קראפט ישן קראפט חדש

תערוכת אמנים יוצרים בישראל / אמנויות

אוצרת: שלומית באומן
פתיחה: חמישי , 7 לינואר, 19:30
נעילה: שבת, 20 לפברואר, 14:00
יום עיון: יום ראשון, 7/2/2016 החל מהשעה 12:00
לצפיה בקטלוג לחצו כאן

יוצרי קראפט מתמודדים כיום עם אתגרים מעניינים במיוחד: טכנולוגיות וחומרים חדשים, הטמעת מדיה דיגיטלית בכל תחומי החיים וטשטוש גבולות בין מעצבים, יוצרים ו-Makers ובין אמנות לקראפט. כל אלה מעלים שאלות מהותיות בנוגע לעיסוק בו: מה ניתן לחדש באמצעותו? כיצד אפשר ליצור פרשנות חדשה לתחום זה?
הקראפט – הנתפס כהתרסה נגד התיעוש והגלובליזציה, המבוסס על ייצור עצמי של סדרות קטנות והנשען על מיומנות ידנית – נהפך כתוצאה מכך למטפורה לאנושיות. הפן האנושי טמון בתיווך בין היוצר לנמען באמצעות שיטות ייצור אישיות וייחודיות לעומת תהליכי ייצור גנריים ואנונימיים. תפיסה זו – שבמרכזה האדם, ולא המכונה – מעניקה לתוצריו של הקראפט בעידן הפוסט-תעשייתי משמעות רבת ערך כתרבות חומרית מתחדשת. כך בעולם עמוס לעייפה ומוצף חפצים, נהפכו הקראפט ויוצריו לגורם חשוב ביצירת סביבה שמחברת בין האישי לאנושי, בין חומר לאמירה. התמחות חומרית והבנה של תהליכי עבודה מאפשרות פיתוח של סדרות קטנות, שמאפיינות את היצירה במבנה כלכלי גלובלי. במבנה כלכלי זה התעשיות ואמצעי הייצור מאבדים את ממד המקומיות, שבה הם פעלו בעבר, והם אינם נגישים עוד למעצבים וליוצרים. לפיכך תהליכי יצירה וייצור בתנאי סדנה, עם מיכון פשוט ונגיש מצד אחד ועם יכולות טכנולוגיות משוכללות מהצד השני הפכו את הקראפט לזירה תוססת, מסקרנת ורעננה, שמאפשרת ליוצרים לפעול מתוך שליטה מלאה על חומרים ועל תהליכים יחד עם הבעת רעיונות פורצי דרך.
התערוכה "קראפט ישן, קראפט חדש" היא תוצר של תהליך עבודה המשותף ליוצרי קראפט שפועלים בשדה כבר שנים רבות ומתבוננים בשינויים החשובים החלים בו. המפגשים עם היוצרים העלו שאלות רבות שעסקו במשמעותו של קראפט בימינו, זהות היוצרים בשדה זה (אמנים? מעצבים? יוצרי קראפט? כל אלו יחד?) והאתגר ליצור קראפט בעולם משתנה. לפיכך העבודות בתערוכה הן פרי תהליך דיאלוגי ביני ובין המשתתפים, השם במרכז את שאלת מהותה של יצירת קראפט בתקופת מעבר קונספטואלית וטכנולוגית. מתוך נקודת מוצא זו נוצרו עבודות שמרחיבות את עולם המושגים של שדה המוכר ליוצריו אגב פיתוח מבט רלוונטי וחקרני, כשהמפגש של שיטות עבודה וחומרים מסורתיים כמו אריגה, קליעה, תפירה, עיסת נייר, הדפס, ניפוח זכוכית או רקמה עם חומרים, עם שיטות עבודה ועם אופני חשיבה חדשים בוחן את המתח בין חוכמת הידיים לשיטות עבודה ממוכנות ודיגיטליות. תחומי הקראפט המסורתיים כמו אריגה, תפירה וקליעה מקבלים בתערוכה זו חשיבות כגופי ידע בעלי משמעות, כנשאי מטען תרבותי והיסטורי בעל עומק וכנקודת מוצא לביטוי עכשווי. תחומים אלו מעלים שאלות מהותיות על סביבת הגוף, על עמלנות, על סיב ואריג ועל התרבות החומרית שסביבנו כחלק ממחוזות חדשים במעבר המרתק בין ישן לחדש.

עמותת אמנים יוצרים בישראל / אמנויות

יום עיון: "קראפט ישן קראפט חדש"

תערוכה: בית בנימיני, העמל 17, ת"א. פתיחה: יום ה', 7/1/2016, 19:30
יום עיון: "מקום לאמנות" שביל המרץ 6 ת"א ביום ראשון 7/2/2016 החל מהשעה 12:00

תכנית יום העיון: לחצו להורדת PDF

12:00 התכנסות
12:30 דברי פתיחה וברכות – שולמית לוין, יו"ר עמותת אמנים יוצרים לישראל/אמנויות

מושב ראשון – 12:45 – 14:15 היבטים אתניים ומגדריים בקראפט

  • "אני עושה קראפט משמע אני קיימת" – שלומית באומן
  • מלאכת המגדר ומלאכות היד: לפרום ולקשור מחדש – דר' יעל גילעת
  • הרקמה הפלסטינית – דר' עאידה נסראללה

14:15 הפסקה

מושב שני – 14:45 – 16:15 קראפט ועיצוב

  • הַזְּמַן עַל צִירָיו וְהַדֶּלֶת עַל צִירֵיהַ – ישעיהו איש גבאי
  • מ"עיצוב עכשווי" ל"ניאו-קראפט" – מבט על טשטוש גבולות בין עיצוב, אמנות וקראפט בתערוכות בגלריה פריסקופ – מירב רהט
  • מזרח ומערב – אביה דוד שהם

16:15 הפסקה

מושב שלישי – 16:45 – 18:15 קראפט – פרקטיקות ומעורבות קהילתית

  • מלאכה, תעשיה ועיצוב – יחסים מורכבים בין מלאכת יד (Craft) לבין המוצר התעשייתי בתולדות תרבות הבד בישראל – יובל עציוני
  • עבודת יד ממוכנת – אוהד מיוחס
  • מלאכת קהילה מעשה רוקם – עדי יקותיאלי

מנחה – דר' שושי וקסמן

ועדה מארגנת – יהודית הנדלזלץ, יובל עציוני, דר' שושי וקסמן, נחמה קלמנסון

הרשמה מראש בטלפון 050-2111165 או 03-6477523 שולמית לוין, או בדואר אלקטרוני

דמי כניסה: לקהל הרחב 70 ₪

לחברי עמותת אמנים יוצרים בישראל 50 ₪

נושאי ההרצאות והמשתתפים

"אני עושה קראפט משמע אני קיימת"
התמורות שחלו בשנים האחרונות מציבות בפני אנשי הקראפט אתגרים מעניינים במיוחד: טכנולוגיות וחומרים חדשים, הטמעת מדיה דיגיטלית בכל תחומי החיים, טשטוש גבולות בין מעצבים ויצרנים (Makers) ובין אמנות וקראפט. כל אלה מעלים שאלות מהותיות לגבי העיסוק בקראפט, האם הוא עדיין רלוונטי? מה ניתן לחדש באמצעותו? מה ערכו? וכיצד ניתן ליצור פרשנות חדשה לתחום זה? שאלות אלו ואחרות היוו רקע לתהליך העבודה על התערוכה "קראפט ישן קראפט חדש". לאן הדיון יכול להמשיך מכאן?
שלומית באומן – יוצרת, אוצרת וחוקרת קראפט ועיצוב. מרצה בכירה במחלקת עיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי חולון. אוצרת גלריות בית בנימיני ואוצרת התערוכה "קראפט ישן קראפט חדש".

מלאכת המגדר ומלאכות היד: לפרום ולקשור מחדש
רבות נכתב על הזיקה בין "תולדות עבודות המחט לתולדות האישה". בהרצאה יוצג אופן השימוש החתרני בזיקה זו, שאפיין את גל הפמיניזם השני, נלכד אף ברשת ה"מהותנות" על כן, תוצע פרימת הקשר דרך הפריזמה של "International Analysis" – הדן במשולב בשאלות של אתניות, מעמד ומגדר תוך כדי הצגת פרשנות לאופני עבודה, הנכחה וייצוג של עבודות המחט באמנות העכשווית בישראל
דר' יעל גילעת – חוקרת ומרצה בכירה לאמנות ותרבות חזותית, המכללה האקדמית אורנים.

הרקמה הפלסטינית – מהמסורת לחדשנות
הרקמה הפלסטינית היא אחת מסימני התרבות הפלסטינית, היתה והינה אלמנט חשוב באמנות הפלסטינית עד היום. בשנות ה-80 הבגד הפלסטיני הופיע כלבושן של הנשים והפורטרטים המצויירים, היו חיקוי של הרקמה המסורתית. אחרי שנות ה-90 עברו האלמנטים של הרקמה סגנון חדש בהתאם לאמנות התקופה, והחל טשטוש בצבעי האלמנטים של הרקמה, בסגנון אימפרסיוניסטי. משנת 2000 ואילך חל שינוי אדיר בהעברת הרקמה המסורתית במגוון צורות שהן שילוב בין הרקמה המסורתית ובין צורות,סמלים אבסטרקטים. תהליך זה החל עם מונה חאטום ובארץ ידועות מספר אמניות ובראשן בות'יינה מלחם.
דר' עאידה נסראללה – אמנית, סופרת, מחזאית, משוררת, מתמחה במחקר רב-תחומי באמנות מודרנית ועכשווית, מגדר, באמנות המופע הנשי. מרצה בבית ברל, במכון הערבי להכשרת מורים ערביים.

הַזְּמַן עַל צִירָיו וְהַדֶּלֶת עַל צִירֵיהַ
מְלאֶכֶת מַחְשֶבֶת – זְמַן רָבוּד – כִּיווּן.
מַעֲשֶה מֶרְכָּבָה – זְמַן מַעְגָּלִי – כִּוְנוּן.
פְּעוּלָה מַעֲרָכְתִית – זְמַן מֶרְחָבִי – כַּוָונָה.
ישעיהו איש גבאי – מרצה בכיר במחלקה לעיצוב טקסטיל, שנקר. אמן יוצר בתחום האמנות הפלסטית. אוצר בתחומי העיצוב והאמנות.

מ"עיצוב עכשווי" ל"ניאו קראפט" – מבט על טשטוש גבולות בין עיצוב, אמנות וקראפט, בתערוכות בגלריה פריסקופ

גלריה פריסקופ נוסדה בשנת 1997 תחת השם "פריסקופ – גלריה לעיצוב עכשווי". בשנת 2010 שינתה את שמה ל"גלריה פריסקופ לעיצוב וניאו קראפט". השינוי הגיע אחרי מספר שנים בהן הדגש בתערוכות המוצגות בגלריה נדד מעיסוק בעיצוב מוצר ומתיחת גבולות הפונקציה והחומר לעיסוק בדיסיפלינות של "קראפט" והצגתן של תערוכות בשדה הקרמיקה, הצורפות העכשווית והטקסטיל. השם החדש "ניאו קראפט" חתם את תחושתה של בעלת הגלריה, שהחזרה לקראפט ולאינטרפרטציות חדשות לעבודת היד המסורתית, היא שעומדת בחזית העשייה בימים אלה והיא יוצרת אינוונטר חדש של אפשריות שמשמש ומחבר יוצרים בכל הדיסיפלינות.
בהרצאה, דרך תערוכות שצומחות מתוך דיסיפלינות של מלאכת כפיים והוצגו בגלריה פריסקופ דוגמת: "In process" של דניה צ'למינסקי, "רקמה ישראלית חדשה" של איתמר שגיא, "הסדר לא שב אל כנו" של עינת לידר, "הרומן שלי עם סנדי" של ירון אליאסי, ואחרות, ייבחן מעבר ממסורת ל"אותנטיות עכשווית" שימוש ב"קראפט" ככלי ביטוי אישי ופוליטי בעידן של טשטוש גבולות בין עיצוב, אמנות וקראפט, ועבודת יד בשיתוף של טכנולוגיה.
מירב רהט –מעצבת,אמנית,אוצרת,עוסקת במחקר של עיצוב / אמנות ומגמות בעיצוב עכשווי

מזרח ומערב
אביה דוד שהם, דור תשיעי למשפחת צורפים. סבה וסבתה עלו לארץ מהעיר ביחאן שממוקמת על דרך הבשמים והמסחר העתיקה בדרום מזרח תימן. מלאכת הצורפות והאריגה עברו במשפחתה במשך הדורות מאב לבן – זהות הינה משהו שאתה נושא מהבית – בעבודותיה משלבת את הטכניקות המסורתיות עם חמרים חדשניים על מנת למקם אותם בזמן ובמקום החדשים.
אביה דוד שהם – מעצבת וצורפת תכשיטים. בוגרת האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל.

מלאכה תעשיה ועיצוב – יחסים מורכבים בין מלאכת יד (Craft) לבין המוצר התעשייתי בתולדות תרבות הבד בישראל
מהלך בין השטיחים והאריגה בבצלאל, תעשיית הטקסטיל בארץ, עיצוב הבד ב"משכית" ו"שנקר" ועד למעצב המוצר בין זמננו.
יובל עציוני – מעצבת טקסטיל ומרצה במחלקה לעיצוב טקסטיל במכללת שנקר. תואר שני מהחוג לאוריינות חזותית ממכללת סמינר הקיבוצים.

עבודת יד ממוכנת
מהפכות המיכון והאינפורמציה הולידו את מהפכת הייצור האישי, בעידן הנוכחי, אמצעי הייצור הדיגיטלי הופכים נגישים מתמיד ושואפים לאפשר לכל אדם לייצר חפצים מורכבים מותאמים אישית ללא ידע מקצועי ובעלות נמוכה. מכונות הייצור הדיגיטליות עתידות לשנות את עולמנו מבלי היכר.
במפגש נדון בצורך האנושי ליצור, וכיצד מכונות הייצור בימינו מאפשרות לאדם להגשים את עצמו תוך החייאת מיומנויות מלאכה קדומות. על העידן בו המיכון מאפשר התאמה אישית וכיצד כל אחד מאיתנו מסוגל לעצב ולצרוך (כמעט) כל דבר העולה על רוחו.
אוהד מיוחס – אדריכל בעל תואר שני באדריכלות מתקדמת. ממייסדי רשת פאבלאב בישראל. מרצה לתואר ראשון ושני בבית הספר לעיצוב המכללה למנהל.

מלאכה קהילה – מעשה רוקם
מלאכות, גם המרהיבות שבהן, הן דבר עממי ונגיש – אנשים בקהילה יכולים ללמוד אותן וללמדן, ובאמצעותן ליצור קשרים, חברויות וחונכויות. כיצד מלאכות היום מאפשרות לחברי קהילה ליצור יחד תוצר מרהיב בקנה מידה גדול ולחזק את הקשרים ביניהם?
אמנות בקהילה היא מתודה שותפנית שפותחה ע"י עדי יקותיאלי ויושמה בהצלחה בשני העשורים האחרות במאות פרוייקטים. בהרצאה יודגם רעיון היצירה השותפנית אשר כלל הקהילה שותפה לה, באמצעות פרוייקטים בארץ ובעולם.
עבודת ה- Craft הקהילתית מחברת בין אנשים באמצעות מגוון דיסיפלינות אמנותיות – רקמה, טלאים, יצירת מנדלות, מוזאיקות ועוד.
עדי יקותיאלי – אמן ויזם חברתי, מנכ"ל ומייסד העמותה לאמנות בקהילה, ראש תכנית ההכשרה לאמנות בקהילה במכללת "שנקר"

back to top