אבנית Avnit
אגרטל, שנות ה-50מקבוצת המפעלים שפעלו בשנות ה-50 וה-60 בישראל. לימים התמזג ככול הנראה מפעל "אבנית" עם "קרנת"
|
|
|
אהרון כהנא (1905-1967)
Aharon Kahana
אגרטל, שנות ה-50כהנא הגיע לישראל מגרמניה ב-1934 והיה ממייסדי קבוצת "אופקים חדשים". בשנות ה-50 המאוחרות החל לייצר כלים שימושיים וקירות קרמיים. כהנא חיבר בעבודותיו בין גישה גיאומטרית – מודרניסטית לבין שימוש עממי. כך קרב בין אמנות מופשטת לקהל הרחב. הוא חתם בעברית ובאנגלית והוצג בישראל ובעולם. כיום משמש הסטודיו ברמת גן כמוזיאון המתמקד בתערוכות קרמיקה.
באדיבות מוזיאון בית אהרון כהנא, רמת גן
|
|
|
אודי אבן בילינקי (1960-2004)
Udi Even Bilinki
קערה, 2002קדר, חבר בקבוצת "זיק" ומרצה בחוג לאומנות באונ' חיפה. יצר בנווה צדק, תל אביב. חתימתו חרוטה על רגל מעודנת בצירוף שנת הייצור. בעבודותיו גישר בין מסורת לעכשוויות. באדיבות ענת אבן
|
|
|
איתן גרוס (1939 -2011)
Eytan Gross
צלחת תעשייתית מצויירת, 2011גרוס יצר כלים שימושיים ופסלים בסטודיו שביפו במשך כ- 40 שנה. למקום מגוריו ביפו הייתה השפעה רבה על הזהות שלו ושל הסטודיו. מכאן נובעת חתימתו: "איתן יפו". באדיבות משפחת גרוס
|
|
|
אנה כרמי (נ. 1968)
Anna Carmi
"ילדים היזהרו לכם מעצי הבואבב", קערה, 2011
קדרות: גנדי דבורקין זיגוג: אתי מרגליות זהב: הלנה חלפוןאנה כרמי, יוצרת ירושלמית, העובדת מנקודת מוצא קולאז'יסטית צבעונית.החתימות בתחתית הקערה ממחישות גישה זו: הן מייצגות את כול היוצרים של העבודה. בנוסף, נכתבה הערה בזהב "לא למכירה" כמו שנהוג לכתוב על דוגמיות של מוצרי קוסמטיקה בסופר פארם, על מנת למנוע את מכירת הקערה בעתיד. רגל הקערה מעוטרת בלבבות מצטלבים ובמילה ירושלים מצביעה על קשר למקום המגורים.
|
|
|
אפרת איל (נ. 1967)
Efrat Eyal
קומקום , 2013ברוב המקרים איל אינה חותמת על עבודותיה. לדבריה – היא עדיין לא גיבשה לעצמה כיצד לחתום. במידה והיא מתבקשת, היא חותמת בטוש בחלק התחתון של הכלי.
|
|
|
אתי גורן (נ. 1954)
Eti Goren
קערה, 2013החותמת של גורן היא דמויית ציפור. ההטבעה נוצרת מעל לרגל הכלי ולא בתוכה. בנוסף, בתוך הרגל חתום שמה של היוצרת. גורן משתמשת במערכת של קודים המאפשרים לה לשחזר וללמוד את התהליך שיצרה: הסימן במרכז הרגל (מפתח סול) מצביע על סוג התערובת בה השתמשה. בנוסף, הסימן x מייצג את סוג האפר עימו השתמשה בזיגוג.
|
|
|
בית היוצר
Beit Hayozer
קנקן ומיכל, עוצבו באמצע שנות השישים. מפעל "בית היוצר" נוסד בשנת 1963 על-ידי אורי רובנר, משה אייל וצבי-בן אמיתי. עד לשנות השבעים נחרטו לתוך התבנית שם המפעל באותיות דפוס ולצידו שמו הפרטי של המעצב הראשי, צבי בן-אמיתי. באדיבות עירית ציפר
|
|
|
ברור חיל
Bror Chail
אגרטל, שנות ה-60 לערךעיטור: פאנילצד החתימה התעשייתית של המפעל "MADE IN ISRAEL" המעידה על האגרטל כישראלי, מוטבעות ראשי התיבות של שם המפעל “BR” ושמה של המעטרת "Fanni"החתימה באנגלית מעידה כנראה, על מטרת הייצוא. בתחתית התווסף מספר סידורי לצרכי קיטלוג במוזיאון (מס' סידורי ושנה(.באדיבות מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.מתנת: Mel Byars, New York, USA
|
|
|
גון רוזנסטון (נ. 1956)
Gunn Marit Rosenstone
יוצרת בסטודיו משותף עם סידני רוזנסטון (Sydney Rosenstone), בית דוברובין, מ- 1986ספל, 2000חתימתה של רוזנסטון היא בצורת ספירלה, המסמלת את תנועה תמידית, חיים, איזון ומודעות. בספירלה גלומה התנועה מהמרכז פנימה והחוצה, האין סוף. הספירלה מזכירה את האות G, האות הראשונה בשם גון.
|
|
|
גיא ג'אנה (נ. 1980)Guy Jana
קערה, 2013החתימה של ג'אנה משולבת משלוש חתימות שונות: החתימה המשמשת אותו גם בחיי היומיום, חריטה של לוגו המורכב מראשי התיבות של שמו באנגלית G ו-J וציון שנת הייצור.
|
|
|
ג'ין מאייר (1925-2000)
Jean Mayer
קערה, סוף שנות ה-60, ראשית ה-70ג'ין מאייר, הקימה סטודיו לקרמיקה בקיבוץ עין השופט בשנות ה-60.היא זכתה להכרה כיוצרת בתחום הקרמיקה בישראל ובעולם והשפיע בעבודתה על דורות רבים של יוצרים. חתימתה חרוטה בכתב יד.בתחתית התווסף מספר סידורי לצרכי קיטלוג במוזיאון (מס' סידורי ושנה)באדיבות מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב |
|
|
דורון יעקובי (1946-2008)
Doron Yakobi
כלי, סוף שנות ה-80יעקובי קדר פורה מאוד שעבד בביתו בהוד השרון ובפתח תקווה. יעקובי חותם בחריטה ידנית. שילוב של "דורון" ו-"Israel".באדיבות עירית ציפר |
|
|
דימיטרי צ'חנסקי (נ. 1972)
Demitry Chahansky
צלחת, 2012צ'חנסקי מעצב ומבצע מוצרים קרמיים שלו ושל מעצבים נוספים. הוא מחתים על עבודותיו את הלוגו של הסטודיו: ARTAVNIT, המשקף את החיבור בין יצרן קרמיקה (Maker) לאמן (Artist). |
|
|
דניאל פלטאואר (נ. 1952)
Daniel Flatauer
קערה, 2013החתימה של פלטאואר מייצגת את ראשי התבות של שמו. סגנון החתימה מושפע מחתימתו שהטביע אביו על כלי עבודה ממתכת שייצר.אמנם אלו אותיות בעברית, אולם פלטאואר עיצב אותן שיראו ככתב יפני, כחלק מהזיקה שיש לו לתרבות היפנית בכלל ולקדרות היפנית בפרט.בנוסף, החתימה מעוררת אסוציאציות של דמות קדר בעבודה. |
|
|
הדוויג גרוסמן (1902-1998)
Hedwig Grossman
קערה, שנות ה-60 המוקדמותהגיעה לישראל ב-1933 ונחשבת לאחת ממייסדות תחום הקרמיקה בישראל. היא הקימה סדנאות קרמיקה רבות ומפעלי קרמיקה, בינהם "קדר" וביח"ר לייצור לבנים "שנלר". היא הכשירה קרמיקאים רבים בסטודיו בירושלים ובגבעתיים.בחתימתה חרטה "ה", ו-"ג". עבודותיה מאופיינות בעיטור מופשט בצבעים העשויים מחומרים מקומיים.בתחתית התווסף מספר סידורי לצרכי קיטלוג במוזיאון (מס' סידורי ושנה)באדיבות מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב |
|
|
זהרה הראל (נ. 1956)
Zahara Harel
כד, 2005הראל חורטת את שמה הפרטי "זהרה" ומוסיפה H המציינת את האות הראשונה של שם המשפחה (אנגלית). כמו כן מצויינת שנת ייצור העבודה בשתי ספרות. |
|
|
ז'יל ז'ורה (נ. 1951)
Gilles Jaure
קערה, 2011החתימה כוללת את שמו הפרטי של ז'ורה, מספר סוג החומר וקוד אישי: "ru “ – קיצור של “rustic” (חומר גס במיוחד). |
|
|
חוה סמואל (1904 – 1989)
Hava Samuel
אגרטל, ראשית שנות ה-60הגיעה לישראל מגרמניה ב-1934 והיא נחשבת לאחת ממייסדות תחום הקרמיקה בישראל. היא הקימה סדנאות בירושלים ובראשון לציון בשיתוף עם פאולה אהרונסון (1908-1998), מייסדת נוספת של הקרמיקה הישראלית. היא יצרה עבודות רבות למבני ציבור. עבודותיה מאופיינות בציורי סצנות סיפוריות שנחשבו "ישראליות", או "מקומיות".בתחתית התווסף מספר סידורי לצרכי קיטלוג במוזיאון (מס' סידורי ושנה)באדיבות מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב |
|
|
חנה חר"ג צונץ (1915 – 2007)
Hanna Charag-Zuntz
אגרטל, 1972הגיעה לישראל ב-1940 ונחשבת לאחת ממייסדות תחום הקרמיקה. צונץ הייתה מורה בולטת ליוצרים קרמיים. משנות ה-50 לימדה במוסדות רבים בינהם סמינר אורנים, הטכניון והחוג לאמנות של אוניברסיטת חיפה.עבודותיה נעשו מחומרים מקומיים וחופו בטרה-סיגילטה ובצבעוניות מופשטת.חתימתה מורכבת מהאותיות "Z" ו-"צ" הפוכה… גם כשעמדה על הטעות ומכיוון שצירוף זה מצא חן בעיניה, השאירה אותו כחתימה שלה.באדיבות מיכל אלון |
|
|
חנה חר"ג צונץ (1915 – 2007)
Hanna Charag-Zuntz
קערית, 1940-41בשנות ה-40 של המאה ה-20 עבדה צונץ בסטודיו של הדוויג גרוסמן בירושלים. בשנים אלו, נוספה האות Z לצד חתימתה של הדוויג גרוסמן, ל"צרכי התחשבנות".באדיבות מיכל אלון |
|
|
חרסה
Harsaאגרטל, 1966עיצוב: נחמיה עזז (1923-2008)מפעל חרסה הוקם בשנות ה-50 בבאר שבע. בשנת 1956 הקים עזז את מחלקת האומנות של בית חרושת "חרסה", בה עיטרו אמנים כלים שיוצרו על ידי המפעל. המחלקה נסגרה ב-1966.בתחתית התווסף מספר סידורי לצרכי קיטלוג במוזיאון (מס' סידורי ושנה)מתנת: Mel Byars, New York, USAבאדיבות מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב |
|
|
יהודית (1926–1999) ויששכר (1917–1990) בנימיני
Yehudit and Issachar Benyamini
הסטודיו נוסד בתחילת 1970אגרטל, סוף שנות ה-70 לערךעם הקמת הסטודיו הייתה חלוקה בייצור העבודות: יששכר יצר את הכלים ויהודית עטרה אותם (ציור, זיגוג חיתוך וכדומה). באמצע שנות ה-80, יהודית למדה לעבוד על האבניים והחלה לייצר את הכלים שלה בנפרד מהכלים של יששכר. כלים שנעשו במשותף נחתמו במשותף.באדיבות בית בנימיני |
|
|
יהודית מאיר (נ. 1927)
Judit Mayer
קערה, 201למדה קרמיקה אצל הדוויג גרוסמן בירושלים ואצל חנה חר"ג צונץ בחיפה. ב-1958 הגיעה יהודית לבאר-שבע מתוך מחשבה כי על אמנית קרמיקה לחיות סמוך למרבצי החומר עימו תעבוד. היא הקימה סטודיו לקרמיקה בשיתוף עם יוכבד מרקס.יהודית מאיר חותמת את שמה המלא ואת שנת היצירה. |
|
|
יהונתן הופ (נ. 1975)
Johnathan Hopp
מזכרת קרמית מתחנת הרכבת, 2011לצד חריטה אישית הכוללת שנת ייצור, החתימה מיושמת בהדפסה. היא מורכבת מראשי תיבות מעוצבות כלוגו של שם הסטודיו של הופ:Typical Local. בנוסף, הכיתוב “Old Jaffa, train station”, התווסף לבקשת מזמיני המזכרת לצרכי מיתוג (תחנת הרכבת התורכית נמצאת במתחם שבין נוה צדק ליפו). |
|
|
יעל גורפינקל פסטרנק
Yael Gurfinkel Pasternak
מימין: אגרטל קטן, שנות ה-70משמאל: מיכל, שנות ה-90בשנות ה-60 הקימה גורפינקל סטודיו לקדרות שימושית. באותה תקופה היא חתמה "יעל תל אביב" על העבודותיה (מימין).עם העברת הסטודיו לרמת השרון היא שינתה את אופי עבודתה והחלה ליצור מיכלים פיסוליים. בעבודות החדשות חותמת גורפינקל "יעל", באופן דומה לחתימה משנות ה-60, אולם ללא ציון עיר הייצור (משמאל). |
|
|
יעל נובק (נ. 1949)
Yael Novak
קערה, 2007נובק משלבת בחתימתה את שמה הפרטי, ואת הדימודי של הספירלה המייצגת את תנועת הגלגל ואת מסע החיפוש האינסופי: התחלה, סוף, מרכז וחוזר חלילה… |
|
|
כדן
Kadan
אגרטל, שנות ה-50 וה-60מקבוצת המפעלים שפעלו בשנות ה-50 וה-60 בישראלבאדיבות גיא סיניקו |
|
|
כפר מנחם
Kfar Menahem
אגרטל, שנות ה- 70 לערךהמפעל הוקם בשנות ה– 50 בקיבוץ כפר מנחם.עד היום המפעל מייצר במתכונות שונות. |
|
|
לורי גולדשטיין ( נ. 1965)
Laurie Goldstein
ספל, 2013מאז שיש לגולדשטיין אתר אינטרנט, היא מצאה שעדיף לחרוט אותו כחותמת. מאז אנשים רבים יצרו איתה קשר באמצעות כתובת האתר הכתובה בתחתית הכלים השימושיים שלה. |
|
|
לידיה זבצקי (1939 – 2001)
Lidia Zavadsky
אובייקט, 1997החתימה של זבצקי אינה מופיעה באופן סדור. חלק מהכלים השימושיים שיצרה כלל אינם חתומים. לעיתים חתומים כ"לידיה". חלק מהפסלים חתומים בטוש בשם פרטי, או בשמה המלא.באדיבות משפחת זבצקי |
|
|
לפיד
Lapid
אגרטל, שנות ה-60 וה-70 לערךעיצוב: אלסבת כהן (נ. 1937), עיטור: חנהDesign: Elisabeth Cohen, Decoration: Hannaבית החרושת פעל משנות ה-40 ועד 1999. על האגרטל ניכרת השפעה מופשטת גיאומטרית. החתימה בכתב יד על ידי המעטרת: חנה.באדיבות "קרמיקה ישראל", דף פייסבוק |
|
|
לפיד
Lapid
אגרטל, שנות ה-60עיצוב: אלסבת כהן (נ. 1937), עיטור: חנהDesign: Elisabeth Cohen, Decoration: Hannaבית החרושת פעל משנות ה-40 ועד 1999. החתימה בכתב יד על ידי המעטרת: חנה.בתחתית התווסף מספר סידורי לצרכי קיטלוג במוזיאון (מס' סידורי ושנה)באדיבות מוזיאון ארץ ישראל, תל אביבמתנת: Mel Byars, New York, USA
|
|
|
לפיד
Lapid
אגרטל, שנות ה-60 וה-70 לערךעיצוב: אלסבת כהן (נ. 1937), עיטור: אסתרDesign: Elisabeth Cohen, Decoration: Estherבית החרושת פעל משנות ה-40 ועד 1999. החתימה היא שילוב בין חותמת וחתימה ידנית, בין התעשייתי לאישי. החותמת באנגלית מציינת “Made in Israel”, ו- “Handpainted” למטרות ייצוא.בתחתית התווסף מספר סידורי לצרכי קיטלוג במוזיאון (מס' סידורי ושנה)באדיבות מוזיאון ארץ ישראל, תל אביבמתנת: Mel Byars, New York, USA |
|
|
לפיד
Lapid
אגרטל, שנות ה-60עיצוב: אלסבת כהן (נ. 1937)Design: Elisabeth Cohenבית החרושת פעל משנות ה-40 ועד 1999.חוץ מהחתימה המודפסת של לפיד משנות ה-60, סומנו הדגמים במספרים. דגמים אלו נעשו בסדרות קטנות ונמכרו בחנויות משובחות.בתחתית התווסף מספר סידורי לצרכי קיטלוג במוזיאון (מס' סידורי ושנה)באדיבות מוזיאון ארץ ישראל, תל אביבמתנת: Mel Byars, New York, USA |
|
|
לפיד
Lapid
צלחת, 1989עיצוב הדפס: ציונה שמשי (נ. 1939)Print design: Siona Shimshiבית החרושת פעל משנות ה-40 ועד 1999. בשנות ה-90 עיצבה ציונה שמשי עיטורים עבור בית חרושת לפיד. חתימתה מודפסת לצד החתימה של המפעל.באדיבות ציונה שמשי |
|
|
מאיר מוהבן (נ. 1959)
Meir Moheban
אגרטל, 2012מתמחה בשריפת אנאגמה, (שריפת המבוססת על בעירת עצים על פי מסורת יפנית), בה הצבעוניות נוצרת מחומרי הבעירה הנעים בחלל התנור ומתרכבים עם גוף החומר הקרמי. מוהבן מטפל בתחתית הכלי תוך שבירת חוקי המסורת ומקנה לה עניין צורני שונה. חתימתו נמצאת בצד הכלי והיא מורכבת מ-4 פעמים האות M”" במנחים שונים, האות הראשונה של שמו הפרטי ושל שם משפחתו. |
|
|
מיכל אלון (נ. 1951)
Michal Alon
צלחת נֹעם, 2013החתימה של מיכל אלון מורכבת משילוב שתי האותיות הראשונות של שמה: “M”, ו- A”".
|
|
|
מיכל ז'ורה (נ. 1964)
Michal Jaure
קומקום, 2011החתימה של מיכל ז'ורה מורכבת משמה הפרטי (מיכל), מקום המגורים (תאשור) ושנת היצירה (2011). העיגולים הבהירים בתחתית הקומקום נוצרים משיטת השריפה בתנור עצים. |
|
|
מירי פליישר (נ. 1947)
Miri Fleisher
כלי, 2013החתימה של פליישר חרוטה מבחירה בכתב יד ראשוני וגולמי. היא כותבת "מירי פ" על מנת לכתוב כמה שפחות אותיות על החומר הגס, אולם בכול זאת לשייך את הכלי אליה. |
|
|
נועם דובר (נ. 1975) ומיכל צדרבאום (נ. 1976)
Noam Dover and Michal Cederbaum
שנת הקמת הסטודיו 2009צלחת תעשייתית: 1941
סדרה Sandblasted: 2012הצלחות הן חלק מהסדרה Sandblasted, הכוללת צלחות משומשות שנאספו ועברו פעולה של מחיקה סלקטיבית של הגלזורה המקורית שלהן, בטכניקה של התזת חול. הצלחת נוצרה בגרמניה הנאצית, בשנת 1941.חתימתם מורכבת מהאות הראשונה של שמם הפרטי: N”" ו-"”M. היא מבוצעת בהתזת חול בצידה האחורי של הצלחת, כרפרנס לסימונים המוכרים בתעשייה, המוחתמים במהלך התקדמות השלבים השונים בפס הייצור. |
|
|
נעמן
Naaman
צלחת, שנות ה-40 ואילךעיצוב: שמעון באדר (נ. 1939)Design: Shimon Baderהחותמת הראשונה של מפעל נעמן. עם פתיחתו, היה “נעמן” מפעל לייצור לבנים (שנות ה-40). מכאן החותמת שכללה את האות "נ", מוקפת בפסים שמשמעותם הפשטת שרטוט של לבנים.במשך השנים, החלו לייצור בנעמן כלי שולחן מפורצלן. זו הסיבה לכיתוב שהתווסף במהל השנים: “Fine porcelain Israel” אשר היווה חלק מן החותמת עד לסגירת המפעל ב-1996.באדיבות שמעון באדר |
|
|
נעמן
Naaman
צלחת, שנות ה-80עיצוב: שמעון באדר (נ. 1939)Design: Shimon Baderבתקופה זו ייצרו ב"נעמן" כלי בית מפורצלן. בחתימה נוסף המונח“High Quality” כחלק מהמיתוג של המפעל.באדיבות שמעון באדר |
|
|
נעמן
Naaman
קערית, סוף שנות ה-60עיצוב: שמעון באדר (נ. 1939)Design: Shimon Baderהחתימה משלבת את שם המפעל בעברית ואנגלית ומופנית לקהל הישראלי והבין לאומי.באדיבות שמעון באדר |
|
|
נעמן
Naaman
ספל, שנות ה-70עיצוב: שמעון באדר (נ. 1939)Design: Shimon Baderהחותמת עוצבה באנגלית בלבד על מנת לטשטש את הזהות הישראלית. כלים שהוטבעו בחתימה זו היו מיועדים לייצוא לארצות ערב (בייחוד לערב הסעודית) המסחר נערך דרך ירדן באמצעות מתווך מחברון.באדיבות שמעון באדר |
|
|
סטודיו Under: עומר מרזל (נ. 1985), ליאת אקרמן (נ. 1984), ערן גל-אור (נ. 1982)
Studio Under: Omer Merzel, Liat Akerman, Eran Gal-Or
שנת הקמת הסטודיו: 2012ספל, 2013הספל נוצר באמצעות מדפסת תלת-מימדית קרמית, טכנולוגיה אותה הסטודיו פיתח ומפתח. פני השטח שלו מוכתבים משיטת הייצור. החתימה בצדו התחתון של המוצר משתלבת יחד עם טקסטורת ההדפסה. |
|
|
סטודיו ארמדילו: הדס קרוק (נ. 1970) וענת שטיין (נ. 1972)
Studio Armadillo: Anat Stein, Hadas Kruk
הסטודיו הוקם ב- 1997אגרטל בהשראת אוריגמי, 2013על תחתית המוצרים מסדרת היודאיקה/אוריגמי של מוצרי סטודיו ארמדילו, מופיע לוגו הסטודיו, הכולל איור של… ארמדילו. כמו כן מצויין בתחתית שהמוצרים נעשו בעבודת יד בישראל. |
|
|
סטודיו אוהנסיאן
Ohanessian Studio, Dome of the rock tile studio
ספל, 1920-1948בהזמנת השלטון הבריטי, על מנת לשפץ את אריחי כיפת הסלע, הגיעו מתורכיה בראשית המאה ה-20 משפחות אוהניסיאן, קרקשיאן ובליאן, המתמחות בעיטור ארמני על כלים ואריחים.לסטודיו אוהניסיאן לא הייתה חתימה מובהקת. החתימה השתנתה והיא מבוססת על האות הראשונה של הצייר שעיטר את הספל.באדיבות סטודיו בליאן, קרמיקה ארמנית |
|
|
סטודיו בליאן
Studio Balian
ספלים, 1948-2013שמאל: 1948-1964הספל נעשה בסטודיו המשותף של משפחות בליאן וקרקשיאן והחתימה עליו מורכבת מהאות הראשונה של שמות המשפחה בארמנית: "ב" ו- "ק".מרכז: 1964-1967בשנת 1967 נפרדו המשפחות ומשפחת בליאן פתחה סטודיו משלה. החתימה שונתה לאות "ב" בארמנית. בנוסף מצוין הקשר למקום "Jerusalem" ו- "Jordan".ימין: 1967 ועד היוםהחתימה "ב" בארמנית המייצגת את שם המשפחה "בליאן". בנוסף מצוין שם המשפחה המלא, ומראה המקום "Jerusalem".באדיבות סטודיו בליאן, קרמיקה ארמנית |
|
|
סטודיו נעמי ונורה: נורה כוכבי (1934-1998) ונעמי ביטר (נ. 1936)
Studio Naomi & Nora: Naomi Bitter and Nora Kochavi
שנת הקמת הסטודיו 1960דוגמית ניסיון גלזורה וחומר, 1990בדוגמית ניסוי של גלזורות בשריפת גז על גבי חומר הולנדי גס בעבודת אבניים. על גבי תחתית הכלי כתוב בתחמוצת מנגן: מספר הניסוי ואיזה תחמוצת צורפה להרכב של הזיגוג.על הדוגמית החתימה של הסטודיו: "נורה נעמי"באדיבות נעמי ביטר |
|
|
סטודיו סטלה (פעיל בין השנים 2002-2006):
יהונתן הופ (נ. 1975) ושרה אוסלנדר (נ. 1974)
Studio Stella: Johnathan Hopp & Sara Auslander
צלחת פסח, 2006הופ ואוסלנדר משקפים בחותמת שלהם את אופן ההתייחסות שלהם לכלי כמצע שעליו נעשית פעולה קרמית/גרפית. הם מסמנים X גדול על חותמת היצרן המקורי של הצלחת על מנת לנכס את הכלי וליצור "מחיקה" של היצרן המקורי, אך באותו הזמן להשאיר את החותמת המקורית קריאה. |
|
|
סטודיו סינק (פעיל בין השנים 2011-2013):
ארי טלברג (נ. 1979) ויעל גרונר (נ. 1976)
Studio Sync: Ari Talberg & Yael Gruner
כיור, 2012בתחתית הכיור ניתן לראות את הלוגו של סטודיו סינק בנוסף לחור הניקוז, ופתחי ריקון ומילוי התבנית. המספר 903 מציין את מספר הדגם של הכיור. |
|
|
סטודיו קאהן – מיי (נ. 1985) ובועז (נ. 1975) קאהן
StudioKahn: Mey and Boaz Kahn
הקמת סטודיו: 2009קערית, 2013החתימה של "StudioKahn" מבוססת על שם המשפחה שלהם. הפטיש התלוי מעל ה-"K" מייצג כמה היבטים בעבודתם: חשיבות ערך העבודה והיצירה, מחווה לפטיש – אחד מכלי העבודה הראשונים בתרבות וייצוג גישה פעילה של מעצב המביא סוגיות תרבותיות לשיח של היום יום.רוב המוצרים שלהם נוצרים באופן עצמאי בסטודיו, והם מפתחים אותם בתהליך שמתחיל במחקר מעשי חומרי. |
|
|
סטלה להב (1942-2011)
Stella Lahav
ספל, 2005סטלה להב יצרה כלים שימושיים בחניאל. חתימתה משקפת את החופש הציורי שלה.באדיבות יעל נובק |
|
|
עירית אבא (נ. 1953)
Irit Abba
קערה, 02/11/2000…"הקערה בוצעה ביום שמכונית תופת התפוצצה מול הסטודיו, ממש צמודה למכונית שלי. סיימתי ליצור את הקערה על האבניים ויצאתי מהסטודיו במטרה ליסוע הביתה. הרחוב היה חסום ע"י משאית וחשבתי שזה ייקח להם לפחות עוד רבע שעה עד שיפנו את הרחוב. התלבטתי אם לחכות ונזכרתי שאין לי אורז בבית … התחלתי ללכת לכיוון שוק מחנה יהודה ובאותו רגע היה הבום !!!!! |
|
|
עירית אבא (נ. 1953) ואסף בן צבי (נ. 1953)
Irit Abba & Asaf Ben Zvi
"כך היה העולם מלא במים, מים וארץ שקעה במים", 2002(הקערה היא פרט מעבודה משותפת אשר הוצגה בביאנלה השנייה לקרמיקה ישראלית, מוזיאון א"י, תל אביב)החתימה וציון התאריך בעבודות המשותפות של אבא ובן צבי מהוות חלק מן העבודה עצמה, כרישום רגיש ועדין על גביה. |
|
|
פלקרמיק
Palceramic
ספל, שנות ה-60שכן במפרץ חיפה (1934-1972) והחל כיוזמה פרטית שהפכה לקואופרטיב. שם המפעל מורכב מ-"פל" המייצגת את פלסטינה ו"קרמיק", המייצגת קרמיקה. הלוגו של המפעל מבוסס על שרטוט של אגרטל ובתוכו האות הראשונה של שמו "P".אל הלוגו של המפעל התווסף "Made in Israel" ו-"HANDPAINTED" על מנת למתג כלי תעשייתי כידני, ולפנות לשוק הישראלי והבין לאומי.באדיבות "קרמיקה ישראל", דף פייסבוק |
|
|
פלקרמיק
Palceramic
ספל, שנות ה-60לוגו המפעל מופיע ללא תוספותבאדיבות "קרמיקה ישראל", דף פייסבוק
|
|
|
קדר
Kadar
ימין: ספל, שנות ה-40מפעל "קדר", הוקם בראשית שנות ה-30 בחיפה. חותמת המפעל, מוטבעת בתחתית הספל מתקופת המנדט הבריטי. העיצוב מבוסס על צירוף האותיות "ק" ו-"K".מרכז: ספל, שנות ה-50החתימה מודפסת בתחתית הספל. שם המפעל כתוב בעברית ואנגלית. בנוסף, כתובה בתחתית החתימה המילה "Porcelain" ו"חרסינית" כתרגום המונח "פורצלן" לעברית (למרות שהמפעל לא ייצר את הכלים מפורצלן). החתימה כנראה מעוצבת בהשראת חתימות מקבילות שרווחו במפעלים גדולים באירופה ומופנית הן לשוק המקומי והן לבינלאומי.שמאל: ספל, שנות ה-60החתימה מודפסת בתחתית הספל. השם כתוב בעברית (קדר קרמיקה) במטרה לפנות לשוק המקומי.באדיבות "קרמיקה ישראל", דף פייסבוק |
|
|
קובי רבר (1951-2006)
Kobi Raber
ספל, סוף שנות ה-90רבר, קדר וצייר אקספרסיבי שפעל בירושלים, יישם חריטה אישית ביד רחבה.באדיבות עירית ציפר |
|
|
קרמוס
Ceramos
מאפרה, שנות ה-50-60 לערךמפעל שייצר בשנות ה-50 וה-60 בתל אביבבאדיבות גיא סיניקו |
|
|
קרמית
Ceramit
אגרטל, שנות ה-60 לערךמפעל שייצר בשנות ה-60 בנתניה. בחתימה ניתן לראות: "נתניה" ו- "ישראל"באדיבות גיא סיניקו |
|
|
קרנת
Karnat
קערה, שנות ה-50 לערךמפעל שייצר בשנות ה-50 בנתניהבאדיבות גיא סיניקו |
|
|
רונית ברנגה (נ. 1973)
Ronit Baranga
קערית מתרוצצת, 2013החותמת של ברנגה היא הדפס של שם משפחתה. לדבריה, השם מנוקד כי כך הוא מובן באופן מדויק. |
|
|
רועי מעיין (נ. 1976)
Roy Maayan
קערה, 2013דימוי החמור, המהווה מושא להזדהות אצל מעיין, מלווה אותו בעבודתו במהלך השנים. לטעמו, החמור הוא זקוף ועקשן שלא נכנע למקום הנמוך שאחרים הציבו אותו. |
|
|
רטב אלפח'ורי (נ. 1958)
Rateb ElFahuri
כד "זיר", 2013משפחת אלפח'ורי, משפחה של קדרים הפועלת בשיטות מסורתיות מעל 650 שנה באיזור. מרכז פעילותה בחברון. העבודות לא חתומות. הם רואים עצמם כייצרנים ולא כיוצרים, לפיכך אינם חותמים על הכלים שלהם.לכן, למרות פעילותם הענפה (עד 80 בתי אב המפעילים סדנאות נפרדות בתקופות השגשוג) אין חתימה או חותמת על כלים מסורתיים של משפחה זו.באדיבות עבד ג'וואד אלג'עברי |
|
|
רעיה שטרן (נ. 1952)
Raya Stern
ספל, 2013החתימה מורכבת משמה הפרטי "רעיה" החרוט במרכז הספל. בנוסף – חותמת בצורת כוכב (שטרן = כוכב בגרמנית). הספירלה במרכז ה"רגל" של הספל, הפכה לחלק בלתי נפרד משפת הגימור, ומשמעה "מפץ גדול, אינסופיות". על ידית הספל חותמת שעיצבה בהשראה של שקיעה ומעוף שחפים כמחווה לחוף הים שבקיבוץ שדות ים בו גדלה. |
|
|
שרה אטינגר (נ. 1944)
Sara Etinger
ספל, 2012…אחרי שהתחתנתי נהייתי מ"זית" לאטינגר. ניסיתי כמה שבועות לחתום "אטינגר", אבל כל פעם התפקשש לי, לעומת "זית" שיצא לי מהשרוול. החלטתי שבקרמיקה אהיה "זית" בתוספת קטנה של עלה זית…. |
|
|
שרה בן יוסף (נ. 1942)
Sara Ben Yosef
ספל, 2013בן יוסף חותמת "שרה" באופן הפשוט ביותר. היא משתמשת בשעווה על מנת להשאיר את השם חשוף ולא להסתיר אותו עם זיגוגים שונים. |
|
|
שרה הקרט (נ. 1939)
Sara Hakkert
קערה, 2012החותמת מעוצבת משתי האותיות “S” ו- “H” אחת על השניה. לאור הקרבה הצורנית של החותמת שנוצרה לסמל הדולר האמריקאי, היא משתעשעת בשאלה: האם קדרות יכולה לגעת ביוקרה ?! |
|
|
|
|