נ. 1968
מקום לידה: מוסקבה, רוסיה
שנות פעילות: 34
מנטור/רים: לידיה זבצקי ז"ל הייתה לי להשראה בתחילת דרכי. היה בה החופש והחוצפה לשחק בכל חומר, גודל וטכניקה שעומדים לרשותו של קרמיקאי. עבודותיה היו הוכחה שהכל אפשרי. אמנם לא הייתה המורה הישירה שלי, אבל פעם אחת כשהוצאתי מתוך תנור בוער עבודות להגשה שהצלתי ברגע האחרון עם שכבת זהב, נתנה לי ברכת דרך אגבית: אנה, את כמו חתול שתמיד יפול על הרגליים. המשפט הזה מלווה אותי כקמע בעבודה בסטודיו.
למה חומר?
אני עובדת בחומר קודם כל מתוך התמכרות. חוץ מזה, הצורך הבלתי מסופק תמיד : להשליט את רצוני עליו, הסקרנות להציץ לתוך התנורים, איכותם הנדירה של האנשים שבזכות עיסוקי זה הזדמן לי להכירם. כל אלה, הם המניעים הראשיים
מה אני מבקשת לספר?
אענה בסיפור : כשהייתי ילדה בת 9, ביליתי כשלושה חודשים במיטה בביתה של סבתי. וזו נתנה לי לקרוא את סיפורי אלף לילה ולילה במהדורה המקורית המיועדת למבוגרים. כשהבראתי לבסוף, כבר לא הייתי אותה ילדה, אלא השתכנה בי דמותה של שחרזדה, עם סיום סיפור קסום אחד מיד הייתה פותחת בעלילה חדשה וקוטעת אותה באמצע עם הזריחה . העיסוק בקרמיקה, יש בו מטבעו המופלא לטוות שכבה על גבי שכבה "עלילה" חומרית הנקטעת בהמתנות רוויות מתח וציפיות שבין תנור לתנור. זהו סיפור שלא נגמר עבורי כבר כמעט רבע מאה
מה מאפיין את תהליך העבודה שלי?
ריבוי – המילה הנכונה עבור תהליך העבודה שלי. זה נוגע לריבוי שכבות, ריבוי חומרים, ריבוי אמצעים טכנולוגיים ובעיקר ריבוי האנשים שמשתתפים בו
כלי עבודה נבחר… לא יכולה ליצור בלעדיו
מכחול איכותי וחד בקצה משול בעיני לסכין חדה במטבח. מכחול ירוד מכהה את חושיי. אובדנו של מכחול טוב באמצע העבודה מכניס אותי לחוסר אונים וחרדות, לכן יש לי סליק סודי למקרה חירום
נחוץ לי בסביבת העבודה שלי:
תה שחור טוב (לא ויסוצקי) ושוקולד מריר
תנור קרמי תקין
חברותא, בני ברית לשיח
אה… כן, וחומר!
