התערוכה "סוג של דיאלוג – Type of a Dialogue" היא השלישית בסדרת תערוכות העוסקת בקשר הבין דורי המתקיים באופנים שונים בין יוצרים.
חנה חר"ג צונץ, נולדה בשנת 1915 בהמבורג גרמניה, היא סיימה לימודי חינוך, מוסיקה ואמנות ובשנת 1940 עלתה לארץ ישראל. חר"ג צונץ נמנית עם 3 האמהות הראשונות של הקרמיקה הישראלית, היא חינכה דורות של יוצרים להתמסרות מקצועית, חיפוש אחרי חומרי גלם מקומיים ודיוק צורני. מתלמידיה הבולטים היו רינה פלג, מירה שדות ויעל עצמוני. חר"ג צונץ לימדה שנים רבות במכללת אורנים, בפקולטה לעיצוב תעשייתי בטכניון ובאוניברסיטת חיפה.
"מאז ראשית עבודתה הקראמית חיפשה חנה חר"ג צונץ גלזורות שישתלבו בצבעוניות הבסיסית של החימר, מסרבת לצו האנטי-גלזורה של גרוסמן. במקביל, הגשימה נטייה אישית לצורות פשוטות ביותר הצומחות מעבודת האבניים, צורות מינימליסטיות, שקטות, נטולות דרמה ועיוותים. ואכן, שפת הקרמיקה של חנה צונץ-חרג שלווה מאד ורוחנית, הגלזורות מאופקות, הדקורטיביות מעודנת מאד, הארכאיזם רמוז בלבד. לכל אורך דרכה נותרה נאמנה ליצירת כלים המאופיינים בגימור מושלם, בעידון רב ובמשקל קל."1
בעבודותיה וביצירתה הקרמית התעקשה חר"ג צונץ לתת ביטוי לאזור בו היא חיה. יופי ומסורת ים תיכונית כבסיס ייחודי לתפיסת צבע, אסתטיקה ולחומרי המקום. חר"ג צונץ הייתה נוסעת ברחבי הארץ לאסוף חומרי גלם, וגאולוגים שהכירו אותה שלחו לה מפעם לפעם דוגמאות של חרסיות שתוכל להתנסות בהן בסטודיו. ממצאים ארכיאולוגים בארץ מהתקופה הנבטית והיוונית חשפו את חר"ג צונץ לטרה סיגילטה, חפוי עדין מבריק למחצה אשר נוצר מחלקיקי חומר ללא זיגוג. חיפוי הטרה סיגילטה נחשב בעבר לאניגמה וחר"ג צונץ ניסתה לפענח את "קסמו". מחקריה החומריים והממצאים הרבים שהצליחה לפתח יצרו עניין רב בארץ ובעולם. לעיתים קרובות בתהליך העבודה נהגה לרשום על מעטפות וקופסאות סיגריות את קונטור הכלים אותם יצרה ולצידם הערות על תהליכי העבודה הרצויים. חר"ג צונץ פיתחה את יצירותיה לכדי שפה ממש, צורות הכלים שיצרה הושפעו מן המודרניזם האירופי, בהימנעות מכוונת מעיטור ובקו האורגני שלהן כשהן מחופות בטרה סיגילטה או בגלזורות.
מיכל אלון נחשפה כבר בילדותה לעולם הקרמי כבת של חנה חר"ג צונץ אבל לא חשבה ללמוד את הדיספלינה. בשנת 1975 היא סיימה לימודים במחלקה לעיצוב תעשייתי וסביבתי באקדמיה בצלאל וקיבלה החלטה שהיא לא רוצה לעבוד כמעצבת. עקב פציעה של חר"ג צונץ היא התמסרה לעזור לאמה בסטודיו לקראת תערוכה שהוצגה לאחר מכן בהמבורג. אלון המשיכה בלימודי הקרמיקה בסטודיו של אמה ובמשך 4 שנים היא יצרה בעבודת אובניים מאות צילנדרים (גלילים), כחלק מתהליך החניכה, תוך כדי שהיא חותכת אותם ובודקת את איכותם המקצועית. כיוצרת ומורה הייתה חר"ג צונץ פרפקציוניסטית ונוקשה אבל כאימא מספרת אלון, היא הייתה דמות חמה ומחבקת.
לאורך השנים פיתחה אלון שפה קרמית ייחודית, תהליך מורכב בפני עצמו ואף יותר כבתה של חר"ג צונץ, אמה ומורתה. בשנים הראשונות הושפעה אלון רבות מהעשייה של אימה כך שהרבה מההשראה היא ספגה מעולמות ארכאולוגים. בשנת 1986 אלון השתתפה בקורס קיץ בהנחיית קולין פירסוןColin Pearson) ) באוניברסיטת חיפה – מפגש מקצועי שהשפיע עליה רבות מאוד לאחריו היא יוצאת למסע חיפוש יצירתי שגיבש במשך השנים את השפה הייחודית שלה. אלון מותחת את פני השטח של האובייקטים שהיא יוצרת כאילו אוחזים בתוכם עוד ועוד רבדים, היא רואה בקערה או בכלי בסיס ליצירתיות שתצמח עליו, בעבודותיההיא יוצרת מנעד רחב של דקויות בחומר אשר מרמזות על שבר מתקרב או קריסה.
התערוכה "סוג של דיאלוג – "Type of a Dialogue מבקשת להציג קשר בן דורי ייחודי הנרקם בין אימא לבת סביב החומר הקרמי. שתי יוצרות הנושאות בחובן כל אחת את תפיסות החומר האישית שלה התלויה בסיפור חיים, הגירה, מקומיות ושייכות. מאז פטירתה של חר"ג צונץ ממשיכה אלון לספר את סיפורה של אימה ולתעד את עבודותיה ופועלה. אלון ממשיכה ליצור, ללמד ולהציג את עבודותיה ברחבי הארץ והעולם.
1 ראשית הקראמיקה הישראלית 1962-1932, המחסן של גדעון עפרת, ארכיון טקסטים
