נ. 1934
מקום לידה : ירושלים, ישראל
שנות פעילות: 62
מנטור/ים: Richard Hirsch
למה חומר?
המפגש הראשון שלי עם קרמיקה היה אצל הדוויג גרוסמן ורודי להמן בגבעתיים, שנות ה – 60 של המאה הקודמת. זה היה בית מקדש לאמנות ואנחנו התלמידים היינו פרחי כהונה. הגישה הטוטאלית של האנשים האלה למעשה האומנות, הרצינות והמחויבות הדהימו אותי , כבשו אותי ושינו את חיי. המשך הלימודים בבצלאל אצל גדולה עוגן היו המשך לאותה חוויה.
מה אני מבקשת לספר?
היה ברור בזמנו, בשנות ה – 60 של המאה הקודמת שלעבודה בקרמיקה יש קשר ישיר לציונות, לאדמה, לנופים, להיסטוריה ולחזון. זה התקשר לפשטות ולצניעות, זה התריס נגד הבורגנות והקפיטליזם ולסממני עושר הן במהות והן בצורניות. זה גם התקשר לעצמאות – עצמאות נשית, זהות נשית. אמירה נשית מחוברת גם לאדמה וגם לערכים גבוהים יותר. בשנות ה – 60 וגם ה – 70 של המאה הקודמת קרמיקה הייתה מקצוע מכובד. סוג של הגשמה ותרומה לחיים ולתרבות הישראלית.
מה מאפיין את תהליך העבודה שלי?
נושא המיכל על כל מרכיביו הוא העיקר. לאורך השנים אני עוסקת במיכל ומרכיביו, צורה, צורה בחלל, מבנה/פרופורציה, פנים וחוץ, טקסטורה, טכניקות, פונקציה וכיו"ב. מעבר לכך קיימים תכנים, תגובות והתייחסות למציאות האישית והחברתית, לטבע, לנופים ולתמורות המתחוללות במציאות הזאת. בחלק גדול מן העבודות אני מחפשת את הצד הסמוי . יש קשר הדוק לחלל הפנימי של המיכל שהוא סמוי ולחלל האחורי שגם הוא סמוי .
כלי עבודה נבחר …לא יכולה ליצור בלעדיו:
הכל…כל מה שיש בסטודיו
נחוץ לי בסביבת העבודה שלי:
שקט, מוזיקה. שיהיה חם בחורף ומאוורר בקיץ.
