התערוכה "שכבות" מבקשת לבחון דיאלוג המתקיים בין גופי עבודה שונים של שני אמני חומר אשר לא מכירים אחד את השנייה ויוצרים בעבודתם ביטוי חומרי הבנוי רבדים ושכבות השוזרות בתוכן היסטוריה משפחתית, מקומיות, סיפורים אישים וסודות כשחלקן גנוזות וחבויות בתוך החומר וחלקן גלויות ומספרות סיפור.
יאיר לוי הוא אמן חומר הרואה בעבודת האבניים המסורתית את נקודת המוצא לעבודותיו. לוי בוחן בעבודותיו ניגוד בין חומרים, מרקמים, צבעוניות וטכניקות עבודה ובכך מייצר מתח בתוך האובייקטים עצמם.
בעבודתו "סלעי וצורי" מתקיים מתח בלתי פוסק בין חוץ לפנים, לוי מתייחס למעטפת, לסלע כמטאפורה לחיצוניות קשיחה ומחוספסת, גסה וחומרית המנסה להגן על הפנימיות העדינה, השברירית והמתפרצת. עבודתו של לוי בוחנת באופן עמלני את הקשר בין ציבורי ואישי, גאולוגי והיסטורי, גנוז ומוחצן.
הטיפול החומרי של לוי בין יחידות פורצלן דקיקות לבין חומר גס ומבעבע מייצר מתח צורני בין נפח ושפה, צורה וצבע, שקיפות וגסות ושבריריות ופגיעות. האובייקטים של לוי מאופקים ואימפולסיביים בו-זמנית, והם בודקים מפגשים בין פרופורציות, תלת ודו ממד, צבעוניות וטיפול בפני שטח ((surface.
אילה צור בעבודותיה יוצרת בחומר הקרמי ורואה בו מדיום אמנותי לביטוי רעיונות ורגשות תוך התכתבות עם מלאכות יד מסורתיות אחרות ושילובן בנגיעות עכשוויות בחומר הקרמי. צור, שואבת את ההשראה שלה מעולמות הטקסטיל, הדפוס, מגילות הנייר, הכתב והקליגרפיה הקרובים לליבה, דרכם היא יוצרת בעבודותיה רב שכבתיות, בגלוי ובנסתר, בשבריריות ובעדינות של החומר ובשילובו עם חומרים אחרים.
צור שבמקביל לעבודתה בחומר הקרמי עבדה בשנים האחרונות כאורגת בגלריה לאריגה בצפת העתיקה וכך "רקמה" בגוף עבודותיה אינטרפרטציה אישית המחברת בין עולמות בינתחומיים חומריים. היא בוחנת בעבודתה את המתח המתקיים בין חומר קרמי וטקסט, קליגרפיה, רקמות, הדפס תוך טיפול רפטטיבי ובדיקת גבולות ויחסי הכוחות בין התלת והדו ממד באובייקטים השונים.
