מאמץ כניעה – אפרת אייל

אוצרת: רחל מנשה דור

פתיחה: חמישי, 24.12.2020, 18:00-22:00

מפגש מקוון בתערוכה: רביעי, 17.2.2021,  19:30

לשיח בין אפרת אייל והאוצרת רחל מנשה דור

אקוסיסטים: שלומית באומן בשיחה עם אפרת אייל ורחל מנשה דור 

 העדר האיזון כואב לך – טליה טוקטלי מדברת על התערוכה

נעילה: חמישי 1.4.21 בשעה 19:00

במבט ראשון גוף העבודות החדש של אפרת אייל נראה כמו מפגן פרישות של גופים המעלים אל התודעה דימויים של עורות חיה, צייד וקורבן. לכאורה ביטויים של מטרה ברורה, של פושט ונפשט. אך מבט קרוב ובוחן מגלה עולם מורכב, שאיננו בר תמלול המבטא אופני חשיבה ופעולה אינטואיטיביים, אסוציאטיביים ואקלקטיים, בהם ההפרדה בין מוביל למובל מיטשטשת. אפרת מבקשת להביא את המרחב התהליכי הזה, כדרך של חשיבה ופעולה אחרת, שוות מעמד ולגיטימית, לזו הברורה, הרציונלית והמשימתית, המבוססת בינאריות (או דיכוטומיה) בתפיסה המערבית.

"בתהליך העבודה הנוכחי, אני בוחרת במודע לעבוד ללא מטרה מוגדרת. אין איזו עבודה סופית  שאני מכוונת אליה. אני עובדת ללא תכנון, ובדרך כלל העבודות נבנות ומתפרקות כמה פעמים עד למשהו שמרגיש נכון."

מהלכים חוזרים ונשנים של חיבור ופירוק, חציה פרישה והשטחה, הדבקה וקריעה יכולים להתרחש במספר מעגלים בעבודה אחת. המהלך יכול לנוע קדימה ואחורה בשלבים המקובלים של תהליך היצירה בחומר הקרמי, ולשלב בתוכו חקירה של חומרים נוספים. התוצאה המוצגת היא רגע בתוך גלגול החופן בחובו את אופן החשיבה והפעולה של אפרת בסטודיו. לעיתים היא מינימליסטית ותכלול חומר אחד, למשל בד טול הטעון משמעות נשית המתוח כעור חיה ומבטא פעולה גברית, ולעיתים תהיה מורכבת מפרטים ומהלכים רבים, למשל  "עורות חיה" קרמיים לבן ושחור. עקרון החיבוריות בין מרכיבים שונים, נוכח ובולט בעבודותיה של אפרת, והוא לב העניין הצורני והרעיוני. לעומת עבודותיה הקודמות בהן טושטש והוסתר להפליא קו התפר, כאן מודגשים אופני החיבור המגוונים, ויש בחיבוריות זו אסתטיות כוללת שלעיתים מפתיעה בחומריותה הלא מלוטשת.

התחקות אחר הפעולות שהתרחשו בתהליך היצירה של המוצגים השונים בתערוכה מגלה שלל פעולות כוחניות ולצידן פעולות עדינות ומדוייקות, המייצרות דימוי סימטרי לכאורה, חשוף קרביים ושלד המבטא בגוף אחד איכויות מנוגדות. דרך עבודות אלו מציעה אפרת עמדה המאפשרת תנועתיות בין מגדרית ורציפות אינטואיטיבית חומרית ורעיונית על ידי איחוי וחיבור של מרכיבים קרמים ואחרים.

לא עוד אבני בניין מוגדרים ליצירת אובייקטים ספציפיים אלא מבנים בתהליך התהוות המהדהדים רגעים אחדותיים והרכבים אין סופיים של דומה ושונה.

 

תודה לענת גטניו על הייעוץ האוצרותי