POSTCOLONIALISM ? פוסט קולוניאליזם

אוצרת: WENDY GERS

משתתפים: קורווין לנד (Corwyn Lund), פבלו פונס (Pablo Ponce); מודיסה מוטסומי (Modisa Motsomi); נהה קודצ'דקר (Neha Kudchadkar); קטיה איזבל פילמוס (Katya Izabel Filmus); אנטוני סטלצ'יו(Anthony Stellaccio); שרבני דס גופטה (Sharbani Das Gupta), אילת זהר, טליה טוקטלי, מנל מורכוס, הגר מיטלפונקט, רונית צור, אורן ארבל, אוה אבידר, מגדלנה חפץ, יהונתן הופ.

פתיחה: יום חמישי 24.11.16 בשעה  19:30

נעילה: 21.1.17

שיח גלריה: יום שישי 23.12.16 בשעה 11:30 ושבת 21.1.17 בשעה 11:30

אימפריאליזם וצורות אחרות של קולוניאליזם לאורך ההיסטוריה מילאו תפקיד מרכזי בפיתוח קשרי תרבות וחברה גלובליים שהביאו לידי שינויים משמעותיים בתרבות החומרית המקומית. סוגיות רבות עולות מתוך קשרי הגומלין המורכבים שבין האישי לפוליטי, הכובש לנכבשים והם בבסיס הוויכוח המתמשך באמנות העכשווית, בתרבות ובחברה.

פוסטקולוניאליזם? – מהו, וכיצד הוא מנוסח באופן מקומי? האם הכפר הגלובאלי הכלכלי הוא צורה חדשה של קולוניאליזם? מה ניתן ללמוד מניסיונם של אמנים בינלאומיים בתפוצות אמריקה, אפריקה, אסיה התיכונה והמזרחית והמזרח התיכון? כיצד מארג כלל עולמי של מגדר, מיניות, דת, מוצא אתני ותרבות מעוצב ומוגדר מחדש? מה הם גבולות מקומיים בעידן הדיגיטלי? איך כל האמור לעיל משפיע על העשייה האמנותית העכשווית?

פוסטקולוניאליזם? בא לבחון מגוון תגובות לנושאים הללו בשדה העיצוב, הקרמיקה והאמנות העכשווית.  בתערוכה מציגים תשעה אמנים מחו"ל ותשעה אמנים מקומיים. האמנים מחו"ל משתתפים ברזידנסי בן ארבע שבועות ביוזמת בית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשווית. בתכנית הרזידנסי מפגשים והרצאות פתוחות לקהל הרחב.

שיאו של התהליך בפתיחת התערוכה ב – 24/11 ולאחריה יחל סימפוזיון ב- 25/11 בבית בנימיני.

לאורכו של הפרויקט תיווצרנה הזדמנויות לכול המשתתפים לפגוש האחד את השני, לטייל בדרום הארץ ולהשתתף במגוון הרצאות שתינתנה על ידי מרצים וחוקרים מהמובילים בקהילה. במהלך שהותם בארץ יצרו האמנים עבודות שתבטאנה את ניסיונם מהמפגש עם המציאות הישראלית החומרית, החברתית והפוליטית. פרויקט ייחודי זה התאפשר בזכות שיתוף פעולה ייחודי בין 8 אקדמיות, מכללות, בתי ספר לאמנות והגלריה לאמנות באום אל פאחם.

עבודות שנוצרו במהלך הפרויקט דנות בין השאר בהיסטוריה של הכיבוש, ב'נורמאליזציה' של אלימות וכליאה; הן מדברות על עקירה והעתקה ומעלות סוגיות אישיות בהתייחסות לגוף האנושי כטריטוריה של קולוניזציה וכיבוש; אוהלים בדואים בעימות עם מבחנות רפואיות; מזכרות קרמיקה ארמנית נדחקות לצד חמורים דרום אפריקאים (kwagga) וזרי מיקרופונים נבולים; בטן תפורה בדיאלוג עם סקרים טופוגרפיים; אריחים מקודדים מעוררים זיכרונות וירטואליים מההיסטוריה הקולוניאלית של טייוואן; מחול הודי קלסי ונרטיבות מתכנית  החלוקה ההודית מתנגשים במופע הפתיחה בתוככי לבוש ההסוואה של ה'וילה בג'ונגל' .

back to top