תערוכהארכיון עבור הקטגוריה ‘’

Back to Earth – תערוכה

תערוכת Back to Earth מהווה חיבור בין הגלריה ללימודי אפריקה לבין בית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית – ליצירת מיצב המיועד ספציפית לחלל הגלריה. מדובר בשיתוף פעולה ייחודי בין האמן הישראלי רועי מעין לבין האמן הסנגלי דאודה נ'דיאה (Daouda N’Diaye). שני האמנים התמודדו עם מחקר וזיהוי של חומרים ורעיונות מעברן של שתי התרבויות העתיקות, מתוך רצון ליצור חיבור היברידי בין המסורות החזותיות בדמות יצירה אמנותית עכשווית ואוניברסלית.

דאודה נ'דיאה | Daouda N’Diaye

דאודה נ'דיאה | Daouda N’Diaye

דאודה נ'דיאה הוא אמן סנגלי, מרצה לאמנות ומומחה בתרפיה באמנות. בעבודתו, עורך דאודה ניסויים במחזור חומרים וזיכרונות דרך צילומים גרוסים, יצירת פסלים מניירות מגולגלים ומגוון טכניקות נוספות. בעבור התערוכה בגלריה ללימודי אפריקה, בחר דאודה באתגר חדש וייחודי בעבורו: עבודה בחמר שבו ייצרבו דימויים מההיסטוריה החזותית של סנגל ומערב אפריקה בכלל.

דאודה נ'דיאה | Daouda N’Diaye

דאודה נ'דיאה | Daouda N’Diaye

בדיוק כמו במסורת היצירה הארץ-ישראלית, כך גם בסנגל נעשה משכבר הימים שימוש בחמר, ולפיכך בחר דאודה לחקור את המוטיבים והצורות שנעשה בהם שימוש בתרבותו החזותית ולהחתים בהם לוחות מחמר ארץ-ישראלי. לוחות אלו יחוברו יחדיו כעמודי טוטם שיועמדו בחלל הגלריה הצופה על העיר תל אביב.

דאודה נ'דיאה | Daouda N’Diaye

דאודה נ'דיאה | Daouda N’Diaye

דאודה נ'דיאה | Daouda N’Diaye

דאודה נ'דיאה | Daouda N’Diaye

רועי מעין הוא אמן קרמיקה, מרצה בבית בנימיני, בוגר בצלאל ומוסמך התוכנית הבינתחומית באמנויות של אוניברסיטת תל אביב. ביצירתו עוסק רועי בהרחבת הגבולות החומריים והמושגיים של המדיום הקרמי. בשנה החולפת הוזמן רועי על ידי שגרירות ישראל בסנגל לשבועיים של סדנה בכפר האמנים בדקר. לפני יציאתו, בחן רועי את התפיסות הרווחות בישראל לגבי יבשת אפריקה. מחקרו הניב מאגר של דימויים חזותיים מייצגים שהיו ברובם המכריע סטריאוטיפיים ואף גזעניים. בעבודתו בכפר האמנים בדקר, כיסה רועי את הדימויים הללו בתערובת אדמה סנגלית-ישראלית. במובן המטאפורי, הוא מחק את מערכת הערכים עליה התחנך על ידי כיסוייה בערכיות אחרת, כזו הנובעת מהיכרות עם האחר ומשיתוף פעולה אתו.

רועי מעין | Roy Maayan

רועי מעין | Roy Maayan

בעבור התערוכה בגלריה ללימודי אפריקה קידם רועי את רעיון איחוי התרבויות לשלב נוסף: בעבודה זו מדובר באיחוי לא רק של חומרים, אלא גם של סגנונות של כלים מסורתיים משתי הארצות. לשם כך, חקר רועי צורות כלים מהתקופה הכנענית, ובמקביל דוגמאות של כלי חרס מסורתיים מסנגל של התקופה המקבילה. ערבוב האדמות הישראלית והסנגלית ייצר איחוי של שתי התרבויות שהוליד דימוי חדש. תהליך העבודה המשותף של שני האמנים בחומר יצירה מסורתי לשני העמים, אם כי בטכניקות ובסגנונות המשלבים בין הזר למוכר, יצר מיצב שמתרפק על העבר, ובה בעת הוא גם חדשני ונועז

פורסם בקטגוריה תערוכה / אוקטובר 8th, 2015 / אין תגובות »

ביקור בתערוכה IN HOUSE בבית בנימיני

אורלי נזר

משתתפים: אופיר זמודזיאק, אורן ארבל, אלון גיל, אלינה טופרמן איתן, אמנון עמוס, אנה כרמי, בוריס כץ, גיא ג'אנה, דורי שכטל זנגר, אסתר בק, אתי גורן, בתיה מרגלית, ג'קרנדה קורי, יעל נובק, לאוניד גוסין, מיכל אדלר שלו, מרסל קליין, נועה אלמגור בן דור, נצה בר, נעה היינה, רוית לצר, רונית צור, רונן ימין, רועי מעין, רחלי רוטמן גרג'י, רינה פלג, רני גילת, רעיה שטרן, שירה סילברסטון, שלומית באומן, שלי שביט, שמאי גיבש, תרצה ילון קולטון.

אוצרת: אסתר בק
אלינה טופרמן איתן

אלינה טופרמן איתן

בתערוכה IN HOUSE מוצגות עבודות עכשוויות של היוצרים הנמנים על צוות בית בנימיני, מרכז לקרמיקה עכשווית בדרום תל-אביב. העבודות מבוססות על אובייקט יחיד ועל מיצב, חלקן תלויות על קיר, על פדסטל ועל מדפי תצוגה. לשמחתי התערוכה, באוצרותה של אסתר בק, איננה תערוכת נושא ולפיכך מהווה הזדמנות לבחון מה מעסיק את אמני הקרמיקה העובדים בבית בנימיני ומשתתפים בתערוכה, כמייצגים חתך אפשרי של אמני הקרמיקה בישראל.
אתי גורן | Eti Goren | ללא כותרת

אתי גורן | Eti Goren | ללא כותרת

כפי שניתן לצפות מתערוכה המציגה מעל שלושים אמנים בשטח גלריה ולא מרחב מוזיאלי, רוב העבודות מבוססות על אובייקט או מיצב בקנה מידה קטן. התערוכה מציגה עשרות עבודות ואדון כאן רק במקצתן.
ג'קרנדה קורי | Jacaranda Kori | מנחה לאל הטקילה

ג'קרנדה קורי | Jacaranda Kori | מנחה לאל הטקילה

יצירתה של שירה סילברסטון "פעימות" הנמתחת מהתקרה ועד הרצפה, שלחה אותי למראה מקום חזק בעולם האמנות: שנדלייר מרהיב עשוי עשרות אלפי טמפונים, עבודה בשם "The Bride" של האמנית הפורטוגזית ג'ואנה ויסקונסלס (Joana Vasconcelos) אשר הוצגה לראשונה בביאנלה בונציה בשנת 2005. היצירה של סילברסטון איננה ממש שנדלייר אלא קישוט שנמצא בין שנדלייר למובייל מעל למיטת תינוק. העבודה התלויה על התקרה מורכבת מחישוקי פלסטיק, חוטי סטן ורודים וכפות פלסטיק של אבקת תחליף חלב לתינוקות. מתחתם ערמות של גלילי חמר לבן צרוף. מגדלים אשר יכלו להיות של מטבעות זהב אבל אלו ערמות המורכבות מן הריק שבתוך כף המידה של פורמולת החלב. בין אם ריק או תכולה, מייצגים את אלפי הפעמים (או הפעימות – כשם העבודה) שהאמנית ניגשה אל קופסת האבקה והכינה את מזון התינוקות. עם שנדלייר הטמפונים ויסקונסלס הביאה עבודה פוליטית עם קונטקסט מסוים שבו טמפונים המייצגים את החוויה והבזות הנשיים עוברים הזרה כשנכללים בדימוי קישוטי מפואר כדוגמת שנדלייר. סילברסטון יוצרת הזרה לכפות מידה של אבקת תחליף חלב תינוקות ומביאה קונטקסט אחר, של אם עסוקה שהטיפול בתינוקות מכלה את ימיה והזמן והפעולות הולכים ונצברים בערמות שעל הרצפה, ריצפה, שהיא מקום זר גם לכלי קרמיקה וגם למזון תינוקות. הזמן של האם העסוקה מיוצג בעזרת זמן דחיסת החמר לכף הפלסטיק, זמן המתנה להתכווצות, זמן הוצאה מהתבנית, זמן צריפה, זמן בניית המיצב. המלאכה הסזיפית, המחויבת של האם ושל בעלת המקצוע נמזגים. מה שאנו רואים הוא בעצם שארית של מיצג אשר התרחש הרחק מעיננו הצופים, חלקי החמר מהווים עדות לפעולות שהתרחשו ולגוף של אמנית שהיה נוכח ועתה נעדר. יצירתה זו של סילברסטון מהווה תפנית פנימה שבה היא מנפישה ומייצגת בעזרת המלאכה של הקרמיקה זהות אחת שלה מני רבות.
Noa Heyne | נעה היינה

Noa Heyne | נעה היינה

עבודה נוספת אשר אני קוראת כייצוג עצמי נשי היא יצירתה של ג'קרנדה קורי. טכניקת האסמבלז' משמשת אמניות קרמיקה רבות לשם ייצוג עצמי. היא מאפשרת להציג זהות מורכבת שאיננה קבועה אלא נתונה להשתנות מתמידה. קורי, ילידת מקסיקו, מחברת יחד סגנונות ומקורות השראה, עבודת יד, תבניות לחיצה, אבניים, אקסטרודר, התייחסות לטבע, למסורת הקרמיקה המערבית והפרה קולומביאנית ולאמנות הפולקלור של מקסיקו. החיבור בין טכניקות עבודה, שיחזור רדי-מיידס תעשייתיים עם בניית יד מהווה אמצעי של האמנית לנהל משא ומתן עם הדימויים והשיטות ולומר משהו חדש. כמו בדחיסה של סילברסטון חימר לתוך כפות הפלסטיק, כך גם ביצירתה של קורי, בתהליך ההעתקה והשכפול של חפצים ישנים, יש משום הפיכה של האובייקטים לאורנמנטים, החפצים המקוריים משתנים מלהיות "דברים" לזיכרון. בעבודת הקרמיקה של האמניות יש אזכור מובנה של החלטות ופעולות אשר מדגיש את ההבניה שעושה האמנית באופן אקטיבי, סוג של העצמה באופן ייצוגה העצמי, היא איננה מלקטת או משתמשת פאסיבית של דימויים אלא משכפלת מחברת, משנה לפי הצורך ובונה דימוי חדש.
Oren Arbel | אורן ארבל

Oren Arbel | אורן ארבל

העבודה של אורן ארבל "ארוחת בוקר על הגבול הסורי" מהווה גם היא אסמבלז'. בסיס העבודה הוא אריח בטון מ"בית המפקדה הסורי" ליד עין-זיוון, עליה פלטת ברזל חלודה שנמצאה בשטחי האש סביב עין זיוון, עליה מעמד לביצה רכה עשוי בעבודת אובניים וכפית עשויה בלחיצה לתבנית גבס, שניהם עשויים פורצלן שרוף שריפה ראשונה בלבד (1000 מעלות), כלומר לא הגיעו לשיא תכונותיהם החומריות, המעניקים מראה ומרקם של עבודה בתהליך, או אב-טיפוס. נפגשתי לראשונה עם ארבל בעת שנתן הרצאה על מסעו וישיבתו בחברת קדרים מקומיים בבוסניה וגיאורגיה. התרשמתי אז כי כמדריך טיולים וקדר בחר לעצמו את עמדת הקדר-אתנוגרף, דימוי בעל מקום נכבד במסורת של הקדרות, אשר נוצר מתיעוד מפגשים משמעותיים בין קדרים מערביים לקדרים כפריים במדינות מתפתחות, בחיפושם אחר האוטנטיות. הדימוי הוא של אספן מידע בנוגע לתהליכי עשייה, מראיין ומתעד, אך גם מפשיל שרווליו ועובד עם הקדר המקומי, אולם התיעוד של מפגשים אלו בה בעת מיקם את הקדרות האוטנטית במקום אחר, כפרי ומסורתי. לנוכח הקדרות האוטנטית הנמצאת "שם" (בבוסניה וגיאורגיה), כיצד ניתן לקבל את היצירה הקרמית הישראלית, הנעשית בסדרות קטנות וכביטוי אישי של האמן, רחוקה מלהיות יצירה מקומית אשר צפויים אנו למצוא בחנויות המזכרות של שדות התעופה? אני נמנעת מלהתייחס ליצירה כמשקפת אחד לאחד ביוגרפיה אישית, ורואה בה ייצוג של שאלת האוטנטיות עמה מתמודדת קדרות הסטודיו העכשווית. ארבל יוצר אסמבלז' מחומרים ודימויים הזרים זה לזה ואפילו זרים לתרבות הישראלית, חיבור הניתן לקריאה כהצעה לשקול מחדש את המושג "אוטנטיות" ואת האפשרות להכילו על עבודות סטודיו עכשוויות, המציגות ניואנסים של התרבות אשר עשויה להיות מרובדת, מבולבלת צורמת ולא עקבית.
אורן ארבל | Oren Arbel

‏Teapot on a stand

עבודה נוספת של ארבל נקראת "Table" ומורכבת מארגז תנובה שחור, רגלי שולחן מיציקות פורצלן, את התבנית יצר מגילוף גוש גבס בהשראת גילופי עץ סיניים מסורתיים. ברגע הראשון העבודה נתפסת כאסמבלז' של חפצים שמצא האמן וחיבר יחד ליצירה מקורית, ומייצגת גישה של "אאוטסיידר" לקרמיקה אשר מציג מצאי של כלי קרמיקה תעשייתיים אשר אסף. אולם מתברר שתהליך היצירה הכולל תהליך ממושך של מלאכת יד מציע רובד נוסף לקריאה של העבודה. מורגשת מודעות למצב העכשווי של תעשיית הקרמיקה בפרט ותחום הקרמיקה בכלל בעולם המערבי, ומתוך כבוד למיומנויות של בעלי המלאכה מציע ארבל אסתטיקה המבוססת על ממשקים. התעשייה והמלאכה מהווים עבורו מקורות לדימויים ורעיונות אודות טכנולוגיה וייצור, ובסיס למחקרים אמנותיים חזותיים ואינטלקטואלים בהם הנושאים מלאכה ומיומנות מקבלים תהודה ומשמעויות מורכבות.
שמאי גיבש | Shamai Gibsh | ללא כותרת

שמאי גיבש | Shamai Gibsh | ללא כותרת

יצירתה של שלומית באומן "מתוך הסדרה |אזל أستنڧ "|Ran Out עוסקת בתיעוד ובדומה לעמדה שהצגתי בנוגע ליצירתו של אורן ארבל, באומן משלבת בין היותה "אאוטסיידרית" המתבוננת על תרבות הקרמיקה ממרחק, ויוצרת שכפולים של רדי-מיידס מדימויים לעתים זרים לתחום הקרמיקה, עם היותה אמנית קרמיקה וקדרית בעלת נגיעת יד מומחית. בסדרה "אזל" יצרה באומן דיון על התכלותם של משאבים טבעיים, חפצים או מושגים שאוזלים לנו ע"י כך שמפגישה בין חומרים זרים ודימויים זרים, ויוצרת עבודה עשויה חומר קרמי מחרסית מקומית שאזלה בישראל ובעולם (S5), ופורצלן, האופנתי והאציל שבחומרים. הדימויים המקוריים מהם באומן שואבת את ההשראה ליצירתה, יוצרים הנגדה מבחינה תרבותית, טכנולוגית וצורנית, והממשק בין החומרים מביא לסדיקה ועיוות, באופנים היוצרים רובד חדש של משמעות ליצירה. חוקרת האומנות ג'ורגן וייטברג מציינת כי המאפיין הבולט ביותר של קרמיקה עכשווית הוא המחזור של אובייקטים מקרמיקה מתוך הבנה שיש לאובייקטים הללו משמעויות קיומיות ופסיכולוגיות. בדרך זו תפקידה של האמנית מקבל אופי של ארכאולוגית ואנתרופולוגית, וכן של אלכימאית היוצרת מהשאריות הללו יצירת אמנות.
שירה סילברסטון | Shira Silverstone | פעימות (Beats)

שירה סילברסטון | Shira Silverstone | פעימות (Beats)

אלינה טופרמן מציגה בתערוכה שלושה תבליטי קיר המייצגים את הקשר ההדוק שבין קרמיקה ואדריכלות, דרכו מבוטא בצורה הברורה ביותר הקשר בין הקרמיקה לחלל. טופרמן משלבת בין גיאומטריה מדויקת פרקטית של אריח קרמיקה עם הטריות והרכות של החומר הקרמי, בין הדיוק והתכנון לטבעי והמקרי. כמו ביצירות הקודמות שתארתי גם כאן שטח הפנים של התבליטים מהווה תיעוד של פעולותיה של האמנית, פרפורמנס אשר התרחש זה מכבר בזמן ומקום אחרים. לא רק הזמן של העבודה מתרחב אלא גם המרחב שלה, שכן הטקסטורה המדמה נוף, אדמה, זרימה מוציאה אותנו אל החוץ, אל מקומות פתוחים שהם מעבר לגלריה.
שלומית באומן | Shlomit Bauman | מתוך הסדרה "אזל | أستنڧذ | "Ran Out

שלומית באומן | Shlomit Bauman | מתוך הסדרה "אזל | أستنڧذ | "Ran Out

יצירתה של נועה היינה "גוף/נוף, [1/5]" עשויה אקווה רסין, פיברגלס, קוץ בניין וצבע. תבליטים המהווים העתק של משהו שהיה בעבר חמר, שכן התבליטים המקוריים פוסלו מחמר ולאחר מכן נוצקו בגבס פולימרי. היינה מספרת כי העבודות בתערוכה מבוססות על התבוננות בפרט מן הטבע ובניית תבליט תוך כדי פירוק והרכבה מחדש של צורות וחללים, לכדי אובייקט שהוא שארית של תהליך, ייצוג מרובד של זהות שהיא בו זמנית גוף, נוף וארכיטקטורה. גם יצירתו של שמאי גיבש "ללא כותרת" מייצגת זהות מרובדת של קדר, חוקר, צייר, גאוגרף. יצירתו מבוססת על עבודת אבניים, עיבוד ידני וציור בטרה סיגילטה, שיטה עתיקה של צביעה על כלים בשכבות עדינות של חרסית, המעניקה ברק לפני השטח ואוטמת את הכלי ללא שימוש בזיגוג. גיבש משתמש בחמישה עשר גוונים שונים שמקורם מחרסיות שנאספו מהארץ ומהעולם על ידי ועל ידי חברים ותלמידים. לאחר שמצייר על פני הכלים צורות גיאומטריות או צורות המייצגות עבורו נוף מקומי, העבודות נשרפות בתהליך חיזור (רדוקציה) עם חומרים אורגניים. מכך יצירתו מהווה ארכיון של פעולות, טכניקות, מקומות גיאוגרפים ומשאבי טבע. בדומה לקדר האתנוגרף גיבש מייצג דמות של אספן וחוקר שיטות, שהוא גם גיאוגרף המתעד אדמה ונוף. אסיים את הסקירה הזו בעבודה "ללא כותרת" של אתי גורן. עבודתה של גורן מייצגת טקטיקה של מיצב המעניקה לכלים שימושיים ויום-יומיים נוכחות פיסולית. גורן יוצרת כלים שימושיים באבניים מפורצלן ומתערובת אבנית (stoneware), שורפת שרפת רדוקציה בתנור גז ומשתמשת בגלזורות מאפר עצים. בהצבה תחת מסגרת ה"טבע דומם" כליה הצנועים והמוכרים הופכים למושא להתבוננות ברצינות לה זוכים אובייקטים המוגדרים כאמנות, תוך הרחבת הזמן והמרחב של העבודה אל עבר מקומות אפשריים בהם אובייקטים אלו נחוו והשפיעו על חוויותיהם של אנשים. אובייקט עשוי קרמיקה אינו חייב בהכרח להיות ברמת ביצוע גבוהה כדי להיות אמנות טובה, אלא ש"רמה גבוהה של ביצוע" מהווה נקודת פתיחה למשא ומתן עבור כל אמן הפועל בתוך שדה זה. איכות היא תכונה פנימית שאפשר לפעול במסגרתה או להתנגד לה, אולם לעולם לא להיות אדישים אליה. העבודות בתערוכה InHouse מתאפיינות ברמות ביצוע וגימור גבוהים ביותר, אשר מעניקים לתערוכה את הכוח שלה, וממחישים שמדובר באמנים שהם גם אנשי מקצוע מיומנים, אשר הידע והמומחיות מהווים בסיס לפעילותם היצירתית. ואם התואר "איש מקצוע" נשמע זר כשמדובר באמנים, נקודת ראותי היא כי היותם של אמני קרמיקה "אנשי מקצוע" היא אחד המאפיינים המרתקים שלהם כיוצרים. התערוכה InHouse מאפשרת מפגש עם עושר של פרקטיקות ותפיסות השונות אודות המדיום עצמו, ומציגה את בית בנימיני כמקום המעודד את החיפוש אחר הניסיוני בחומר, האילתור והאיתגור של שדה הקרמיקה. ניתן לראות כי לצד עבודות המבוססות על טכניקות מסורתיות של קרמיקה, ישנן עבודות שיצירתן חורגת משיטות העבודה ומהחומרים המסורתיים, ובדרך זו קוראות תיגר על המוסדות האמונים על איסוף, שימור, וביקורת.
פורסם בקטגוריה אירועים, קרמיקה, תערוכה / אוגוסט 17th, 2015 / אין תגובות »

לקראת תערוכה של אודי אבן

עבודות קרמיקה בחיי היום יום

בנובמבר 2015 תפתח בבית בנימיני תערוכה לזכרו של אודי אבן ז"ל, קדר ואמן מוערך, חבר קבוצת זיק, אשר נפטר בטרם עת לפני כעשור את התערוכה תאצור תמרה ריקמן והיא תלווה בספר אותו מפיקה ענת אבן, אחותו של אודי בנוסף לעבודות של אודי שיוצגו בתערוכה, מעונינת תמרה, אוצרת התערוכה, בצילומים של כלים ופסלים שעשה אודי אבן בשימוש יום יומי בבית (תוך כדי שימוש, או מוצבים במקומם הטבעי בבית) במידה ואתם מכירים מישהו שיש לו עבודות של אודי - אנא בקשו מהם לצלם את העבודה בבית את הצילומים אפשר לשלוח במייל לתמרה ריקמן מצורפות כמה דוגמאות

על אודי אבן בילינקי (1960-2004)

אודי אבן ז"ל היה קדר, חבר בקבוצת "זיק" ומרצה בחוג לאומנות באונ' חיפה. הוא יצר בנווה צדק, תל אביב. בעבודותיו גישר בין מסורת לעכשוויות: מצד אחד שמר על איכות חומרית אניגמטית וקשר עם המסורת של הקרמיקה המקומית. מצד שני היה בעל גישה עכשווית ורעננה. כחבר בקבוצת זיק (נוסדו ב-1984, כשאודי היה עדיין סטודנט המחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל), היוצרים תיאטרון טוטאלי ומונומנטאלי, המשלב ערכים קמאים כמו אש מים וחומר היה אבן שותף פעיל להופעות חיות בישראל ובעולם. לקראת סוף 2015, תפתח בבית בנימיני תערוכה לזכרו

פורסם בקטגוריה אירועים, בית בנימיני, פתיחה, תערוכה / אוגוסט 30th, 2014 / אין תגובות »

Who made the “Ready Made”

מאת שלומית באומן

100 שנה לאסלה של דושן

במלאת 100 שנה להצגתה של אסלה קרמית בחלל המוזיאון על ידי מרסל דושאן (Marcel Duchamp 1887-1968), מהלך שסימן מהפכה בתפיסת משמעותה של האמנות והציב אתגרים חדשים לשאלה כיצד אנו מפרשים את המציאות, מתקיימות בישראל ובעולם שלל תערוכות מחווה לדושאן, ל-Ready made ולהולדתה של האמנות העכשווית. מאמרים רבים על דושאן ועל ה- Ready madeנכתבים בעיתונות היומית ובכתבי עת מקצועיים בעולם כולו. אין ספק שתרומתו של דושאן להגות המאה ה-20 ולאמנות העכשווית חשובה ומרחיקת לכת.

הסטת המבט של דושאן אל ה-Ready made, כלומר אל החפץ המצוי והשימושי של חיי יום יום, טשטשה את הגבולות בין הנמוך לנשגב, בין הנוף המרוחק לקרוב, בין האמנותי לשימושי. הסטה זו טלטלה את עולם האמנות והתרחשה בשדה של שאילת שאלות על מהותה של האמנות, מותה ותחייתה.

הגדרתה מחדש של האמנות

חפצים כמו גלגל אופניים, מתקן לבקבוקים ומשתנה (אסלה קרמית) הוצגו במוזיאון כחפצי אמנות לכול דבר וסמנו את השינוי בתפיסה. הבחירה של דושאן בחפצים שימושיים מאפשר לשאול לגביהם שאלות רבות שבדרך כלל אינן נשאלות בדיון על תרומתו של דושאן להגדרתה מחדש של האמנות, למשל מי ייצר את החפצים? מדוע הם נוצרו? מדוע הם קיימים מלכתחילה? אילו יחסי כוח גלומים בהם? איזו פוליטיקה ומערך של אינטרסים הם מגלמים?

החפצים שנבחרו על יד דושאן הינם תוצרי המהפכה התעשייתית ומגלמים את שפתה, שפת המיכון הסדרתי. הבחירה של דושאן דווקא בחפצים אלו, נטולי זהות של יוצרים (כלומר של אלו שעיצבו וייצרו אותם), משאירה את הדיאלוג עם יוצרים פוטנציאליים ללא נמענים. ייצורו של ה- Ready madeמוצג אם כך כאנונימי, חסר זכויות יוצרים, מנוכר, תעשייתי, נתון מראש. מנקודת מבטנו היום, כשעיצוב תעשייתי או יחידני הינו חלק בלתי נפרד מהמבנה האקדמי והמוזיאלי, כלומר הוטמע במוסדות המבנים את יחסי הכוח בחברה, מעניין ביותר לבחון את שדה החפצים השימושיים (Ready made), ולבדוק מחדש את משמעותם: מדוע להמשיך ולייצר חפצים אלו? מאילו חומרי גלם הם עשויים? מדוע אנו נמשכים לחפצים? ומדוע אנו משליכים עליהם עולם של של רגשות? מי מייצר אותם?

Ready made ו- התערוכה מצב חלל_עיצוב קרמי

דושאן הצליח להציב סימן שאלה גדול מול החפץ האמנותי ולערער את שדה ההקשרים בו הוא מוצג. תפיסה זו היוותה בסיס לנקודת המוצא של הפעולה שנערכה בתערוכה "מצב חלל_עיצוב קרמי" המוצגת בבית בנימיני, בה מעצבים קרמיים מציגים את החפצים השימושיים שהם מייצרים בהקשרים בלתי שגרתיים. באמצעות פעולה זו נבנית אסטרטגיה הפוכה המערערת על מעמדו של החפץ השימושי ויוצרת דיון מחודש על משמעויותיו השונות. בנוסף, מוסט המבט בחזרה ליוצרים של חפצים שימושיים קרמיים, מתוך הערכה רבה לחפצים שהם מייצרים וניסיון לחזק את נוכחותם כמממשים אנטי תזה לחפצים המנוכרים והתעשייתיים בהם השתמש מרסל דושאן.

לצפיה ב Ted Talk של אווה זייצל Eve Zeisel) ,1906-2011): מייצרת או יוצרת:

פורסם בקטגוריה בית בנימיני, כללי, מאמרי העשרה, תערוכה / נובמבר 24th, 2013 / אין תגובות »

על אוצרות מנקודת מבט אישית

מאת: רונית צור

תחום האוצרות מרתק והופך למרכזי מעצם היותו רב השפעה על קביעת האג'נדה האמנותית של מוסדות תרבות שונים ולהיפך. האוצר אוחז בידו מפתח חשוב לחשיפה לקהל הרחב של היצירה המתפתחת בתוככי הסטודיו של אמנים שונים. באפשרותו לעודד אמנים שהוא מאמין בפוטנציאל של יצירתם, ולחבר יוצרים שונים תחת מטריית תערוכה משותפת. הדבר מתקיים גם בהקשרו של בית בנימיני.

כאשר נפתח בית בנימיני, המרכז לקרמיקה עכשווית, לפני כשנתיים היה ברור שזו הזדמנות ייחודית לשים את תחום הקרמיקה במרכז הבמה, בלב האזור המתפתח של סטודיות וגלריות בדרום תל אביב, ולהציגו כתחום מגובש שלוקח חלק בשיח האמנותי והעיצובי.

היות והמקום מצהיר על עכשוויות ופתיחות נסיונית נראה היה לי מתאים, כשלקחתי על עצמי את הניהול של הגלריות, לפנות לאוצרים נוספים מלבדי בעלי תובנות קרמיות מחד אך בעלי נקודות ייחוס שונות לאמנות, מאידך. כאלה שבזכות קשריהם השונים יביאו לבית בנימיני את קהלם, יעלו שאלות מגוונות ונושאים שונים לדיון בתערוכות שיאצרו, יתרמו לרלוונטיות ולאטרקטיביות של המרכז למציגים ולמבקרים בו כאחד.

טליה טוקטלי. צילום: שי הלוי

במשך השנתיים הראשונות לקיומו של בית בנימיני הוצגו בו עשר תערוכות נושא קבוצתיות ושש תערוכות יחיד. בכל תערוכה ניבנה תהליך עבודה משותף עם האוצר שנבחר כך שתישמר מסגרת ההנחיה הכללית שהוגדרה במרכז ויתאפשר הביטוי הייחודי של האוצר. אני מדמה אוצרות של תערוכה קבוצתית לניצוח על תזמורת מרובת כלים. כדי שיצליח וישאיר את חותמו דרוש תאום בין כל הגורמים הלוקחים בו חלק: היצירה, המנצח, הנגנים, הכלים, אולם המופע. כך גם בתערוכה – הנושא, האמנים, העבודות, החלל אופן התצוגה, הקטלוג - כל אלה אמורים, תחת שרביטו של האוצר, ליצור יצירה שלמה ומהודקת. תערוכה קבוצתית נהגית בדרך כלל על ידי האוצר - הוא בעל החזון, הוא שבוחר את התמה של התערוכה, את ההיגד שהוא רוצה להעלות ולדון בו. הנושא יכול להיות חברתי, פוליטי, משיק למדיית הקרמיקה, בעל נקודת מוצא אישית פרטית או אמירה על תחום עצובי, תרבותי.

התערוכות הקבוצתיות שהוצגו במקום העלו דיונים מעניינים על הקשר בין היוצר לבין חומר הגלם המשמש אותו (של מי האדמה הזאת / אוצר: ערן ארליך), על נושא הקיטש והיצירה הקרמית העכשווית (אוברקיטש / אוצר: רועי מעין), על האופצייה הקיימת בשבר הקרמי כנקודת מוצא ליצירה חדשה הנשענת על עברה (שבר, שבריריות / אוצרת: אילת זהר), על החמור המשמש אייקון בתרבות הקרמיקה הישראלית עכשווית כאובייקט שהוא גם בעל קונוטציות רעליות (חמור / אוצרת: רויטל בן אשר), על משמעויות של פרידה והפלגה (הפלגה/ אוצרת: תרצה ילון קולטון), עיצוב צעיר של בוגרי אקדמיות ( Shift / אוצרות: שלומית באומן ורוית לצר).

כאמנית קרמיקה מזה שנים עניין אותי להרחיב את העיסוק שלי לתחום האוצרות. במהלך כזה מביאים את הרקע והחיבור האישי כאמן אך מניחים  בצד את היצירה העצמית ונכנסים לתוך עולמו של היוצר האחר. התרומה היא ביכולת ההתבוננות החיצונית, בהבאת ההיכרות עם חלל התצוגה ואיך הוא משפיע על העבודות המוצגות, במתן פרשנויות נוספות ומרחק מעט אובייקטיבי יותר לאופני התבוננות אפשריים בהיקף היצירה המוצגת.  אוצרות יכולה להיות מרובת גישות, תהליכים ורובדים. על פי רוב במהלך העבודה על תערוכה נתקלים בהפתעות בלתי צפויות, מתעורר הצורך בגמישות ובהתאמות. נקודת הפתיחה היא ברורה אך הדרך יכולה להוביל לתערוכה שונה לחלוטין מזו שהאוצר תיכנן מלכתחילה.

בעבודה שלי מול אוצרי התערוכות בבית בנימיני, לאחר שגובש וסוכם נושא התערוכה, היה חשוב לי לשמור על חופש היצירה שלהם, לחשוף אותם לאמני קרמיקה שיכולים לתרום ביצירתם לתערוכה המתוכננת, לעזור בהפקת התערוכה והקטלוג ובעמידה בלוחות הזמנים. במרבית התערוכות התקיים שיח גלריה או מפגש יומי לסדרת הרצאות הנוגעות בנושא התערוכה.

לעומת תערוכה קבוצתית העבודה על תערוכת יחיד היא ממוקדת אמן. בסדרה של מפגשים בסטודיו מקלפים את המעטפת, מגיעים לליבת הדברים המעסיקים את אותו יוצר, מבינים את התהליכים שהוא עובר ומנסחים את ההדגשים שרוצים להבליט. זהו תהליך אינטימי שלתוכו האוצר והאמן מביאים את עצמם,  מנהלים דו-שיח בונה המתגבש לכדי טקסט, העמדה, והתערוכה המוגמרת. ישנן תצוגות של מקבצי עבודות הקיימים בסטודיו של האמן והרחבתם לכלל אמירה שלמה ומדויקת, יש ותהליך העבודה המשותף נבנה ספציפית לתצוגה בבית בנימיני עם הקשרים לתצוגות אחרות במקום.

התערוכה הנוכחית המוצגת בבית בנימיני, תל אביב, ברלין, במעבר, התאפיינה בתהליך אוצרות חווייתי שעברו כל משתתפיה יחדיו. אין זו תערוכה שנרקמה בראשו של אוצר שבחר לבטא תמה מסוימת, אלא ראשיתה במפגש מקרי שלי  עם הדמוט ביטיגר, אמנית רב-תחומית מברלין אשר עבודותיה מטפלות בנושא המהגרים בעירה. היות ובית בנימיני  ממוקם בלב התהוותה והתגבשותה של אוכלוסיית מהגרים מגוונת, נראה מתאים ומעניין להעלות פרשנויות אמנותיות שונות על תופעת ההגירה בתל אביב ובברלין. שלושה אמנים ישראלים העוסקים  בהיבטים מקומיים על מצבי ארעיות והיות במעבר הוזמנו להצטרף לפורום דיון משותף שמטרתו לבחון ולגבש תערוכה בנושא. קבענו לקיים מפגשים תקופתיים על מנת לשתף אחד את השני בתהליכי העבודה ולהתעדכן בכיווני ההתפתחות של היצירות. למעשה היתה בכך סוג של יצירה נוספת, רוחנית, בה ידע כל אחד את חלקו במכלול התערוכה, נוצרו שיתוף והדדיות לקראת תצוגה אחת מגובשת, זאת בשונה מהנהוג בתערוכות קבוצתיות בן לא מתקיים חיבור בין האמנים השונים אלא כל אמן עובד באופן עצמאי מבלי שיהיה מודע לחלקו במארג הכולל של התערוכה. תל אביב, ברלין, במעבר אמורה להיות מוצגת בשתי הערים התוססות והדומות מבחינות רבות - ערים קוסמופוליטיות, המהוות מרכז תרבותי רב לאומי, אטרקטיביות ומחוספסות, סקסיות, מאתגרות ולעתים מוליכות שולל.

פורסם בקטגוריה בית בנימיני, גלריה, תערוכה / יוני 17th, 2013 / אין תגובות »

Eating Design: סיור גלריה והרצאות בתערוכת Shift

סיור בתערוכת Shift והרצאות בבית בנימיני לקרמיקה עכשווית. ההרצאות והסיור יתקיימו ביום שישי  5 באפריל 2013, בשעה 11:30.

בתוכנית:

Eating Design / עידו גרעיני, סטודיו אפטיט.

שימוש בעיצוב להפיכת אובייקט, מרכיב או חוויה לתחושת תאבון. האכילה בעולם המערבי ה"שבע" איננה לשם הישרדות בלבד. היבטים חברתיים תרבותיים ואמנותיים מהווים מרכיבים משמעותיים בחווית האכילה. בהרצאה יוצגו נושאים עכשוויים וטרנדים וגישות בעולם הקולינארי, חווית אכילה ועיצוב.

לכתבה על Eating Design - רשמים מערב פתיחת תערוכת Shift

שיטה. תבנית. אוביקט / יערה לנדאו-כץ

שיטה של תבניות מתחלפות  ליציקות קרמיות אשר פותחה במהלך פרויקט הגמר במחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר.יערה עיצבה סדרה של ואזה, קערה וגוף תאורה קרמיים אשר יוצרו ופותחו דרךאותה שיטה. צורת העבודה החדשה מקנה לאובייקטים מבניות ושפה ויזואלית חדשה. שיטת הייצור מאפשרת ליצור משפחה שלאובייקטים בעלי קומפוזיציה שונה ושפה צורנית אחידה.

מכונה פואטית - הדפסת חומרים קרמיים / ערן גל-אור.

במסגרת פרוייקט הגמר במחלקה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי בחולון, פיתח ערן גל-אור מדפסת תלת-מימדית אשר מדפיסה חומרים קרמיים ופורצלן, זכוכית ומתכות.המדפסת ייחודית בעולם מבחינת גודל ההדפסה ושיטת ההזרקה הקרמית. באמצעותה - יצר ערן כלים קרמיים אשר שפתם הצורנית שאובה מעולם הטכנולוגיה.

פורסם בקטגוריה אירועים, גלריה, תערוכה / מרץ 20th, 2013 / אין תגובות »

Eating Design: רשמים מפתיחת תערוכת Shift

מאת: אורלי נזר

Eating Design הוא שימוש בעיצוב להפיכת אובייקט, מרכיב או חוויה לתחושת תאבון. האכילה בעולם המערבי ה"שבע" איננה לשם הישרדות בלבד. היבטים חברתיים תרבותיים ואמנותיים מהווים מרכיבים משמעותיים בחווית האכילה.

אירוע מתוק במיוחד בסגנון זה חווינו בפתיחת התערוכה Shift, בפרוייקט "פלציבו קולינרי קרמי". בתוך הגלריה הוצבו שתי עמדות, האחת בחצר והשנייה על הגג. בכל אחת מהעמדות התחוללה התרחשות. מי שהגיע לגג פגש בעמדת קבלת קהל מוארת בה שני מגישים בחלוק לבן המדמה חלוק רוקחים, עם סמל של סטודיו אפטיט. מלפניהם דלפק ומאחוריהם מדפים עם מיכלי חומר אטומים, עבודת אבניים.  ה"רוקחים" הציעו לקהל שלוש תרופות לטיפול בשלוש "מחלות": העדר תשוקה, קנאה, לב שבור. בזה אחר זה בחרו ה"פציאנטים" מיכל אשר את תכולתו לא ידעו. כשהמיכל בידם הוגש להם פטיש בעזרתו עליהם לנתץ את המיכל ולהשתמש בתכולתו עפ"י ההוראות הכתובות בפנים. את התרופה יש לבלוע בעיניים עצומות, להתחיל ממינון קטן ולהגדיל לפי צורך. כבר בסיכום ביניים עלה כי התרופה הנדרשת ביותר הייתה זו המעוררת תשוקה.

בעמדה השנייה בחצר הגלריה הוגשו לקהל טעימות מרוחות על ריבועי קרמיקה. ההשראה הרעיונית והאסתטית היא כמובן לוחיות הבדיקה של גלזורות אשר נמצאות בכל סטודיו קרמיקה. מבחינה ויזואלית הצבעוניות שהוגשה על ריבועי הקרמיקה הייתה מדהימה: ירוק פיסטוק, חום שוקולד, אדום תות עם תפוז, אפרפר של טחינה ועוד. הקהל נתבקש לבדוק טעמים כשם שהקדרים בודקים תרכובות של גלזורות.

התערוכה באה להציג תמונת מצב כפי שמשתקפת בעבודות בוגרים של מחלקות הקרמיקה של בתי הספר השונים ללימודים גבוהים בארץ: בצלאל, המדרשה לאמנות, שנקר, תל חי, מכללת ספיר ומכון טכנולוגי חולון. מגוון בתי הספר מייצר שיח בין עבודות להן נקודות מוצא שונות במרחב שבין עיצוב, קראפט ואמנות. נקודות המוצא השונות משפיעות לא רק על התוצרים הסופיים והרעיון שמבטאים, אלא גם על האוצרות. במקום שבו הוצבו עבודות עיצוב  הוקרנו סרטים של הסטודנטים, המציגים את תהליך העבודה. נוצר דיון מעניין בנוגע למשולש רעיון – ביצוע – תוצר סופי. את כל אחת מהעבודות המוצגות ניתן לחוות כאובייקט סופי ומוגמר, כתהליך וכרעיון. תהליכי העבודה המוקרנים במסכים לרגע נתפסים כחלק מהחוויה האסתטית, תפיסה הנשענת על עולם הקראפט, וברגע אחר כמסבירים את הרעיון, אז התוצר הסופי נהיה אילוסטרציה לרעיון. בהסתכלות זו ההבזקים של הרעיונות, ההברקות, הם המוצגים של התערוכה, תפיסה הקרובה יותר לעולם העיצוב.

אירוע Eating Design וסיור בתערוכת Shift יתקיים ביום ו', 5 באפריל 2013, בשעה 11:30. לפרטים נוספים, צרו קשר

פורסם בקטגוריה אירועים, פתיחה, תערוכה / מרץ 18th, 2013 / אין תגובות »

ג'ים המלין – "צלחות הרבעים" (2012) ו"מחברים" (2010)

מאת: ד"ר אילת זהר, אוצרת התערוכה "שבר, שבריריות".

ג'ים המלין מיוצג בתערוכת "שבר, שבריריות" בפרויקט "צלחות הרבעים" (2012)  ואילו באתר התערוכה מופיעה עבודת וידאו שלון תחת הכותרת "מִחְבָּרִים" (Dovetails).

שתי העבודות משלימות זו את זו מתוך טיפול בשאלות של גרסאות ווריאציות, חיבור בין חלקים לשלם, חזרתיות ושוני, על העובדה שגם דברים שנראים דומים, לעיתם זהים, מכילים בינהם שוני דק ועדין אשר קורא לתשומת ליבו של הצופה. במחברים, המלין חיבר יחדיו ארבע גרסאות שונות של "סיפור דגם הערבה" (Willow Pattern Story), תוך שהוא מעניק איכות רשומונית לנוסחים השונים, כאשר החלקים המחוברים יחדיו יוצרים שלם, בעוד שהשלם שומר על אופיו הפרגמנטארי, ומחצין את תהליך האיחוי. המלין משתעשע עם פני השטח החלקלקים של האמת, הסיפור, ההקשר התרבותי, חיקוי והיטמעות. בעוד שדגם הערבה (המופיע על רבעי הצלחות ובסרטון האנימציה) עוצב במקור בידי תומס מילטון בבריטניה  בשנת 1790, חוברה לו מאוחר יותר אגדה רומנטית, אשר מביאה כמה וריאציות אפשריות אשר מעוררות את הדימויים שבתמונה – אנשים, ציפורים, עצים ופאביליון – לחיים.

הנקודה החשובה ביותר היא כי הסיפור מסופר על אודות אובייקט חרסינה – הדיגום, הצבעוניות ואלמנטים אחרים באובייקט, כולם נוגעים באופני הייצור והעיטור של החומר שהובא מסין -- וכל גם הסיפור מבקש להבנות "אגדה סינית" אך כזו המבוססת על הדמיון המערבי והאופן בו סין נתפסה באירופה של המאה ה18. המלין משחק באלמנטים אלו תוך שהוא מחלק ארבע צלחות בוריאציות שונות של דגם הערבה כשהוא משתמש בכל רבע צלחת ביחד עם שלושה רבעים מצלחות שונות. בכך הוא יצר אפקט מפורק, רשומוני באופיו, בו כל אחד מן הגיבורים והגיבורות, דמויות משניות והשחקנים הראשיים אובדים בתוך הסיפור המאוחה, הכימראי באופיו.

גם בעבודת האנימציה, המלין שומר על האוטונומיות של כל חלק, תוך שהוא מייצר את אחדותם של החלקים בתוך המסך האחיד והלופ המוקרן. בדומה לרשומון (1951), הסרט שזיכה את  אקירה קורוסאווה בהצלחתו הבינלאומית הראשונה, האמת אינה נמצאת, והסיפור הליניארי, המובן, אובד בסבך הפרטים. ארבעת הגרסאות השונות של סיפור "דגם הערבה" נותרים זה ליד זה, משלימים ונוגדים זה את זה באותו זמן. המלין משתמש באופן מיומן ביותר בדרך הסיפור הייחודית הזו בשילוב עם יכולתו לאחות סיפור וצורה, חומר ומושג, ויוצר עבודה יוצאת דופן באיכויותיה ומשמעותה הטרנס-תרבותית.

למידע נוסף על קורס קרמיקה בבית בנימיני

פורסם בקטגוריה מאמרי העשרה, תערוכה / ינואר 27th, 2013 / אין תגובות »

קרמיקה ישראלית: מוד פרידלנד

הגלריות בבית בנימיני מציגות תערוכות קרמיקה שונות ומגוונות. במהלך השנה שעברה, הוצגה התערוכה "א-לה מוד", שכללה את עבודתיה של האמנית מוד פרידלנד -  אחת מאמניות הקרמיקה החשובות שפעלו בישראל. סימן ההיכר הבולט שמאפיין את יצירותיה הינן דמויות פיסול קרמי בצורת גלילים מאורכים וצבעוניים, שעליהם איורי פנים מינימליסטיים. יצירות האמנות של פרידלנד מהוות שיקוף מלא לאישיותה המרתקת בהיותן אותנטיות, פראיות, ישירות ומלאות תעוזה, לצד שליטה עצמית רבה וצניעות. עבודותיה הוסיפו נופך איכותי ומקורי ליצירה המקומית בארץ.

קורות חייה ומקורות השפעתה

מוד פרידלנד נולדה בוינה בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת למשפחה בורגנית אמידה. לאחר מלחמת העולם השנייה החלה ללמוד אמנות בבוקרשט, ובשנות החמישים עלתה לארץ והתיישבה עם משפחתה בחדרה. שנה לאחר מכן נסעה מוד לפריז בעזרת מלגה שקיבלה מארגון הג'וינט, ושם למדה ציור ופיסול באקדמיית בואז'ר, עם התמקדות בענף הפיסול הקרמי. היא הושפעה רבות מתפיסת האמנות המופשטת הפריזאית, אשר היוותה סמן דרך בכל יצירותיה  העתידיות. בסיום לימודיה המשיכה מוד פרידלנד לווינה על מנת להתמחות בתחום הקרמיקה, ועם חזרתה לישראל היא התקבלה כמורה בבצלאל שבירושלים והתגוררה בשכונת עין כרם. בבצלאל לימדה בין היתר קורס קדרות אשר תרם רבות לעיצוב הענף בארץ. בשנות התשעים עברה מוד ליפו ושם התגוררה במשך שמונה שנים, בהן התמקדה ביצירות פיסול קרמי עד יום מותה. במשך חייה הציגה מוד פרידלנד עשרות תערוכות קרמיקה ואומנות בארץ ובעולם.

מאפייני עבודות הקרמיקה של מוד פרידלנד

במשך ארבעים שנות פעילות בישראל יצרה מוד פרידלנד אמנות קרמיקה, אשר כללה עבודות קדרות רבות. על עבודותיה נמנים כדים, קערות ואגרטלים שאופיינו ברגישות ובתפיסה אומנותית גבוהה וטהורה. הן יצירותיה המוקדמות והן המאוחרות ניחנות בגלזורות יפהפיות, כאשר לכל עבודה ייחוד איכותי וגוון וצבע חדשים ומפתיעים.

עיקר פרסומה של מוד פרידלנד נבע מעבודות פיסול קרמי מרתקות, אשר נעשו בעיקר בשנותיה האחרונות. בעזרתן היא גישרה בין עולם הפיסול ובין עולם הקרמיקה, וגרמה לצופה בעבודות גליליות אלו לתהות על הקשר והחיבור שבין שני תחומים אלו. עבודותיה תיארו דמויות נשיות בתוך צורת כד-אגרטלי, אשר שילבו גסות וחספוס עם רוך ועדינות בשינויים קלים ועדינים. יצירות אלו אופיינו בחוסר סימטריה ובחוסר שלמות, כשיקוף לדמותה של פרידלנד ולנשיות פגיעה, אנושית ובלתי מושלמת.

על המופשט והגלזורה בעבודותיה של מוד פרידלנד

מוד פרידלנד היא מהבולטות בתחום אמנות הקרמיקה בישראל, והדבר מתבטא באיכותיות הגלזורה והאיור של עבודותיה, שהינן בעלות נופח מופשט- לירי ויוצרות תחושה חזקה של רוך,  עדינות, כאב ואובדן. הקווים היחידים בעבודותיה של האמנית מתבטאים בגלזורה בעלת פיצוצים דקיקים, ההופכים למארג קסום וצפוף של קורים ושברים סמי- גיאולוגיים. מלבדם, שאר מאפייני עבודת הגלזורה של פרידלנד הינם כיתמיים, ויוצרים מפגשים מנוגדים, רכים ומתמזגים של כהה ובהיר. היבטים אלו מעניקים נופך נשי, מקרי, אינטימי וזורם לעבודותיה. ניתן להשוותן לעבודות הראקו הזניות שהתפתחו ביפן, המהללות יקום אנושי שגורלו כליה.

למידע נוסף על קורס קרמיקה בבית בנימיני

למידע נוסף על תערוכת "א-לה מוד" שהוצגה בבית בנימיני.
אם הנכם מעוניינים בקטלוג התערוכה, פנו אלינו באמצעות טופס "צור קשר".
פורסם בקטגוריה בית בנימיני, קרמיקה, תערוכה / אוגוסט 22nd, 2012 / אין תגובות »

פתיחת התערוכה ‏Tea For Two

בבית בנימיני תפתח ביום ה' 21/6/2012 תערוכה קבוצתית של אגודת אמני הקרמיקה העוסקת באותו נושא קרמי מובהק של מערכת כלים לשתיית תה בשניים.

Tea for Two

לפרטים נוספים בקרו בעמוד גלריה

פורסם בקטגוריה אירועים, פתיחה, תערוכה / יוני 18th, 2012 / אין תגובות »

Do פתיחת תערוכה

פתיחת התערוכה Do - דו-מימד תלת-מימדי בכלים קרמיים - בבית בנימיני ביום ה', 21.6.2012

Ami and Dov - Do

הקרמיקאית עירית אבא והמעצבים עמי דרך ודב גנשרוא

לפרטים נוספים בקרו בעמוד גלריה

פורסם בקטגוריה כללי, פתיחה, תערוכה / יוני 18th, 2012 / אין תגובות »

תמר בן שאול ודודי אלדר בחלל התערוכה

עבודותיוהם של דודי אלדר בתערוכה "קו בחומר" ושל תמר בן שאול בתערוכה "שוהה", שתי תערוכות המוצגות בימים אלו בחללי הגלריה של בית בנימיני.

פורסם בקטגוריה תערוכה, תצלומים / מאי 28th, 2012 / אין תגובות »

תערוכת יחיד של תמר בן שאול

ביום חמישי, 17 במאי, 2012, תפתח בבית בנימיני תערוכת יחיד של תמר בן שאול: "שוהה".

תמר בן שאול לוקחת אותנו למסע של תעתוע בין פנים וחוץ, של ציור – צילום, של היות רובץ ומתעופף.

לפרטים נוספים אנא בקרו בעמוד גלריה

Tamar Ben Shaul

פורסם בקטגוריה אירועים, גלריה, פתיחה, תערוכה / מאי 13th, 2012 / אין תגובות »

תערוכת לצאת מהמסגרת

התערוכה "לצאת מהמסגרת" - 12.5.12 - 20.4.12 - מציגה את עבודותיהם של אמנים שעלו לשלב הגמר בתחרות פרס קרן אליכס דה רוטשילד.

Shlomit Bauman - Untitled
האמנים המשתתפים בתערוכה:
אבי בירן, אפרת אייל, רימה ארסלנוב, שלומית באומן, נורית בלטיאנסקי ותמר עקוב, אוהד בנית, אבנר בר חמא, דינה ברמן, רות ברקאי, נועם דובר ומיכל צדרבאום, ישראל הדני, רינה חייקין, איריס טוטנאואר, עינת לידר, אורית מרילי, יעל פרידמן, אסנת קובלנץ, ליאורה קאון, נאוה שגב, איתמר שגיא, אורי שפירא

פתיחה ביום חמישי אפריל 20, 2012

פורסם בקטגוריה פתיחה, תערוכה / אפריל 21st, 2012 / אין תגובות »

תערוכת מגדלים באוויר נפתחה

"מגדלים באוויר" נפתחה בבית בנימיני ביום ה' 29/3/2012. "מגדלים באוויר" היא תערוכה קבוצתית של אמנים חברי עמותת "אמנים יוצרים בישראל - אמנויות". לפרטים נוספים אודות התערוכה בקרו בעמוד גלריה

Towering Above מגדלים באוויר

פורסם בקטגוריה כללי, תערוכה / אפריל 1st, 2012 / אין תגובות »

הוארכה תצוגת עבודות Uberkitsch

לשמחתנו מתאפשר לנו להמשיך ולהציג את מרבית העבודות מתערוכת Uberkitsch בחלל המעבדה עד ה 14/4/12. חלל תצוגה 'המעבדה' נמצא בקומת הכניסה בבית בנימיני.

Miri Fleisher מירי פליישר

פורסם בקטגוריה תערוכה / אפריל 1st, 2012 / אין תגובות »

הרצאות בתערוכת ÜberKitsch

בוקר של הרצאות במסגרת ÜberKitsch

ראובן נרדי, טליה טוקטלי, יהונתן הופ. כניסה חופשית יום ו' 9/3/2012 11:00

ÜberKitsch - butterflies

ÜberKitsch lectures

פורסם בקטגוריה אירועים, הרצאה, חינם, יום עיון, תערוכה / מרץ 4th, 2012 / אין תגובות »

ÜberKitsch

תערוכת ÜberKitsch בבית בנימיני (26/1/2012 - 24/3/2012)

עוד בעמוד גלריה

פורסם בקטגוריה גלריה, תערוכה / פברואר 13th, 2012 / אין תגובות »

הפלגה – תערוכה בבית בנימיני

תערוכה חדשה בבית בנימיני: "הפלגה – סירה לשום מקום"

17/11/2011-14/1/2012

בתערוכה מוצגות יצירות באמצעי ביטוי מגוונים כמו עבודות בחומר, עבודת וידאו, מיצב, ציור וצילום.

אוצרת: תרצה ילון קולטון

משתתפים: נורה ונעמי, אברהם אופק, אווה אבידר, ענת בראל, רונן סימן טוב, נועה בן-נון מלמד, לאוניד גוסין, רותי ברקאי, יונתן אופק, טליה בר, מאירה אונא בן-חנן, דיוויד מוריס, בנימינה נדלר-נאור, סבטלנה פיירמן ושולמית עציון

פרטים נוספים בעמוד גלריה

Meira Una Ben Hanan - מאירה אונה בן חנן

פורסם בקטגוריה גלריה, תערוכה / נובמבר 20th, 2011 / אין תגובות »

תערוכות חדשות בספטמבר 2011

בחלל הגלריה תוצג התערוכה "א-לה-מוד" ובה עבודות קדרות של מוד פרידלנד (1996 – 1927). בחלל המעבדה תוצג התערוכה "שבילי יער" של יעל עצמוני, מחווה למוד. עוד אודות התערוכות בעמוד גלריה פתיחה: 8/9/2011 נעילה: 14/11/2011

Yael Atzmony יעל עצמוני

פורסם בקטגוריה גלריה, פתיחה, תערוכה / ספטמבר 4th, 2011 / אין תגובות »

המדפיה – חלון לנעשה בתחום הקרמיקה

המדפיה” - עשרה מדפים לעשרה אומנים במשך עשרה שבועות. תצוגה מתחלפת למכירה של עבודות של מיטב אומני הקרמיקה בארץ במטרה ליצור "חלון ראווה" של הנעשה בתחום.

On the Shelf exhibit פריט בתצוגה "על המדף"

Lidia Zavadsky


בקבוקים: מתוך פרויקט הגמר בבצלאל העוסק בהפשטה של צורה אשר הוביל לסתימה של הפתח ועל ידי כך ערער על תפקוד הכלי וההכלה. הצורניות מושפעת מבקבוקי זכוכית שהפכו לאטומים ונוצקו לתוך תבניות צבעו מפורצן צבעוני.

"בקבוקים" - שלומית מנדלקרן

"בקבוקים" - שלומית מנדלקרן.

פורסם בקטגוריה גלריה, כללי, מדפיה, תערוכה / יולי 31st, 2011 / אין תגובות »

תערוכה – של מי האדמה הזאת

"של מי האדמה הזאת?" אוצר: ערן ארליך. תערוכה בהשתתפות: יואב אדמוני, מיכה אולמן, ציפי איתי, פינה באוש, רותי ביגר, תמרה בן-ארצי, הגר בן-מאיר, אסתר בק, מאיה סלומון, קלאודי קזנובס, גלעד רטמן, שלי שביט, קלוד שמפי, יגאל תומרקין. פתיחה: 16/6/2011 נעילה: 27/8/2011

פורסם בקטגוריה גלריה, פתיחה, תערוכה / יוני 3rd, 2011 / אין תגובות »

לילה לבן במרכז בנימיני

"מופע "חומר לבן ו-20 קדרים" - מיצג בהנחיית עדינה בר-און. באירוע לילה לבן בתל אביב 30.6.2011 החל מ 19:00. בר שתייה יפעל במקום. לעמוד האירועים במרכז בנימיני, לחץ כאן. white-nightsm
פורסם בקטגוריה אירועים, כללי, תערוכה / יוני 3rd, 2011 / אין תגובות »