התערוכה "השתקפות" מבקשת לגעת במתח המתקיים בין בבואת האמן לבין יצירתו.
נועה פיין בוחנת בעבודתה את השינוי התודעתי, הפיזי והנפשי שמגיע עם תהליך ההיריון והלידה. פיין מבקשת בעבודתה לשים את פוקוס ההתבוננות בהורה ובזוג העוברים תהליכי שינוי צורני בזהותם, אם בזהות האישה ואם בזהות הזוגית אשר מקבלת ביטוי ומקום אחר עם הקמת המשפחה.
פיין יוצרת קבוצת פרחי זכוכית, בשרניים, צבעוניים המשדרים תשוקה, חיים ועוצמה. בהמשך צבעי הפרחים מתחילים לדהות וצורתם נמתחת, מתעוותת עד שלא ניתן לזהותם יותר כפרחים.
צורת הפרחים עברה מתיחה כה גדולה עד שלא ניתן לקשר אותם עם נקודת ההתחלה של צורתם, הם שקופים ערומים ומרוקנים. הגלגול המטמורפוזי האימהי מעסיק את פיין ושואל שאלות על זהות נשית, הקרבה ושייכות.
עבודתו של ליאור וגימה עוסקת בנושאי שוליים, נושא המלווה אותו לאורך השנים. בתערוכה "השתקפות" מציף וגימה שאלות מורכבות על כל מה ומי שלא נמצא במיינסטרים התודעתי. בעבודתו הוא מתעניין במתח הנוצר בין מצבי הקיצון של מצביי השוליים ונותן להם ביטוי דרך הזכוכית בטכניקת Pate De Verre המשקפת בסדרת הקליפות למשל, בוחן וגימה את הקליפה שנזרקה ואין בה עוד שימוש. חשיבות הקליפה והחיוניות שלה בצמיחת הפרי, התפתחותו ושמירתו הופכת בן רגע לריקה מתוכן מיד עם קילופה ומשאירה למעשה קליפה מיותמת מיותרת ושולית.
ההתעכבות של וגימה על מצבי השוליים הנסתרים מן העין סוחפת אותנו להתבוננות פנימית על קליפות חיינו שנשארות מאחור ועל התוכן שהן הכילו בעבר ואולי עדיין מכילות.
