תחנה בזמן 2020

הגלריה הקטנה מציגה את עבודותיהם של שלושת בוגרות מלגת סטודיו ראשון 2019-2020: חן סיון, שירה ברקני, תאיר אלמור

אוצרת: רוית לצר

פתיחה: חמישי, 03.09.2020, 19:00

נעילה: שלישי, 22.12.2020, 19:00

 

מלגת 'סטודיו ראשון' זימנה לזוכות בה הרפתקה אנושית וחומרית כאחד. שנת המלגה פתחה עבורן את האפשרות להתמחות ולהתמקצע בתחומים שונים: קדרות, בניית יד, פיסול פיגורטיבי, מחקר טכנולוגי, ניהול סטודיו ועוד. המפגש עם מרצות ומרצי בית הספר ועם אורחי תכנית 'שהות אמן' בבית בנימיני מזמן התבוננות ולמידה מעמיקה של אופני הוראה שונים ומגוונים ובחינה של מהלכי חשיבה ויצירה של אמניות ואמנים פעילים בתחום. במשך שנת המלגה לצד העבודה והלמידה בבית הספר המשיכו חן, שירה ותאיר להתפתח וליצור גוף עבודות שעבור חלקן הוא המשך ישיר של תקופת הלימודים ועבור אחרות גוף עבודות חדש.

חן סיון, בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל, מחפשת את הדרך האישית, אינטימית שלה אל החומר, אל מסורות עתיקות ומתהוות, אל ההגדרה המדויקת, אם ניתן, להיותה יוצרת/ קדרית/ מייקרית בחומר. בשנה לא פשוטה של יציאה מהאקדמיה, מגפה עולמית שנמצאת רחוק וכל כך קרוב, בסביבה נשית, מקבלת ותומכת, הצמיחה חן כלים שימושיים על הגלגל, ניסתה והעזה לקבל את אשר לא אפשרה לעצמה עד לא מזמן ולהפנים את היותה קדרית, יוצרת חפצים בהרמוניה וברכות עם החומר והגלגל, עם הגלזורות ועבור המשתמש.ת

שירה ברקני, בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי, בשנקר, אוספת זיכרונות, רגעים חולפים, נופים ומקומות אל תוך ארכיון ויזואלי המשמש כחומר הגלם לעבודותיה. אל תוך פרקטיקות העיצוב בהן השתמשה בלימודיה, התווסף לאורך שנת המלגה ידע חומרי רב שאיפשר שימוש בחומרים ובטכניקות מסורתיות וחיבורם לכדי גוף עבודות אחד. הכלים שיצרה, הדימויים בהם השתמשה והשימוש הצבעוני במלחים (סולפטים) שונים מעבירים בצורה פיוטית את מוטיב הזמן דרך השתנות פני השמיים והמים בבוהק כחלחל שקוף, מקרינים את חווית הזריחה והשקיעה והשתנותו המתמדת של הטבע.

תאיר אלמור, בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, בוחנת את מקומה כמעצבת תעשייתית אשר התמחתה בחומר הקרמי בשנת המלגה בבית בנימיני ובוחרת להשתמש בפירוק ובשיבוש ככלי עבודה ליצירת סדרת ספלי חומר. תאיר יוצאת לפעולה תוך התבוננות מעמיקה בספל גנרי, טיפוסי. היא מזהה את הפרטים, האיכויות והאיברים המרכיבים את הספל, מפעילה מנגנוני שיבוש על כל אחד מהם בנפרד ומעצבת מהם אובייקט חדש המשמר את זיכרון הספל המקורי. תאיר בחרה להקצין את פעולת השיבוש עד כדי שחרור מפתיע מהחומר הקרמי אל חומר "מדמה" הנושא בחובו זיכרון חרסיות שונות.

back to top