כדים | ישראל בנקיר

אוצרת: שלומית באומן

פתיחה: 6.7.17 בשעה 19:30 / נעילה: 26.8.17

שיח גלריה: 21.7.17 בשעה 11:30

ישראל בנקיר 1943-2014

התבוננות בכדים של ישראל בנקיר אינה יודעת שובע. העין מתרוצצת בין קווי המתאר של הכד, לבין חלקיו השונים: צוואר עדין וצר המסתיים בשפה עדינה הנפתחת קלות, מעבר דרך הכתף אל חלקו הנפחי של הכד, כלומר ה"בטן" שלו. רגל צרה כמעט בלתי נראית, מדגישה את תחושת הריחוף של האובייקט. כול כך דומים ועם זאת כול כך שונים. לא לחינם חלקיו השונים של כד נקראים על שם אברי גוף האדם. שהרי גוף הכד וגוף האדם דומים במהותם, והכדים, כמו הגוף – מדברים אלינו.

הפואטיקה המהדהדת מהכדים של ישראל בנקיר נובעת בראש וראשונה משילוב בין ביצוע פרפקציוניסטי המעיד על שליטה מופלאה, עדינות בלתי נתפשת, פעולה אנושית-ידנית שמגעה מתנדף לכאורה לנוכח שלמות צורנית המאפיינת את עבודת המכונה. אולם, להבדיל מתוצרי פס הייצור התעשייתי, ואל אף הדמיון ביניהם, הכדים של ישראל בנקיר אינם זהים אלא שונים זה מזה. לכול כד ייחוד הנובע מצורתו, גודלו, קימוריו, צבעו וחומריותו. מצד אחד שפה אישית מהודקת מאוד ומצד שני עושר וגיוון. ממד נוסף מתקבל בהתבוננות על כמות גדולה של כדים, היוצרת מתח בין האובייקט היחיד לבין הרבים. ההתבוננות על הכדים של בנקיר כקבוצה ולא כבודדים מוצגת בתערוכה כאקט של עוצמה ועושר צורני וחומרי בתוך המסה, ומנכיחה את החזרתיות שביצירה, את הניואנסים של השונות בין כול כד וכד.

back to top