תערוכתה של האמנית אמי ספרד סובבת סביב שישה כדים קרמיים הניצבים במרכז החלל. כדים אלו "מדברים" אל המבקרים בקולות נשיים, המהדהדים את סיפוריהם/ן. עוד מקדמת דנא היו "מספרי הסיפורים" ידועים בכל התרבויות האנושיות כדמויות משמעותיות לחברה. בטרם הומצא הכתב, סיפורים רבים הועברו ונשמרו באמצעות יכולות המשחק הייחודיות של אותם מספרים, ושימשו לא פעם לתיעוד, חינוך והעברת מסרים שונים.
תערוכה זו היא בעיקרה מיצב סאונד קרמי, המשלב אמנות מסורתית הן בפן המלאכה הידנית של עבודת הקדרות והן באמנות המשחק, המאפיינת מספרי סיפורים. מספרים אלו מקבלים כאן ממד חדש ומעודכן, כאשר הם משולבים עם טכנולוגיית סאונד עכשווית היוצרת חוויה מרובדת וחדשנית. הכדים עצמם הופכים לגורמים פעילים במרחב, יוצרים דיאלוג מרתק בין עבר להווה, בין אמנות לאקולוגיה, תוך שהם מגוללים שישה סיפורים המבוססים על התערבויות אנושיות בטבע והשפעותיהן הבלתי צפויות.
כל כד מעוצב בטקסטורה ייחודית המייצגת את החיה שממנה שואב הסיפור את השראתו. בשילוב עם הסאונד הבוקע מתוכם, הכדים פועלים כהד לטקס מדומיין שבו נפגשות "חכמות השבט" במערה וחולקות משלים מודרניים המעוגנים במציאות וכמו מנבאים את האסון שעתיד להגיע.
בעבודתה ספרד שואבת השראה ממסורת עתיקה שבה שימשו כדים קרמיים לצורך תיעוד סיפורים והנכחתם באמצעים חזותיים כחלק מתרבות חומרית שהייתה נפוצה בעבר. מוכרים במיוחד אלו אותם כדים מצוירים מיוון ומרומא העתיקה המתארים מיתוסים ואלגוריות שונות. בדומה לכלי חרס היסטוריים שחושפים תרבויות קדומות, גם הכדים במיצב זה משמשים כמזכרות מודרניות המזהירות מפני השלכותיה של התערבות אנושית כפויה בטבע. הכדים, יוצרים דינמיקה קולית מעוררת במרחב הגלריה, המשלבת אפקטים שונים של סאונד ומוזיקה. לצד הכדים מוצגות עבודות ציור, המתייחסות גם הן לסצנות ואלמנטים שונים מתוך הסיפורים עצמם.
ספרד מזמינה את המבקרים לחשוב מחדש על תפיסותיהם לגבי יחסי האדם עם סביבתו, תוך הצגת נימה ביקורתית באמצעות הקול הנשי הנשמע ומתפקד כגורם מכיל ומאזן, אל מול כוחניות המיוצגת בגישות גבריות היסטוריות. אלו משמשים את האמנית לעורר למחשבה, שיח והתבוננות ביקורתית בעידן של ריבוי אמיתות, מיהו מספר הסיפור ואיזה נרטיב נבנה בעקבותיו, וכיצד מציאות משתנה עקב התערבות מלאכותית כפויה בטבע, התערבות שלא פעם הובילה לאסונות עצומים. וכעת נדמה אולי, שאותה גישה חמדנית ויהירה משליכה גם על מהלכים מקומיים כמו גם עולמיים שאנו רואים מתרחשים לנגד עינינו היום.
אמי ספרד היא אמנית רב-תחומית, בוגרת תואר ראשון (B.Des) בעיצוב תעשייתי מבצלאל ותואר מוסמך באמנות (MFA) מאוניברסיטת חיפה. אמי היא חברת גלריה היתופית אלפרד. בעבודותיה היא עוסקת לא פעם בנושאים חברתיים ופוליטיים ומשלבת טכניקות מגוונות, כולל חיבור ייחודי בין פרקטיקות של יצירה פלסטית ועמלנות ידנית למגוון טכנולוגיות מתקדמות. בשנים האחרונות זכתה בפרסים ובמלגות, בהם קרן מקור, NEXT! דוקאביב והקרן לאמנים עצמאיים. התערוכה מוצגת במסגרת בתוכנית 'שהות אמן.ית' (רזידנסי) של בית בנימיני, קיץ 2024.
אוצרת: ניצן שובל-אבירי
פתיחה: חמישי, 2.1.2025, 19:30
שיח גלריה: שישי, 31.1.2025, 11:30
נעילה: שבת, 15.2.2025, 14:00
עיתונות:
Emi Sfard: Vessel Tales, MutualArt
אודי צ׳רקה, אמי ספרד ורובין פנטופרו בבית בנימיני, פורטפוליו
"שתי תערוכות באותו בניין מנסות לשלב בין מסורת לחידוש", הארץ, גלעד מלצר
בין הסיפורים שאספה וליקטה האמנית, ונבחרו בקפידה לאחר מחקר מעמיק, נמצאות גרסאות של הסיפורים הבאים שעובדו במיוחד למיצב הסאונד:
חוק העז השחורה (ישראל, 1950): חוק שנחקק לצמצום אוכלוסיית העזים השחורות מתוך תפיסה שהן מזיקות לצמחייה. רק לאחר אסון הכרמל התברר שתפקידן של העזים במניעת שריפות היה משמעותי וחשוב מעין כמותו.
אפקט הקוברה (הודו, תקופת השלטון הבריטי): יוזמה בריטית לצמצום אוכלוסיית נחשי הקוברה באמצעות תגמול כספי הובילה דווקא להתרבותם, כאשר מקומיים החלו לגדל נחשים לשם קבלת הפרס.
קרפדות קנים (אוסטרליה, 1935): קרפדות שיובאו להילחם במזיקים חקלאיים הפכו בעצמן למפגע אקולוגי עצום, כשהתרבו במהירות ופגעו במאזן האקולוגי המקומי.
קמפיין הדרור (סין, 1958): ניסיון של מאו צ'ה טונג להיפטר מציפורי דרור במטרה לשפר את תנובת התבואה הוביל להרס חמור של יבולים ועקב כך לרעב המוני.
היפופוטמים (קולומביה, שנות ה-80): יובאו לגן החיות של ברון הסמים פבלו אסקובר, ולאחר מותו התרבו ללא שליטה והפכו למטרד סביבתי מסוכן.
חיסול הפילים (דרום אפריקה, 1960–1970): דילול אוכלוסיית הפילים בפארק הלאומי קרוגר מתוך מחשבה שהם פוגעים בסביבה הביא לשיבוש קיצוני של מאזן אקולוגי חיוני.
