גוף עבודות

משתתפות: אורלי אלאונורה אדלביץ', נעה ארד יאירי, רונית ברנגה, בתיה מלכה, דורי שכטל זנגר

סיור מודרך בתערוכה עם האוצרת והאמניות: יום שישי 12.12.14 בשעה 11:00

אוצרת: שלומית באומן

למרות ההתפתחויות בשפה של שדה האמנות בשנים האחרונות לעבר המופשט והקונספטואלי, הפיסול הפיגורטיבי ובמיוחד יצירת דמויות אדם, עדיין נחשבים לציר מרכזי של תהליך החניכה במהלך לימודי אמנות פלסטית. היחס אל הפיסול הפיגורטיבי הוא דואלי ומבוסס על התפעלות והתנגחות בו זמנית: מצד אחד פיסול פיגורטיבי טוב דורש התמחות ויכולת ביצוע ברמה גבוהה מאוד ומצד שני הפיסול הפיגורטיבי נדרש לצמצמם את הפער שבין יכולת העתקה לשמה לקונספט מגובש. פיסול דמויות קרמי עכשווי, מזמן לנו אפשרות לבדוק את השינויים שחלו בין הפיגורינות מפורצלן של המאה ה-18 באירופה ובמזרח אסיה ובין ימינו מבחינת דימויי גוף, הסיטואציה והסיפור שהן מספרות, החומריות שלהן, התפיסה המגדרית וההתבוננות הביקורתית על החברה בה אנו חיים היום.

בניגוד לגישה המקובלת לפיה מוצבות הפיגורות של כול אמנית בנפרד התערוכה "גוף עבודות" היא מיצב, בו מוצבות הפיגורות של חמשת האמניות כמכלול שלם של עבודות ויוצרות באמצעות כך מערך של יחסים. באמצעות גישה זו פורצות הפיגורות את בדידותן הנצחית ומייצרות מבט שונה גם בינן לבין עצמן וגם בינן ובין הצופה.

מיצב זה התפתח מתוך עבודה משותפת בין האמניות ובין האוצרת והתבסס על רצון משותף לקיים מערך יחסים חדש בין הדמויות השונות לבין עצמן הנבראים מעצם העמדתן זו ליד זו. העמדת העבודות עצמה התקיימה במשותף תוך כדי דיון, ניסוי וטעיה. יחסים חדשים אלו מפגישים עולמות שונים מבחינה סגנונית, מבחינת קנה המידה שלהן וממד הזמן בו הן פועלות. האינטראקציה בין הדמויות מייצרת עולמות תוכן שונים כמו גם יחסים חדשים בין המקבצים השונים לבין החלל.

על האמניות

רונית ברנגה

אמנית קרמיקה, יוצרת בזיכרון יעקב. עבודותיה הוצגו במוזאונים וגלריות ברחבי העולם. בעלת תואר בספרות ופסיכולוגיה, לימודי תולדות אמנות, ולימודי אמנות במדרשה. ברנגה יוצרת דמויות אנושיות, המעמתות את הצופה עם עולמה הביוגרפי (בייחוד יחסי אם ובת) ועם שאלות קיומיות המאפיינות את תקופתנו.

בתיה מלכה

בוגרת האקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל", המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית. מלכא יוצרת בטכניקה תעשייתית של יציקות קרמיות ומשלבת פיסול בעבודת יד. יצירותיה מאופיינות באסתטיקה גבוהה, צבע לבן וגימור מבריק. איפיון נוסף לפסליה הוא דמויות שקפאו בזמן ובאמצע התנועה. כמו כן, מלכא מפסלת בדמויותיה סמלים של התרבות הארץ ישראלית ומעבירה ביקורת על המודרניזציה והשפעותיה על הגוף והנפש.

אורלי אדלביץ'

אליאונורה אורלי אדלביץ- בוגרת בהצטיינות (B.F.A), המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בצלאל, ירושלים (2008) ובעלת תואר שני בעיצוב קרמיקה (MA Ceramic Design) מאוניברסיטת סטפורדשייר, אנגליה (2014). שימשה כחברת סגל במחלקה לעיצוב קרמי במסלול העיצוב בין השנים 2013- 2008. מגוון עבודותיה נעות בין עיצוב לפיסול. בעבודותיה עושה אורלי שימוש נרחב בטכניקות תעשייתיות ומסורתיות להבעת רעיונות עכשוויים.

דורי שכטל זנגר

דורי שכטל זנגר מושפעת מהסובב אותה. ההגירה המטלטלת מארגנטינה לישראל בגיל 21 מהדהדת בעבודותיה. זנגר נמשכת לאומנות הפופולארית של דרום אמריקה עם כל הצבעוניות, הפרטים הקטנים והקרנבליות. הפשטות הנאיבית ושפע הפרטים הקטנים, כל אלה שימשו לה השראה וניכרים מאוד בעבודותיה. הנושאים לקוחים בדרך כלל מחיי היום יום, מהנופים ומהחוויות האישיות חברתיות אותם היא עוברת. אלו הופכים לרגעים קפואים מנקודות זמן שונות במהלך חייה. עם השנים הסיפורים נעשים יותר אישיים והיא הופכת לשחקנית הראשית בדרמה של עצמה.

נעה ארד יאירי

ארד יאירי יוצרת דמויות מחומר קרמי שחור הבודקות תנוחות נשיות שונות (בעיקר). חוזקן של העבודות נובע מההתרסה כנגד ההתייפיפות וההתבוננות אל היומיום ואל היעדר יצוגיות. ביצוע הדמויות האקספרסיבי והחושני יוצר ניגוד עם המונוכרומיות הצבעונית והחומריות הגסה. אלו יוצרים תעתוע הנע בין עוצמה פיסולית מצד אחד לבין לכידת רגעים המתקיימים כהרף עיין מצד שני.

צילום: שי בן אפרים

back to top