לבנט פרום / תניה אנגלשטיין, סופי אבו שקרה

 

מערכת הבחירות ותוצאותיה מתרחשים בימי מלחמה אזורית אכזרית. כוחות פוליטיים מגייסים את כל עוצמתם לכינון בדלנות אזורית. המלחמה מקבעת רצון להכניע, לכבוש, לקרוע רצפים תרבותיים, ולהגשים שאיפות מוחלטות שפורמות ערכי שיח ודמוקרטיה. בעוד שכוח סמכותני מנצל את הסדר הקיים וכוחות נגד מנסים לבטלו, רוקמת אמנות עלומה חילופים תרבותיים והתנגדות מוסרית שאינה שוגה באשליה של שינוי מהיר.[1] הקיטוב המלחמתי מחולל הרג, הגירה ופליטות, מעמיק פערים ופוגע בערכים אנושיים. בלב הסתירות נשזרים קצוות פרומים של רישומים אחרים הנדרשים לכתיבה איטית ולהתגבשות בין דורית סבלנית. העבודות של תניה אנגלשטיין וסופי אבו שקרה רוקמות כך תרבות לבנטינית שנטועה בניסיון הנשי.

תניה אנגלשטיין (1950-2008) ילידת תל אביב, היא אמנית קרמיקה שיצרה משנות ה-90 מעברים בין מכלים קרמיים למבנים אדריכליים. העבודות משקפות מרחב משפחתי שמוצאו במצרים ויוצרות רצפים שמורכבים מפיסות בית, אריגים מעוטרים, אלבום התמונות המשפחתי והנוכחות של "הקישוט האסלאמי המסולסל, הריחות, הטעמים והצלילים של המוסיקה הערבית".[2] עד לכתה בטרם עת טוותה תניה עולם של "שוליים" המציב מלאכה, נשיות ויופי כמהות יהודית ערבית שונה ממפת הסכסוך ומהמוקד המערבי שמציין את האמנות העכשווית המקומית.

סופי אבו שקרה (נ. 1996) היא אדריכלית אמנית ומעצבת, ילידת אום אל פחם. תערוכת היחיד הראשונה שלה הוצגה ב-2023. עבודתה משלבת מסורת, חומרים טבעיים, ותעשייתיים וטכנולוגיות דיגיטליות. מנקודת מבט נשית היא בוחנת את מקומן של מלאכות ותבניות מסורתיות בשפה הדיגיטלית וחורצת עבורן איים של נוכחות בליבת קידוד שעיקרו מערבי. מפגש זה מצרף אל הבינה המתפתחת את "חומרי התרבות שזיהתה בקרב בני משפחתה" ומכיל בקוד הדיגיטלי את צפני "הרוקמת הפלסטינית" שהשתמשה "ברקמה כדי להעביר שדרים גלויים וסמויים דרך שמלותיה", ותרגמה "סימנים למשמעויות" תוך שימוש "בצבעים ובצורות […] כדי לבטא מיקום גיאוגרפי, אירוע משפחתי או אמונה".[3]

באמצעות התכתבות עם מבנים אדריכליים, מסורתיים ועכשוויים, נעות סופי ותניה בין עיצוב, מלאכה ואמנות. קו המתאר האדריכלי מאפשר להן לערוך חיפוש אחר שורשים והקשרים תרבותיים, ולנוע מהחפץ אל שדה דימויים הנושא תהיה אוניברסלית אודות לבנט פרום המוכפף להכחשות הדדיות. פרימה במרחב כזה מסמנת לבטים נפשיים ואישיים הכרוכים בהרס ומחסומים. הפרימה שעורכות אנגלשטיין ואבו שקרה, טווה מארג חלופי של דמיון אזורי בין יסודות מתפרקים.

[1] מישל דה סרטו, המצאת היומיום, רסלינג, 2012, עמ' 104.

[2] שלומית באומן, געגו

ע מזרחי – תניה אנגלשטיין, מוזיאון האסלאם, ירושלים, 2006

[3] טל פרנקל אלרואי, סופי אבו שקרה, קוד נוכחת נפקדת, אתר מוזיאון אום אל פחם לאמנות.

סופי אבו שקרה – קורות חיים

אוצרוּת: שלומית באומן, עמי שטייניץ
התערוכה מוצגת מיום חמישי 8.10.26
אירוע פתיחה:
שישי, 16.10.2026, 11:00
שיח גלריה: שישי, 13.11.2026, 11:30
נעילה: שבת, 21.11.2026, 14:00

 

back to top