג" לתוכו את העשן והגוונים שהופיעו על הכלים לא התווספו אליו כחלק משכבה נוספת שהונחה על פניו אלא נטמעו בו, הפכו לחלק בלתי נפרד מהחומר ונוצרה אחידות הרמונית בין הצורה לפני השטח. כך, לצד הפן השימושי של כלי הקרמיקה, התפתח פן יצירתי שבא לידי ביטוי בטיפול בצורה ובפני השטח של החפצים.
דוגמה לשימוש קדום בשריפת עישון לצורכי עיטור כלי קרמיקה ניתן למצוא בעבודות משנת 2500 לפנה"ס בקירוב, שמקורן באזור קפריסין, בהן שולטים צבעי האדום והשחור בשילובים שונים. מקורו של הצבע האדום בצביעת שכבה אדומה על פני הכלים ומירוקה, ואילו מקורו של הצבע השחור בשריפה עצמה. כאשר קיים מחסור בחמצן (הדלק) במהלך השריפה, על-מנת להמשיך לבעור "משתמשת" האש בתחמוצות המצויות בחומר, תהליך המותיר את פני השטח שחורים (שריפת חיזור).
גם כיום במקומות שונים בעולם דוגמת אפריקה, אינדונזיה, הודו ודרום אמריקה יוצרים קדרים כלי קרמיקה שימושיים באותה טכנולוגיה מסורתית בה השתמשו אבות אבותיהם ושורפים אותם לטמפרטורות נמוכות ללא חיפוי. כלים אלה, המגלמים בתוכם ידע מעשי של דורות כה רבים של אנשי אומנות (craft) בעלי מיומנות גבוהה, מקרינים הרמוניה שלמה בין כמה מרכיבים: צורה, מראה ותחושת פני השטח והתפקיד השימושי לו נועדו.
...."כשהחומר עירום אפשר לראות את התהליך. כשזיגוג מכסה את החומר אתה מסתיר את המתרחש"....(פיליפ ברד מתוך הספר Naked Clay)
במהלך הזמן ועם ההתפתחות הטכנולוגית, תנורים לשריפת קרמיקה החליפו את תפקידן של שריפות העישון הנמוכות באוויר הפתוח. השליטה הטובה יותר על טמפרטורת וסביבת השריפה בתנורים (חמצון או חיזור) פתחה צוהר להתפתחות מואצת של שיטות עיטור חדשות ובהן בעיקר השימוש בזיגוג, שלו גם ערך שימושי רב.
בחברה המערבית של המאה ה-21 כמעט ואין בנמצא עבודות קרמיקה שימושיות שאינן מזוגגות. רוב כלי הקרמיקה השימושיים שנמצאים בסביבתנו ומהווים חלק בלתי נפרד משגרת חיינו, עשויים חומר קרמי המכוסה בשכבה זכוכיתית מבריקה, בלתי חדירה לנוזל, שמחזירה אור וקרה למגע. כלים אלה, על-פי רוב, נשרפים לטמפרטורה גבוהה (1100 מעלות צלסיוס לכל הפחות) כחלק מתהליך ייצורם והפיכתם לכלים שימושיים.
יחד עם זאת, ישנם לא מעט אמני קרמיקה מערביים שלא זנחו את אותן טכניקות שריפה מסורתיות, והם משתמשים בהן ליצירת אובייקטים קרמיים בעלי מאפיינים ואיכויות שניתן להשיג רק באמצעות טכניקות אלה. יתרה מכך, במרבית בתי הספר לקרמיקה כיום, נלמד מגוון שיטות שריפה מסורתיות. גם סדנאות קרמיקה חווייתיות לקהל הרחב, כוללות בדרך כלל התנסות בשריפות עישון, סאגר, ראקו ועוד.
בין שליטה לחוסר שליטה
אחת מטכניקות השריפה המסורתיות הנפוצות כיום בעולם המערבי הינה שריפת ראקו, שמקורה ביפן של המאה ה-16, והיא קשורה קשר הדוק לטקס התה היפני המסורתי. המילה ראקו מתורגמת לתענוג, שמחה , נוחות, קלות/קלילות ומקורה בשמו של המקדש Jurakudai שבקיוטו, שנבנה במאה ה-16 על-ידי Toyotomi Hideyoshi, לוחם ומדינאי מפורסם באותה התקופה. כלי הקרמיקה אותם מכנים היפנים כלי ראקו, הינם לרוב קעריות תה שנוצרו במקור על-ידי שושלת קדרים שנהגו לחתום את המילה ראקו על עבודותיהם.
בתהליך השריפה היפני מסורתי של כלי הראקו, נהוג היה להוציא את הכלים מהתנור החם ולתת להם להתקרר במהירות באוויר הפתוח או בתוך מיכלים מלאים בחומרי בעירה אורגניים, דבר שיצר סביבה דלילה בחמצן וגרם ליצירת אפקטים ייחודיים על הכלים. במאה ה-20, עם פרסום הספר A Potters Book של הקדר האנגלי ברנרד ליץ', ששהה תקופה ארוכה ביפן לצד קדרים מקומיים, נפוצה בשורת כלי הראקו במערב, אך טכניקת השריפה עצמה עברה שינויים רבים בעולם המערבי. למעשה, ישנו הבדל גדול בין מה שמיוצר ומכונה בעולם המערבי כלי ראקו לבין המקור היפני. העיקרון הכללי שנשמר הוא חימום מהיר של הכלים בתנור וקירור מהיר מחוץ לתנור, תוך שימוש באלמנטים חומריים שונים ליצירת אפקטים עיטוריים על פני השטח של הכלים. במערב התפתחו סוגים שונים של שריפות ראקו, ביניהם ראקו עירום בו הכלים עוברים מירוק לפני השריפה ונעשה שימוש בחומרים כמו סוכר ושערות סוס או בחומרים אוטמים שונים כדי ליצור דוגמאות של צבע שחור על-פני הכלים. כמו כן, התפתחה שריפת ראקו במהלכה נשרפים כלים מכוסים בזיגוגים צבעוניים שונים, כאשר תהליך קירורם המהיר וחשיפתם לעשן, יוצרים אפקט ייחודי של סדקים שחורים על פני השטח.
מגוון התוצאות האפשריות בשריפות אלה הינו אינסופי, וחלק בלתי נפרד מהקסם שבטכניקות שריפה אלו הוא הריגוש שמלווה את המשחק העדין בין שליטה לבין חוסר שליטה בתוצאה הסופית.
למידע על סדנת שריפות קרמיות מיוחדות, בהנחיית שמאי גיבש. למידע נוסף על סדנאות קרמיקה בבית בנימיני
"ימים קסומים העברנו במחיצת 'משפחתנו' הבוסנית, משתלבים בשגרת יומם החקלאית והקדרית".
את ג'וואד ומשפחתו המתגוררים בכפר הבוסני Maleshichi, הפתיעו אורן ובת זוגו ביום קיצי בהיר, כשהתייצבו בפתח ביתם וביקשו לשהות אצלם ולסייע לג'וואד בעבודתו. ג'וואד הוא חקלאי במקצועו וסודות הקדרות עברו במשפחתו בירושה. כאשר ידיו פנויות מעבודת האדמה הוא מתיישב על הגלגל. תושבי הסביבה מופיעים באורח פלא רגעים ספורים לאחר ששוקטות להבות התנור האחרונות וקונים ממנו את תוצרתו.
בכפר הגרוזיני Shrosha פגש אורן את בדריס, קדר המייצר את כליו בטכניקה המשלבת חוליות ועבודת גלגל יד עשוי עץ. במהלך כחודש בו התארח בביתו, נחשף לסודות מקצועו של האומן ולאורחות חייו הייחודיים.
ההרצאה בהשתתפות אורן ארבל, ייערך במוצאי שבת, 19 בינואר 2013, בשעה 18:00. דמי כניסה: 30 ש"ח כולל כיבוד קל. הרשמה מראש בטלפון 03-5182257 או בכתובת הדוא"ל benyaminiccc@gmail.com.
אירועים נוספים בבית בנימיני.
]]>כיבוד: מרק חם.
המכירה תתקיים ביום שבת, 29 בדצמבר 2012, בין השעות 16:00-19:00, בחצר המשותפת של "ג'וז ולוז" ורחל א. הכניסה מרחוב יהודה הלוי 51, תל אביב
לפרטים: אתי גורן 03-6825876 ג'וז ולוז 03-5606385
אירועים נוספים בבית בנימיני
]]>
את המאמר המלא ניתן לקרוא ב- "1280 - כתב עת לתרבות חומרית", גיליון 23, קיץ 2011, בעריכת טליה טוקטלי. כתב העת בהוצאת אגודת אמני קרמיקה בישראל, בשיתוף עמותת אמנים יוצרים בישראל ובתמיכת משרד התרבות והספורט מנהל התרבות.
העולם הסובב אותנו עמוס דימויים, מרקמים ודגמים המרכיבים את חיי היומיום שלנו ומשקפים את התרבות הסובבת אותנו. גירויים רבים עומדים לפני היוצר, אחדים מהם הוא בוחר להעביר אל הרשת. נוסף על ההתגברות על התהליך הטכני הכרוך ביצירת ההדפס, האתגר הגדול העומד בפני מי שבחר לעסוק בתחום הוא כיצד לצלוח את המעבר מהדו-ממד (הדימוי) לתלת-ממד (האובייקט הקרמי).
החיבור בין הקדר להדפס היה קיים משחר ההיסטוריה, והוא הולך יד ביד עם יכולתו של החומר להעתיק מרקמים שאליהם הוא נצמד. כבר ביצירות חומר קדומות אפשר למצוא כלים עם מרקם של חבלים שנוצר מהטבעה ומלחיצה של החומר לתוך סל נצרים או חותמות גליליות מעשה ידי אדם שהוטבעו על פני השטח. אלו בוודאי ההדפסים הראשונים. בסין אנו מכירים את קעריות התה שזכו לכינוי "טמוקו עלים" (Leaf Tenmoku) ונוצרו על ידי הדבקה של עלים טבעיים על פני החומר לפני הזיגוג. הכלי נטבל בזיגוג עתיר ברזל והוכנס לתנור, והעלה הנשרף הותיר אחריו לפרטיו דגם חומר צהבהב על רקע זיגוג חום או שחור עמוק. המהפכה התעשייתית, עם שכלול שיטות הדפוס ופיתוחן של מכונות לדפוס המוני, הביאה לידי שיפור גם בתחום ההדפס הקרמי. המעבר מציור ידני של מאסטרים, שהיה ארוך ויקר ודרש מיומנות רבה, להדפסה מכנית של דימויים באופן מהיר וזול היה טבעי וברור. עם זאת עד היום לא נעדר מקומם של אלה הראשונים, ובכמה מדינות באירופה (צרפת, גרמניה, איטליה ,דנמרק ועוד) ובמזרח הרחוק (סין, יפן, תאילנד ועוד) אפשר להתמחות בבתי ספר מיוחדים וללמוד את רזי הציור הידני על פני החומר.
הדפס קרמי הוא נגזרת נקודתית של תחום ההדפס הכללי, וככזה חלים עליו רוב הנחות היסוד וכללי העבודה החלים על כל הדפס רגיל בתוספת ידע והתאמות לחומרי הגלם הקרמיים. את סוג ההדפס שניצור נתאים ישירות לטכניקת העבודה בסטודיו ולמטרתנו הסופית.
אחת משיטות העבודה הנפוצות ביותר היא הדפס רשת וניתן לחלקה לשני סוגים:
הדפס ישיר: הדפסה ישירה מהרשת אל האובייקט הקרמי - משטח חומר לח או אריח שרוף. שיטה זו מחייבת שהגוף שאנו מדפיסים עליו יהיה שטוח וייצמד במלואו לרשת.
הדפס עקיף (דקאל, Decal): שימוש בנייר מתווך שעליו מדפיסים את הצבע ואותו מעבירים לגוף החומר. טכניקה זאת מאפשרת להדפיס על גופים בעלי נפח.
יש שיטות נוספות להעברה של הדפס לכלי או למשטח חומר כמו למשל ציור על משטח גבס והעברה לחומר, נייר דקאל מיוחד למדפסת לייזר, המאפשר הדפסה ישירה מהמחשב ללא צורך ברשת וערבוב צבעים בסטודיו או העברת הדימוי לדף מלוח מתכת שהדגם חרוט בו במקום מרשת משי. זהו תחום מגוון ורחב הפתוח להתנסויות ולפיתוחים אישיים שעדיין לא נחשפו. חשוב לציין שאף שההדפסים עשויים להרתיע מעט את מי שטרם התנסה בהדפס מימיו, עם רצון ותושיה אפשר לנהל בסטודיו הפרטי מעבדת הדפס קטנה בהוצאה כספית סבירה וללא צורך באמצעים רבים.
למידע נוסף על סדנאות קרמיקה בבית בנימיני למידע נוסף על קורס פיסול בחימר בבית בנימיני.
אמנון עמוס, בוגר המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, בצלאל. קדר המתעמק בחקר של מסורות קרמיות והשתקפותן בתרבות
]]>המסך הנוכחי מציג רשימה של מאגר המדיה המלא הנמצא בספריה.
ישנן מספר אפשריות לסנן את הרשימה על מנת לשלוף רק את המידע הרצוי:
1. לחיצה על החץ המופנה מטה על יד המילה Filters, מציג רשימה של:
יש לגלול למטה כדי לראות את כל האפשרויות.
2. לחיצה על המילה Search, פותחת טבלה בעלת שתי שורות מתחת לחלון החיפוש.
כדי לחזור למידע הקודם, יש להקיש "Cancel".
3. המערכת מציגה 30 שורות בכל דף. כדי להציג יותר מ-30 שורות, לחץ על החץ הבודד בצד הימיני העליון של המסך.
]]>ג'ים המלין מיוצג בתערוכת "שבר, שבריריות" בפרויקט "צלחות הרבעים" (2012) ואילו באתר התערוכה מופיעה עבודת וידאו שלון תחת הכותרת "מִחְבָּרִים" (Dovetails).
שתי העבודות משלימות זו את זו מתוך טיפול בשאלות של גרסאות ווריאציות, חיבור בין חלקים לשלם, חזרתיות ושוני, על העובדה שגם דברים שנראים דומים, לעיתם זהים, מכילים בינהם שוני דק ועדין אשר קורא לתשומת ליבו של הצופה. במחברים, המלין חיבר יחדיו ארבע גרסאות שונות של "סיפור דגם הערבה" (Willow Pattern Story), תוך שהוא מעניק איכות רשומונית לנוסחים השונים, כאשר החלקים המחוברים יחדיו יוצרים שלם, בעוד שהשלם שומר על אופיו הפרגמנטארי, ומחצין את תהליך האיחוי. המלין משתעשע עם פני השטח החלקלקים של האמת, הסיפור, ההקשר התרבותי, חיקוי והיטמעות. בעוד שדגם הערבה (המופיע על רבעי הצלחות ובסרטון האנימציה) עוצב במקור בידי תומס מילטון בבריטניה בשנת 1790, חוברה לו מאוחר יותר אגדה רומנטית, אשר מביאה כמה וריאציות אפשריות אשר מעוררות את הדימויים שבתמונה – אנשים, ציפורים, עצים ופאביליון – לחיים.
הנקודה החשובה ביותר היא כי הסיפור מסופר על אודות אובייקט חרסינה – הדיגום, הצבעוניות ואלמנטים אחרים באובייקט, כולם נוגעים באופני הייצור והעיטור של החומר שהובא מסין -- וכל גם הסיפור מבקש להבנות "אגדה סינית" אך כזו המבוססת על הדמיון המערבי והאופן בו סין נתפסה באירופה של המאה ה18. המלין משחק באלמנטים אלו תוך שהוא מחלק ארבע צלחות בוריאציות שונות של דגם הערבה כשהוא משתמש בכל רבע צלחת ביחד עם שלושה רבעים מצלחות שונות. בכך הוא יצר אפקט מפורק, רשומוני באופיו, בו כל אחד מן הגיבורים והגיבורות, דמויות משניות והשחקנים הראשיים אובדים בתוך הסיפור המאוחה, הכימראי באופיו.
גם בעבודת האנימציה, המלין שומר על האוטונומיות של כל חלק, תוך שהוא מייצר את אחדותם של החלקים בתוך המסך האחיד והלופ המוקרן. בדומה לרשומון (1951), הסרט שזיכה את אקירה קורוסאווה בהצלחתו הבינלאומית הראשונה, האמת אינה נמצאת, והסיפור הליניארי, המובן, אובד בסבך הפרטים. ארבעת הגרסאות השונות של סיפור "דגם הערבה" נותרים זה ליד זה, משלימים ונוגדים זה את זה באותו זמן. המלין משתמש באופן מיומן ביותר בדרך הסיפור הייחודית הזו בשילוב עם יכולתו לאחות סיפור וצורה, חומר ומושג, ויוצר עבודה יוצאת דופן באיכויותיה ומשמעותה הטרנס-תרבותית.
למידע נוסף על קורס קרמיקה בבית בנימיני
]]>Jun Kaneko הינו ספר יפהפה על אחד מאמני הקרמיקה האמריקאים (ממוצא יפני) המפורסמים ביותר, מרחיב עד מאד את תפיסתנו לגבי השימוש במדיום: לגבי מימדים, מבנה פיסולי, תפיסת האובייקט כפני שטח לציור. פסלי ה"דנגוז" הענקיים של קנקו, המעוטרים בציורים צבעוניים, גרפיים לרוב, משדרים כוח היפנוטי. הספר חושף את הקוראים לסטודיו של קנאקו ולטכניקת העבודה שלו ומאתגר אותם לחשוב במושגים חדשים.
ספר חדש נוסף, של קרולין ג'נדרס, מציג שיטות מגוונות לעיטור וצביעה של כלים. ג'נדרס ביקרה בארץ בחורף שעבר והעבירה סדנא במושב נאות הכיכר, אשר היוותה הצלחה גדולה.
[nggallery id=162]
[nggallery id=163]
אנו מנויים לכתבי העת הבינלאומיים החשובים ביותר בתחום הקרמיקה כיום. כתבי העת מספקים מבט רחב ומעמיק על כל היבטיו של שדה הקרמיקה העולמי דרך מאמרים על אמנים, תערוכות וביאנלות, קדרות, שיטות עבודה, ודרך מסות תיאורטיות ומאמרי ביקורת.
לאחרונה הגיעו למדפנו הגיליונות האחרונים של כתב העת הבריטי Ceramic Review, כתב העת האירופאי New Ceramics וכתב העת האמריקני הוותיק – Ceramic Monthly. בנוסף, הצטרף באחרונה לרשימת כתבי העת שלנו גם כתב העת האמריקני המוערך Potter Studio שעניינו בעיקר במאמרי ביקורת ומאמרים תיאורטיים.
רשימת כתבי העת בספרית בית בנימיני כיום:
Ceramic Art and Perception (אמריקני)
Ceramic Technical (אמריקני)
Ceramic Review (בריטי)
Ceramic Monthly (אמריקני)
New Ceramics (אירופאי)
Studio Potter (אמריקני)
Crafts (בריטי)
La Revue de la Ceramique et du Verre (צרפתי)
1280 – כתב עת לתרבות חומרית בהוצאת אגודת אמני קרמיקה בישראל
קריאה נעימה!
[nggallery id=156]
]]>Made In China
הסינים היו הראשונים ליצור כלי פורצלן. בתקופת שושלת האן (Han), כמאתיים שנה לפני הספירה, התגלו תכונותיה של החרסית קאולין (china-clay), המרכיב העיקרי בפורצלן. חלקיקי הקאולין גסים, הוא אינו פלסטי, דבר המקשה על העבודה עם פורצלן על האבניים, הוא נדיר בהשוואה לשאר סוגי החרסיות ואין לו תחליף בכל הקשור להכנת גוף פורצלן לבן וטהור.
בתקופת שושלת טאנג (Tang), בשנים 618-906 לספירה, גילו הסינים חומר חיוני נוסף בהרכבת גוף פורצלן. החומר, הקרוי פטונטס, הינו סלע מותך המורכב משילוב של המינרלים פצלת השדה (פלדספר) ונציץ (מיקה). שילוב הקאולין והפטונטס הביאו ליצירת פורצלן שנשרף לטמפרטורות גבוהות (1250-1350 מעלות צלסיוס) והגיע לאיכויות של לובן בוהק, קשיות ושקיפות למחצה. בזמנה של שושלת סונג (Sung), בשנים 960-1279, המשיכו הסינים לפתח את גוף הפורצלן, למדו את יכולותיו המיוחדות וייצאו כלי פורצלן תוך שמירה קנאית על סודות ייצורו. שושלת מינג (Ming), שמשלה בסין בשנים 1368-1644, שלטה ביד רמה על המסחר בפורצלן וייצאה כלים במסלול דרך המשי לאסיה, אירופה, ואפריקה. כלי הפורצלן הסינים המאופיינים בעיטורי קובלט כחולים על רקע לבן הפכו לפופולאריים ונחשקים מאוד באירופה. בשנת 1517 הפורטוגזים החלו לייבא כלי פורצלן דרך הים ובעקבותיהם, בשנת 1598, גם הגרמנים נשבו בקסמי הפורצלן הסיני.
קוריאה היתה המדינה השנייה שייצרה פורצלן. במאות ה-3 וה-4 יובאו כלי פורצלן סיניים לקוריאה ששימשו כמודל לכלים שיצרו הקדרים הקוריאנים, אם כי הם לא נחלו הצלחה בפיצוח הרכב הפורצלן. רק במאה ה-15 בקירוב הצליחו הקוריאנים לייצר פורצלן לבן בוהק משלהם. בשנת 1592 פלשה יפן לקוריאה, הרסה כמעט כליל את תעשיית הפורצלן וכ-400 קדרים קוריאנים נשבו ונלקחו מארצם. בתחילת המאה ה-17 החלו היפנים לייצר פורצלן. הכלים הראשונים שיצרו הושפעו בצורתם ובעיטוריהם מאלה הסיניים והקוריאנים, אך עד מהרה התפתח סגנון יפני ייחודי והכלים יוצאו לכל רחבי העולם.
המצוד הגדול
כשכלי הפורצלן הראשונים הגיעו באוניותיהם של סוחרים פורטוגלים מהמזרח לאירופה, מלכים, שליטים ועשירים אניני טעם הופנטו מהלובן הבוהק והעשיר, מהייחוד שבאפקט השקיפות למחצה ומהזוהר שעלה מהם. הפורצלן נראה בעיניהם כחומר קסום שאין דומה לו באירופה, ובמהרה הפך לסמל של יוקרה, כוח וטעם משובח, ומעמדו לא נפל מזה של כסף וזהב. בד בבד החלו יזמים שאפתניים שהבינו את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בחפצי פורצלן, להתחקות אחר הרכב החומר, על-מנת לייצרו באירופה ובכך, להעשיר את קופתם בכסף שבינתיים הוזרם למזרח. "מרגלים" נשלחו לסין כדי להשיג את נוסחת הפלא, אינספור דוגמאות של חומרים נאספו ועברו אנליזה שבעקבותיה נערכו ניסיונות רבים להרכיב פורצלן; חרסיות עורבבו עם אבקות זכוכית, חול, צדפים ועצמות תוך ניסיון ליצור חומר לבן בעל שקיפות, אולם הניסיונות העלו חרס ולא פורצלן.
אחד הניסיונות הבודדים המוצלחים ליצור פורצלן באירופה של המאה ה-16 היה בפירנצה שבאיטליה. הפטרון פרנסיסקו מדיצ'י (Francesco I de Medici) מימן ניסיונות שהולידו מעין פורצלן משחתי שהורכב ככל הנראה מאבקות זכוכית, חול וחרסיות מקומיות, אך ייצור החומר היה מוגבל ומעט מאוד דוגמאות בדמות כלים שרדו.
האלכימאי שחיפש זהב ומצא פורצלן
בוטגר (Johann Friedrich Bottger), 1682-1719, היה אלכימאי גרמני שטען כי ביכולתו לייצר זהב ממתכות פשוטות. השמועה בדבר ניסיונותיו הגיעה לאוזניו של אוגוסטוס השני "החזק" מסקסוניה, מלך פולין, שדרש מבוטגר לייצר עבורו זהב. כישלונו של האלכימאי השאפתן לייצר זהב הוביל לאיומים על חייו וכדי להציל את עורו, הכריז בפני המלך שהוא יכול לייצר פורצלן והלה הסכים לממן את ניסיונותיו. ב-1707 החל בוטגר לשתף פעולה עם המדען והפילוסוף הגרמני הנפריד וולטר וון צ'ירנהאוזן (Ehenfried Walther von Tschirnhausen) שעבד עבור המלך. במהלך ניסיונותיהם לפצח את סוד ייצור הפורצלן, הבינו השניים שלא רק הרכב המינרלים בחומר חשוב, אלא גם הטכנולוגיה שתאפשר לשרוף אותו כדי להגיע לתוצאות הרצויות – פורצלן לבן בוהק ושקוף למחצה. לפיכך עבדו השניים בשני אפיקים: סדרת בדיקות שיטתית של חומרי גלם רבים ועיצוב ובניית תשתית שתאפשר שריפה לטמפרטורות גבוהות החיוניות בתהליך ייצור כלי פורצלן.
תחת עבודה בתנאים קשים הצליחו בוטגר וצ'ירנהאוזן לייצר חומר אבנית (stoneware) אדום, חלק ובוהק לשריפה גבוהה אותו כינו בשם "פורצלן אדום", וב-1708 עם גילויה של חרסית לבנה מקולדיץ (Colditz), הפאזל הושלם והשניים הצליחו לייצר פורצלן לבן.
Made in Europe
ב-1910, בהוראתו של אוגוסטוס השני "החזק", הוקם בטירת אלברכט המפעל מייסן -המפעל הראשון באירופה לייצור פורצלן. בוטגר מונה למנהל המקום וצ'ירנהאוזן שלרוע מזלו מת ב-1708, בשנה בו פיצח עם בוטגר את סוד ייצור הפורצלן, לא זכה לקטוף את פירות הצלחתו וגם הקרדיט עבור עבודתו נלקח ממנו.
העיטורים שאפיינו את כלי הפורצלן של מפעל מייסן בתחילת דרכו היו בעיקר עיטורי לאסטר זהב וסגול ומעט מאוד צבעים באיכות ירודה למדי. ב-1719 מת בוטגר, בגיל 37, והמפעל היה שרוי בחובות. ב-1720 הגיע למפעל צייר אוסטרי מוכשר בשם יוהאן גרגור הרולד (Johann Gregor Herold) שהיה גם מומחה בתחום הצבעים. הרולד פיתח אינספור שיטות עיטור בצבע על גבי פורצלן שבחלקן משתמשים במייסן עד היום. כעשר שנים לאחר מכן, הצטרף למפעל הפסל הצעיר והמחונן יוהאן יהויכים קנדלר (Johann Joachim Kandler), שהיה הראשון ליצור במקום פסלי פורצלן שחלקם נמצאים באוספים שונים של מוזיאונים, בתי מלוכה ועוד. גם כיום, פורצלן מייסן נחשב לאחד הפורצלנים האיכותיים ביותר בתעשיית הפורצלן האירופאי, והכלים הדקורטיביים, כמו גם הפיגורינות תוצרת מייסן, נחשבים למבוקשים ביותר בעולם האספנות.
פורצלן בסטודיו
במהלך המאה ה-18 התפשט באירופה סוד המרכיבים הנחוצים לייצור פורצלן ומפעלים רבים קמו בעקבותיו של המפעל הגרמני מייסן. כמאה ושלושים שנים מאוחר יותר, החלו קדרים וקרמיקאים במערב להשתמש בפורצלן בעקבות הקדר האנגלי ברנרד ליץ' (Bernard Leach), שהיה חלוץ קדרות הסטודיו. ליץ' לא גילה עניין בדקות ובשקיפות החומר, אלא כמו הסינים, באיכויותיו האחרות כגון הצליל שהפיקה נקישה בו ועבודותיו נשאו אופי בסיסי ופשוט. שלא כמו פיסול בחימר ועבודת אבניים בחומר, הפיסול בפורצלן והעבודה עימו על אבניים אינה פשוטה כלל וכלל. לפורצלן אחוז התכווצות גבוה המקשה לעיתים על תכנון האובייקטים, בעל פלסטיות נמוכה יחסית וכן הוא נוטה להיסדק בכל שלבי ייצורו, הן במהלך העבודה בחומר הרך, הן במהלך הייבוש והן במהלך השריפה. דיויד ליץ', בנו של ברנרד ליץ' ניסה במשך זמן רב להפיק פורצלן לבן ופלסטי לעבודת אבניים, שיהיה אפשר להגיע בעבודה בו לדקות ולשקיפות. יחד עם הכימאי בורק (Burk) בדק נוסחאות רבות, ובסופו של דבר הגיעו השניים לנוסחה פשוטה ומוצלחת. בעקבות גוף החומר שהרכיבו, הוחל להפיק את חומר הפורצלן באופן מסחרי, דבר שפתח צוהר לאינספור אפשרויות עבודה עם החומר עבור קדרים מקצועיים וסטודנטים. כיום, אין כמעט סטודיו לקרמיקה שאין בו לפחות חבילת פורצלן אחת, וכמעט בכל בית יש לפחות כלי שימושי אחד עשוי מפורצלן.
למידע נוסף על קורס קרמיקה
הגדרת פרופיל הפייסבוק שלך
שימוש שוטף בפייסבוק
יום חמישי 21.2.13 בשעה 16:00 – 18:30
עלות: 70 ש"ח.
מפגש שני - עמודים עסקיים
יצירת עמוד פייסבוק
ניהול עמוד הפייסבוק
יום חמישי 28.2.13 בשעה 16:00 עד 18:30
עלות: 70 ש"ח.
למידע על קורס קרמיקה למידע על סדנת קרמיקה למידע על קורס פיסול
]]>החיבור בין יסודות האש והאדמה (החומר) לאדם הינו בלתי נפרד. לאש תפקיד מהותי בתהליך הפיכת גוש חומר גולמי לחומר קרמי, ובעבר, כלי חומר שנוצרו מחרסיות מקומיות נשרפו באמצעות אש חיה באוויר הפתוח. בד בבד נחשף תפקיד נוסף של האש בתהליך היצירה הקרמית והוא האפקטים שנוצרים על פני האובייקטים במהלך השריפה. תפקיד האש בטיפול בפני השטח של אובייקטים קרמיים הלך והשתכלל עם הזמן, וגם כיום, על אף האמצעים הטכנולוגים המאפשרים שריפה "נקייה" ללא שימוש באש חיה, קרמיקאים רבים מגייסים אותה לתהליך יצירתם ומשחקים בגבול הדק שבין שליטה לחוסר שליטה ובריגוש המלווה לתהליך. בדרך זו לעולם לא יהיה אובייקט קרמי אחד זהה למשנהו, ובכך, סוד קסמם.
ביום ראשון 24 בפברואר בשעה 17:00 יתקיים בבית בנימיני ערב ייחודי שיעסוק בשני אלמנטים שהם מאבני היסוד של האנושות, האש והחומר, ובמפגש ביניהם שמאפשר את יצירת האמנות הקרמית. הערב יפתח בהרצאה שתעסוק בזכותה של האש באמנות ובכלל שיעביר דר' גדעון עפרת – חוקר, כותב ומבקר אמנות, אוצר של עשרות תערוכות וידוע בחיבתו לתחום אמנות הקרמיקה.
בהמשך יעביר ז'אן פרנסואה בורלה, אמן קרמיקה החי ויוצר ליד בורדו שבצרפת, מצגת על יצירתו ואופן השימוש הווירטואוזי שלו באש פתוחה להשגת האפקטים המעניינים אותו.
בסיום החלק התאורטי תפתח בגלריה של בית בנימיני מכירה של קופסאות הפתעה, מעין משלוח מנות לפורים. ביוזמת אגודת אמני הקרמיקה אספו כ - 50 אמנים מהסטודיו שלהם עבודות קרמיקה שונות ל"מכירה עיוורת".
מכירת הקופסאות תתקיים בין התאריכים 24.2.13 – 2.3.13
תוכנית הערב המלאה:
17:00-17:45 אי אלה דברים בזכות האש באמנות ובכלל
18:00-18:45 פאנק ראקו
ז'אן פרנסואה בורלה/ Jean François Bourlard
בורלה מתמקד ביצירתו בחקר החומר הקרמי תוך ניסיונות חוזרים ונשנים למתוח ולפרוץ את גבולותיו. האמן רותם את האש למשחקיו הוירטואוזים בחומר ויוצר מפגשים בלתי צפויים בינה לבין חומרים שונים בתהליכי שריפה. תוצרי עבודתו הם אובייקטים פיסוליים המתאפיינים בסידוקים מרתקים, התנתקות חלקי חומר וזיגוג, התפרצויות של זכוכית מותכת וחיבורי חומרים מפתיעים.
בורלה הוא אמן קרמיקה החי ויוצר ליד בורדו שבצרפת. לאחרונה זכה בפרס ליצירת אמנות מטעםfondation Ateliers d'Art de France , במסגרתו השלים בדצמבר האחרון בנית מיצב גדול בצרפת.
מחיר השתתפות: 25 ש"ח.
הרשמה מראש: בטלפון 03-5182257, בדוא"ל benyaminiccc@gmail.com או באמצעות טופס צור קשר.
למידע נוסף על סדנאות קרמיקה למידע נוסף על קורס פיסול בחימר
]]>את המאמר המלא ניתן לקרוא ב- "1280 - כתב עת לתרבות חומרית", גיליון 22, חורף 2011, בעריכת טליה טוקטלי. כתב העת בהוצאת אגודת אמני קרמיקה בישראל, בשיתוף עמותת אמנים יוצרים בישראל ובתמיכת משרד התרבות והספורט מנהל התרבות.
ביולי 2010 נסעתי לשלושה חודשים לצרפת כדי להתנסות ולחוות שרפות עצים. גרתי בבית ועבדתי בסטודיו של מאיה מיצנמכר וניקולא רוסו, קרמיקאים החיים ועובדים בכפר הקטן לה בּורן (La Borne), יישוב שבכניסה אליו מוצב שלט ובו כתוב "כפר הקדרים - לה בורן" (village des potiers- La Borne). יישובים אלה נמצאים במרכז צרפת, כשעתיים וחצי נסיעה מפריז, לא רחוק מהעיר בּורז' (Bourge). האזור מוקף יערות עבותים ומשופע בחומר אבנית מקומי, המגיב נפלא לשרפות העץ הארוכות.
תיעוד מהמאה ה-13 מצביע על פעילות קדרים באזור, וממנו עולה שבאותה תקופה השתמשו בשרפה בטמפרטורה נמוכה של C˚900. שרפות בטמפרטורה גבוהה החלו אך ורק במאה ה-16, אז החלו הקדרים להגיע לרמת הסנטור הנכונה לחומר. התנורים ששימשו אז היו "תנורים מטפסים" - תנור בצורת לווייתן שאורכו 25 עד 75 מטרים(!), והוא בנוי בשיפוע כך שתא הבעירה נמצא בחלק הנמוך והארובה בחלק הגבוה. תנורים אלו שימשו לשרפת כלים שימושיים כגון ארובות, כדי מלח או קנקנים. לפעמים שרף התנור ללא הפסקה – נפרק ונטען ללא הפוגה - ולא פעם שירת כמה בתי מלאכה.
מלחמת העולם השנייה שמה קץ לייצור המקומי. הכיבוש והשנים שלאחריו ואחר כך החידושים וההתפתחויות הטכנולוגיות והתעשייתיות – כל אלה הביאו לידי צמיחתו של דור חדש של קרמיקאים ששאפו להתאים את התנורים לכמות קטנה יותר של עבודות ולעבוד בייצור בקנה מידה מסחרי פחות. התנורים קטנו אפוא וצורתם השתנתה, וכיום הם נקראים תנורי סוור (Sévres) או תנורי בורי בוקס (Bourry –box ) מסוג down draft.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 הופיע התנור הראשון מהמזרח הרחוק - תנור שלו כמה חדרים שנקרא ביפן נובוריגמה (Noborigama) ובסוף שנות ה-70 החלו לבנות תנורי אנגמה (Anagama) יפניים, שהם אותם תנורים מטפסים של העבר, אבל שאינם בנויים בהכרח בשיפוע. יש בהם חדר אחד ארוך ופתחי טעינת עצים בצדדים.
היום חיים בכפר קרמיקאים רבים הבונים את התנורים לפי צורכיהם ויכולותיהם, משתמשים בצורות המסורתיות שלהם אבל מחדשים ומשנים לפי הצורך ותנאי השטח. יש בעלי תנור השורף במשך 28 או 48 שעות שאליו מכניסים עבודות מעוטרות או מזוגגות; אחרים שורפים שרפות ארוכות, שבעה עד עשרה ימים. שרפות אלו מאפשרות להעשיר את העבודות במרבצי הגחלים הנאספים במהלך השרפה, שאותם משליכים פנימה דרך הפתחים הצדדיים. התוצאה היא נזילות של אפר, כתמי להבות מעניינים ואפקטים וולקניים.
בשלושת השבועות האחרונים לשהותי התקיים בלה בורן סימפוזיון ושמו "מאוהבים באש" שאליו הוזמנו 19 קרמיקאים מקוריאה, מיפן, מאנגליה, מגרמניה, מאוסטרליה, מארצות הברית, מספרד, מניו זילנד וכמובן מצרפת – כולם שורפים בתנורי עץ. במשך 12 ימים שרפו המשתתפים את העבודות שלהם ושלנו בתנור הכפר הישן, שהיה בשימושה של משפחת טלבו עד לפני עשרים שנה, ומאז העלה אבק מחוסר שימוש. היה מרגש לראות את הלווייתן הזקן שואג ובוער כבעבר, ואף שהשרפה בו אינה מאפשרת הרפתקאות ומשחקים )אין בו פתחים צדדיים), כל המשתתפים כיבדו וחגגו את שובו לחיים!
נוסף על שני הרכיבים העיקריים המצויים בשפע באזור ומאפשרים שרפות בעץ (עצים וחומר מתאים), לקרמיקאים הסברים נוספים להעדפתם שרפת עץ: רובם ככולם לוקים בפירומניה ברוכה, הבאה לידי ביטוי בצירופי לשון כמו "אש היא סיכון, התנסות, מזל, חיים", "האש מפיחה בחומר נשמת חיים", "שרפת תנור עץ גדול נותנת קצב מיוחד לחיי הקרמיקאים", "בשרפת עצים עובדים יחד הטבע והאדם, כל האלמנטים מתחברים והשרפה היא מסע ביניהם", "שרפת עצים מלמדת אותנו סבלנות, סיבולת, עבודת צוות וקבלת התוצאות בהפתעה ובענווה", "השרפה היא לשרת את האש, כמו בטקס הרמוני, לקבל נשיקות רכות של אפר על הכלים ולרצות תמיד עוד", "העץ זורם בעורקינו", "הקולות, הריח, האור...".
למידע נוסף על קורס קדרות למידע על לימודי פיסול
]]>פתיחת התערוכה: 28 בפברואר 2013, בשעה 20:00.
נעילת התערוכה: 9 במרץ 2013.
מורתה אטסומי ,קליגרפית ואמנית נייר מיפן תציג בבית בנימני תערוכת עבודות המשלבת נייר שהיא יוצרת מסיבים וצמחים ובזמן הכנתו כותבת-מציירת קליגרפיה, עבודות של קו וכתם קורמות עור וגידים ויוצרות חיים משלהם בתוך הסיבים, יצירותיה של מורתה חצו את גבול הכתיבה המסורתית ואפשר לקטרג אותן כאומנות מודרנית. האמנית הינה נציגה מטעם קרן יפן ומגיעה כאורחת של בית הספר שודו לקליגרפיה ואומניות יפן ובית בנימיני.
מורתה ילידת טוקיו כתבה קליגרפיה עוד בצעירותה והתמחתה בכתיבת Kana - הכתב היפני הפונטי שניחן באיכויות רכות ונשיות והשימוש בו הוא בעיקר לכתיבת שירה. עם הזמן גילתה מורתה את ה-Manyo – כתמי דיו שמתפשטים על הנייר כמו טיפות של מים ויוצרים צורות אמורפיות מעניינות. בנוסף, החלה להתעניין בייצור הנייר הנעשה מסיבים וצמחים בתהליכי עבודה ידניים. כיום משלבת האמנית בעבודותיה נייר שהיא יוצרת מסיבים וצמחים ובזמן הכנתו כותבת-מציירת קליגרפיה.
]]>נעילה: 11 במרץ 2013.
אוצרת התערוכה, רונית צור:
"בית בנימיני מתכבד לארח בין כתליו את פירותיה של דרך פתלתלה ומרתקת שראשיתה לפני כשנה. בסטודיו במרכזה של תל אביב, בימי סוף השבוע, התכנסו ביוזמת רני גילת, אמן ומנחה לימודי קרמיקה, וביוזמת הוועד למלחמה באיידס, שבעה בחורים והתנסו לראשונה בחווייה משמעותית של העבודה עם החומר הקרמי. הוזמנתי לפגוש אותם ואת העבודות שיצרו בתקופה זו, כדי לגבש יחד את תוצאות הפרויקט לכדי תערוכה בבית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשווית.
בבואנו לבחור את התערוכות שברצוננו להפיק ולהציג בבית בנימיני הקריטריונים המשמשים אותנו מורכבים מתמהיל נכון של נושא התערוכה, איכות העבודות, מהודקות, רלוונטיות תרבותית-חברתית-פוליטית, כל זאת תוך שימת דגש על מיקום מרכזי של העשייה הקרמית בתערוכה. בהצהרת הכוונות של בית בנימיני תופס מקום חשוב הרצון לתמוך בקבוצות שונות בחברה הדורשות התייחסות ייחודית ולכוון אליהן את תשומת הלב של המבקרים במרכז.
מכאן שכבר במפגש הראשון שלי עם הקבוצה רציתי למצוא את הדרך המתאימה להבאת העבודות לתצוגה במרכז, לצד החששות מפני היותה קבוצה של חובבים "טריים".
החבורה הודרכה על ידי רני גילת לעבוד ולבטא באמצעות החומר את אותן משמעויות ורגשות כבדים הנלווים להיותם נשאי HIV. מפתיע ומרגש עד מאוד היה להיווכח בכוחן ובאיכותן של העבודות ובנכונות חברי הקבוצה להתגייס, בחודשיים שנותרו עד להעלאת התערוכה, לעבודה אינטנסיבית ומאומצת כדי ליצור מכלול שלם וייצוגי, אמין, ייחודי וישיר.
בטקסט המרשים והחשוב, שכתב בכנות רבה כל אחד מחברי הקבוצה ומופיע בעמודו האישי בקטלוג, ניתן לעקוב אחר התהליך שעבר ולקבל מושג על נושאי עבודותיו ועל אופי הביטוי שהתאים לו.
כוחה של התערוכה וחיוניותה הם בין היתר בכך שאין פה דיבור חיצוני על נושא אלא עשייה מתוך ההוויה של היות בתוכו, של ייצוג אמנותי לחיים שצבועים בצבע ה'נשאות'".
הגלריה תהיה פתוחה גם ביום ראשון, 10 במרץ 2013, בין השעות 11:00-19:00.
]]>מיכלים גדולי מימדים ואובייקטים פיסוליים משמשים לאמנית כקנבס תלת מימדי לביטוי רשמים אישיים ולהתנסות בטכניקות מגוונות של חיפוי פני שטח ממורק למראה ומשיי למגע.
האמנית קרולין ג'נדרס מתמקדת בעיקר בדימויים שאולים מן הטבע והנוף. עטור צבע, צורות, מקצבים, משחקי אור וצל, מרקמים והלכי רוח – הטבע מייצר קומפוזיציות אבסטרקטיות אין סופיות. רישומים ורשמים מן הטבע, מעובדים בידה האמונה של האמנית לעבודה המאופיינת בספונטאניות ואינטואיטיביות לצד תכנון, בנייה וגימור מוקפד ומדוקדק. כלים מתרבויות עתיקות מהווים לה מילון צורני. הצבעוניות, משיכות המכחול והאקספרסיביות המיוחדת של אמנים כ-Gustav Klimt, Paul Klee ו-Georges Rouault, משמשים מקורות השראה נוספים לעבודותיה.
כיתת האמן תתקיים ביום ראשון, 10 במרץ בשעה 18:00
עלות ההשתתפות: 60 ש"ח לסטודנטים בבית בנימיני. יש להירשם מראש בטלפון - 03-5182257.
האירוע יתקיים בשיתוף אגודת אמני הקרמיקה בישראל.
]]>קורס פיסול פיגורטיבי קרמי יתרכז בעבודה ממודל, טכניקות רישום ופיסול בפורמט קטן. נשלב בין סקיצות מהירות לבין תנוחה ארוכה בה נתחיל ברישום, נעבור לתבליט ונסיים בפסל. במהלך הקורס ננסה לחבר בין תפיסת הגוף לבין תפיסת הנוף, כאשר הדגש יהיה על המבנה הפלסטי והאור ולא על האנטומיה. הטכניקה תשלב בין עבודה בחומר מלא ובחומר חלול (מעטפת).
מרצה הקורס: צביקה לחמן
למידע נוסף על לימודי פיסול
צפו בסרטון אודות קורסים נוספים בתחום הקרמיקה בבית בנימיני:
]]>העבודה עושה שימוש בחומר יציקה קרמי ויוצרת הגדרה מחודשת של גבולות נפח וחלל.
היא מורכבת משבכות, עשויות זילוף חומר קרמי - דמוי תחרה, אשר מתחברות לכדי אובייקטים רבועים המאוחדים למבנה מודולרי.
(מדרשה למורים לאמנות, קלמניה)
]]>מיזוג בין הצלחת, לשולחן ואירגונם באופן מודולרי מאפשרים מגוון רחב של כלים ייעודיים. בסיום הארוחה פשוט מכניסים את השולחן למדיח. גישה עיצובית זו יוצרת חווייה חדשה של מפגש משפחתי ושיח סביב שולחן עגול בזמן הארוחה.
(המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר, בית ספר גבוה להנדסה ועיצוב)
]]>(בית הספר לאמנות חברה וקהילה, מכללת ספיר)
]]>(המחלקה לקרמיקה, המכון לאמנויות, תל חי)
]]>סדרה של אובייקטים קרמיים בשילוב שרינק צבעוני המשמש כמחבר (שרינק הינו שרוול בידוד אשר מתכווץ בחום ומשמש את תעשיית החשמל והאלקטרוניקה). מפגש בין העולם הקרמי והעולם התעשייתי, היוצר קומפוזציות וצבעוניות חדשים.
(המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר, בית ספר גבוה להנדסה ועיצוב)
]]>נקודת המוצא לפרוייקט זה היא ציורי טבע דומם בסגנון ואניטאס (ציורי טבע דומם, המאה ה-17). האוביקטים עוסקים בהפשטה של משהו מוכר וקיים, וניסיון להעביר דרך צורה תחושה של שבירות, אי יציבות ואפילו אי השתייכות.
(המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, אקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל)
]]>סדרה של ואזה, קערה וגוף תאורה קרמיים אשר יוצרו על ידי פיתוח שיטה של יציקה לתבניות מתחלפות. צורת העבודה החדשה מקנה לאובייקטים מבניות ושפה חדשה. שיטת הייצור מאפשרת ליצור משפחה של
אובייקטים בעלי קומפוזיציה שונה ושפה צורנית אחידה.
(המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר, בית ספר גבוה להנדסה ועיצוב)
]]>פיתוח שפה צורנית באמצעות טבילת ספוג בחומר יציקה במטרה לפתח תובנות חדשות בגבול הדק שבין קראפט לעיצוב. האם גבול זה הוא רלוונטי?
המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, אקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל
]]>(המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT - מכון טכנולוגי חולון)
]]>התערבות היוצר בפס הייצור התעשייתי ליצירת אובייקטים קיימים וחדשים: המחקר הטכנולוגי של האקסטרוזיה ושכלולו מאפשר את תנועת חלקי המכשיר תוך כדי תהליך הייצור ופיתוח של שפה צורנית חדשה.
(המחלקה לעיצוב תעשייתי, אקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל)
]]>
פיתוח מדפסת תלת ממדית לפורצלן וזכוכית. באמצעות הדפסת האובייקטים נבדקות היכולות הטכנולוגיות והיתרונות של הדפסה תלת ממדית וכיצד הן משפיעות על היבטים שונים בפיתוח המוצר הסופי.
מדפסת קרמית זו הינה הגדולה בעולם ומסוגלת להדפיס אובייקטים בגודל של 80 ס"מ לכל כיוון
(המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT - מכון טכנולוגי חולון)
]]>באמצעות יציקת חומר נוזלי לתבניות רכות מבד נוצר חיבור בין חומר רך לקשה (בד, קרמיקה). הקרמיקה מקבלת את הטקסטורה של הבד, את מראה התפרים ונראית כבד קשיח. תהליך עבודה זה מייצר ממד של הפתעה צורנית מצד אחד תוך כדי שמירה על שימושיות מצד שני.
(המחלקה לעיצוב תעשייתי, אקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל)
]]>מערכת של אובייקטים קרמיים, המתייחסת למרחב המחייה העירוני, המתמקדת בשולי, בסמוי מן העין, בחצרות האחוריות – תוך כדי חיפוש של צורניות חדשה. על ידי חשיפת הצורות בחלל הריק שבין כלי האוכל, מתאפשרת הצצה לעולם מדומיין של צורות הנמצאות סביבנו אך נעלמות מעינינו.
(המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, אקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל)
]]>Eating Design הוא שימוש בעיצוב להפיכת אובייקט, מרכיב או חוויה לתחושת תאבון. האכילה בעולם המערבי ה"שבע" איננה לשם הישרדות בלבד. היבטים חברתיים תרבותיים ואמנותיים מהווים מרכיבים משמעותיים בחווית האכילה.
אירוע מתוק במיוחד בסגנון זה חווינו בפתיחת התערוכה Shift, בפרוייקט "פלציבו קולינרי קרמי". בתוך הגלריה הוצבו שתי עמדות, האחת בחצר והשנייה על הגג. בכל אחת מהעמדות התחוללה התרחשות. מי שהגיע לגג פגש בעמדת קבלת קהל מוארת בה שני מגישים בחלוק לבן המדמה חלוק רוקחים, עם סמל של סטודיו אפטיט. מלפניהם דלפק ומאחוריהם מדפים עם מיכלי חומר אטומים, עבודת אבניים. ה"רוקחים" הציעו לקהל שלוש תרופות לטיפול בשלוש "מחלות": העדר תשוקה, קנאה, לב שבור. בזה אחר זה בחרו ה"פציאנטים" מיכל אשר את תכולתו לא ידעו. כשהמיכל בידם הוגש להם פטיש בעזרתו עליהם לנתץ את המיכל ולהשתמש בתכולתו עפ"י ההוראות הכתובות בפנים. את התרופה יש לבלוע בעיניים עצומות, להתחיל ממינון קטן ולהגדיל לפי צורך. כבר בסיכום ביניים עלה כי התרופה הנדרשת ביותר הייתה זו המעוררת תשוקה.
בעמדה השנייה בחצר הגלריה הוגשו לקהל טעימות מרוחות על ריבועי קרמיקה. ההשראה הרעיונית והאסתטית היא כמובן לוחיות הבדיקה של גלזורות אשר נמצאות בכל סטודיו קרמיקה. מבחינה ויזואלית הצבעוניות שהוגשה על ריבועי הקרמיקה הייתה מדהימה: ירוק פיסטוק, חום שוקולד, אדום תות עם תפוז, אפרפר של טחינה ועוד. הקהל נתבקש לבדוק טעמים כשם שהקדרים בודקים תרכובות של גלזורות.
התערוכה באה להציג תמונת מצב כפי שמשתקפת בעבודות בוגרים של מחלקות הקרמיקה של בתי הספר השונים ללימודים גבוהים בארץ: בצלאל, המדרשה לאמנות, שנקר, תל חי, מכללת ספיר ומכון טכנולוגי חולון. מגוון בתי הספר מייצר שיח בין עבודות להן נקודות מוצא שונות במרחב שבין עיצוב, קראפט ואמנות. נקודות המוצא השונות משפיעות לא רק על התוצרים הסופיים והרעיון שמבטאים, אלא גם על האוצרות. במקום שבו הוצבו עבודות עיצוב הוקרנו סרטים של הסטודנטים, המציגים את תהליך העבודה. נוצר דיון מעניין בנוגע למשולש רעיון – ביצוע – תוצר סופי. את כל אחת מהעבודות המוצגות ניתן לחוות כאובייקט סופי ומוגמר, כתהליך וכרעיון. תהליכי העבודה המוקרנים במסכים לרגע נתפסים כחלק מהחוויה האסתטית, תפיסה הנשענת על עולם הקראפט, וברגע אחר כמסבירים את הרעיון, אז התוצר הסופי נהיה אילוסטרציה לרעיון. בהסתכלות זו ההבזקים של הרעיונות, ההברקות, הם המוצגים של התערוכה, תפיסה הקרובה יותר לעולם העיצוב.
אירוע Eating Design וסיור בתערוכת Shift יתקיים ביום ו', 5 באפריל 2013, בשעה 11:30. לפרטים נוספים, צרו קשר
]]>מאחורי עבודת אמנות עומדים מכלול של שיקולים והחלטות: צורה, נפח, שיווי משקל, אור וצל, קומפוזיציה, תנועה, צבעוניות וחומר. בפיסול הקרמי, בעניין החומר אין בחירה. החומר הוא נקודת המוצא. פה בעצם טמונה המהות. ישנם אמנים נאמנים לחומר אשר הצליחו ליצור פסלים אשר החומריות, הצורניות והרעיון משתלבים לחוויה אחת, כאשר המרכיבים מעצימים האחד את השני. מי שהשפיע על מאד על התחום הוא פיטר וולקוס (Peter Voulkos) האמריקאי אשר פרץ לתודעה עם קבוצת המופשט האקספרסיוניסטי בקרמיקה בשנות השישים. אמני קרמיקה ישראלים ותיקים בתחום הפיסול הם ציונה שמשי, נעמי ונורה, משה שק (ג'וק), ודיויד מוריס. ויש עוד.
מה שהופך את העבודות שלהם לחזקות היא ההבנה את החומר והגיוס של תכונותיו לטובת הרעיון. הפלסטיות, ההתכווצות, השבירות, ואולי המהותי ביותר: היותו של הפסל נפח ולא מסה, כל אלה יכולים להיות מגויסים לשירותו של הרעיון האמנותי. למידע נוסף על לימודי פיסול בבית בנימיני, הכוללים קורס פיסול קרמי]]>פסח מגיע ובעקבותיו המתנות - זה הזמן לבקר שוב בגלריה הקטנה של בית בנימיני: תצוגת מכירה מתחלפת של יוצרי קרמיקה מהשורה הראשונה. השנה תביאו למארחים שלכם אובייקט אחד מסוגו, שטבועים בו מיומנותו, ידו ורוחו של יוצר מקומי.
האמניות המציגות: לאה שבס, לורי גולדשטיין, אתל פיסרף, רונית זוהר, עדי שפירא, סימון סולומן
במדפי התצוגה של בית בנימיני מוצעות למכירה עבודות אשר מקשר אותן חוט דק של טכניקת עבודה.
הייחודיות של כל אמנית היא מרתקת וכך גם רמת המיומנות של כל אחת מהן, מאפשרת לה ביטוי אישי ואקספרסיביות השמורה למאסטרים בתחום. האמניות השונות משתמשות כל אחת בדרכי פעולה אשר סיגלה לעצמה מתוך ניסוי וטעיה, תוך רכישת מיומנות בטכניקה של משטחי חומר (Slabs).
האמנית לורי גולדשטין למשל, משתמשת במשטחי חומר לחים מאד אשר קל מאד לגלגל לקמט ולעצב. ניתן גם לדחוס אותם לתוך תבניות עץ או גבס, ולהטביע בהם טקסטורות שונות.
האמנית אתל פיסרף עושה שימוש בשיטה המתאימה יותר לצורות גיאומטריות. נותנים למשטח החומר להתייבש עד למידת לחות הנקראת "קושי-עור" (leather hard), אז חותכים ומאחדים את החלקים לכדי צורה תלת ממדית. בשיטה זו אפשר ממש לבנות קוביות מדויקות, ניתן גם לאחות עם צורות מעוגלות או חלקים שנוצרו על אבניים, ובלבד שמידת הלחות של החלקים השונים זהה. ניתן להשתמש במערוך רגיל אולם אלה המשתמשים בטכניקת המשטחים באופן אינטנסיבי נעזרים במרדד שולחני (Slab Roller) הדוחס כמות גדולה של חומר למשטח רחב.
]]>בתוכנית:
Eating Design / עידו גרעיני, סטודיו אפטיט.
שימוש בעיצוב להפיכת אובייקט, מרכיב או חוויה לתחושת תאבון. האכילה בעולם המערבי ה"שבע" איננה לשם הישרדות בלבד. היבטים חברתיים תרבותיים ואמנותיים מהווים מרכיבים משמעותיים בחווית האכילה. בהרצאה יוצגו נושאים עכשוויים וטרנדים וגישות בעולם הקולינארי, חווית אכילה ועיצוב.
לכתבה על Eating Design - רשמים מערב פתיחת תערוכת Shift
שיטה. תבנית. אוביקט / יערה לנדאו-כץ
שיטה של תבניות מתחלפות ליציקות קרמיות אשר פותחה במהלך פרויקט הגמר במחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר.יערה עיצבה סדרה של ואזה, קערה וגוף תאורה קרמיים אשר יוצרו ופותחו דרךאותה שיטה. צורת העבודה החדשה מקנה לאובייקטים מבניות ושפה ויזואלית חדשה. שיטת הייצור מאפשרת ליצור משפחה שלאובייקטים בעלי קומפוזיציה שונה ושפה צורנית אחידה.
מכונה פואטית - הדפסת חומרים קרמיים / ערן גל-אור.
במסגרת פרוייקט הגמר במחלקה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי בחולון, פיתח ערן גל-אור מדפסת תלת-מימדית אשר מדפיסה חומרים קרמיים ופורצלן, זכוכית ומתכות.המדפסת ייחודית בעולם מבחינת גודל ההדפסה ושיטת ההזרקה הקרמית. באמצעותה - יצר ערן כלים קרמיים אשר שפתם הצורנית שאובה מעולם הטכנולוגיה.
]]>המאמר לקוח מ- "1280" - כתב עת לאמנות הקרמיקה, בהוצאת אגודת אמני קרמיקה בישראל, גיליון 9, אביב 2004. עורכת כתב העת: שרה הקרט.
בקרב אמני האוונגרד הספרדים, לצדם של פיקאסו ודאלי, נמצא גם ז'ואן מירו (1983-1893), צייר ופסל, שכמותם הטביע את חותמו על האמנות המודרנית במאה ה-20. עבודותיו בתחומים אלה הוצגו ונותחו בספרים, במונוגרפיות ובמאמרים לאין ספור, ולעתים הוזכר שמירו אכן שלח את ידו גם בקרמיקה. רק במחצית השנייה של המאה העשרים, ובייחוד לקראת סופה, גברה ההתעניינות בתחום יצירתו זו, והחלו להציגה ביתר שכיחות בגלריות ובמוזאונים. (1)
המדקדקים אולי לא יראו במירו קדר במובן זה שהוא לא יצר את הכלים - כדים וצלחות - במו ידיו, אלא בעיקר עיטר אותם, אבל יחד עם זאת, כל יצירותיו הפיסוליות בחומר לא נוצרו כמקטים לפסלי מתכת, והורתם, תפיסתם הרעיונית ועיצובם מעורים היטב בתובנת החומר.
בשנים החשוכות של מלחמת האזרחים בספרד ומלחמת העולם השנייה הרגיש מירו אי נחת רבה מן הציור ואף זנח את הציור על בד לכמה שנים, אך בה בעת חיפש מוצא ליצירתיותו. בתקופה זו צייר על כל חומר שנקרה על דרכו - נייר, קרטון, מזוניט, עץ, לוחות נחושת, חלוקי נחל ועוד. רוסה מריה מאלט, מחברת אחת המונוגרפיות שלו, מציינת שהיה משהו "באופי של מירו שמעולם לא בא על סיפוקו ודחף אותו לחקור כל אפשרות שטמונה בחומרים". בכלל זה היה גם החומר הקרמי.(2) המגע המיידי עם החומר, עבודת הכפיים המשלבת כוח פיזי עם רגישות והבנה של תכונות החומר שנגע בו, דיברו אל לבו. החומר באיכויותיו הפלסטיות-אקספרסיביות, ברגישותו ליד המעצבת, בכפיפות לרצונו, ובפלא הטרנספורמציה שלו באש, כבשו את מירו מיד כפי שהעיד על עצמו: "הבוהק של הקרמיקה מדבר אלי: הוא יוצר מעין גצים. ונוסף על כך קיים המאבק עם היסודות של אדמה ואש. כמו שציינתי קודם, אני לוחם. אתה חייב לדעת להשתלט על האש כשאתה יוצר קרמיקה".(3) ניתן לומר בהחלטיות שמבחינה קונספטואלית לא הפריד מירו כלל בין מדיום למדיום; הוא התמסר לכל חומר שעבד בו באותה התלהבות ואמונה והשכיל להבליט את איכויותיו המיוחדות.
תפיסתו את הקרמיקה כאותנטית יותר התאימה להלך נפשו בנקודת זמן מסוימת והביאה אותו לפנות ב-1942, בהיותו בברצלונה, אל לורנס ארטיגאס (Artigas), מהקדרים המפורסמים ביותר בספרד של אותם ימים, ולבקש לעבוד בסדנתו. תחילה בקשתו נדחתה; ארטיגאס, שהרחיק כל דקורציה מעבודתו, חשש ממירו הצייר ובייחוד מגישתו הסוריאליסטית, אבל לבסוף נעתר לו.
במשך השנים נוצרה בין השניים שותפות מופלאה, שותפות ערכית שנבעה מן ההוקרה העמוקה שחש מירו כלפי הקדר, כאמן וכאומן, ומן האהבה והערכה שרחש ארטיגאס כלפי הצייר הצעיר ממנו, שאותו למד להכיר תוך כדי עבודתם המשותפת. על כך כתב ארטיגס הבן - שהצטרף אליהם בשנים מאוחרות יותר - "עבדנו ברוח של ידידות, רצון טוב ושותפות מלאה". (4)
מירו רכש את תובנות החומר מארטיגאס, וזה כיבד את רוח היצירה של מירו בלי לכבול אותה לאמונתו הוא. יש לציין כי בזמן שיצירת הקרמיקה של מירו התפתחה בגבולות שפתו האישית, ברוח סוריאליסטית-פנטסטית, נשאר ארטיגאס נאמן ליצירתו הוא, וכליו נשארו פשוטים, חסרי דקורציה או ציור, וללא השפעות "מירואיות" גלויות.
שיתוף פעולה ממין זה בין קדר לצייר איננו חדש בתולדות האמנות המודרנית, ומן המפורסמים הם הציירים גוגין (Gauguin), רואיו (Rouault), מטיס (Matisse), בראק (Braque) וכאמור פיקסו, ארטיגאס ובנו, ששיתפו פעולה גם עם דופי (Dufy) ובראק. יחד עם זאת, השותפות שנוצרה בין השניים ונמשכה תקופה ממושכת בחייהם האמנותיים יוצאת דופן ומיוחדת במינה. לדעת ארטיגאס הבן לא יכלו עבודותיו של מירו להיווצר, אלא משותפות זו.
ארטיגאס יצר את הצלחות ואת הכדים ומירו צייר עליהם, אבל אלה לא סיפקו אותו. בתקופה הראשונה, מספרים, כיסה מירו בדימוייו כל משטח שנקרה על דרכו: פיסות חרס, לבני תנור שבורות, אריחים שנמצאו בסדנה ועוד. עולם הדימויים של מירו הועתק אל הרקע הקרמי, ובעזרתו של ארטיגאס קיבלו גם הגוונים האופיינים לציור שלו - האדום החריף, השחור, הצהוב והכחול - ביטוי בזיגוגים.
במקצת העבודות - על הפנים הקעורות של הצלחות ועל פני הכדים הקמורים - ניכרת היטב תפיסת חלל קרובה אל התלת-ממד יותר מאשר אל הבד השטוח, והציורים עוקבים יפה אחר צורת הכלי - מרכז ושוליים מובלטים בצלחות, וצוואר וכתף הכד מודגשים במסורת של הקדרות; ואולם בעבודות אחרות מירו מתעלם מעקרונות אלה, והעיטורים פושטים על פני הכלים בחוסר יראה מוחלט. במהרה פרצה היצירתיות של מירו את גבולות הכלי: הוא פגע בדופן, הרס סימטריה, פתח פתחים, חרץ חריצים או הוסיף גושים, שעוזרים להאניש את הכלי עד כדי יצירת ישות חדשה ועצמאית.
הציור היה ונשאר תחום הביטוי העיקרי של מירו, ואולם התלת-ממד אִתגר אותו באותה מידה. הוא עבר לכייר יותר ויותר בחומר, ולקראת המחצית השנייה של שנות ה-50 כבר הצטברה קבוצה של פסלים שיוצרת את הגוף המשמעותי בתחום זה.(5) כאמור, מקצת הפסלים מתבססים על צורת הכלי ויוצאים ממנו. אחרים מקורם בגוש החומר שמירו דש בו ויצר דימוי, בדרך כלל דמות אישה או גבר, ולעתים גם חיה. ואולם זהות החומר ניכרת היטב בעיצוב. הדבר בולט ברכות הצורות הביומורפיות ובנזילותם של חלקי גוף אחד אל תוך השני - קו שמאפיין רבים מן הפסלים. מירו גם למד לנצל היטב איכויות טקטיליות של פני השטח, וברוב העבודות יצר מרקמים גסים, חומריים, פני שטח שמעידים על טביעת האצבעות של האמן.
הפסלים שנוצרו טומנים בחובם כוח פראי, ארכאי, שמקרב אותם אל כמה מקורות של אמנות. ואכן, מקורות יצירתו של מירו, כפי שהראו חוקרי עבודותיו, רבים ושונים.(6) ראשית, לטבע ארצו ולאנשיה מקום חשוב בהוויה של יצירתו; ושנית, קשת תרבותית-היסטורית רחבה השאירה את עקבותיה בנפשו והשפיעה על יצירתו. בעבודתו נמצאו הדים של ציורי קיר פרה-היסטוריים ממערות אלטמירה בצרפת, של אמנות דתית עממית ספרדית שהכיר בכנסיות רומנסקיות, ושל אמנות שבטית, בעיקר אפריקאית ואוקיאנית, שהיו קרובים ללבו של מירו, כשם שהיו קרובים לחוג הסוריאליסטים שבקרבם הסתובב בתקופה שהיה בפריז.
הפשטה ועיוותים צורניים של דמות האדם והחיה, הגזמה של חלקי גוף מסוימים, דקורציה כבדה ועוד אלמנטים בולטים באמנויות אלה - שהיו שונים מהקנון המערבי וזרים לו לחלוטין - הילכו קסם רב על אמנים כפיקסו, מקס ארנסט (Ernst), מגרית (Magritte), דלי (Dali), מירו ואחרים. אמנים אלה, שהתאכזבו מן התרבות המערבית, ביקשו לשוב ולעורר ביצירתם (ספרות ואמנות פלסטית) את אותו מסתורין שנגלה להם באמנות "פרימיטיבית"; הם רצו להעלות רגשות עמוקים מן התת-מודע ולהביע יצרים חזקים, בראשיתיים, אפילו פראיים אך אותנטים יותר, שנדחקו ונמחקו על ידי הערכים הדקדנטיים של החברה הבורגנית המערבית.
מירו, כמו יתר בני החבורה הסוריאליסטית, ראה יופי וטביעת חיים אמיתית בחפצים דוממים שמצויים בסביבתנו, בחפצים עתיקים או ישנים וזנוחים, והם אף שימשו לו ליצירות האסמבלאז'ים הראשונים שלו. האהבה, הנכונות לעבוד עם חומרים "נמוכים" ולראותם כשווי ערך ביצירה האמנותית, קיבלו משנה תוקף גם בהשפעת אישיותו ויצירתו של אנטוניו גאודי (Gaudi), האמן הספרדי שמירו העריץ. הקתדרלה הפנטסטית שלו Sagrada Familia, שכבר עמדה בבנייתה בכיכר המרכזית בברצלונה, הייתה מוקד של עלייה לרגל לאמנים כולם. המיזוג של אדריכל-אמן-אומן בדמותו של גאודי השפיעה רבות על מירו וכן על דור שלם של אמנים צעירים בספרד.
לקראת סוף שנות ה-60 קיבלו עבודות הקרמיקה של מירו תשומת לב רבה, כישרונו כקרמיקאי התבסס, והוא החל לקבל הזמנות רבות ליצירת קירות קרמיים (7). אלה עבודות גדולות ומונומנטליות, עשויות אריחים שנעשו והוצבו שוב בעזרתם של ארטיגאס ובנו. מירו צייר את המוטיבים שלו מראש, והם והאריחים בוצעו בסדנה של ארטיגאס. הקירות הקרמיים הביאו נחת רבה למירו, שכן יצירתו הפכה פומבית ונגישה לציבור הרחב.
אל עבודות הקרמיקה, ובייחוד בתחום העיטור, הביא מירו את האיקונוגרפיה האופיינית לציוריו - את הכוכבים העליזים לצד השמש והירח, את קווי המים המתפתלים כערבסקות, את השרבוטים המזכירים ציורי ילדים או רישומי גרפיטי, וכן את העין הבודדת, הגדולה והרואה כול ובעלת הכוח המאגי (העין המאגית המקללת!), ובעיקר את דמויות האדם הסכמטיות המרחפות בחלל מלא תנועה דינמית, משוחרר מחוקי פרספקטיבה וללא כוחות כבידה, כחלל שמימי.
גם פסלי החומר של מירו הם מעין שיבוט של דימויים אלה בתלת-ממד, ורובם הפשטה מעוותת של גוף האדם עם דגש על הקומי והגרוטסקי. נראה שמירו מצא פן זה של האנושות מסקרן, מלהיב ואמיתי הרבה יותר. הדימויים לרוב אינם מוגדרים ממש, ויש בהם מעין נזילות מטמורפית בין קשת לראש, בין שער לעכביש לכוכב, והגוף לעתים הופך לסולם ולהפך. גם הזהות המינית של הדמויות מתחלפת, והצירוף של אישה- ציפור או ראש-פאלוס שכיח למדי.
העולם שברא מירו בציורים, בפסלים ובכלל זה בפסלי הקרמיקה הוא עולם סמלי, חסר היגיון מערבי, ומקורב יותר אל זה שרווח בימי הביניים; עולם מלא אפקטים פרדוקסליים, משעשעים עם קורטוב של נאיביות. מירו בנה שפת סימנים פרטית שמחקה את הגבולות בין האפשרי לקיים, בין היפה למכוער, בין הרציני למגוחך; שפה פיוטית משלו אבל נהירה ומובנת לכל צופה באשר הוא.
עבודות הקרמיקה נעשו לרוב באבנית ונצרפו תמיד בתנור עצים בטמפרטורות גבוהות. ארטיגאס ובנו אחריו סירבו להשתמש בחומרי שרפה אחרים כמו גז, פחמים או חשמל, והשתמשו בשרפה זו בלבד. הם העריכו את פעולת האש והעשן על כליהם, ואכן קדרים אלה הקדימו את תאוות הרקו והאנגמה ששטפה את המערב עשורים אחדים מאוחר יותר. הפסלים בחומר קושטו במעט זיגוג צבעוני, אבל רוב הגוף נשאר חשוף ומגלה את איכות החומר ואת תגובתו לאש ולפעולת האפר.
הקרמיקה של מירו - הכלים המעוטרים וכן הפיסול - עמדו בסתירה מוחלטת לגישה האנגלית מבית מדרשו של ברנרד ליץ' וממשיכיו וכן לקרמיקה הסקנדינבית. הצבעוניות החריפה, הטיפול הדינמי מלא הדמיון בחומר, האקספרסיביות שהוא החדיר לקרמיקה - כל אלה פתחו אפיק נוסף לקרמיקה המודרנית. הם שינו בלי ספק את המודעות לחומר, ובשנים הבאות היו השראה לקרמיקה באירופה ובארצות הברית כאחד.
את תמצית המחווה המשמעותית ביותר של מירו לקרמיקה אני עצמי מוצאת בפסל המונומנטלי "אישה וציפור" (חמישה-עשר מטר גובה) שיצר שנה לפני מותו; דימוי האישה עשוי מכד גדול, והציפור הנחה על ראשה עשויה אף היא מחלקו של כד.(8)
למידע נוסף על לימודי פיסול בבית בנימיני
פתיחת התערוכה: יום חמישי, 2 במאי 2013, בשעה 19:30.
תל אביב וברלין, שתי ערים קוסמופוליטיות, משתייכות לקבוצת ערים מרכזיות בעולם אשר משמשות מוקדי משיכה למהגרים. בעידן הגלובליזם, הנגישות והנדידה נעשו נוחות וזמינות יותר. האמונה באפשרויות בלתי מוגבלות וברב-תרבותיות מאתגרת לבדוק ולנסות לחיות בערים אלה, להיטמע בהן ולהנות מקסמן. המהגרים המחפשים לשנות את סביבתם התרבותית המקורית, האתנית צובעים אותן באיכויות ייחודיות בעלות גוונים שונים של פתיחות ודחייה.
ארבעה אמנים נוגעים בתערוכה זו במכלול משמעויות של היות מהגר לערים רב לאומיות, ציוריות ומחוספסות. התערוכה מציפה את נושא ההגירה החוקית לא מאספקט פוליטי, אלא מתוך גישה עיתונאית משהו המלווה ברגישות למשמעותן של עקירה והשתרשות, לתועלת ולבעייתיות הנלוות לתופעה.
הדמוט ביטיגר בודקת האם מתגבשת סינתזה של קהילה מתמהיל רב גוני של מהגרים וכיצד. ביטיגר יוצאת למסע ברחבי ברלין ומציגה בפני עשרים מרואיינים בני לאומים שונים את השאלה האם ברלין היא עיר המאפשרת ומקבלת שונויות או משמרת נפרדות. תשובותיהם מובילות אותה לשתי העבודות המוצגות בתערוכה.
לאחר שנים רבות של עבודה כצלם עיתונות מפנה נינו הרמן את עדשת מצלמתו למפגשי רחוב. בעשרות צילומי סצינות מתוך חיי יום ולילה של עוברי אורח וקבוצות אתניות שונות הוא כמו ממפה את דרום העיר תל אביב. יכולתו להיות נוכח יחד עם רגישותו וכבודו לפרט מאפשרים לו ליצור מעין מסמך תיעודי, אותנטי ואמין. מצלמתו קולטת מעמדים של דיוני מדרכות, אוירה של עיר שהחיים פועמים ברחובותיה, בבתי הקפה שלה, בם מתקיים מיזוג גלויות באופן הטבעי ביותר.
עינת כהן, בעבודתה קופסאות עוסקת בארעי. מבני הפורצלן הממוזערים שלה, המונחים על מעין מסוע מקובע, מדמים את בנייני המטרופולין תל-אביב מחד ונראים כארגזי קרטון מאידך. הקופסה, המשמשת לאריזה ולאחסון של חפצים לעתים סתמיים ולעתים בעלי ערך אישי סנטימנטלי, מתקשרת עם מושגים של מעבר, זכרונות, געגועים - כולם אף רלווטיים לנושא ההגירה.
יצירתה של טליה טוקטלי ניזונה ממארג של תרבות מהגרים אירופאית ומשמעות של היות ישראלי על רצף התרבות המקומית. חוטים אלה היא פורמת ושוב קושרת כדי להגדיר את הסינתזה הנכונה לה. במיצב מותירה סימן היא מרכיבה פזל של פרגמנטים הנשענים על אותו ציר תרבותי, חידתיים משהו וניתנים לפרשנויות רבות.
מיקומו של בית בנימיני, בלב התהוותה והתגבשותה של אוכלוסיית מהגרים מגוונת, חיזק את הבחירה בהעלאת תערוכה זו. המתהלך באזור בכל שעות היום והלילה חש את היותו רוחש סוגי אוכלוסיות המשתייכות למנעד רחב ביותר: אנשי עמל, עובדי עיתונות, אמנים שהתקבצו מכל עבר, מהגרים ועוברי אורח מרחבי המדינה והעולם. [nggallery id=161] ]]>נזכיר פה שתי קלטות מהאוסף, שתי הדגמות של טכניקות עבודה שהם מההפקות של "אנסיקה" (האירגון האמריקאי לחינוך לאמנויות הקרמיקה):
ליסה אור היא קרמיקאית צעירה אשר יוצרת כלים בשרפה נמוכה: היא המציאה שיטה מעניינת משלה בה היא יוצרת כלי על הגלגל בהתחלה מתוך תבנית וממשיכה אותו בהרמה רגילה. צורותיה חופשיות, פראיות , וגמורות בעיתור מאוד צבעוני ונועז במסורת האמריקאית המודרנית, בלי פחד ליפול "לקיטש".
קריס סטיילי, קרמיקאי אמריקאי מוערך ופרופסור מנהל מחלקת הקרמיקה באוניברסיטת "פאן סטייט", מביא כיוון שונה לחלוטין בהדגמה של הצורות הנקיות, בעבודת גלגל מדוייקת, וברקונסטרוקציה של הצורה למשהו חדש. הוא מרצה מרתק על קרמיקה ועל השינויים שהתחום עובר היום, ואיך השינויים האלה משפיעים על התיחסותינו לאובייקטים, לזולת ולתחושת המקום שלנו.
]]>ייצור ושימוש באריחי קרמיקה נפוץ בעולם בתרבויות שונות. עד ימינו ניכרים השפעותיהם של הסגנונות השונים: מוסלמי, ספרדי, ארמני, איטלקי, הולנדי ועוד. בסדנה נכיר את הסגנונות השונים שנולדו מתוך שילוב של צרכים חברתיים, אמנותיים וארכיטקטוניים. כמו כן נכיר עיצובים עכשוויים בני ימינו.
ניצור אריחים בעבודת יד לשימוש בתוך הבית ובחוץ. נפתח שפה אישית שאותה ניצוק לעשיית אריחים בעלי פני-שטח מגוונים. מאריח שטוח בדגמים עשירים ועד לתבליט. מאריח בודד ועד שילוב של כמה אריחים לכדי תמונה. יילמדו שיטות צביעה מגוונות תוך שימוש באנדרגלייז, גלזורות ושריפות מתאימות.
מנחת הסדנה: רונית רפ.
אין צורך בידע מוקדם.
עלות: 900 ש"ח ל-5 מפגשים כולל חומרים ושריפות
הסדנה תתקיים בימי חמישי בין השעות 15:30-19:30.
תאריכי הסדנה: 11 ביולי עד 8 באוגוסט 2013.
למידע נוסף על סדנאות קרמיקה בבית בנימיני לכתבת העשרה בנושא אריחי קרמיקה
]]>מרצה בקורס: סדנת אריחי קרמיקה
מורה לפיסול ועיצוב קרמי ב"קוביה", ירושלים. בעלת סטודיו פרטי בכפר-בן נון. עסקה במשך 12 שנים בייצור וניהול סטודיו לייצור אריחים – "אריחימצוירים". בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל, ובעלת תואר שני בספרות עברית במסלול כתיבה יצירתית, אוניברסיטת בן-גוריון. השתתפה בביאנלה השלישית והרביעית לקרמיקה במוזיאון הארץ בתל אביב.
]]>אריחי קרמיקה קשורים בתחום הארכיטקטורה ועיצוב חללי מחיה. אריחי הקרמיקה עמידים, נוחים לשימוש ומעל לכל – יפים ביותר. עולה כי האדם ניצל את התכונות המיוחדות של הקרמיקה במשך 4,000 שנה. קירות מצופים אריחים נמצאו בפירמידות במצרים, ובעתיקות בבל ויוון. אריחי הקרמיקה המזוגגים אינם סופגים מים, אינם נשרטים או משתפשפים, לא מוכתמים.
הכנת אריחי קרמיקה בעבודת יד מאפשרת לנצל טכניקות שונות של עבודה בחומר, ולפיכך ישנם סוגים שונים של אריחים. האריח יכול להיות מישורי כציור או בעל נפח כתבליט. הוא יכול להיות מונו-כרומטי או צבעוני, ויכול להיות בכל קו מתאר שהוא בהתאם לדרישות הארכיטקטוניות.
לרוב מיוצרים האריחים בעבודת יד ממשטחים. בעת החיתוך של החומר הלח נילקח בחשבון אחוז ההתכווצות של החומר, כדי להגיע לגודל האריח הסופי הרצוי. להקטנת אחוז ההתכווצות ולהגדלת העמידות של האריח מומלץ להשתמש בחומר גולמי בעל אחוז גבוה של גרגרי שמוט. את האריחים חותכים בשלב שהחומר יבש למחצה: "קושי עור". זאת כדי למנוע עיוותים והתעקמויות.
יש היוצרים תבניות גבס או עץ כדי לשחזר את הדוגמא של האריח מספר רב של פעמים. ניתן להעתיק בקלות למשטח החומר דוגמא אשר צוירה על נייר. יש המייצרים הדפסים של הדוגמאות בהדפסת רשת או דיגיטלית, ומטמיעים אותם בזיגוג של האריח.
שכיחותם של האריחים בכל בית מהוה נקודת מוצא לעבודות אמנותיות רבות. למשל העבודה פAטרן שיצר גיא בן נר. בן נר הדפיס ושיכפל את סמל רכב הנכים על גבי אריחי קרמיקה. כתוצאה משכפולו הפך הסמל לאורנמנטיקה ערבית ובכך מחבר, ויזואלית וגם רגשית שתי קבוצות מיעוט פגיעות בחברה הישראלית.
למידע על סדנת אריחי קרמיקה בבית בנימיני
]]>אנו קוראים לאמנים להגיש חומר (לפי הטופס המצורף) ופונים לכאלה שיש להם גישה לחומרים היסטוריים ולארכיונים, לשתף אותנו במידע החשוב על מנת לתעד הקרמיקה הישראלית מראשית דרכה.
]]>בית בנימיני - המרכז לקרמיקה עכשווית, עמותת אמנים יוצרים בישראל – תחום אמנויות ואגודת אמני קרמיקה בישראל מזמינים את הקהל הרחב ליום עיון בנושא קראפט עכשווי.
יום העיון יתקיים בבית בנימיני ביום שני, 27 במאי, החל מהשעה 14:00.
צילום: אסי חיים מתוך בלוג "המורדים"
תחום הקראפט עבר כמה וכמה תמורות במאות האחרונות מאז המהפכה התעשייתית ואחריה המהפכה הדיגיטאלית ולמעשה ממציא ומגדיר את עצמו מחדש בכל תקופה. כיום, במאה ה-21 איננו זקוקים לחפצים עשויים עבודת יד על-מנת לשרוד. המוטיבציה הכלכלית שהניעה בעבר משפחות וקהילות מסורתיות לעסוק בקראפט ולהעביר את חכמת הידיים והבנת החומר העמוקה בתהליך חניכה ארוך לדורות הבאים, כמעט ואינה רלבנטית, בייחוד בעולם המערבי.
תכנים חדשים ממלאים את שדה הקראפט בגלגולו הנוכחי. בעידן הגלובליזציה, בעולם שמשאביו הולכים ומתכלים, נושאים חברתיים, ביקורתיים וכאלה המתייחסים לסביבה הם רק חלק מהסוגיות המעסיקות אנשי קראפט ומעצבים בתהליך עבודתם. תהליך העבודה מלווה בחיפוש מתמיד אחר תובנות חדשות ליצירת חפצים בעלי ערך ואמירה אישית ותרבותית. ישנם יוצרים בתחום הקראפט המשלבים חומרים וטכנולוגיות דיגיטאליות בתהליך עבודתם וישנם כאלה המוצאים את המשמעות המרכזית בעבודתם דווקא בשימור טכניקות מסורתיות ובנאמנות לחומר אחד לצד פיתוח שפה צורנית וטביעת אצבע אינדיבידואלית.
כך או אחרת, פעולת הקראפט היא אנושית ועצם הבחירה בה, כמו גם תוצריה - החפצים שנוצרים בסופו של תהליך, משקפים מחשבה, חקירה וערכים תרבותיים וחברתיים המשליכים על התקופה בה אנו חיים.
14:00 - התכנסות
14:30- 15:10 הרצאת פתיחה: קראפט עכשווי - סוגיות נבחרות: דר' ראובן זהבי
16:50-15:20: סוגיות בקראפט עכשווי
16:50: הפסקה
17:20- 18:50: שימור גופי ידע
19:50-19:00: האמן אל אנאטסוי – קטעי ארכיון
הרשמה מראש בטלפון 03-5182257 או בדואר האלקטרוני benyaminiccc@gmail.com
דמי כניסה: לקהל הרחב - 70 ש''ח, לחברי עמותת אמנים יוצרים בישראל, תלמידים בבית בנימיני ולסטודנטים: 60 ש"ח.
טרה / עדיטל אלה
נושאי ההרצאות והמשתתפים:
קראפט עכשווי - סוגיות נבחרות סביב סוגיות עכשוויות (מעשור אחרון) ותוך סקירה רוחבית מהירה של יצירות נבחרות מרחבי העולם אבקש לבחון את מעמד הקראפט ביחס לתחומי העיצוב התעשייתי והאמנות, את סימני השאלה העולים עם שילוב הכלים הדיגיטאליים – נאו-קראפט, את הפיכתו לערוץ מחאה -קראפטיביזם ,את המקום שהוא תופס בפרקטיקה של מעצבים היום ובמחקר האקדמי. דר' ראובן זהבי - אמן ומרצה בכיר בבצלאל במחלקה לצורפות ואופנה ובמחלקה להיסטוריה ותיאוריה. מנחה מזה 7 שנים סמינריון בנושא קראפט עכשווי. לשעבר ראש המחלקה לצורפות בבצלאל.
קראפט כמנוף לשינוי חברתי מהי אחריות סביבתית ברת קיימא? כיצד אנו כפרטים יכולים לחולל שינוי המסייע לאחר לשפר את איכות חייו, את התפיסה שלו את עצמו ואת מקומו בתוך הקהילה בה הוא חי? ההרצאה תציג הסתכלות על עיצוב וקראפט ככלים המובילים לשינוי ולדרך של יצירת יזמיות חברתיות מיטיבות בחיי אוכלוסיות ומסגרות תומכות שונות, ותציג כיצד תהליכים אלו מסייעים להן להשתלב במעגל החיים בקהילה. דרך הצגה של מספר פרויקטים שבוצעו בשנים האחרונות ובחינה של תוצאות תהליכי העבודה, תוצג תפיסת חיים חדשה, תוך שימת דגש על השימוש בקראפט ככלי המוביל תהליך זה ומבצע שינוי כולל המתמשך לאורך זמן. ארז מולאי - בעל סטודיו לעיצוב חברתי וממובילי תחום העיצוב החברתי בארץ, המפתח בשנים האחרונות מיזמים חברתיים עבור אוכלוסיות קצה במגוון תחומים.
בין קראפט מסורתי לעיצוב עכשווי - שילוב חומרים וטכניקות מסורתיות בעיצוב עכשווי ההרצאה תאפשר הצצה לפועלם של מעצבים שונים מרחבי העולם הבוחרים להישען על מסורת ענפה ועשירה ולפתח עבורה אופק חדש המותאם לדפוסי הייצור והצריכה של היום וליצור דרכם מחשבות ואפשרויות חדשות לדפוסי הייצור של מחר. במסגרת ההרצאה תשתף המרצה גם מפועלה וניסיונה בתחום זה. עדיטל אלה – מעצבת המתמחה בתחום של עיצוב לקיימות, בעלת הסטודיו 'עיצוב חושב סביבה', מרצה במכון טכנולוגי חולון.
קראפט בעולם מקוון: האמן כמותג עסקי בשנים האחרון נשבר מחסום השיווק ואמנים רבים בחרו לאמץ מודל עסקי חדש. לבסס מותג עצמאי שיוצר, משווק ומוכר ישירות לקהל. מודל זה מאפשר לאמן להתפרנס מיצירתו, לבוא במגע ישיר עם הקהל אך גם מחייב אותו להתמודד עם תמורות ביצירתו. בהרצאה אציג מודלים מקובלים היום, אדבר על הכלים לביסוס והפעלת מותג עצמאי ועל הקשיים והאילוצים של היצירה כתוצאה מכך. מיה לנדאו - מלווה ויועצת לעסקים בתחום העיצוב והיצירה.
שימור מלאכות מסורתיות הצצה אל מאחורי הקלעים של מלאכת השימור המעשית, האנשים, המקומות והסיפורים המיוחדים שלהם. החיפוש אחר אותם אנשים אשר עדיין זוכרים את המלאכות, כיצד הגעתי אליהם\ן, מה למדתי, ואיך אני מנסה לשמר את הידע הזה. ההרצאה מפגישה תרבויות שונות שחיו בארץ דורות רבים עם תרבויות שהגיעו לכאן מהפזורה היהודית. יונית קריסטל - חוקרת ומשמרת מלאכות מסורתיות.
המורדים - מסע לתיעוד העסקים שבשולי השיטה הקפיטליסטית כחלק מפרויקט צילום יצא אסי חיים לחפש בתי עסק שפרשו מהמרוץ אחר הטרנדי, המעוצב והחדשני. במסעו הוא גילה שקיימים עדיין לא מעט חנויות ועסקים בני 40, 50, 60 שנים ויותר שמתקיימים בצניעות ובמרכזם ניצב בדרך כלל אדם שהחליט שלא להיכנע לאידיאל היופי המושלם ולתת כבוד לסביבה שליוותה אותו לאורך השנים. בבתי העסק הנדירים האלו לא עסוקים במרדף אחר הטרנד האחרון וצלקות הזמן, הצבע שדהה, החלודה והריהוט שנסדק לאורך השנים יחד עם שאר סימני השחיקה - הם עדות לחיים שלמים. חפצים שהזדקנו בכבוד עם בעליהם ולא הוחלפו עם הסדק הראשון. אסי חיים קורא להם "המורדים" והמאבק שלהם יכול לשמש השראה לכולנו. אסי חיים - עיתונאי וצלם - עורך מוסף הצרכנות ב"ישראל היום". הוציא לאחרונה את רב המכר "חדרוכל" המתעד את המנות המיתולוגיות בקיבוצים ואת הסיפורים שמאחוריהם ומפעיל את הבלוג "המורדים" בו הוא מתעד עסקים בני עשרות שנים שמתעקשים לשרוד.
"How To" באתר שיתוף הסרטונים יו-טיוב התהווה עם השנים מאגר עצום של סרטוני הדרכה מז'אנר סרטוני ה-"how to make", ובו מסבירים אנשים מכל רחבי העולם כיצד לבצע מיני מלאכות - פשוטות כמורכבות - בסגנון ויזואלי ובשפה הייחודית להם. בעוד שבעבר, מלאכות וידע היו עוברים מאב לבן, מאיש המקצוע לשולייתו, לאחרונה החלו לחלחל דרכי למידה חדשות שמפרות את כל הכללים שהיו עד כה. גם אנו כמעצבים, הרחבנו את גבולות המחקר והיצירה שלנו בהתאם למקורות המידע המקוון. בשנים האחרונות, תהליכי העבודה של מעצבים צעירים נשענים הן על שיטות לימוד מסורתיות והן על ידע ההולך ומצטבר במאגרים אוניברסאליים הזמינים ברשת. הפרויקט "How To" הוא ניסיון ליצור נקודת מבט חדשה על הידע האנושי ועל תהליכי למידה ויצירה עכשוויים, ולנסח מחדש את יחסי המעצב/משתמש הן בחלל הממשי והן בחלל המקוון. תערוכה תחת שם זה נאצרה והופקה על ידי ניצן דבי ועל ידי, ליאורה רוזין, והוצגה במסגרת שבוע העיצוב בבייג'ין. ליאורה רוזין - מעצבת, אוצרת ושותפה בסטודיו ב' יחד עם המעצבת ניצן דבי. בוגרת תואר ראשון ללימודי עיצוב באיינדהובן דזיין ובעלת תואר שני בהתמחות אודות עיצוב בבצלאל.
]]>המאמר לקוח מ- "1280" – כתב עת לאמנות הקרמיקה, בהוצאת אגודת אמני קרמיקה בישראל, גיליון 9, אביב 2004. עורכת כתב העת: שרה הקרט
הקומקומים היו אבני הדרך ביצירתה של סטלה, פרי של מפגשים, סדנאות והתנסויות בחומר. בעזרת הקומקומים השיבה למצבים ולאתגרים חדשים והגיבה עליהם. לקומקום ולכלי החומר השימושיים תפקיד חשוב בחיי היומיום ובתרבות האנגלית ממנה באה ובה גדלה עד שהייתה בת עשרים ושלוש.
סטלה נולדה בלונדון בשנת 1942. כפשרה עם הוריה, שהתנגדו לבחירתה באמנות כדרך חיים, החלה ללמוד עיצוב חלונות ראווה ב- College of Distributive Trades בלונדון. לאחר שנה עברה ללמוד אמנות ב- St. Martins School of Art, ששכן באותו בניין, ולפרנסתה עבדה כמעצבת של סמלי מכוניות וכותרות לפרסומות.
לישראל הגיעה דרך תוכנית של הסוכנות היהודית לביקור בן שלושה חודשים שהתארך לשנה, ובזמן זה התגוררה בקיבוץ מעגן מיכאל. כבר במהלך שנה זו החליטה לעזוב את אנגליה ולעבור ולהשתקע בישראל. כאם לשלושה ילדים קטנים, החלה ללמוד בחוג לקרמיקה של אורה איילון ברמת השרון, ובתוך זמן מה החליטה להקים סטודיו משל עצמה ולהתפרנס ממכירה של כלים שימושיים. כדי להשלים ידע כללי וטכני שהיה נחוץ לה, נסעה והשתתפה בסדנאות קרמיקה רבות ומגוונות בחו"ל. היא למדה אצל אמנים רבים, בכללם מייקל קסון (Michael Casson), ג'ון גליק (John Glick), סינתיה ברינגל (Cynthia Brinegle), דייויד פירת' (David Frith), ביירון טמפל (Byron Temple), סנדי סימון (Sandy Simon), ועוד, שהשפיעו רבות על השקפת עולמה האמנותית ועל יצירתה הקרמית.
במשך שנות עבודתה יצרה סטלה מאות קומקומים, מקצתם מוכרים לנו, מקצתם נראים שייכים לתקופות אחרות וליוצרים אחרים. הקומקומים שעשתה הושפעו מהאמנים שפגשה, אך בחלוף הזמן השתמשה בידע שרכשה והצליחה לבנות שפה ייחודית משל עצמה. האמנים שלמדה מהם הושפעו מברנרד ליץ' (Leach) ומהמדה (Hamada), וכך גם היא בעקבותיהם.
הכלים שיצרה סטלה חופו בזיגוגי אפר ונצרפו בצריפת חיזור. כשהחלה למכור עבודות בישראל, היו כליה שונים מאלה שנראו בשוק המקומי. האמנים שיצרו בחומר בתקופה זו הושפעו מאוד מתרבות העשייה הגרמנית, ואילו בחנויות נמכרו כלים מתוצרת לפיד ונעמן. ההצלחה במכירות הייתה רבה, וסטלה יצרה כלים שימושיים שנמכרו בחנויות ובמכירות בביתה, שממשיכות עד היום.
מזמן שהחלה לעבוד משתמשת סטלה בחומר שמכין בעלה, הארי, ושהותאם על ידם לתהליך עבודתה. את הכלים צרפה פעם אחת לטמפרטורה של º1220 ואחדים מהם עישנה לאחר סיום השרפה הגבוהה.
במשך השנים יצרה סטלה כלים שימושיים שונים ורבים, והקומקומים, שלא היה להם ביקוש רב בשוק המקומי, הפכו למוטיבים שחוזרים בעת חיפוש צורני וכעבודה לתערוכות נושא.
בשנת 1990 השתתפה בסדנה שהעביר האמן ההונגרי אמרי שרמל (Imre Schrammel) בחיפה (בתרגומה של מוד פרידלנד). עבודותיו של האמן היו שונות בתכלית מכל מה שעשתה עד אז, אך דרך עבודתו ונגיעתו בחומר השפיעו על דרך מחשבתה בשנים מאוחרות יותר. שרמל בנה את פסליו בחומר, ולאחר מכן השתמש בלוחות עץ על מנת ללחוץ עליו ולשנות את צורתו ללא נגיעת היד. בשנים שלאחר הסדנה החלה להתרחק משימושיות הקומקום, עיוותה ושינתה את צורתו עד שלבסוף הפך לחפץ שאיננו שימושי כלל.
סטלה אימצה את דרך עבודתו של שרמל והחלה לטפל באופן דומה בקומקומים שיצרה על הגלגל. דמותם של הקומקומים השתנתה באחת, והם הפכו רכים וכמו אנושיים באופיים. העבודה על הקומקומים הללו נעשית כאשר החומר רך מאוד, מיד כשהוא מנותק מהאבניים, רכות הכלי ורטיבותו מביאה אותו לידי התמוטטות שמצויה בשליטתה של סטלה, ובידיה ההחלטה מתי לעוצרה. בסוף התהליך נראים הקומקומים כנוטים ליפול, כמי שנחים על צדם, שעצרו תוך כדי תנועה. עם הזמן הפכו הקומקומים מתלת-ממדיים לדו-ממדיים, ודוגמה בולטת לכך ניתן היה לראות בקומקום הגדול שהציגה בשיתוף עם המעצב סיני בר בביאנלה הישראלית לקרמיקה בשנת 2002. גודלו של הקומקום היה 2.5 X 2.5 מטרים, והיה עשוי עץ, סול, מחברים קרמיים ומדפי תנור.
במקביל לכל אלה לקחה סטלה חלק בגלריה "8 ביחד" בירושלים, שם הציגה ומכרה את עבודותיה לאורך שנים. סטלה העבירה סדנאות שרפת רקו, ולימדה עבודה בחומר בסטודיו שבביתה במושב חניאל. בשנים האחרונות חזרה לעסוק בציור, והשפעת הכלים שיצרה והעיטורים בהם השתמשה ניכרת בציורי הנוף הגדולים.
סטלה לא חדלה לעבוד בחומר עד מותה בשנת 2011.
למידע על קורס פיסול קרמי בבית בנימיני
]]>קורס מיוחד לסמסטר קיץ 2013.
באופן מסורתי מוגדרת הארכיטקטורה כאמנות הבניה, כתחום העוסק בעיצוב ובתכנון חללים. בקורס נתבונן במבנים ובארכיטקטורה מתקופות וסגנונות בנייה שונים בעזרתם נבחן את המבניות, הפרופורציות והיחסים בין חלל וחומר. כל הערכים הללו יהוו נקודת המוצא לעבודה אישית וליצירת אובייקטים קרמים בטכניקות בניית יד שונות.
בהנחיית אתל פיסרף.
עלות הקורס: 675 ₪ (כולל חומרים ושריפות).
צפו בסרטון אודות קורס כלים בהשראת מבנים ארכיטקטוניים וקורסים נוספים בתחום הקרמיקה בבית בנימיני:
]]>סדנה מיוחדת לסמסטר קיץ בהנחיית אסתר בק.
בסדנה יבחנו דרכים חוויתיות ולא קונבנציונליות לבניית מכלים קרמים. נקודת המוצא תהיה עבודת אובניים או בניית יד אך אופני המגע והשימוש בכלים שאינם בהכרח כלי העבודה המקובלים לעבודה בחומר יאפשרו התנסות בחוויה קרמית מסוג אחר. בשנים האחרונות פיתחה אמנית הקרמיקה אסתר בק שפה ייחודית ואקספרסיבית הזוכה להערכה רבה בארץ ובעולם, הדגמותיה והעבודה בחומר יאפשרו למשתתפים לפתח דרכי עבודה ייחודיות ולהתבטא בחופשיות במרחבי הפעולה בחומר הקרמי. לצד העבודה המעשית יתוודעו המשתתפים לעבודות קרמיות בסגנון מופשט אקספרסיוניסטי ולאמנים בארץ ובעולם הפועלים בדרכים דומות.
הסדנה מיועדת ליוצרים בעלי ידע בעבודת אובניים ובבניית יד.
מועד הסדנה:סדנה מיוחדת לתקופת הקיץ בהנחיית לאוניד גיסין.
תופים / פעמונים / רעשנים / משרוקיות / חלילים ועוד - הזמנה לבדוק את החיבור בין צליל (סאונד) לחומר הקרמי. מסע קצר בדרך לא מוכרת ומאתגרת מגוש החומר ועד הצלילים הראשונים. הקניית מיומנויות בסיסיות בפיסול קרמי, אפשרות לשילוב עבודת קדרות.
משחר האנושות ביקש האדם ליצור גשר בין העולם הרוחני, האלוהי לבין עולם הגשמי, האנושי, החומרי. בכל תרבות וקהילה שבה התקיימו פולחנים וריטואלים רצה האדם להעצים את רחשי הלב בעזרת גופו על ידי הפקת צלילים ורעשים. ארכיאולוגים מצאו כלי נשיפה עשויים עצמות חלולות וכלי נגינה אחרים עשויים מחלקים חלולים של פירות וצמחים מיובשים. הכלים המשונים הללו תמיד יועדו למטרה מאוד מסוימת ובדרך כלל היו ניידים ואפילו היו כחלק מלבוש. המוסיקה הפשוטה הזאת הלכה יחד עם האנשים ויצאה מהאוויר שהם נשפו. כלי נגינה אלה לרוב היו מאוד פרימיטיביים ומעוצבים כצלמיות או תיארו סיפורים מחיי היום יום. אחד הכלים הנפוצים ביותר נחשב כלי נשיפה פשוט בשם אוקרינה. אלו שתי מילים איטלקיות – "אוקה" ו"רינה" שפירושן "ברווז קטן". בספרות אפשר למצוא דוגמאות של חלילים, רעשנים, פעמונים, כדים מחוברים ממולאים במים, קומקומים מנגנים, ספלים עם משרוקית, פעמוני רוח ועוד. קסם מיוחד לו לכלי שנוצר מאדמה בידי אדם, שנצרב באש, שמוזרמת בו רוח על ידי נשיפה או תנועות גוף.
אין צורך בידע מוקדם.
זמני הסדנה: ימי ראשון, 13:30-16:30
תאריכים: 7 ביולי עד 4 באוגוסט 2013.
עלות: 675 ש"ח ל-5 מפגשים.
למידע נוסף על קורס פיסול קרמי בבית בנימיני.
]]>הזמנה למפגש חד פעמי וייעוץ אישי בצבע ופני שטח קרמיים.
המשתתפים יתבקשו להביא עבודות לא גמורות ויתנסו במגוון אפשרויות: אוברגלייז, דקאלים, לאסטרים, קריסטלים, גלזורות אפקטים ועוד.
מנחת הסדנה: אנה כרמי.
מועד הסדנה: יום שני, 5 באוגוסט 2012, בין השעות 18:00-21:00
עלות הסדנה: 185 ש"ח כולל חומרים.
]]>האירוע יתקיים ביום חמישי, 13 ביוני 2013 בשעה 20:00, בבית בנימיני.
דמי השתתפות: 25 ₪ לאדם. להרשמה ולמידע נוסף, פנו בטלפון 03-5182257 או צרו קשר
אדמונד דה ואל, בנו של כומר, בעל שורשים יהודיים, יורשם של פסלוני הנצקה היפניים, יוצא למסע חובק עולם בעקבות 264 פסלונים זעירים. מסעו מביא את סיפורם של הנצקות הכרוך בסיפורה של משפחת אפרוסי. האפרוסים - שושלת יהודית רבת עוצמה ממוצא אודסי, הגיעה לפריז של המאה ה – 19 ובמהרה חלשה על חיי התרבות, האמנות והכלכלה של העיר. ברקע סיפור הנצקות ואפרוסי, לוקח עמו דה ואל את הקורא לשיטוט הנע ונד בין האימפרסיוניזם הפריזאי לבין הז'אפוניזם ויפן, כשברקע, מבעבעת לאטה השנאה האנטישמית. אותה שנאה מגיעה לשיאה הידוע מראש במלחמת העולם השנייה, עת איבדו בני המשפחה את הונם האגדי ובמקרים רבים, אף את חייהם. הדבר היחיד כמעט ששרד את איימי המלחמה הנו אוסף הנצקות היפניות.
אדמונד דה ואל הוא אחד מאמני הקרמיקה המובילים בעולם ומהכותבים החשובים בתחום הקרמיקה כיום. דה ואל ידוע בעיקר בעבודות המיצב הגדולות שלו שהוצגו במקומות רבים ברחבי העולם. בשנת 2010, הוציא לאור את הספר "הארנבת עם עיני הענבר", שזכה להצלחה מסחררת והוגדר כ"סנסציה ספרותית", היה רב-מכר עולמי, זכה בפרסים יוקרתיים והוכתר כאחד הספרים הטובים של השנה על ידי שורה ארוכה של עיתונים חשובים.
הדיון יעסוק באספנות, אמנות ותשוקה ליופי, אותה תשוקה המביאה את גיבור היצירה – שארל אפרוסי, לאסוף בשקדנות מאות נצקות יפניות, ואת מחבר היצירה - דה ואל, לצאת למסע היסטורי, אישי, אינטלקטואלי ואמנותי בעקבות סיפורה של שושלת אפרוסי ובפרט אחר סיפורו של שארל אפרוסי והנצקות שלו.
בדיון ייקחו חלק:
המסאי והמתרגם ד"ר עודד וולקשטיין. לאחרונה ראה אור קובץ מסיפורי אדגר אלן פו בתרגומו וכן הנובלה האמריקאית "הנער האבוד" של תומס וולף. וולקשטיין מלמד במדרשה לאמנות, באוניברסיטה העברית ובמכללת ספיר. עבודת הדוקטורט שלו עסקה ביחסים בין המסורת האסתטית של הנשגב לבין ספרות אמריקאית מודרניסטית. תמי ישראלי, בוגרת מכון מנדל, לשעבר נספחת לענייני תרבות בשגרירות ישראל בלונדון, לקטורית, עורכת, מרצה באוניברסיטת בן גוריון ומנהלת מסלול המו"לות תכנית לתואר שני במחלקה לספרות עברית בבן גוריון. ד"ר סמדר שפי , מרצה באוניברסיטה העברית, יועצת לענייני אמנות, אוצרת ומבקרת אמנות .טליה טוקטלי, אמנית, מרצה בכירה בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, עורכת כתב העת לתרבות חומרית 1280°c. זוכת פרס העיצוב לשנת 2012 של מינהל התרבות, משרד המדע, התרבות והספורט. אסתר בק, אמנית קרמיקה, אספנית קרמיקה בינלאומית, בעלת תואר שני בפסיכולוגיה. כותבת בכתבי עת מקצועיים על קרמיקה ישראלית, מנהלת הספרייה והארכיון של בית בנימיני.
לכתבה על אדמונד דה ואל - מסע בעקבות חפצים
]]>נריקומי היא טכניקת עבודה שמשמשת ליצירת דוגמאות צבעוניות ומרקמים בחומר. העיקרון הבסיסי שלה הוא שימוש בצבעים שונים של חומר, הנחתם זה על גבי זה בצורות שונות וחיתוכם ליצירת פרוסות עם דוגמאות זהות. מהפרוסות יוצרים משטחים ואותם בדרך כלל משטחים לתוך תבניות. מקורות הטכניקה עתיקים מאוד והם מופיעים על גבי עבודות חומר וזכוכית בנות אלפי שנים מכל רחבי העולם' . באיטליה, בתעשיית הזכוכית שימש המונח “מיליפיורי” שמשמעותו "אלף פרחים". באנגליה, הראשון שיישם אותה על חימר היה תומס ווג’ווד במפעלי "וודג'ווד" בסטרטפורדשייר, בפיו היא נקראה “אגתוור” על שם אבן האגת, גביש קוורץ הבנוי שכבות-שכבות של צבעים שונים הנחשפים עם חיתוכו. אמנים ידועים המשתמשים בטכניקה זו הם בראש ובראשונה קנג’י נריאגה (יפן) שפיתח את הטכניקה ואף נתן לה את שמה, דורותי פייבלמן (ארה"ב) תומאס הודלי (אנגליה) שעובדים עם פורצלן, והם אלו שלקחו את הטכניקה לגבולות חדשים.
האתגר שבטכניקה הוא כפול: יצירת דוגמאות מורכבות או מדויקות, ומניעת סדקים בעת ייבושו של הגוף הקרמי, בין אם הוא בעל צורה סגורה או פתוחה. מאחר ובניגוד לכל סוג עבודה אחר, לוחיות החומר אינן מסודרות בכיוון אחיד אלא לכיוון החיתוך של הדוגמה, לנריקומי יש נטייה להיסדק בחיבורים. מאותה סיבה, הסדקים בלתי ניתנים לאיחוי. לכל אמן יש שיטות שונות לייבוש. דורותי פייבלמן, למשל, עובדת עם סוגי פורצלן שונים המתייבשים בקצבים שונים, לכן היא נאלצת לייבש את עבודותיה מהר ובאחידות – לעיתים באמצעות ייבוש במיקרוגל.
לפני שנתיים השתתפתי בסדנת נריקומי עם דורותי פייבלמן, במבט ראשון נראתה לי הטכניקה מגבילה, צבעונית וקיטשית למדי, עד שראיתי כוסות סאקה מעשה ידיה של דורותי: הכוסות מדמות עלי כותרת של פרחים, עורקי הצמח העדינים ,הצבעוניות המדויקת והשקיפות העדינה יוצרות אשליה של עלה כותרת קליל ועדין. ביחד איתי השתתף בסדנה ג'ון אנדרסן, אמן פימו (חימר פולימרי) שיוצר באמצעותו דוגמאות פסיכאדליות לקישוט גיטרות חשמליות. ההשוואה בין שני החומרים הייתה מעניינת מבחינתי מאוד. השליטה בפימו, בצורות שהוא יוצר ובצבעוניות שלו קלה הרבה יותר ולעומתו הפורצלן קשה לעבודה, מעוות את הדוגמאות הגיאומטריות ונסדק במרץ. היתרונות של הפורצלן הם בעמידותו (לאחר שריפה בלבד), באלגנטיות של הטקסטורה והמגע שלו ובשקיפות שניתן להשיג באמצעותו.
גל גורן היא בוגרת בצלאל. זכתה במלגה סטודיו ראשון ומאז ספטמבר 2012 היא עובדת בסטודיו בבית בנימיני - מפתחת את השיטה האישית שלה בנריקומי.
]]>המאמר לקוח מ-°1280, כתב עת לאמנות הקרמיקה, בהוצאת אגודת אמני הקרמיקה בישראל, גיליון 5, סתיו 2002. עורכת כתב העת: שרה הקרט
משה שק ז"ל נפטר בשנת 2011. המאמר נכתב בעודו בחיים, עת עסק ביצירה ובפיסול, כולל פיסול קרמי, במלוא המרץ.
משה שק הוא איכר שורשי בנפשו, לא משום שזה קרוב לחמישה עשורים הוא חי על אדמת קיבוצו (היה בין מייסדי קיבוץ בית ניר ב-1957), ואף עיבד אותה שנים רבות, אלא משום שהוא דבק באדמה, באותה חלקת אלוהים קטנה, אזור לכיש - שהקיבוץ יושב בו - באופן מילולי ומטפורי גם יחד. באומרנו שהוא איש טבע אמרנו שהוא מכיר כל רגב מאדמת האזור, כל נקיק וכל גבעה שבקרבתם הוא משוטט ללא הרף, והוא קשור אל הנמצא על פני השטח כאל הקבור מתחתיו, ולא בכדי. גבעות האזור הן גבעות כורכר, שכבה של סלע קשה מלמעלה וסלע רך מתחתיה, ולכן יצרו כאן כוחות הטבע, הרוח והמים מערות רבות עם תצורות מגוונות ומעניינות להפליא1.
צילום: אולג בפשוס
דורות מתושבי המקום, מן הפלשתים הקדומים ועד הערבים מאוחר יותר, אכלסו את המערות מאות בשנים. הם השתכנו בהן בעצמם וגם קברו בהן את מתיהם, וכך השאירו עדות חיה לתרבותם החומרית והרוחנית. עקבות של חיים מגוונים נותרו שם: עקבות של עבודה – הם חצבו בסלע כדי להרחיב את שטח המגורים ובנו כוכים וארונות לצורכי אכסון; של אמונות – מוטיבים קישוטיים חוזרים בקירות המערות ובכלים; של מנהגי דת וקבורה – כלי פולחן2 וגלוסקמאות נמצאו באזור. את אלו גילו ארכאולוגים בחפירות, ואחרים גלויים עד היום בקירות המערות ובשרידי מבנים מעשה ידי אדם. כאן גם שורש החיים של אמנותו של משה שק.
ברגישות מופלאה הוא חווה את קימורי העמודים שנחצבו באבן הרכה, את לחיצות האצבעות שהטביע הקדר הקדמון בחומר הרטוב כשסובב את החוליות ובנה את קנקני השתייה ואת הכדים לתבואה. אלו מלחשים אל משה בשפה אותנטית שמובנת לו בבהירות, ואותה הוא מתרגם ומחיה בעבודותיו זה שנים רבות. אברהם אופק ידידו כתב בין היתר את הפסוק היפה: "...משה – בעיניים נוגע ובידיים רואה"3, והייתי מוסיפה – ובנשמתו הוא שומע. עבודותיו של משה, הכדים והקדרות הגדולות, ובעיקר פסלי החיות4 מוכרים היטב לאוהדי האמנות בארץ, והם מעמודי התווך של הקרמיקה הישראלית המודרנית. תחילה הכרנו אותם מגובבים בסדנתו שבקיבוץ, משם עברו כמה מהם אל אולמות תצוגה מכובדים של גלריות, ולבסוף מצאו את מנוחתם במוזאונים או שהם מוצגים דרך קבע במקומות ציבור ברחבי הארץ5.
במשך השנים עבד משה בחומרים כגון עץ וברזל, ועבודות רבות שנעשו בחומר נוצקו גם בברונזה. משה, שרואה חשיבות מרבית בהבנת החומר כבסיס ליצירה - כל חומר ואיכויותיו שלו - רואה למשל הקבלה בין העבודה בחומר ובין יצירת דגם בשעווה שמשמש ליציקת הברונזה - שני חומרים שהוא מרבה להשתמש בהם לאחרונה, ולכן המעבר ביניהם נוח לו ונכון.
בשנתיים האחרונות יצר משה קבוצת פסלים חדשה, פסלים צעירים בזמן אך ותיקים ברוחם. אלה פסלי עמוד זקופים, טוטמים, שחלקם התחתון, הגלילי, זהה, ומעליו מתנשאות תצורות שונות בכל פסל, תצורות שאופייניות ללקסיקון המוכר של משה. בחוש ההומור האופייני לו חלקים שמרמזים על הראש ועל איבריו מעוותים ועוברים תהליך של פיתוח מטמורפי - ראש-עיניים, אוזניים-ידיים, אף-פה, כיד הדמיון. הראש מנופח לעתים לכדור ולעתים פחוס לגמרי; האף מאורך לעתים כאפו של פינוקיו ולעתים מזכיר זרבובית של חזיר, וכן הלאה.
החיבור בין העמוד הגלילי לחלק שמעליו יוצר דימוי של דמות מונומנטלית שמשיקה בקלות למסורת של המונומנט ההרואי בעל ההיסטוריה העשירה - מן האובליסק המצרי הקדום ועד פסלי המצביאים האירופים, ואם נרצה, מצריח המסגד ועד גורד השחקים הניו יורקי. לא עוד חיות קדמוניות–דמיוניות, כי אם התעסקות בדמות האדם וברוחו. התוכן חדש, אך ה"ידיים ידי עשו". אותם גלילים-צינוריים ששכיחים בפסלי החיות, אותן טפיחות מעוגלות-מכליות ששימשו ליצירת ראש, בטן, קימור של גו בפסלי החיות, מופיעים-נחבאים בפסלים החדשים. ואולם העיוות וההפשטה מפחיתים מחשיבותה של הדמות ומעניקים לה ממד קומי, אנושי. שלא כבמונומנטים מן העבר שביקשו להנציח דמות או את מעשה ידי המקימים אותם, הפסלים החדשים של משה אינם דימויים הרואים, כוחניים. משה מבקש להביע את רוחנית האדם יחד עם חולשותיו. וייתכן, משום כך, שבפסלים אלו משה מתקרב אל המופשט יותר משהתקרב אליו בעבר, אך עדיין אינו חוצה את הגבול; אין הוא מחפש תיאור ריאליסטי כדבריו כי אם את "הקוד של הצורה-חומר".6 בעבודותיו הקודמות הצליח משה להישאר מחובר אל קוד ארכאי-ראשוני שאליו הוא מתגעגע עד היום, ואילו בעבודות החדשות, בלי ספק, הוא עשה צעד אל עבר העולם הקלסי.
כמה מפסלים אלו ייווצקו בקרוב בברונזה, יועמדו במקומות ציבוריים ויהפכו לנחלת הכלל. האחרים ישמרו בחומר את העשייה האותנטית, מעשה ידיו של האמן.
הפסלים עשויים קירות דקים של אדמית מקומית, בעבודה ידנית; כולם מזוגגים באנגובים, בדרך כלל בלבן, ולעתים בתוספת צבעונית של כתם ברזל; הם נצרפו פעם אחת בלבד בטמפרטורה של Cº1100 לערך.
למידע נוסף אודות קורס פיסול קרמי
בית הספר לאמנות הקרמיקה בבית בנימיני שמח להציע לחובבים, אמנים ומעצבים המבקשים לפעול בגבולות החומר הקרמי מגוון קורסים בסמסטר הקיץ לשנת 2013. מערך הקורסים המוצע ניתן על ידי צוות מרצים מקצועי ואיכותי המאפשר את הרחבת הידע המעשי והתיאורטי. בית הספר והסדנאות השונות מאפשרים למידה, התפתחות והתמקצעות, כמו גם סדנאות עתיות.
סמסטר הקיץ הקרוב, יולי/ אוגוסט 2013, יאפשר לקהל המקצועי והמנוסה, כמו גם לאלו המתנסים בעבודה בחומר לראשונה, מגוון רחב של נושאי לימוד, שיעורים וסדנאות.
מצפים לראותכם!
להלן מערכת השעות של סמסטר הקיץ (לחצו להגדלה)
למידע מפורט על הקורסים בסמסטר הקיץ:
לחוברת הקורסים המלאה (קובץ PDF)
]]>הסדנה תועבר ע"י שלומית באומן.
המורכבות והבין תחומיות של שפת האמנות והעיצוב בימינו מחייבת הבנה כוללת, מרובדת ואינטגרטיבית של היבטים חומריים, טכנולוגיים ורעיוניים. התוכנית מיועדת ליוצרים בחומר המעוניינים לחדד את הצד הרעיוני של עבודתם. בקורס נעבוד על נושא כללי שיוצג בפני הקבוצה ונפתח באופן אישי וקבוצתי את היבטיו השונים. הקורס מבוסס על תרגילי ביניים, הרצאות, ביקורת עבודות ותרגיל מסכם.
מועד הקורס: 30 ביולי עד 1 באוגוסט 2013 (שלושה ימים מרוכזים), בין השעות 9:00-16:00.
עלות הקורס: 950 ₪.
]]>הקורס ניתן במסגרת סמסטר קיץ 2013.
בשנים האחרונות מקבלת עבודת האבניים משמעות חדשה: מכלי לייצור סדרתי של כלים שימושיים – הפכו האבניים לכלי המאפשר פיתוח של שפה אישית ופיסולית. בסדנה ננתח את המשמעויות הצורניות והסימבוליות של העבודה באבניים. נעבוד ונתנסה עליהם מנקודת מוצאמחקרית הבודקת את גבולות השימוש בהם תוך כדי ניסוח משמעויות חדשות, ניסוי ותהיה. הסדנה איננה מתמקדת בשיפור מיומנויות אלא בהעמקת ההיבטים הרעיוניים של העבודה באבניים.
הסדנה מיועדת ליוצרים בעלי ידע בעבודה באבניים.עלות: 675 ₪ ל-5 מפגשים כולל חומרים ושריפות..
הקורס בהנחיית שלומית באומן.
]]>במהלך סמסטר הקיץ של בית בנימיני, ייפתח קורס קרמיקה שימושית מיוחד בהנחיית אתל פיסרף – כלים בהשראת מבנים ארכיטקטוניים.
עלות הקורס: 675 ₪ (כולל חומרים ושריפות).
]]>אמן, מעצב ואיש קראפט. מייקל גירטסין עונה לשלוש ההגדרות, פועל בשלושה שדות עשייה ומטשטש את הגבולות ביניהם. האובייקטים הפיסוליים ההיברידים שהוא יוצר הינם השתקפות חומרית של המפגש בין אמנות, עיצוב וקראפט.
גירטסן, יליד דנמרק (1966), החל את דרכו המקצועית בשנות ה-80 כמתלמד בסטודיו לקרמיקה ומשם המשיך ללימודים בבית הספר הדני לעיצוב בקופנהגן, Danmarks Designskole. בשנים אלה פיתח מיומנות גבוהה בעבודת אבניים ובמקביל למד את יסודות הפיסול והעיצוב. כיום הוא אחד מאמני הקרמיקה המובילים בדנמרק ועבודותיו מוצגות במקומות רבים ברחבי העולם, בהם מוזיאון ויקטוריה ואלפרד בלונדון והמוזיאון לאמנות ועיצוב בניו יורק.
"נקודת המפגש בין פריטים שימושיים לבין פיסול הוא הדבר שמעניין אותי" (מייקל גירטסן)
לאחר סיום לימודיו היה זה אך טבעי מצד גירטסן להתמקד במדיום הקרמי, ובמהרה החל לפתח שפה צורנית משלו ששורשיה טמונים במלאכת הקדרות המסורתית מחד ובלימודי העיצוב והפיסול מאידך. עבודותיו הראשונות החלו כצורות גיאומטריות בסיסיות שכוירו על האבניים (צילינדרים וצלחות), נחתכו וחוברו מחדש ליצירת אובייקטים פיסוליים שהתאפיינו בצבעי זיגוג מונוכרומטים. הזיגוג האחיד ופני השטח נטולי הטקסטורות הקנו לאובייקטים אופי "ניטרלי", "נקי" ועם זאת פואטי. אופי העבודות מיצב אותן במקום ביניים על הסקאלה שבין שדה העיצוב לבין שדה הקראפט. מיקום זה הפך לטריטוריה בה המשיך גרטסן ליצור ולחקור."כל הדברים נעים, כולם רצים, כולם משתנים במהירות. פרופיל לעולם אינו חסר תנועה מול עינינו, אלא הוא מופיע ונעלם שוב ושוב" (מתוך המניפסט הטכני של הציור הפוטוריסטי)
פסליו של גירטסן הפכו למורכבים יותר ויותר עם הזמן. לעיתים חיבר מעל עשרה חלקים שנעשו על האבניים ונחתכו לכדי אובייקט אחד, שלמרות היותו סטטי ניכרה בו תנועה. אופן חיבור החלקים העדינים לפסל אחד, נראה כמדמה דמות בתנועה מתוך סרט מאויר שלרגע הוקפא. מוטיב התנועה הפך למרכזי בעבודותיו ונתן להן נופח דינאמי ואנרגטי. האופי האנליטי של הקומפוזיציות יחד עם הצורה הדינאמית בשילוב פני השטח הצבעוניים - חלקים עד כדי תעשייתיים, מרמזים על השפעתו של האמן הפוטוריסטי האיטלקי אומברטו בוצ'וני על גירטסן. במקביל, מפשטות הצורות של האובייקטים והמראה החלק והניטראלי מהדהדת השפעתו של הצייר האיטלקי ג'ורג'יו מורנדי, צייר טבע דומם.
"עבודות הקרמיקה שלו גורמות לנו להסתכל ולשאוף למעלה. הן מפתיעות אותנו כמו מציאות מופלאות בשווקי פשפשים איכותיים" (אדמונד דה-ואל)
התייחסותו של גירטסן לחלל החלה עם הזמן לעבור תמורות. הוא התחיל להציב את עבודותיו במקומות חריגים ולא צפויים כמו פינות תקרה, על גבי קורות עץ גבוהות ומעל דלתות כניסה. גם אופן פיזור העבודות בחלל השתנה – במקום אובייקטים בודדים הוא החל לתלות צברים רנדומאליים של אובייקטים המרוכזים במקומות שונים בחלל, בין אם על הקירות ובין אם על התקרה. במקומות מסוימים צייר גירטסן צורות גיאומטריות פשוטות וצבעוניות על קירות חללים סגורים כמו גם חללים פתוחים ותלה את עבודותיו בתוכן ולידן. כך, נוצר משחק מודגש בין תלת לדו מימד שהוסיף רובד נוסף לעבודותיו.
בשנים האחרונות ניכר שינוי בצורת פסליו הקרמיים של גירטסן. הן הפכו לאורגניות יותר, הקצוות החדים התקהו, פלטת הצבעים השתנתה מעט והאובייקטים הפכו למעיין דמויות אמורפיות. על פני השטח החלקים נצבעו תבניות גיאומטריות צבעוניות שיצרו מתח בין צורה לאורנומנט וחידדו את הדינאמיות של האובייקט. בנוסף נראה כי עבודות מסוימות בהן מופיעים עיטורים גיאומטריים על פני השטח בצבעי כחול, שחור, אדום, מקיימות דיאלוג עם כלי פורצלן שעוטרו בדגמים סופרמטיסטים של הצייר הרוסי קזימיר מלביץ', והיוו חלק מהתעמולה הסובייטית במאה הקודמת. גם כאן, נוכחת התייחסות אינטלקטואלית של האמן המחברת בין אלמנטים בהיסטוריה של הקרמיקה לבין תולדות האמנות ובאה לידי ביטוי בעבודות פיסול קרמי עכשווי.
"פסליו של גירטסן צועדים בחלל כמו חייזרים שהגיעו מעולם צבעוני מקביל" (ג'ייסון ג'ייקס מתוך We come in peace)
השפעת הפופ ארט והמדע הבדיוני נהייתה דומיננטית יותר ויותר בעבודותיו האחרונות. אם בעבר העבודות היו אנליטיות, מדיטטביות ומעודנות יחסית, כעת, הן רגשיות, הומוריסטיות ומתקשרות יותר עם הצופה. בנוסף, כיום, הוסיף האמן לפלטת הצבעים שלו זהב, כסף ופלאטינה (לאסטרים) לצביעת אלמנטים באובייקטים. צבעים אלה מייצרים מעין אפקט מראה, ואלמנטים צורניים אחרים על פני האובייקט כמו גם החלל, משתקפים על פני הפסלים ויוצרים עומק נוסף.
בתערוכת יחיד שהתקיימה ב-2011 בניו-יורק תחת הכותרת We Come In Peace הציג גירטסן עבודות מהשנים האחרונות להן קרא "מניפסט אקלקטי". במניפסט המוצע לצופה הוא מצליח באופן מרשים ליצור מפגש מורכב בין אלמנטים דקורטיביים לצורה פיסולית של אובייקט ממשי ובכך מצליח לטשטש את הגבולות שבין אמנות, עיצוב וקראפט.
עבודת אבניים – קורסי קיץ
האבניים – מכשיר טרום תעשייתי בו מתקיים קשר ייחודי בין אדם ומכונה. בעבר שימשו האבניים ליצירת כלים שימושיים, אולם לאחר המהפכה התעשייתית הפכו לכלי ייצור המשמש היום בסטודיו של היוצר הקרמי לפיתוח שפה אישית. העבודה באבניים היא חווייתית מאוד ומאפשרת באופן בו זמני חוויה של עשייה, יצירת כלים שימושיים, יצירת אובייקטים פיסוליים וכדומה. זוהי חוויה פיזית ורוחנית כאחד – המאפשרת נדבך אחרי נדבך לפתח סדרות של עבודות על פי רצון היוצר.
תהליך החניכה בעבודה באבניים הוא ממושך, ורכישת המיומנות מתבצעת תוך כדי אימון ועבודה בסטודיו. זהו תהליך מתגמל שגלום בו עושר של עשייה המשלב בין חוויה לאינטלקט, חידוד התמצאות חומרית במרחב תלת ממדי ומפגש בין תחושה לחוכמת כפיים.
בקורסי הקיץ של בית בנימיני ניתן ללמוד את עבודת האבניים במרוכז ובכל הרמות – עם מיטב המורים: החל מהקניית מיומנויות וטכניקות בסיסיות לעבודה באובניים (רועי מעין, רונן ימין ונועה אלמגור), דרך פיתוח מיומנויות של יוצרים העובדים באבניים ומעוניינים לשפר אספקטים טכניים ועיצוביים - תוך בחינה צורנית, אסטתית ופונקציונלית של הנפחים (אתי גורן), דרך הכרות עם טכניקות ואופני בנייה שונים של כלים גדולים בבניית יד ועל האובניים (ג'קרנדה קורי) ועד לניתוח המשמעויות הרעיוניות ופיתוח גישה ניסיונית בעבודה באבניים (שלומית באומן).
למידע נוסף על הקורסים המציעים עבודת אבניים במסגרת סמסטר הקיץ:
תחום האוצרות מרתק והופך למרכזי מעצם היותו רב השפעה על קביעת האג'נדה האמנותית של מוסדות תרבות שונים ולהיפך. האוצר אוחז בידו מפתח חשוב לחשיפה לקהל הרחב של היצירה המתפתחת בתוככי הסטודיו של אמנים שונים. באפשרותו לעודד אמנים שהוא מאמין בפוטנציאל של יצירתם, ולחבר יוצרים שונים תחת מטריית תערוכה משותפת. הדבר מתקיים גם בהקשרו של בית בנימיני.
כאשר נפתח בית בנימיני, המרכז לקרמיקה עכשווית, לפני כשנתיים היה ברור שזו הזדמנות ייחודית לשים את תחום הקרמיקה במרכז הבמה, בלב האזור המתפתח של סטודיות וגלריות בדרום תל אביב, ולהציגו כתחום מגובש שלוקח חלק בשיח האמנותי והעיצובי.
היות והמקום מצהיר על עכשוויות ופתיחות נסיונית נראה היה לי מתאים, כשלקחתי על עצמי את הניהול של הגלריות, לפנות לאוצרים נוספים מלבדי בעלי תובנות קרמיות מחד אך בעלי נקודות ייחוס שונות לאמנות, מאידך. כאלה שבזכות קשריהם השונים יביאו לבית בנימיני את קהלם, יעלו שאלות מגוונות ונושאים שונים לדיון בתערוכות שיאצרו, יתרמו לרלוונטיות ולאטרקטיביות של המרכז למציגים ולמבקרים בו כאחד.
טליה טוקטלי. צילום: שי הלוי
במשך השנתיים הראשונות לקיומו של בית בנימיני הוצגו בו עשר תערוכות נושא קבוצתיות ושש תערוכות יחיד. בכל תערוכה ניבנה תהליך עבודה משותף עם האוצר שנבחר כך שתישמר מסגרת ההנחיה הכללית שהוגדרה במרכז ויתאפשר הביטוי הייחודי של האוצר. אני מדמה אוצרות של תערוכה קבוצתית לניצוח על תזמורת מרובת כלים. כדי שיצליח וישאיר את חותמו דרוש תאום בין כל הגורמים הלוקחים בו חלק: היצירה, המנצח, הנגנים, הכלים, אולם המופע. כך גם בתערוכה – הנושא, האמנים, העבודות, החלל אופן התצוגה, הקטלוג - כל אלה אמורים, תחת שרביטו של האוצר, ליצור יצירה שלמה ומהודקת. תערוכה קבוצתית נהגית בדרך כלל על ידי האוצר - הוא בעל החזון, הוא שבוחר את התמה של התערוכה, את ההיגד שהוא רוצה להעלות ולדון בו. הנושא יכול להיות חברתי, פוליטי, משיק למדיית הקרמיקה, בעל נקודת מוצא אישית פרטית או אמירה על תחום עצובי, תרבותי.
התערוכות הקבוצתיות שהוצגו במקום העלו דיונים מעניינים על הקשר בין היוצר לבין חומר הגלם המשמש אותו (של מי האדמה הזאת / אוצר: ערן ארליך), על נושא הקיטש והיצירה הקרמית העכשווית (אוברקיטש / אוצר: רועי מעין), על האופצייה הקיימת בשבר הקרמי כנקודת מוצא ליצירה חדשה הנשענת על עברה (שבר, שבריריות / אוצרת: אילת זהר), על החמור המשמש אייקון בתרבות הקרמיקה הישראלית עכשווית כאובייקט שהוא גם בעל קונוטציות רעליות (חמור / אוצרת: רויטל בן אשר), על משמעויות של פרידה והפלגה (הפלגה/ אוצרת: תרצה ילון קולטון), עיצוב צעיר של בוגרי אקדמיות ( Shift / אוצרות: שלומית באומן ורוית לצר).
כאמנית קרמיקה מזה שנים עניין אותי להרחיב את העיסוק שלי לתחום האוצרות. במהלך כזה מביאים את הרקע והחיבור האישי כאמן אך מניחים בצד את היצירה העצמית ונכנסים לתוך עולמו של היוצר האחר. התרומה היא ביכולת ההתבוננות החיצונית, בהבאת ההיכרות עם חלל התצוגה ואיך הוא משפיע על העבודות המוצגות, במתן פרשנויות נוספות ומרחק מעט אובייקטיבי יותר לאופני התבוננות אפשריים בהיקף היצירה המוצגת. אוצרות יכולה להיות מרובת גישות, תהליכים ורובדים. על פי רוב במהלך העבודה על תערוכה נתקלים בהפתעות בלתי צפויות, מתעורר הצורך בגמישות ובהתאמות. נקודת הפתיחה היא ברורה אך הדרך יכולה להוביל לתערוכה שונה לחלוטין מזו שהאוצר תיכנן מלכתחילה.
בעבודה שלי מול אוצרי התערוכות בבית בנימיני, לאחר שגובש וסוכם נושא התערוכה, היה חשוב לי לשמור על חופש היצירה שלהם, לחשוף אותם לאמני קרמיקה שיכולים לתרום ביצירתם לתערוכה המתוכננת, לעזור בהפקת התערוכה והקטלוג ובעמידה בלוחות הזמנים. במרבית התערוכות התקיים שיח גלריה או מפגש יומי לסדרת הרצאות הנוגעות בנושא התערוכה.
לעומת תערוכה קבוצתית העבודה על תערוכת יחיד היא ממוקדת אמן. בסדרה של מפגשים בסטודיו מקלפים את המעטפת, מגיעים לליבת הדברים המעסיקים את אותו יוצר, מבינים את התהליכים שהוא עובר ומנסחים את ההדגשים שרוצים להבליט. זהו תהליך אינטימי שלתוכו האוצר והאמן מביאים את עצמם, מנהלים דו-שיח בונה המתגבש לכדי טקסט, העמדה, והתערוכה המוגמרת. ישנן תצוגות של מקבצי עבודות הקיימים בסטודיו של האמן והרחבתם לכלל אמירה שלמה ומדויקת, יש ותהליך העבודה המשותף נבנה ספציפית לתצוגה בבית בנימיני עם הקשרים לתצוגות אחרות במקום.
התערוכה הנוכחית המוצגת בבית בנימיני, תל אביב, ברלין, במעבר, התאפיינה בתהליך אוצרות חווייתי שעברו כל משתתפיה יחדיו. אין זו תערוכה שנרקמה בראשו של אוצר שבחר לבטא תמה מסוימת, אלא ראשיתה במפגש מקרי שלי עם הדמוט ביטיגר, אמנית רב-תחומית מברלין אשר עבודותיה מטפלות בנושא המהגרים בעירה. היות ובית בנימיני ממוקם בלב התהוותה והתגבשותה של אוכלוסיית מהגרים מגוונת, נראה מתאים ומעניין להעלות פרשנויות אמנותיות שונות על תופעת ההגירה בתל אביב ובברלין. שלושה אמנים ישראלים העוסקים בהיבטים מקומיים על מצבי ארעיות והיות במעבר הוזמנו להצטרף לפורום דיון משותף שמטרתו לבחון ולגבש תערוכה בנושא. קבענו לקיים מפגשים תקופתיים על מנת לשתף אחד את השני בתהליכי העבודה ולהתעדכן בכיווני ההתפתחות של היצירות. למעשה היתה בכך סוג של יצירה נוספת, רוחנית, בה ידע כל אחד את חלקו במכלול התערוכה, נוצרו שיתוף והדדיות לקראת תצוגה אחת מגובשת, זאת בשונה מהנהוג בתערוכות קבוצתיות בן לא מתקיים חיבור בין האמנים השונים אלא כל אמן עובד באופן עצמאי מבלי שיהיה מודע לחלקו במארג הכולל של התערוכה. תל אביב, ברלין, במעבר אמורה להיות מוצגת בשתי הערים התוססות והדומות מבחינות רבות - ערים קוסמופוליטיות, המהוות מרכז תרבותי רב לאומי, אטרקטיביות ומחוספסות, סקסיות, מאתגרות ולעתים מוליכות שולל.
]]>בהרצאה תציג ד"ר שפי מבט נרחב על הביאנלה: היסטוריה (למה לא כל תערוכה היא ביאנלה) על המבנה האירגוני-רעיוני-פוליטי ועל האופן בו התערוכה הלכה וגדלה לאירוע שכמעט בלתי אפשרי לראות את כולו. בביאנלה הנוכחית, המצוינת, נתבונן בתערוכה המרכזית הארמון האנציקלופדי, בביתנים הלאומיים ובאחדים מאירועי הלווין. נראה במה היא שונה מביאנלות שקדמו לה ונבדוק אפיונים ודגשים באצירה ויצירה.
סמדר שפי היא ד"ר לאמנות באוניברסיטה העברית, מבקרת אמנות אוצרת ויועצת אמנות ובעלת בלוג ''החלון''.
ההרצאה תתקיים בבית בנימיני ביום ה', 11 ביולי 2013, בשעה 20.00.
דמי השתתפות: 60 ₪. לחברי אגודה וסטודנטים: 50 ₪
להרשמה נא להתקשר למזכירות האגודה לאמנות הקרמיקה בישראל, בטלפון 03-6874150
Shary Boyle, הביתן הקנדי.
]]>כיתת אמן עם האמנית תתקיים ביום רביעי, 16 ביולי, בשעה 16:00. עלות כניסה לכיתת האמן: 20 ש"ח.
ג'ני, בעלת תואר שני באמנות מאוניברסיטת לואיזיאנה - חיה, עובדת ומלמדת במדינת קולוראדו, ארה"ב. יצירתה מתמקדת בעיקר בקדרות פונקציונאלית בהיבט מיצבי. באמצעות מקבצי כלים שימושיים יומיומיים ובהצבה ריטואלית- טקסית, האמנית יוצרת נופים אינטימיים שהם מיצבים שולחניים ביתיים המכונים בפיה tablescapes - נופי שולחן. חפצים בעלי ערך שימושי, אסתטי ורגשי וציטוטים מתרבויות שונות, חוברים לקומפוזיציות תלת ממדיות דרכם מטענים תרבותיים חווים עדנה ומשמשים לה תפאורת במה למופעים אינטימיים והתחדשות של אורחות ומנהגים של ימים עברו. שילוב אלמנטים של ניקיון מודרניסטי, גיאומטריה סימטרית ואלמנטים עיטוריים מתרבות האסלאם - ערבסקות, שריגי צמחים בקצביות חזרתית ועבודת פיליגרן לקוחה מעיטורי הפורצלאנים הצרפתיים של Sevres , יוצרים סביבה אסתטית אישית מאוד ובמה דינאמית לנוף המשתנה תמידית תוך כדי השימוש באובייקטים המככבים. הכלים והמיצבים משמשים את האמנית לאמירה רעיונית המנסה להשיב עטרה ליושנה – האדרת עבודת היד ויציקת תכנים ומשמעות לקונספט של 'שולחן ערוך' – כסמל לסטאטוס חברתי, התנהלות ופרוטוקול, אופנה, פולחן וטקסיות; פסק זמן ממרוץ החיים להתבוננות רפלקטיבית – הזנה פיסית לצד הזנה רוחנית.]]>גלרית שי אריה - "חומר צעיר"[singlepic id=32 w=160 h=120 float=center]
האקדמיה לאמנות בצלאל - תערוכות שונות [singlepic id=243 w=160 h=120 float=center] המדרשה לאמנות המכללה האקדמית בית ברל - "תנור הנייר" ותערוכת מחלקה [singlepic id=244 w=160 h=120 float=center] ]]>למידע על קורס קדרות למתחילים בשנת הלימודים 2013-2014
למידע על קורס קרמיקה וקדרות - לתלמידים ממשיכים בשנת הלימודים 2013/14
מועדי הקורסים בקיץ:
יום שישי, 9:00-12:00, בהנחיית נועה אלמגור.
עלות הקורס: 675 ₪ (כולל חומרים ושריפות).
יום רביעי, 9:00-12:00, בהנחיית רועי מעין.
עלות הקורס: 675 ₪ (כולל חומרים ושריפות).
יום רביעי, 19:00-22:00, בהנחיית רונן ימין.
עלות הקורס: 675 ₪ (כולל חומרים ושריפות).
]]>הסדנה בהנחיית אנה כרמי.
סדנה מקיפה בת שבעה מפגשים בהם יתוודעו המשתתפים בעזרת הדגמות והתנסות אישית לטכניקות מגוונות שיעשירו את פלטת הצבע באישית ויאפשרו הרפתקאות חדשות ובלתי צפויות בעשייה החומרית.
מפגש ראשון: תכשיטים ותבליטים: תבניות גבס, סיליקון, התנסות בעבודה בגבס ליצירת אובייקטים קטנים.
מפגש שני: צבע על פני החומר: צובענים, חומר צבעוני, אנגובים, עפרונות קרמיים, ציור על אריחים.
מפגש שלישי: הדפס על חומר רטוב: דפי אנגובים והדפס בחומר רטוב ושרוף, התנסות בעבודה עם חרוזי זכוכית.
מפגש רביעי: גלזורות תעשייתיות וקריסטליות: מפגשי גלזורות בטמפרטורה נמוכה, זיגוג חוזר על כלים שרופים.
מפגש חמישי: דקאלים: שימוש בדקאלים על כלים מזוגגים וזכוכית.
מפגש שישי: לאסטרים וסודותיהם.
מפגש שביעי: תיקונים ודבקים: רפאות בשלבים שונים של העשייה ושיבוץ אלמנטים שאינם קרמים לאחר השריפה.
שבעה מפגשים בני שלוש שעות, רישום למפגש יחיד על בסיס מקום פנוי.
עלות: 1350 שקל ל7 מפגשים של שלוש שעות. המחיר כולל חומרים ושריפות
מידע על מועדי הסדנה יתפרסם במשך השנה.
]]>סדנה בהנחיית יהודה ומיכל קורן.
קורס מחקר ופיתוח טכנולוגיה קרמית ויישומה בסטודיו הפרטי. הטכנולוגיה הקרמית, מלווה את תהליך היצירה בחומר בכל שלביו ומהווה חלק בלתי נפרד מתהליך החשיבה הרעיונית והצורנית. מטרת הקורס היא לפתח חשיבה טכנולוגית עצמאית ולהקנות ידע עיוני ומעשי הכולל: מינרלים, חרסיות שונות ותכונותיהם, תהליך השריפה, פיתוח חשיבה צבעונית ויישומה בגוף הקרמי והזיגוג. כל מפגשים יכללו מבוא עיוני, מתן תרגילים, ניתוח תוצאות והסקת מסקנות וילוו עבודה עצמאית של המשתתפים.מסקנות המחקר ותוצאות הקורס יתועדו וישמרו בארכיון בית בנימיני ויהיו פתוחות לקהל הרחב.
מיועד לקרמיקאים ובעלי ניסיון רב בחומר הקרמי
מפגש חודשי, ימי רביעי, 14:00-10:00.
מחיר: 1,000 ₪.
מידע על תאריכים מדויקים יפורסם בהמשך.
]]>בהנחיית דורי שכטל זנגר.
סדנת פיסול המאפשרת מפגש והכרות עם סגנון הפיסול הנארטיבי של אמנית הקרמיקה, דורי שכטל זנגר. במהלך הסדנה יתוודעו המשתתפים דרך הרצאה, דימויים והדגמות לסגנון ולתהליכי העבודה הייחודים.
הסדנה תתמקד בשלושה נושאים עיקריים:
המפגשים בסדנה בני ארבע שעות, אין צורך בידע מוקדם.
ארבעה מפגשים, בימי חמישי, 14:00-18:00.
עלות: 800 שקל כולל חומרים ושריפות
מידע מפורט על תאריכים יפורסם בהמשך.
]]>במפגש המרתק שבין דו מימד לתלת מימד נלמד טכניקות שונות להכנת אריחים, נעזר בתבניות גבס בעזרתן נייצר מוטיבים חוזרים (בהשראת האמן האמריקאי Jason Green). נפתח שיטות שונות ליצירת טקסטורות תוך שימוש בגבס רטוב ויבש, סגנונות שונים של חריטה על חומר (sgrafito and mishimo), חריטה על פלטות גבס, העתקת סטרוקטורות של נייר, תחרה, קפלי בד ועוד. נשתמש בשיטות שלמדנו בכדי לייצר תבליטים על פני אריחים בעלי נפח. דרך גוף האריחים שיווצר במהלך הקורס נלמד לעצב קומפוזיציות מורכבות, נבחן את אפשרויות הצבע ונדון באפשרויות התליה.הקורס כולל מצגות, הדגמות ודיון קבוצתי.
אין צורך בידע קודם
מועדי הקורס: ימי ראשון, 14:00-17:00. הקורס יינתן בסמסטר א' בלבד.
עלות הקורס: 4185 ₪ (כולל חומרים ושריפות).
צפו בסרטון אודות קורס קדרות ולימודי קרמיקה בבית בנימיני:
]]>מנחה: שמאי גיבש.
בסדנה נבחן שיטות שונות של בניית קערות תוך התבוננות בקערות מעשי ידי אומני קרמיקה שונים ממהארץ והעולם. נתנסה וניישם טכניקות בניה שונות באובניים ובבניית יד במטרה למצוא את הקערה האישית של כל משתתף. במפגשים נעזר במצגות בכדי להבין וללמוד שיטות עבודה שונות, נתחיל את תהליך העבודה ברישומי דו מימד וניישם בחומר את תהליך העבודה השלם. הסדנה כוללת שיתוף פעולה בין הסטודנטים ועבודותיהם, דיונים ועבודה בגלזורות קון 6 קנויות והכנת עבודות לשריפות אלטרנטיביות שיוצגו למשתתפים במהלך הסדנה.
הסדנה מיועדת לבעלי ניסיון עבודה בקדרות ו/או בבניית יד.
חמישה מפגשים בני שלוש שעות. מועדים מדויקים יפורסמו בהמשך.
עלות: 800 ₪ כולל חומרים ושריפות.
]]>אוצרת: רונית צור
פתיחת התערוכה: יום חמישי, 18 ביולי 2013, בשעה 20:00.
בעבודותיה חוצה רינה פלג את קווי הקדרות המסורתית ויוצרת עבודות קדרות מסוג חדש. היא מפתחת טכניקות מקוריות, אותן היא משכללת לכדי שלמות ביצועית מוקפדת, ומשתמשת בתהליכי עבודה לא שגרתיים מתוך רצון להתאים את דרכי הביטוי והיצירה לנושאים בהם היא מטפלת; חומר בלבוש של נצרים קלועים שתי וערב, קרדומי חומר לבן תלויים על ידיות בייסבול, מעין מבנים קרמיים הנשענים על קונסטרוקציית רגלי מתכת חלודות, מעוטרים בדמויות קומיקס צבעוני. רינה פלג מעבירה את הזירה הדקורטיבית והקישוטית המקובלת אל המרחב העכשווי ע"י שימוש בקומיקס ורדי מייד כאלמנט קישוטי – בכך העתיקה שבמלאכות משתלבת בפוסט מודרניסטי בו מתערבבים זה בזה ישן וחדש, חומרה וקלילות, אומנות קלאסית ומשפחת קדמוני.
האדמה מסמלת עבורה הקשרים ארכיאולוגיים מקומיים ושייכות, בדומה לה גם החומרנושא עימו זכרונות שנטבעו בו. יחד עם מרכזיות הקשר לאדמה בעבודותיה תופס מוטיב האיוורורחלק חשוב במכלול המוגמר של יצירתה. צנורות ומשטחי קרמיקה מחוררים מחוברים לאובייקטים שהיא מציגה, כמו מאפשרים להם לנשום, הם אינם מסיבים או אטומים, אינם יכולים לשמש ככלי קיבול, והפונקציה המרכזית שלהם היא עצם היותם.
[nggallery id=172]
]]>אוצר: אבנר זינגר
פתיחת התערוכה: יום חמישי, 18 ביולי 2013, בשעה 20:00.
עבודותיה של זהבה אדלסבורג עוסקות בטבע ובתרבות וממחישות את הדיסוננס שבין המתרחש בטבע לבין המתרחש בתרבות האנושית. הןמעוררות מחשבות על אפשרויות אחרות למערכת היחסים שלנו עם הטבע הכוללת גם את יחסינו עם החברה ואת יחסנו אל עצמנו, יחסים שאין בהם רצון לשלוט ולהכתיב.
כל העבודות המוצגות מורכבות מחלקי חרס ופיגומי עץ ונבנו מחלקי עבודה אחת מן העבר (מינחה, 2005, גלריה הקבוץ). הפסל המקורי התפרק וכל אחד מחלקיו טופל, גדל, נעשה מורכב יותר והפך לפסל בפני עצמו.העבודות מכילות שקעים ובליטות מכוסי ציורים והדפסים ומזמינות אינסוף מסלולים אפשרייםלהתבוננות בהן.
המיצב מתמודד עם נושאים כמו כאוס, מחזור ומחזוריות, מטמורפוזה ופירוק והרכבה. כאוס הוא תופעה בעלת ערך חיובי, מאחר שהוא מביא לידי התארגנות מחדש. בטבע נוצר כאוס כחלק ממחזור של צמיחה והבראה. מחזוריות היא תופעה שאנו חווים יום-יום בכל התהליכים המתקיימים בטבע. אנו ערים לה, אך פעמים רבות מנסים לשלוט בה ובכך יוצרים מפגעים וחוסר הרמוניה.
פירוק והרכבה מתרחשים בטבע כל הזמן ואנו, בני האדם, עוסקים בהם ללא הרף. המפגש שלנו עם כל דבר כמו חומר, רעיון, רגש, חוויה, מחייב אותנו לקלוט אותו, לפרקו ולהרכיבו מחדש אבל אנו עושים זאת במרבית המקרים באופן אוטומטי, ללא תשומת-לב מיוחדת ועל פי אותן תבניות שמקובלות בחברה ושאליהן הורגלנו. פסליה של זהבה מראים שיש דרכים אחרות, רעננות ומאתגרות לקלוט, לפרק ולהרכיב ומזמינים אותנו לאמץ דרכים אלה מעולם האמנות ומאולם הגלריה גם לחיינו ולמערכת היחסים שלנו עם הטבע.
[nggallery id=173]
]]>במרוצת חודש אוגוסט יארח בית בנימיני את האמנית Amber Aguirre כאמנית הבית (Artist- in- Residence)
כיתת אמן עם אמבר ביום רביעי 21.8.13 בשעה 16:00
אמבר היא זוכת המלגה לשנת 2013 מטעם NCECA במסגרת פרויקט ייחודי של שיתוף פעולה בינלאומי בין הארגון ומרכזים קראמיים ברחבי העולם. NCECA הוא ארגון אמריקאי חשוב, רב חברים ורב פעילות הן מקומית והן חובקת עולם. פרויקט שיתופי עימו מעמיד את בית בנימיני בקדמת הפעילות המקצועית הבינלאומית - הישג חשוב, מרשים ומכובד ביותר.
אמבר, בעלת תואר שני מאוניברסיטת סן פרנציסקו חיה, יוצרת ומלמדת כיום בהוואי.
אמנית, קדרית ופסלת - יצירתה מתמקדת בעיקר בפיסול פיגוראטיבי באמצעותו היא יוצרת נרטיב המשמש אותה לביטוי אמירה עוקצנית וביקורתית על הקיום האנושי.
כבת לניצולי שואה היא גדלה בסביבה שהטמיעה בה מגיל רך מודעות לעובדות חיים קשות ומכאיבות.
דמויות אנושיות ודמויות אנתרופומורפיות משמשות לאמנית כלי להעברת תחושות, שאלות קיומיות, חוויות ועמדות ביקורתיות. שבריריות המין האנושי מובעת באמצעות אימוץ הומור שחור וטכניקת חיפוי ייחודית המדגישה וויזואלית מוטיבים טעונים של התפרקות ושבירה. האמנית עושה שימוש אפקטיבי בטכניקה הקרויה בפיה "Naked Fauxku" המדמה אפקטים של “naked raku” בטמפרטורות גבוהות.
www.amberaguirre.com
]]>אוצרת: רז סמירה פתיחה: יום חמישי 29 באוגוסט 2013, בשעה: 20:00 בית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית, העמל 17, תל-אביב נעילה: שבת 12 באוקטובר 2013
התערוכה השנתית של אגודת אמני הקרמיקה בישראל, "סל צריחה", מציינת שנתיים למחאה החברתית של קיץ 2011. התערוכה משקפת את ההתרחשויות החברתיות והאמנותיות שנולדו בעקבות המחאה, ובוחנת כיצד שינתה המחאה בהדרגה את הנרטיב הישראלי ואת התודעה הישראלית. התערוכה מתייחסת לשליטה של כלכלה גלובלית, קפיטליסטית ודורסנית על המציאות החברתית-כלכלית שבתוכה חיים כולנו.
סל הצריכה הוא אחד הגורמים המשמעותיים בחיינו: הוא קובע את המדד, את אחוזי העוני בחברה, את סל התרבות, את סל התרופות. השינויים בו מייצגים את השינויים הכלכליים בחברה שבעקבותיהם מתרחשים שינויים חברתיים ופוליטיים. התערוכה מגיבה על תרבות הצריכה בת זמננו המשרתת צורכי תאגידים גדולים, תוך ניצול אמצעי התקשורת ההמוניים. תרבות זו יוצרת קיטוב בין עניים לעשירים.
מדיום הקרמיקה הוא זירה תוססת ורבת עניין, והיוצרים בה מגיבים לאירועי המחאה הן באופן ישיר ומיידי והן באופן נסתר. בתערוכה משתתפים 25 אמנים, והיא משלבת מיצג, וידאו ועבודות קרמיקה.
[nggallery id=176]
משתתפים: אליזבת כהן, אירית אורפז, אניסה אשקר, אפרת אייל, גדעון גכטמן, ג'נטג'ינו, גיא גולדשטיין, דורית בן טוב, דניאל לנדאו, טליה טוקטלי, יעל נובק, יואלה שרון, לאה שבס, מאיה אטון, מיכל אדלר שלו, סיון שטרנבך, עינת כהן, ענבל גרזון, עפרי תם, רונית ברנגה, רחל אלימלך אורבך, רני גילת, רעיה שטרן, תמר ניסים.
בערב הפתיחה יוצג המיצג "המטחנה" של תמר ניסים
]]>בטי וודמן Betty Woodman הינה אמנית קרמיקה ותיקה, מהמוכרות והחשובות ביותר בעולם. השימוש היצירתי והיצרי שלה בצבע ובצורה בהשראת מגוון רחב של השפעות מתולדות האמנות וההיסטוריה של הקרמיקה מתנקזים ליצירת פסלי קרמיקה שופעי חיוניות, שובי לב ובעלי עומק אינטלקטואלי. עבודות הקרמיקה שלה משחקות בו זמנית בשדה האמנות ובשדה הקראפט, וניתן למצוא אותן באוספים של מוזיאונים חשובים ברחבי העולם דוגמת מוזיאון המטרופוליטן והמוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק, מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון והמוזיאון לאמנויות דקורטיביות בפריז. בטי וודמן היא בין אמני הקרמיקה הבודדים שיצירותיהם מוצגות בגלריות ומוזיאונים לאמנות בתדירות זהה לזו שהן מוצגות בגלריות ומוזיאונים לקראפט.
"It was not, 'One day I'm a potter, and the next day I'm an artist.' It was a gradual expansion".
וודמן (אליזבת אברהמס) נולדה ב-1930 בקונטיקט ארצות הברית ואת דרכה המקצועית החלה בסוף שנות הארבעים של המאה הקודמת, בבית הספר לאומניות של אוניברסיטת אלפרד בניו-יורק. עם סיום לימודיה בתחילת שנות החמישים, חזרה לקונטיקט ויצרה כלים שימושיים על האבניים. ב-1951 שהתה שנה באיטליה, שם התוודעה למסורת הקרמיקה המקומית שצבעוניותה הותירה בה רושם עז וכעבור כמה שנים מצאה את דרכה לעבודותיה. כששבה לארצות הברית, התחתנה עם האמן ג'ורג' וודמן ועד שנות השבעים לערך יצרה כלים שימושיים שלעיתים קרובות עיטר בן זוגה. עם הזמן פרצה וודמן את גבולות הצורות הקלאסיות של הקדרות השימושית ובמקביל התנסתה במשחקי צבע שונים במגוון חומרים קרמים (גלזורות, אנגובים ועוד) שקראו תיגר על השימוש המסורתי המקובל. העניין החדש שמצאה בצבע - פלטת הצבעים שלה ואופן השימוש העשיר והחופשי בהם, היו תולדה של השפעת הקרמיקה האיטלקית הצבעונית לה נחשפה, וכן השפעתם של אמנים ניו-יורקים מחוג מכריה, שהשתייכו בשנות השבעים לתנועת "הדגם והעיטור"(Pattern and Decoration movement). החל משנות השמונים גוף עבודותיה של וודמן נע בין מרחבי הקרמיקה – ציור - פיסול, והסינתזה בין הצבע, אופן הציור והצורה של כל עבודה ועבודה שלה, הפכו לסימן ההיכר הייחודי, איכותי ויוצא הדופן של יצירתה."It's there throughout the history of art, there's always a vessel. No matter where you look, there's a pitcher pouring water, there's a vase sitting there".
הצורה המזוהה ביותר עם וודמן היא האגרטל, מהצורות הבסיסיות בלקסיקון הצורות של הכלים השימושיים ובעלת מגוון מופעים רחב בתרבויות שונות לאורך ההיסטוריה. מסעותיה בעולם והחשיפה לאמנות, אדריכלות ומסורות של תרבויות שונות מילאו אותה בהשראה ובידע, שהובילו אותה לפרשנות מחודשת של הצורה, שהפכה למוטיב מרכזי בעבודותיה. דה-קונסטרוקציה ורה-קונסטרוקציה של צורת כלי הקיבול הקלאסי הובילו את האמנית ליצירת גופים פיסוליים מורכבים, שבהם, ללא יוצא מן הכלל, מוטמעים ההיסטוריה של הקרמיקה השימושית ומגוון השפעות רחב מתולדות האמנות – אמנות מצרית, פיסול יווני ואצטקי, עבודות מתקופת שושלת טאנג הסינית, המיוליקה האיטלקית עיטורים מתקופת הבארוק והרוקוקו ואף ציורים של פיקאסו ומאטיס. עם הזמן גבר העניין של וודמן באופן בו מניפולציות שונות בצבע משפיעות על האופן בו מפרש הצופה תמונה כלשהי, והיא החלה להתייחס לפני השטח הקרמיים כקנבס עליו התנסתה במשחקי תלת ודו-מימד. כך, ניתן למצוא לא מעט מעבודותיה בהן מופיעים ציורי אגרטלים סימבוליים על צורות קרמיקה שטוחות המתעתעות בצופה שעשוי לחשוב כי הוא מתבונן בצורות כלי תלת מימדי. אופן הצבת עבודותיה של וודמן גם כן עבר תמורות, והחל משנות ה-90 היא מציגה גם עבודות הנפרשות בקומפוזיציות שונות על פני קירות גדולים שלהן נוסף אלמנט של משחקי אור וצל, פוזיטיב ונגטיב. כיום, בטי וודמן מחלקת את זמנה בין הסטודיו שלה בניו- יורק לבין זה שבאיטליה וממשיכה להציג את עבודותיה בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות במקומות שונים בעולם ולזכות בפרסים יוקרתיים. מקורותבית בנימיני מציע קורס קדרות יסודות המתאים למשתתפים ללא כל ידע קודם או לבעלי ידע בסיסי בקדרות
בנוסף מתקיים בבית בנימיני קורס פיסול קרמי. הקורס אינו דורש ידע קודם בפיסול או בקרמיקה.
]]>זהבה אדלסבורג / לא דפנה, לא אפולו / אוצר: אבנר זינגר
רינה פלג / קומיקרמיקה / אוצרת: רונית צור
שישי, 16.8.13 בשעה 11:30 בהשתתפות האמניות והאוצרים התערוכות ינעלו ביום שבת ה 24.8.12
בין שתי התערוכות שמוצגות בבית בנימיני רב השוני אך יחד עם זאת וויזואלית ניתן למצוא קווי השקה מעניינים. שתי האמניות המציגות תערוכות יחיד הקימו מיצבים של אובייקטים היברידיים צבעוניים, נושאי מטעני תרבות השונים זה מזה. שתיהן נשענות ביצירתן בין היתר על הקשרים ארכיאולוגיים ומדיית הקרמיקה תופסת חלק משמעותי בה אך דרכי הביטוי האמנותי שלהן אחרות בתכלית.
בעבודותיה חוצה רינה פלג את קווי הקדרות המסורתית ויוצרת עבודות קדרות מסוג חדש. היא מפתחת טכניקות מקוריות, אותן היא משכללת לכדי שלמות ביצועית מוקפדת, ומשתמשת בתהליכי עבודה לא שגרתיים מתוך רצון להתאים את דרכי הביטוי והיצירה לנושאים בהם היא מטפלת
המיצב של זהבה אדלסבורג ממחיש את הדיסוננס שבין המתרחש בטבע לבין המתרחש בתרבות האנושית ומעורר מחשבות על אפשרויות אחרות למערכת היחסים שלנו עם הטבע, יחסים שאין בהם רצון לשלוט ולהכתיב. יש בו הצעה לראות את החיוב הקיים בתופעת הכאוס כמאפשר התארגנות מחדש, כחלק ממחזור של צמיחה והבראה.
בית בנימיני, רח' העמל 17, תל אביב, טל: 03-5182257
שעות פתיחה: ימים ב – ה: 19:00 – 11:00
שישי-שבת: 14:00 – 11:00
]]>