עִירְבּוּל | נועה צ'רניחובסקי

 

התערוכה "עִירְבּוּל" של האמנית נועה צ'רניחובסקי היא יומן אישי רפלקטיבי על הסביבה האורבנית. זהו גוף עבודות חדש, שנוצר במיוחד עבור חלל הגלריה הקטנה, בו האמנית חוקרת את היחסים בין האדם, העיר והחומר. צ'רניחובסקי מתעדת מפגשים חומריים וקומפוזיציות יומיומיות במרחבים אלו,  ובפרשנותה היא מעבדת אותם וממירה אותם למיצב של אובייקטים מופשטים, שיוצרים שפה פיסולית עצמאית.

שני כוחות פועלים בתערוכה. הראשון נובע מן הנוף העירוני הבנוי: אלמנטים קונקרטיים כמו עמודי ביטחון, מדרכות, כבישים, גדרות בטון ומבנים זמניים מהווים את המרכיבים הפיזיים-חזותיים של העיר. הם מעבירים תחושת כובד, צפיפות ואפרוריות. על גביהם מצטברים כתמי שמן, חלודה, סדקים ושברים, המסמנים זמן, שחיקה ועייפות של סביבה בנויה – סמלים של קיום עירוני שבו כל מגע מייצר תמורות ועקבות חומריות חדשות.

הכוח השני נוצר מהטבע, מעין אורגניות עמומה. אלה הם צמחי בר הפורצים בין סדקי המדרכה (מעזבה), עלי השלכת הנערמים, ציפורי הדררה ועקבות עטלפים, גינות קהילתיות ועציצים ביתיים. אלמנטים אלו מייצגים עבור צ’רניחובסקי את הנשימה של העיר, את הצבע והתנועה הבלתי נשלטת, מבט על החי והמתחדש. החיבור בין החומר האורבני הקשיח לבין האלמנטים החיים מהווה דיאלוג בין שליטה לפראות, בין חום למגע קר, בין מה שמלאכותי למה שצומח מעצמו.

מתוך הצטברויות החומרים והאובייקטים ברחוב, והמפגשים האקראיים של פני השטח העירוניים והפסולת, יוצרת צ'רניחובסקי שפה חזותית. עבודותיה עשויות חומר קרמי, נייר, טקסטיל, רשת ועץ, ובאמצעותם היא משרטטת גבולות מיטשטשים בין חדש לישן, בין מתכלה לנצחי, בין האישי לקולקטיבי ובין המתוכנן למקרי.

במקום הצגה של פריטים בודדים, האמנית בונה מיצב מרובד המורכב מערימות, הצטברויות וחיבורים בין עבודותיה לבין אלמנטים מצויים מהמרחב האורבני.

המיצב נשען על קומפוזיציות שהיא מאתרת בעיר ומתרגמת אל חלל הגלריה, כך שהעבודות משתלבות בחפצים שנאספו מהרחוב ויוצרות מרחב אחד חסר היררכיה בין מקור למצוי, בין מלאכותי למקרי.

משני צידי הגלריה נוצרת סצנה חדשה השוטפת רגעים וחומרים לכדי מרחב מורכב. עבודות הפיסול ברובן מבוססות על תבניות שהיא יוצרת לאובייקטים שהיא פוגשת בשיטוטיה בעיר, כמו כרוביות, בננות ואבוקדו או מסגרת תמונה מגולפת. האמנית מעצבת מחדש את צורתם ומרקמם במרחב הפיסולי, מערבלת מחדש את המרחב העירוני ומרכיבה ממנו דימוי אחר. העבודות מחוספסות ופני השטח אינן מלוטשות, דבר שמייצר תחושת פגם או בלייה אך בתוך החספוס נפתח מרחב פנטסטי שבו חיבורים מוכרים מופיעים לצד צירופים מפתיעים. הבחירה בחספוס מדגישה את האותנטיות של המגע, את אי השלמות ואת יכולתו של החומר לשאת את עקבות המציאות העירונית.

התערוכה מציגה פרשנות למרחב, שבו העיר אינה רק מרחב חיצוני אלא גם מראה פנימית של חיכוך, שחיקה וצמיחה.

נועה צ’רניחובסקי היא אמנית הפועלת ומתגוררת בתל אביב. בוגרת תואר שני בקרמיקה וזכוכית, The Royal College of Art, לונדון (2021–2022), ותואר ראשון במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים (2012–2016). עבודותיה הוצגו בתערוכות ובגלריות בארץ ובעולם, ובהן “Spaceshifting״ של ה–Royal Society of Sculptors ב־ROSL, לונדון. צ’רניחובסקי היא חברת מערכת בכתב העת ‘טקסטורה’ – כתב עת מקוון חומרי.

הגלריה הקטנה
אוצרות: רעות רבוח ושלי שביט

פתיחה: חמישי, 18.12.2025, 19:30
שיח גלריה: שישי, 16.1.2026, 11:30
נעילה: שבת, 31.1.2026, 14:00

נועה צ’רניחובסקי – קורות חיים

עיתונות:
"ענת שיפטן, יורם בלומנקרנץ ונועה צ׳רניחובסקי בבית בנימיני", פורטפוליו
"תערוכות מומלצות: 22.1 עד 28.1", הארץ

 

امتزاج | نوعا تشرنيخوڤسكي

القيّمتان: ريعوت ربوح وشيلي شڤيط 

معرض "إمتزاج" للفنّانة نوعا تشيرنيخوڤسكي هو بمثابة يوميات شخصية تأملية حول البيئة الحضرية. إنه منجز أعمال جديدة، أُنجزت خصيصًا لفضاء الجاليري الصغيرة، حيث تستكشف الفنّانة العلاقات بين الإنسان والمدينة والمادة. تقوم تشيرنيخوڤسكي بتوثيق لقاءات مادية وتكوينات يومية داخل هذه المساحات، ومن خلال تفسيرها الخاص تعيد معالجتها وتحويلها إلى عمل تركيبي من مجسمات مجردة، تُنشئ لغة نحتية مستقلة.

تعمل في المعرض قوتان أساسيتان. الأولى نابعة من المشهد الحضري العمراني؛ عناصر خرسانية مثل أعمدة الأمان، الأرصفة، الشوارع، الجدران الإسمنتية، والمباني المؤقتة التي تشكّل المكوّنات الفيزيائية البصرية للمدينة. وهذه تنقل إحساسًا بالثقل والازدحام والرمادي. تتراكم فوقها بقع الزيت والصدأ والتشققات والكسور، والتي تشير إلى الزمن والتآكل والتعب في بيئة العمرانية – رموز لوجود حضري يترك كل تلامس فيه تغيّرات وآثارًا مادية جديدة.

القوة الثانية تتولدت من الطبيعة، نوع من الكائنيات الحية الغامضة: أعشاب برية تخترق شقوق الأرصفة (أرض مطوّرة مسيقًا)، أوراق متساقطة تتراكم، ببغاوات الدرة  المطوّقة وآثار الخفافيش، حدائق مجتمعية وأصص نباتات منزلية. تمثل هذه العناصر لدى تشرنيخوڤسكي تنفّس المدينة؛ اللون، والحركة غير المنضبطة، ونظرة إلى ما هو حيّ ومتجدد. الربط بين المادة الحضرية الصلبة والعناصر الحية يخلق حوارًا بين السيطرة والهمجية، بين الدفء والملمس البارد، وبين ما هو صناعي وما ينمو بطبيعته.

من تراكم المواد والأغراض في الشارع، ومن اللقاءات العشوائية بين الأسطح الحضرية والنفايات، تصوغ تشيرنيخوڨسكي لغة بصرية. أعمالها مصنوعة من مواد مثل السيراميك، الورق، النسيج، الشبك والخشب، وبها ترسم حدودًا مطموسة بين الجديد والقديم، الفاني والدائم، الشخصي والجماعي، المخطط والعَرَضي.

بدلًا من عرض قطع منفردة، تبني الفنّانة عملًا تركيبيًا متعدد الطبقات مكوّنًا من أكوام وتراكمات وروابط تجمع بين أعمالها وبين عناصر مأخوذة من المجال الحضري المحيط. يستند العمل التركيبي إلى تكوينات بصرية تعثر عليها الفنّانة في المدينة وتُترجمها إلى افضاء الجاليري، بحيث تندمج الأعمال مع أشياء جُمعت من الشارع، لتصنع فضاءً واحدًا بلا تراتيبية بين الأصل وما يتم العثور عليه، وبين الاصطناعي والعَرَضي.

على جانبي الجاليري يتشكل مشهد جديد يغمر اللحظات والمواد على شكل فضاء مركّب. ترتكز معظم أعمال النحت على قوالب تصمّمها لأجسام تصادفها في تجوالها داخل المدينة، مثل زهيرات القرنبيط، الموز والأفوكادو، أو إطار صورة محفور. تعيد الفنّانة تشكيل الهيئة والملمس في فضاء النحت، وتعيد خلط الفضاء الحضري لتكوّن منه صورة أخرى. تبدو الأعمال خشنة وغير مصقولة السطح، ما يخلق إحساسًا بالعيب أو البِلى، لكن داخل هذه الخشونة ينفتح فضاء خيالي تظهر فيه وصلات مألوفة إلى جانب تراكيب مفاجئة. إن اختيار الخشونة يبرز أصالة اللمس وعدم الكمال وقدرة المادة على حمل آثار الواقع الحضري.

يعرض المعرض تفسيرًا للفضاء، حيث لا تكون المدينة فيه مجرد فضاء خارجي، بل مرآة داخلية للاحتكاك، والتآكل، والنمو.

نوعا تشرنيخوڨسكي فنّانة تعيش وتعمل في تل أبيب. حاصلة على درجة الماجستير في السيراميك والزجاج من The Royal College of Art  في لندن (2021–2022)، وعلى درجة البكالوريوس من قسم تصميم السيراميك والزجاج في أكاديمية بتسالئيل للفنون والتصميم، القدس (2012–2016). عُرضت أعمالها في معارض وجاليريهات في البلاد والعالم، من بينها معرض “Spaceshifting” لجمعيّة النحّاتين الملكية في ROSL بلندن. و تشرنيخوڨسكي هي عضو في هيئة تحرير مجلة "تِكستورا" – مجلة إلكترونية مخصّصة للمادة ورقمي الفنون.

back to top