קרמיקהארכיון עבור הקטגוריה ‘’

איך קוראים לצ'ופצ'יק של הקומקום

Oren Arbel | Teapot | אורן ארבל | קומקום

Oren Arbel | Teapot | אורן ארבל | קומקום

אמנים קרמיים רבים נהנים במיוחד לייצר קומקומים

Peter Volkus – אמן הקרמיקה פורץ הדרך, נהג לפתוח רבים משיעורי הקרמיקה שהעביר, בתרגיל לו קרא "3 minute teapot".בתרגיל נדרשו תלמידיו לייצר קומקום, על כל חלקיו, בשלוש דקות בלבד.
למה דווקא קומקום?
הקומקום מגלם את אחד האתגרים המעניינים ביותר עבור האמן הקרמי – אובייקט שלם, היונק את כל מהותו מהרמוניית החיבור בין חלקיו. גוף, זרבובית, ידית ומכסה –לכל אחד מהם תפקיד מוגדר כחלק ממערכת יחסים מרתקת עם שלושת חבריו האחרים.
הקומקום מזמין אליו את אלה הנהנים מעשייה מדויקת, מדידות קפדניות והתאמה מושלמת. עבורם הקומקום הנו, בראש ובראשנה, חפץ שימושי, בעל מטרה מוגדרת וברורה–מזיגת תה רותח לספלים, מבלי שתברח לה אף לא טיפה אחת…
אך לא פחות מכך, מושך אליו הקומקום בהצלחה רבה, את אלה המוקסמים ממאפייניו הפיסוליים. זרבובית המזכירה את חדקו של הפיל, או את אצבעו המוכיחה של הפקיד הנרגן וגוף המרמז בהומור על משמניה של גברת בעלת מכסה בצורת מגבעת ססגונית. כל אלה מזניקים את הדמיון והחשק ליצור קומקום ועוד קומקום ועוד קומקום.
בסדנה בת שלושה מפגשים נכיר קומקומים ממגוון צורות ואופיים ונגלה על עצמנו מהן הטכניקות והצורות שמדגדגות לנו באצבעות. נוכל לבחור ולהתמקד ביצירתו של קומקום, על כל שלביו, עד לזיגוגו ושריפתו, או להתנסות בטכניקות שונות ולהתמקד במחקר ובתהליך המשחקי

Oren Arbel | אורן ארבל

Oren Arbel | אורן ארבל

פורסם בקטגוריה אירועים, סדנאות, קורסים, קרמיקה / נובמבר 30th, 2014 / אין תגובות »

כלים חדשים – טכניקה עתיקה

הגלריה הקטנה בבית בנימיני מציגה את עבודותיו של שמאי גיבש, אמן קרמיקה ומורה בבית בנימיני. שמאי כורה חומר ליצירותיו ממקומות שונים בארץ ומשתמש בטכניקות עבודה על אבניים, שריפה, וצביעה שמקורן בקדרים בעת העתיקה ביוון.

Shamai Gibsh שמאי גיבש

בשריפת העבודות, שמאי משתמש בחומרים אורגניים וטכניקות נוספות המביאות לתוצאות מפתיעות ויוצרות אפקטים צבעוניים ייחודיים. לקריאה נוספת אודות שיטות העבודה בחומר של שמאי, בקרו בעמוד הגלריה הקטנה

פורסם בקטגוריה גלריה, כללי, מאמרי העשרה, קרמיקה / ינואר 6th, 2014 / אין תגובות »

חנה חר"ג-צונץ: חלוצת אמני הקרמיקה

 

חנה חרג-צונץ

Picture 1 of 6

מאת מיכל אלון
המאמר לקוח מ- C°1280 כתב עת לאמנות הקרמיקה, גיליון 19, קיץ 2009. עורך אורח: חגי שגב. בהוצאת אגודת אמני קרמיקה בישראל

חנה חר"ג-צונץ: חלוצת אמני הקרמיקה

אמנית קרמיקה

אמי, חנה חר"ג-צונץ, הייתה אמנית קרמיקה משכמה ומעלה, אבל לא רק. היא הייתה אישיות יוצאת דופן, שהשאירה את רישומה על כל מי שפגש בה בחייה הארוכים והמלאים עניין. סקרנית כילדה גם בגיל תשעים, ותמיד מתעניינת בכל מי ומה שסובב אותה.

שוליית הקרמיקאי

חנה נולדה בשנת 1915 בהמבורג שבגרמניה למשפחה דתית-ציונית פעילה. כשעלתה המפלגה הנאצית לשלטון, נאלצה חנה לוותר על כוונתה ללמוד רפואה, ולקראת העלייה ארצה הקימה עם כמה חברים קואופרטיב שהיה אמור לספק שירותי עיצוב פנים בארץ ישראל. כל חבר בקואופרטיב למד אומנות אחת, והיא הייתה אמורה לרכז את כולם, כך שהתכוונה ללמוד מעט מכל דבר. בשנים 1934‑1935 כבר לא יכלה, כיהודייה, להתקבל ללימודים בשום מוסד מסודר, אבל התאפשר לה לעבוד בסדנאות של בית הספר לאומנויות ריימן בברלין. כשגם לימודים אלה נעשו בלתי אפשריים, ביקשה להיות שוליה של אורגת שהעריכה. המקום כבר היה תפוס, והגברת הפנתה את חנה לבנה הקרמיקאי, זיגפריד מולר, שמא תוכל להתקבל כשוליה אצלו. חנה למדה אצלו ונשבתה בקסמי הקרמיקה. באותה תקופה למדה גם ניצוח וניהול מקהלות. משנהיה מסוכן למורה להעסיק שוליה יהודיה, הצליחה ללמוד עוד תקופה קצרה בשטוטגרט, אצל גוּדרוּן שֶנק, ולאחר מכן, בהמלצת זיגפריד מולר, נסעה ללמוד בבית הספר לקרמיקה בטֶפליץ-שונאו בחבל הסוּדטים שבצ'כוסלובקיה. באזור זה הייתה תעשייה מפותחת של קרמיקה, וחנה ביקשה ללמוד טכנולוגיה וטכניקות ייצור תעשייתיות. בחופשות עבדה במפעלי הקרמיקה שבאזור, וכהכנה לקראת עלייתה ארצה השתלמה ביציקות, בתבניות גבס, בהפעלת תנורים ובעיצוב לתעשייה, שכן ידעה שאין תעשייה קרמית בארץ.

קרמיקה בירושלים ובבית ג'אלה

כשפלשו הגרמנים לחבל הסודטים, עברה לפראג, ושם חייתה עד שנכנסו הגרמנים. באוגוסט 1939, ברכבת האחרונה שחצתה את אירופה דרך גרמניה ערב המלחמה, יצאה לאנגליה. מיד עם הגיעה ללונדון פגשה באקראי ידיד מהתנועה הציונית והוא ביקש ממנה להקים ולנהל מוסד לילדים שפונו באותה עת מגרמניה, בארמון נטוש בוויילס. חנה נשארה שם קרוב לשנה, עד שחלתה, ובשנת 1940 עלתה ארצה.

עם בואה ארצה התברר לה שכל ציוד הסטודיו ששלחה כמטען אבד אי-שם בדרך, ובשנת 1941 החלה לעבוד בסטודיו של הדוויג גרוסמן בירושלים. במקביל לימדה בבית הספר של הגב' קאלן, שהיה מיועד לילדים ממשפחות מצוקה. ימיה בבית הספר היו זכורים לה תמיד כתקופה מרתקת. באותם ימים גם סייעה להקים מפעל קרמיקה לקנקנים וספלוני קפה בבית ג'אלה, שם עבדה בחברת קדרים מקומיים. ידידות אמיצה נקשרה בינה ובין בעל המפעל, ומשהתאפשר לה לשוב ולבקר שם בשנת 1967, מיהרה לעשות כן והידידות נמשכה עד מותו של האיש.

עבודה במפעל קרמיקה

משהוצעה לה עבודה במפעל קרמיקה שעמד לקום בחיפה, עברה לשם. בשנות מלחמת העולם השנייה נפסק כל הייבוא של מוצרי הקרמיקה לפלשתינה, והיה צורך לספק את הביקוש. במפעל עבדה בייצור כלים, אבל הייתה אחראית גם לתחום הטכנולוגיה בו. בשלב מסוים התעורר הצורך לייצר צינורות ביוב, וחנה הרכיבה אבנית (Stoneware) מערבוב חומר שנכרה בעבר הירדן המזרחי יחד עם חומר מוצא, ולזיגוג השתמשה בחומר מוצא עצמו. זו הייתה הפעם הראשונה שבארץ נעשה שימוש כלשהו באבנית.

סטודיו לקרמיקה

לאחר שעזבה את עבודתה במפעל, הייתה מעורבת בהקמתם של כמה מפעלי קרמיקה, כשעיקר תרומתה בהתאמת חומרים ובהקמת מחלקות לעיטור ולזיגוג. במקביל לכל אלה הקימה גם סטודיו לעצמה, ובו יצרה עבודות קדרות ייחודיות וכן עבודות אדריכליות בהזמנה. כל אותה תקופה לימדה במסגרות שונות. בשנים 1945‑1946, משהחלה הסוכנות היהודית לארגן תערוכות ברחבי העולם לקידום האומנות הישראלית, השתתפה גם בהן.

משהחלה מלחמת העצמאות נענתה לפנייתו של ד"ר מייכלסון מבית החולים רמב"ם בחיפה ועבדה עם פצועי צה"ל שהתעוורו. היא מצאה בכך הרבה עניין וסיפוק, ובמקביל עבדה גם במוסד לעיוורים בקריית חיים.

חומר קרמי מקומי

אמני הקרמיקה המעטים שהיו בארץ באותן שנים שאפו להניח יסודות לקרמיקה ה"צומחת" מן הארץ ומהאזור. כך, גם כשנפתחו שוב הדרכים והיה אפשר לייבא חומר תוצאת חוץ, שהיה נוח לעבודה הרבה יותר מזה המקומי, הן התעקשו לעבוד בחומרים שמצאו כאן. מעולם לא ראיתי את חנה מוציאה חומר מוכן מן האריזה. היא ואורי בעלה, שהיה שותף נאמן ופעיל בחייה ובעבודתה, היו נוסעים ברחבי הארץ לאסוף חומרי גלם, וגם גאולוגים שהכירו אותה נהגו לשלוח לה דוגמאות של חרסיות שונות כדי שתנסה אותן.

טרה-סיגילטה (Terra Sigilata)

ממצאים ארכאולוגיים נבטיים, יווניים ואטרוסקיים חשפו אותה לסוד הטרה-סיגילטה (Terra Sigilata), ושנים רבות היא השקיעה בניסיון לפענח את מה שנחשב עד אז לחידה – ממה וכיצד מפיקים את החיפוי העדין, המבריק למחצה, שאיננו זיגוג. בסופו של דבר הגיעה להישגים נפלאים בתחום זה ונודעה בהם בארץ ובעולם. בין היתר הוזמנה לחלוק את ממצאיה עם חוקרים במוסדות מחקר באיטליה ובגרמניה. השימוש בטרה-סיגילטה הדגיש את מושלמות הצורות של עבודותיה.

הוראת עיצוב וקרמיקה

חנה לימדה עשרות שנים ואהבה את ההוראה מאוד, כמו שיעידו המוני תלמידיה לשעבר. היא לימדה שנים רבות בסמינר הקיבוצים באורנים, בפקולטה לעיצוב תעשייתי בטכניון ולאחר מכן באוניברסיטת חיפה. במקביל לימדה בסטודיו שלה חוגים לחובבים וקורסי טכנולוגיה לקרמיקאים מקצועיים. בין היתר למדו אצלה רינה פלג, מוניקה הדרי, מירה שדות, יעל עצמוני ועוד רבים וטובים שיסלחו לי על שלא הזכרתי את שמם.

עבודות פיסול וקרמיקה

ובכל אותו הזמן שקדה על עבודותיה שלה – צורות אצילות,זורמות ונקיות שמקורן בעבודת האבניים. פעם אמרה לי שאל הכלים שהיא יוצרת היא מתייחסת כאל פיסול מינימליסטי ביותר. בתחילת שנות השבעים הייתה מאמני הקרמיקה הזרים הבודדים שהוזמנו להציג ביפן, והציגה שם שתי תערוכות יחיד. אמן הקרמיקה והמבקר הידוע פוג'יו קויאמה השווה את קווי המתאר של עבודותיה לקליגרפיה יפנית. מלבד השימוש המיוחד בחיפוי טרה-סיגילטה פיתחה זיגוגים מיוחדים והשתמשה גם בהם לעתים.

תערוכות קרמיקה

חנה הציגה תערוכות יחיד בארץ ובעולם, השתתפה בעשרות תערוכות קבוצתיות ועבודותיה נמצאות באוספים של מוזאונים ברחבי העולם. תערוכת היחיד הראשונה שלה הייתה בבית וילפריד שבקיבוץ הזורע בשנת 1959, והאחרונה בחגיגות חמישים שנה לישראל, בשנת 1998, במוזיאון הֶטיינס (Hetjens) בדיסלדורף, גרמניה. בתערוכה זו הוצגו עבודותיה בחלל אחד יחד עם עבודותיה של ורדה יתום, שבתחילת דרכה למדה אצל חנה. הצירוף היה מפתיע ומוצלח במיוחד.

ביתם של חנה ואורי היה אבן שואבת לכל מי שהגיע לחיפה ונגע באופן כלשהו באמנות ובתרבות – אמנים פלסטיים, סופרים ואנשי רוח מכל רחבי העולם. היא לא הייתה אספנית במובן המקובל, אבל עבודותיהם של מיטב אמני הקרמיקה בעולם וכן עבודות של תלמידיה הרבים מילאו את הבית, שכן הם נהגו להחליף ביניהם מתנות.

 מיכל אלון – בתה של חנה צונץ, אמנית קרמיקה, חיה ויוצרת במושב הדר-עם

פורסם בקטגוריה כללי, מאמרי העשרה, פיסול קרמי, קרמיקה / ספטמבר 30th, 2013 / אין תגובות »

"טיש": דיון בנושא אמנות וצריכה על הגג בבית בנימיני

דורית בנטוב

במסגרת התערוכה "סל צריחה" – תערוכה חברתית שאוצרת רז סמירה, יתקיים אירוע אמנות ייחודי ביום חמישי 3/10/13 כולל:

  • סיור בתערוכה עם האוצרת רז סמירה בשעה 20.30
  • "טיש", פתוח לציבור הרחב בשעה 21.30

המושג "טיש" שפירושו שולחן ביידיש, שאול מעולם החסידות והוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים" החסידיים, ומשמעותו היא עריכת השולחן של האדמו"ר.

ה"טיש" האמנותי יערך סביב שולחן דיונים בבית בנימיני התערוכה עוסקת בקשר ההדוק בין כלכלה וחברה בהיבטים שונים: בהיבט היומיומי הקיומי ובהיבט רחב יותר המכתיב את האופי התרבותי של החברה.

סל הצריכה המכתיב את חיינו הפך לאחרונה ל"סל צריחה", יותר ויותר הוא קשה להשגה או מימון , יותר ויותר לא יכולים לרכוש אותו ונפלטים החוצה.

אין יום שאיננו שומעים או מושפעים מסל הצריכה הקובע את המדד, את אחוזי העוני בחברה, את סל התרבות, את סל תרופות, את השינויים הכלכליים ובעקבותיהם שינויים חברתיים ואף פוליטיים. התערוכה תנסה לבחון את ההתרחשות החברתיות והאמנותיות בעקבות מחאת הקיץ 2011 שעיצבה סדר יום חדש והרוח שנושבת ממנה עד היום.

ינחה את הערב: האוצר דורון פולק.

משתתפי ה"טיש":

  • רז סמירה – אוצרת התערוכה "סל צריחה"
  • דניאל לנדאו – אמן מדיה , מנהל את מחלקת וידיאו במדרשה לאמנות, בית ברל
  • דרורית גור אריה – מנהלת ואוצרת מוזיאון פתח תקווה לאמנות
  • ד"ר פישר – מדען ותעשיין בעל אוסף האמנות "אמנים שולחים שלום"
  • ד"ר אורנה טל סגנית מנהל המרכז הרפואי אסף הרופא 2002-2002 : מרכזת מדעית של הועדה
    הציבורית להרחבת סל שירותי בריאות
    רחל תלמי – עוזרת מנהל המרכז הרפואי המשולב, שיבא
  • עו"ד אורה גולדנברג – מיסדת ויו"ר עלמ"א (עסקים למען אמנות בישראל)
פורסם בקטגוריה אירועים, בית בנימיני, קרמיקה, שיח גלריה / ספטמבר 29th, 2013 / אין תגובות »

שיח גלריה משותף

שיח גלריה משותף לשתי התערוכות המוצגות בבית בנימיני

זהבה אדלסבורג / לא דפנה, לא אפולו / אוצר: אבנר זינגר

רינה פלג / קומיקרמיקה / אוצרת: רונית צור

שישי, 16.8.13 בשעה 11:30
בהשתתפות האמניות והאוצרים
התערוכות ינעלו ביום שבת ה 24.8.12

בין שתי התערוכות שמוצגות בבית בנימיני רב השוני אך יחד עם זאת וויזואלית ניתן למצוא קווי השקה מעניינים. שתי האמניות המציגות תערוכות יחיד הקימו מיצבים של אובייקטים היברידיים צבעוניים, נושאי מטעני תרבות השונים זה מזה. שתיהן נשענות ביצירתן בין היתר על הקשרים ארכיאולוגיים ומדיית הקרמיקה תופסת חלק משמעותי בה אך דרכי הביטוי האמנותי שלהן אחרות בתכלית.

בעבודותיה חוצה רינה פלג את קווי הקדרות המסורתית ויוצרת עבודות קדרות מסוג חדש. היא מפתחת טכניקות מקוריות, אותן היא משכללת לכדי שלמות ביצועית מוקפדת, ומשתמשת בתהליכי עבודה לא שגרתיים מתוך רצון להתאים את דרכי הביטוי והיצירה לנושאים בהם היא מטפלת

המיצב של זהבה אדלסבורג ממחיש את הדיסוננס שבין המתרחש בטבע לבין המתרחש בתרבות האנושית ומעורר מחשבות על אפשרויות אחרות למערכת היחסים שלנו עם הטבע, יחסים שאין בהם רצון לשלוט ולהכתיב. יש בו הצעה לראות את החיוב הקיים בתופעת הכאוס כמאפשר התארגנות מחדש, כחלק ממחזור של צמיחה והבראה.

בית בנימיני, רח' העמל 17, תל אביב, טל: 03-5182257

שעות פתיחה: ימים ב – ה: 19:00 – 11:00

שישי-שבת: 14:00 – 11:00

www.benyaminiceramics.org

פורסם בקטגוריה אירועים, הרצאה, יום עיון, כללי, קרמיקה / אוגוסט 18th, 2013 / אין תגובות »

עבודת האבניים כקסם בחומר

בספרו "המערה" מתאר הסופר הפורטוגזי ז'וּזֶה סראמאגו  (José de Sousa Saramago), את המושג "חוכמת ידיים" כ"שכל קטן" הנמצא בגב כף היד. אין ספק כי עבודת האבניים מייצגת חוכמת ידיים באופן המובהק ביותר: העבודה מבוססת כמעט לחלוטין על רגש, מגע, מישוש, זרימה ותנועה. בסמסטר הקיץ בבית בנימיני ניתן להתנסות בכול מיני רמות של עבודה באבניים ולחוש כיצד ניתן ליצור קסם בחומר.

עבודת אבניים – קורסי קיץ

האבניים – מכשיר טרום תעשייתי בו מתקיים קשר ייחודי בין אדם ומכונה. בעבר שימשו האבניים ליצירת כלים שימושיים, אולם לאחר המהפכה התעשייתית הפכו לכלי ייצור המשמש היום בסטודיו של היוצר הקרמי לפיתוח שפה אישית. העבודה באבניים היא חווייתית מאוד ומאפשרת באופן בו זמני חוויה של עשייה, יצירת כלים שימושיים, יצירת אובייקטים פיסוליים וכדומה. זוהי חוויה פיזית ורוחנית כאחד – המאפשרת נדבך אחרי נדבך לפתח סדרות של עבודות על פי רצון היוצר.

תהליך החניכה בעבודה באבניים הוא ממושך, ורכישת המיומנות מתבצעת תוך כדי אימון ועבודה בסטודיו. זהו תהליך מתגמל שגלום בו עושר של עשייה המשלב בין חוויה לאינטלקט, חידוד התמצאות חומרית במרחב תלת ממדי ומפגש בין תחושה לחוכמת כפיים.

בקורסי הקיץ של בית בנימיני ניתן ללמוד את עבודת האבניים במרוכז ובכל הרמות – עם מיטב המורים: החל מהקניית מיומנויות וטכניקות בסיסיות לעבודה באובניים (רועי מעין, רונן ימין ונועה אלמגור), דרך פיתוח מיומנויות של יוצרים העובדים באבניים ומעוניינים לשפר אספקטים טכניים ועיצוביים – תוך בחינה צורנית, אסטתית ופונקציונלית של הנפחים (אתי גורן), דרך הכרות עם טכניקות ואופני בנייה שונים של כלים גדולים בבניית יד ועל האובניים (ג'קרנדה קורי) ועד לניתוח המשמעויות הרעיוניות ופיתוח גישה ניסיונית בעבודה באבניים (שלומית באומן).

למידע נוסף על הקורסים המציעים עבודת אבניים במסגרת סמסטר הקיץ:

  • קורס קדרות – לתלמידים מתחילים וממשיכים / נועה אלמגור, רונן ימין, רועי מעין
  • קדרות – כלי ומכסה / אתי גורן
  • קורס אבניים – כלים גדולים, קדרות ובניית יד / ג'קרנדה קורי
  • עבודת אבניים – ניסוי ותהיה / שלומית באומן
  • פורסם בקטגוריה בית בנימיני, קורסים, קרמיקה / יוני 17th, 2013 / אין תגובות »

    נקודת מפגש: האמן מייקל גירטסן

    "אני מאמין שלכלים קרמיים שימושיים כמו גם לאובייקטים קרמיים לא שימושיים ישנה אמירה עכשווית. הם השתקפות של המוסכמות החברתיות, אורח החיים והריטואלים שלנו" (מייקל גירטסן)

    אמן, מעצב ואיש קראפט. מייקל גירטסין עונה לשלוש ההגדרות, פועל בשלושה שדות עשייה ומטשטש את הגבולות ביניהם. האובייקטים הפיסוליים ההיברידים שהוא יוצר הינם השתקפות חומרית של המפגש בין אמנות, עיצוב וקראפט.

    גירטסן, יליד דנמרק (1966), החל את דרכו המקצועית בשנות ה-80 כמתלמד בסטודיו לקרמיקה ומשם המשיך ללימודים בבית הספר הדני לעיצוב בקופנהגן, Danmarks Designskole. בשנים אלה פיתח מיומנות גבוהה בעבודת אבניים ובמקביל למד את יסודות הפיסול והעיצוב. כיום הוא אחד מאמני הקרמיקה המובילים בדנמרק ועבודותיו מוצגות במקומות רבים ברחבי העולם, בהם מוזיאון ויקטוריה ואלפרד בלונדון והמוזיאון לאמנות ועיצוב בניו יורק.

    "נקודת המפגש בין פריטים שימושיים לבין פיסול הוא הדבר שמעניין אותי" (מייקל גירטסן)

    לאחר סיום לימודיו היה זה אך טבעי מצד גירטסן להתמקד במדיום הקרמי, ובמהרה החל לפתח שפה צורנית משלו ששורשיה טמונים במלאכת הקדרות המסורתית מחד ובלימודי העיצוב והפיסול מאידך. עבודותיו הראשונות החלו כצורות גיאומטריות בסיסיות שכוירו על האבניים (צילינדרים וצלחות), נחתכו וחוברו מחדש ליצירת אובייקטים פיסוליים שהתאפיינו בצבעי זיגוג מונוכרומטים. הזיגוג האחיד ופני השטח נטולי הטקסטורות הקנו לאובייקטים אופי "ניטרלי", "נקי" ועם זאת פואטי. אופי העבודות מיצב אותן במקום ביניים על הסקאלה שבין שדה העיצוב לבין שדה הקראפט. מיקום זה הפך לטריטוריה בה המשיך גרטסן ליצור ולחקור.

    "כל הדברים נעים, כולם רצים, כולם משתנים במהירות. פרופיל לעולם אינו חסר תנועה מול עינינו, אלא הוא מופיע ונעלם שוב ושוב" (מתוך המניפסט הטכני של הציור הפוטוריסטי)

    פסליו של גירטסן הפכו למורכבים יותר ויותר עם הזמן. לעיתים חיבר מעל עשרה חלקים שנעשו על האבניים ונחתכו לכדי אובייקט אחד, שלמרות היותו סטטי ניכרה בו תנועה. אופן חיבור החלקים העדינים לפסל אחד, נראה כמדמה דמות בתנועה מתוך סרט מאויר שלרגע הוקפא. מוטיב התנועה הפך למרכזי בעבודותיו ונתן להן נופח דינאמי ואנרגטי. האופי האנליטי של הקומפוזיציות יחד עם הצורה הדינאמית בשילוב פני השטח הצבעוניים – חלקים עד כדי תעשייתיים, מרמזים על השפעתו של האמן הפוטוריסטי האיטלקי אומברטו בוצ'וני על גירטסן. במקביל, מפשטות הצורות של האובייקטים והמראה החלק והניטראלי מהדהדת השפעתו של הצייר האיטלקי ג'ורג'יו מורנדי, צייר טבע דומם.

    "עבודות הקרמיקה שלו גורמות לנו להסתכל ולשאוף למעלה. הן מפתיעות אותנו כמו מציאות מופלאות בשווקי פשפשים איכותיים" (אדמונד דה-ואל)

    התייחסותו של גירטסן לחלל החלה עם הזמן לעבור תמורות. הוא התחיל להציב את עבודותיו במקומות חריגים ולא צפויים כמו פינות תקרה, על גבי קורות עץ גבוהות ומעל דלתות כניסה. גם אופן פיזור העבודות בחלל השתנה – במקום אובייקטים בודדים הוא החל לתלות צברים רנדומאליים של אובייקטים המרוכזים במקומות שונים בחלל, בין אם על הקירות ובין אם על התקרה. במקומות מסוימים צייר גירטסן צורות גיאומטריות פשוטות וצבעוניות על קירות חללים סגורים כמו גם חללים פתוחים ותלה את עבודותיו בתוכן ולידן. כך, נוצר משחק מודגש בין תלת לדו מימד שהוסיף רובד נוסף לעבודותיו.

    בשנים האחרונות ניכר שינוי בצורת פסליו הקרמיים של גירטסן. הן הפכו לאורגניות יותר, הקצוות החדים התקהו, פלטת הצבעים השתנתה מעט והאובייקטים הפכו למעיין דמויות אמורפיות. על פני השטח החלקים נצבעו תבניות גיאומטריות צבעוניות שיצרו מתח בין צורה לאורנומנט וחידדו את הדינאמיות של האובייקט. בנוסף נראה כי עבודות מסוימות בהן מופיעים עיטורים גיאומטריים על פני השטח בצבעי כחול, שחור, אדום, מקיימות דיאלוג עם כלי פורצלן שעוטרו בדגמים סופרמטיסטים של הצייר הרוסי קזימיר מלביץ', והיוו חלק מהתעמולה הסובייטית במאה הקודמת. גם כאן, נוכחת התייחסות אינטלקטואלית של האמן המחברת בין אלמנטים בהיסטוריה של הקרמיקה לבין תולדות האמנות ובאה לידי ביטוי בעבודות פיסול קרמי עכשווי.

    "פסליו של גירטסן צועדים בחלל כמו חייזרים שהגיעו מעולם צבעוני מקביל" (ג'ייסון ג'ייקס מתוך We come in peace)

    השפעת הפופ ארט והמדע הבדיוני נהייתה דומיננטית יותר ויותר בעבודותיו האחרונות. אם בעבר העבודות היו אנליטיות, מדיטטביות ומעודנות יחסית, כעת, הן רגשיות, הומוריסטיות ומתקשרות יותר עם הצופה. בנוסף, כיום, הוסיף האמן לפלטת הצבעים שלו  זהב, כסף ופלאטינה (לאסטרים) לצביעת אלמנטים באובייקטים. צבעים אלה מייצרים מעין אפקט מראה, ואלמנטים צורניים אחרים על פני האובייקט כמו גם החלל, משתקפים על פני הפסלים ויוצרים עומק נוסף.

    בתערוכת יחיד שהתקיימה ב-2011 בניו-יורק תחת הכותרת We Come In Peace הציג גירטסן עבודות מהשנים האחרונות להן קרא "מניפסט אקלקטי". במניפסט המוצע לצופה הוא מצליח באופן מרשים ליצור מפגש מורכב בין אלמנטים דקורטיביים לצורה פיסולית של אובייקט ממשי ובכך מצליח לטשטש את הגבולות שבין אמנות, עיצוב וקראפט.

    מקורות
    Apollonio, Umbro, (edited by), (1973). Futurist Manifestos, London: Thames and Hudson
    De Waal, Edmund (2005). "Michael Geertsen’s Assemblages", Ceramics Art & Perception/ Technical, 60
    Jacques, Jason (2011). Michael Geertsen: We Come In Peace, New York: Jason Jacques Gallery Press
    McFadden, David. Michael Geertsen : Stepping Over the Lines, New York
    פורסם בקטגוריה מאמרי העשרה, פיסול קרמי, קרמיקה / יוני 17th, 2013 / אין תגובות »

    קומקומים כאמירה: עבודותיה של סטלה להב

    מאת: רוית לצר.

    המאמר לקוח מ- "1280" – כתב עת לאמנות הקרמיקה, בהוצאת אגודת אמני קרמיקה בישראל, גיליון 9, אביב 2004. עורכת כתב העת: שרה הקרט

    הקומקומים היו אבני הדרך ביצירתה של סטלה, פרי של מפגשים, סדנאות והתנסויות בחומר. בעזרת הקומקומים השיבה למצבים ולאתגרים חדשים והגיבה עליהם. לקומקום ולכלי החומר השימושיים תפקיד חשוב בחיי היומיום ובתרבות האנגלית ממנה באה ובה גדלה עד שהייתה בת עשרים ושלוש.

    סטלה נולדה בלונדון בשנת 1942. כפשרה עם הוריה, שהתנגדו לבחירתה באמנות כדרך חיים, החלה ללמוד עיצוב חלונות ראווה ב- College of Distributive Trades בלונדון. לאחר שנה עברה ללמוד אמנות ב- St. Martins School of Art, ששכן באותו בניין, ולפרנסתה עבדה כמעצבת של סמלי מכוניות וכותרות לפרסומות.

    לישראל הגיעה דרך תוכנית של הסוכנות היהודית לביקור בן שלושה חודשים שהתארך לשנה, ובזמן זה התגוררה בקיבוץ מעגן מיכאל. כבר במהלך שנה זו החליטה לעזוב את אנגליה ולעבור ולהשתקע בישראל. כאם לשלושה ילדים קטנים, החלה ללמוד בחוג לקרמיקה של אורה איילון ברמת השרון, ובתוך זמן מה החליטה להקים סטודיו משל עצמה ולהתפרנס ממכירה של כלים שימושיים. כדי להשלים ידע כללי וטכני שהיה נחוץ לה, נסעה והשתתפה בסדנאות קרמיקה רבות ומגוונות בחו"ל. היא למדה אצל אמנים רבים, בכללם מייקל קסון (Michael Casson), ג'ון גליק (John Glick), סינתיה ברינגל (Cynthia Brinegle), דייויד פירת' (David Frith), ביירון טמפל (Byron Temple), סנדי סימון (Sandy Simon), ועוד, שהשפיעו רבות על השקפת עולמה האמנותית ועל יצירתה הקרמית.

    במשך שנות עבודתה יצרה סטלה מאות קומקומים, מקצתם מוכרים לנו, מקצתם נראים שייכים לתקופות אחרות וליוצרים אחרים. הקומקומים שעשתה הושפעו מהאמנים שפגשה, אך בחלוף הזמן השתמשה בידע שרכשה והצליחה לבנות שפה ייחודית משל עצמה. האמנים שלמדה מהם הושפעו מברנרד ליץ' (Leach) ומהמדה (Hamada), וכך גם היא בעקבותיהם.

    הכלים שיצרה סטלה חופו בזיגוגי אפר ונצרפו בצריפת חיזור. כשהחלה למכור עבודות בישראל, היו כליה שונים מאלה שנראו בשוק המקומי. האמנים שיצרו בחומר בתקופה זו הושפעו מאוד מתרבות העשייה הגרמנית, ואילו בחנויות נמכרו כלים מתוצרת לפיד ונעמן. ההצלחה במכירות הייתה רבה, וסטלה יצרה כלים שימושיים שנמכרו בחנויות ובמכירות בביתה, שממשיכות עד היום.

    מזמן שהחלה לעבוד משתמשת סטלה בחומר שמכין בעלה, הארי, ושהותאם על ידם לתהליך עבודתה. את הכלים צרפה פעם אחת לטמפרטורה של º1220 ואחדים מהם עישנה לאחר סיום השרפה הגבוהה.

    במשך השנים יצרה סטלה כלים שימושיים שונים ורבים, והקומקומים, שלא היה להם ביקוש רב בשוק המקומי, הפכו למוטיבים שחוזרים בעת חיפוש צורני וכעבודה לתערוכות נושא.

    בשנת 1990 השתתפה בסדנה שהעביר האמן ההונגרי אמרי שרמל (Imre Schrammel) בחיפה (בתרגומה של מוד פרידלנד). עבודותיו של האמן היו שונות בתכלית מכל מה שעשתה עד אז, אך דרך עבודתו ונגיעתו בחומר השפיעו על דרך מחשבתה בשנים מאוחרות יותר. שרמל בנה את פסליו בחומר, ולאחר מכן השתמש בלוחות עץ על מנת ללחוץ עליו ולשנות את צורתו ללא נגיעת היד. בשנים שלאחר הסדנה החלה להתרחק משימושיות הקומקום, עיוותה ושינתה את צורתו עד שלבסוף הפך לחפץ שאיננו שימושי כלל.

    סטלה אימצה את דרך עבודתו של שרמל והחלה לטפל באופן דומה בקומקומים שיצרה על הגלגל. דמותם של הקומקומים השתנתה באחת, והם הפכו רכים וכמו אנושיים באופיים. העבודה על הקומקומים הללו נעשית כאשר החומר רך מאוד, מיד כשהוא מנותק מהאבניים, רכות הכלי ורטיבותו מביאה אותו לידי התמוטטות שמצויה בשליטתה של סטלה, ובידיה ההחלטה מתי לעוצרה. בסוף התהליך נראים הקומקומים כנוטים ליפול, כמי שנחים על צדם, שעצרו תוך כדי תנועה. עם הזמן הפכו הקומקומים מתלת-ממדיים לדו-ממדיים, ודוגמה בולטת לכך ניתן היה לראות בקומקום הגדול שהציגה בשיתוף עם המעצב סיני בר בביאנלה הישראלית לקרמיקה בשנת 2002. גודלו של הקומקום היה 2.5 X 2.5 מטרים, והיה עשוי עץ, סול, מחברים קרמיים ומדפי תנור.

    במקביל לכל אלה לקחה סטלה חלק בגלריה "8 ביחד" בירושלים, שם הציגה ומכרה את עבודותיה לאורך שנים. סטלה העבירה סדנאות שרפת רקו, ולימדה עבודה בחומר בסטודיו שבביתה במושב חניאל. בשנים האחרונות חזרה לעסוק בציור, והשפעת הכלים שיצרה והעיטורים בהם השתמשה ניכרת בציורי הנוף הגדולים.

    סטלה לא חדלה לעבוד בחומר עד מותה בשנת 2011.

    הכוח וההומור, האנרגיות ליצור ולעבוד ללא הפסקה,
    האהבה הגדולה לחומר הקרמי ולבני אדם, כל אלו היו סטלה.
    אוהבים ומתגעגעים.

    למידע על קורס פיסול קרמי בבית בנימיני

    פורסם בקטגוריה מאמרי העשרה, קרמיקה / מאי 2nd, 2013 / אין תגובות »

    קראפט עכשווי: יום עיון בבית בנימיני

    מהו קראפט עכשווי? מה המשמעות החברתית והתרבותית של עשיית קראפט בעולם פוסט מודרני? מה מניע את היוצרים לעסוק בתחום וכיצד המהפכה הדיגיטאלית באה לידי ביטוי בחפצים וביחסי יוצר-צרכן?

    בית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית, עמותת אמנים יוצרים בישראל – תחום אמנויות ואגודת אמני קרמיקה בישראל מזמינים את הקהל הרחב ליום עיון בנושא קראפט עכשווי.

    יום העיון יתקיים בבית בנימיני ביום שני, 27 במאי, החל מהשעה 14:00.


    צילום: אסי חיים מתוך בלוג "המורדים"

    תחום הקראפט עבר כמה וכמה תמורות במאות האחרונות מאז המהפכה התעשייתית ואחריה המהפכה הדיגיטאלית ולמעשה ממציא ומגדיר את עצמו מחדש בכל תקופה. כיום, במאה ה-21 איננו זקוקים לחפצים עשויים עבודת יד על-מנת לשרוד. המוטיבציה הכלכלית שהניעה בעבר משפחות וקהילות מסורתיות לעסוק בקראפט ולהעביר את חכמת הידיים והבנת החומר העמוקה בתהליך חניכה ארוך לדורות הבאים, כמעט ואינה רלבנטית, בייחוד בעולם המערבי.

    תכנים חדשים ממלאים את שדה הקראפט בגלגולו הנוכחי. בעידן הגלובליזציה, בעולם שמשאביו הולכים ומתכלים, נושאים חברתיים, ביקורתיים וכאלה המתייחסים לסביבה הם רק חלק מהסוגיות המעסיקות אנשי קראפט ומעצבים בתהליך עבודתם. תהליך העבודה מלווה בחיפוש מתמיד אחר תובנות חדשות ליצירת חפצים בעלי ערך ואמירה אישית ותרבותית. ישנם יוצרים בתחום הקראפט המשלבים חומרים וטכנולוגיות דיגיטאליות בתהליך עבודתם וישנם כאלה המוצאים את המשמעות המרכזית בעבודתם דווקא בשימור טכניקות מסורתיות ובנאמנות לחומר אחד לצד פיתוח שפה צורנית וטביעת אצבע אינדיבידואלית.

    כך או אחרת, פעולת הקראפט היא אנושית ועצם הבחירה בה, כמו גם תוצריה – החפצים שנוצרים בסופו של תהליך, משקפים מחשבה, חקירה וערכים תרבותיים וחברתיים המשליכים על התקופה בה אנו חיים.

    תוכנית יום העיון

    14:00 – התכנסות

    14:30- 15:10 הרצאת פתיחה: קראפט עכשווי – סוגיות נבחרות:  דר' ראובן זהבי

    16:50-15:20: סוגיות בקראפט עכשווי

    • קראפט כמנוף לשינוי חברתי – ארז מולאי
    • בין קראפט מסורתי לעיצוב עכשווי - שילוב חומרים וטכניקות מסורתיות בעיצוב עכשווי - עדיטל אלה
    • קראפט בעולם מקוון: האמן כמותג עסקי  – מיה לנדאו

    16:50: הפסקה

    17:20- 18:50: שימור גופי ידע

    • שימור מלאכות מסורתיות -  יונית קריסטל
    • המורדים – מסע לתיעוד העסקים שבשולי השיטה הקפיטליסטית– אסי חיים
    • "How To" –- ליאורה רוזין

    19:50-19:00: האמן אל אנאטסוי – קטעי ארכיון

    הרשמה מראש בטלפון 03-5182257 או בדואר האלקטרוני [email protected]

    דמי כניסה: לקהל הרחב - 70 ש"ח, לחברי עמותת אמנים יוצרים בישראל, תלמידים בבית בנימיני ולסטודנטים: 60 ש"ח.


    טרה / עדיטל אלה

    נושאי ההרצאות והמשתתפים:

    קראפט עכשווי – סוגיות נבחרות
    סביב סוגיות עכשוויות (מעשור אחרון) ותוך  סקירה רוחבית מהירה של יצירות נבחרות מרחבי העולם אבקש לבחון את מעמד הקראפט  ביחס לתחומי העיצוב התעשייתי והאמנות, את סימני השאלה העולים עם  שילוב הכלים הדיגיטאליים – נאו-קראפט, את הפיכתו לערוץ מחאה  -קראפטיביזם ,את המקום שהוא תופס בפרקטיקה של מעצבים היום ובמחקר האקדמי.
    דר' ראובן זהבי - אמן ומרצה בכיר בבצלאל במחלקה לצורפות ואופנה ובמחלקה להיסטוריה ותיאוריה. מנחה מזה 7 שנים סמינריון בנושא קראפט עכשווי. לשעבר ראש המחלקה לצורפות בבצלאל.

    קראפט כמנוף לשינוי חברתי
    מהי אחריות סביבתית ברת קיימא? כיצד אנו כפרטים יכולים לחולל שינוי המסייע לאחר לשפר את איכות חייו, את התפיסה שלו את עצמו ואת מקומו בתוך הקהילה בה הוא חי? ההרצאה תציג הסתכלות על עיצוב וקראפט ככלים המובילים לשינוי ולדרך של יצירת יזמיות חברתיות מיטיבות בחיי אוכלוסיות ומסגרות תומכות שונות, ותציג כיצד תהליכים אלו מסייעים להן להשתלב במעגל החיים בקהילה. דרך הצגה של מספר פרויקטים שבוצעו בשנים האחרונות ובחינה של תוצאות תהליכי העבודה, תוצג תפיסת חיים חדשה, תוך שימת דגש על השימוש בקראפט ככלי המוביל תהליך זה ומבצע שינוי כולל המתמשך לאורך זמן.
    ארז מולאי –  בעל סטודיו לעיצוב חברתי וממובילי תחום העיצוב החברתי בארץ, המפתח בשנים האחרונות מיזמים חברתיים עבור אוכלוסיות קצה במגוון תחומים.

    בין קראפט מסורתי לעיצוב עכשווישילוב חומרים וטכניקות מסורתיות בעיצוב עכשווי
    ההרצאה תאפשר הצצה לפועלם של מעצבים שונים מרחבי העולם הבוחרים להישען על מסורת ענפה ועשירה ולפתח עבורה אופק חדש המותאם לדפוסי הייצור והצריכה של היום וליצור דרכם מחשבות ואפשרויות חדשות לדפוסי הייצור של מחר. במסגרת ההרצאה תשתף המרצה גם מפועלה וניסיונה בתחום זה.
    עדיטל אלה – מעצבת המתמחה בתחום של עיצוב לקיימות, בעלת הסטודיו 'עיצוב חושב סביבה', מרצה במכון טכנולוגי חולון.

    קראפט בעולם מקוון: האמן כמותג עסקי
    בשנים האחרון נשבר מחסום השיווק ואמנים רבים בחרו לאמץ מודל עסקי חדש. לבסס מותג עצמאי שיוצר, משווק ומוכר ישירות לקהל. מודל זה מאפשר לאמן להתפרנס מיצירתו, לבוא במגע ישיר עם הקהל אך גם מחייב אותו להתמודד עם תמורות ביצירתו. בהרצאה אציג מודלים מקובלים היום, אדבר על הכלים לביסוס והפעלת מותג עצמאי ועל הקשיים והאילוצים של היצירה כתוצאה מכך.
    מיה לנדאו – מלווה ויועצת לעסקים בתחום העיצוב והיצירה.

    שימור מלאכות מסורתיות
    הצצה אל מאחורי הקלעים של מלאכת השימור המעשית, האנשים, המקומות והסיפורים המיוחדים שלהם. החיפוש אחר אותם אנשים  אשר עדיין זוכרים את המלאכות, כיצד הגעתי אליהם\ן, מה למדתי, ואיך אני מנסה לשמר את הידע הזה. ההרצאה מפגישה תרבויות שונות שחיו בארץ דורות רבים עם תרבויות שהגיעו לכאן מהפזורה היהודית.
    יונית קריסטל – חוקרת ומשמרת מלאכות מסורתיות.

    המורדים – מסע לתיעוד העסקים שבשולי השיטה הקפיטליסטית
    כחלק מפרויקט צילום יצא אסי חיים לחפש בתי עסק שפרשו מהמרוץ אחר הטרנדי, המעוצב והחדשני. במסעו הוא גילה שקיימים עדיין לא מעט חנויות ועסקים בני 40, 50, 60 שנים ויותר שמתקיימים בצניעות ובמרכזם ניצב בדרך כלל אדם שהחליט שלא להיכנע לאידיאל היופי המושלם ולתת כבוד לסביבה שליוותה אותו לאורך השנים. בבתי העסק הנדירים האלו לא עסוקים במרדף אחר הטרנד האחרון וצלקות הזמן, הצבע שדהה, החלודה והריהוט שנסדק לאורך השנים יחד עם שאר סימני השחיקה – הם עדות לחיים שלמים. חפצים שהזדקנו בכבוד עם בעליהם ולא הוחלפו עם הסדק הראשון. אסי חיים קורא להם "המורדים" והמאבק שלהם יכול לשמש השראה לכולנו.
    אסי חיים –  עיתונאי וצלם – עורך מוסף הצרכנות ב"ישראל היום". הוציא לאחרונה את רב המכר "חדרוכל" המתעד את המנות המיתולוגיות בקיבוצים ואת הסיפורים שמאחוריהם ומפעיל את הבלוג "המורדים" בו הוא מתעד עסקים בני עשרות שנים שמתעקשים לשרוד.

    "How To"
    באתר שיתוף הסרטונים יו-טיוב התהווה עם השנים מאגר עצום של סרטוני הדרכה מז'אנר סרטוני ה-"how to make", ובו מסבירים אנשים מכל רחבי העולם כיצד לבצע מיני מלאכות – פשוטות כמורכבות – בסגנון ויזואלי ובשפה הייחודית להם. בעוד שבעבר, מלאכות וידע היו עוברים מאב לבן, מאיש המקצוע לשולייתו, לאחרונה החלו לחלחל דרכי למידה חדשות שמפרות את כל הכללים שהיו עד כה. גם אנו כמעצבים, הרחבנו את גבולות המחקר והיצירה שלנו בהתאם למקורות המידע המקוון. בשנים האחרונות, תהליכי העבודה של מעצבים צעירים נשענים הן על שיטות לימוד מסורתיות והן על ידע ההולך ומצטבר במאגרים אוניברסאליים הזמינים ברשת. הפרויקט "How To" הוא ניסיון ליצור נקודת מבט חדשה על הידע האנושי ועל תהליכי למידה ויצירה עכשוויים, ולנסח מחדש את יחסי המעצב/משתמש הן בחלל הממשי והן בחלל המקוון. תערוכה תחת שם זה נאצרה והופקה על ידי ניצן דבי ועל ידי, ליאורה רוזין, והוצגה במסגרת שבוע העיצוב בבייג'ין.
    ליאורה רוזין – מעצבת, אוצרת ושותפה בסטודיו ב' יחד עם המעצבת ניצן דבי. בוגרת תואר ראשון ללימודי עיצוב באיינדהובן דזיין ובעלת תואר שני בהתמחות אודות עיצוב בבצלאל.

    פורסם בקטגוריה אירועים, הרצאה, יום עיון, כללי, קרמיקה / מאי 2nd, 2013 / אין תגובות »

    אריחי קרמיקה

    אריחי קרמיקה קשורים בתחום הארכיטקטורה ועיצוב חללי מחיה. אריחי הקרמיקה עמידים, נוחים לשימוש ומעל לכל – יפים ביותר. עולה כי האדם ניצל את התכונות המיוחדות של הקרמיקה במשך 4,000 שנה. קירות מצופים אריחים נמצאו בפירמידות במצרים, ובעתיקות בבל ויוון. אריחי הקרמיקה המזוגגים אינם סופגים מים, אינם נשרטים או משתפשפים, לא מוכתמים.

    הכנת אריחי קרמיקה בעבודת יד מאפשרת לנצל טכניקות שונות של עבודה בחומר, ולפיכך ישנם סוגים שונים של אריחים. האריח יכול להיות מישורי כציור או בעל נפח כתבליט. הוא יכול להיות מונו-כרומטי או צבעוני, ויכול להיות בכל קו מתאר שהוא בהתאם לדרישות הארכיטקטוניות.

    לרוב מיוצרים האריחים בעבודת יד ממשטחים. בעת החיתוך של החומר הלח נילקח בחשבון אחוז ההתכווצות של החומר, כדי להגיע לגודל האריח הסופי הרצוי. להקטנת אחוז ההתכווצות ולהגדלת העמידות של האריח מומלץ להשתמש בחומר גולמי בעל אחוז גבוה של גרגרי שמוט. את האריחים חותכים בשלב שהחומר יבש למחצה: "קושי עור". זאת כדי למנוע עיוותים והתעקמויות.

    יש היוצרים תבניות גבס או עץ כדי לשחזר את הדוגמא של האריח מספר רב של פעמים. ניתן להעתיק בקלות למשטח החומר דוגמא אשר צוירה על נייר. יש המייצרים הדפסים של הדוגמאות בהדפסת רשת או דיגיטלית, ומטמיעים אותם בזיגוג של האריח.

    שכיחותם של האריחים בכל בית מהוה נקודת מוצא לעבודות אמנותיות רבות. למשל העבודה פAטרן שיצר גיא בן נר.  בן נר הדפיס ושיכפל את סמל רכב הנכים על גבי אריחי קרמיקה. כתוצאה משכפולו הפך הסמל לאורנמנטיקה ערבית ובכך מחבר, ויזואלית וגם רגשית שתי קבוצות מיעוט פגיעות בחברה הישראלית.

    למידע על סדנת אריחי קרמיקה בבית בנימיני

    פורסם בקטגוריה כללי, מאמרי העשרה, קורסים, קרמיקה / אפריל 23rd, 2013 / אין תגובות »

    חומר, אש, אמנות: ערב שלא כדאי להחמיץ

    כבר לפני אלפי שנים הציתה האש את דמיונם של בני אדם ואינספור מיתוסים נבנו סביבה. במיתולוגיה היוונית, פרומתאוס לוקח את מתנת האש שקיבל מזאוס ומעניקה לאדם. האש, שעד אז הייתה בחזקתם הבלעדית של האלים, עברה לידי האדם הפשוט, ונגזר עליו לנצח להתמודד עם הפרדוקס שבה – המתח שבין הפן החיוני וההכרחי של האש והיכולת לביית אותה לצרכים שונים, לבין הפן ההרסני והמכלה שלה כיסוד בלתי נשלט.

    החיבור בין יסודות האש והאדמה (החומר) לאדם הינו בלתי נפרד. לאש תפקיד מהותי בתהליך הפיכת גוש חומר גולמי לחומר קרמי, ובעבר, כלי חומר שנוצרו מחרסיות מקומיות נשרפו באמצעות אש חיה באוויר הפתוח. בד בבד נחשף תפקיד נוסף של האש בתהליך היצירה הקרמית והוא האפקטים שנוצרים על פני האובייקטים במהלך השריפה. תפקיד האש בטיפול בפני השטח של אובייקטים קרמיים הלך והשתכלל עם הזמן, וגם כיום, על אף האמצעים הטכנולוגים המאפשרים שריפה "נקייה" ללא שימוש באש חיה, קרמיקאים רבים מגייסים אותה לתהליך יצירתם ומשחקים בגבול הדק שבין שליטה לחוסר שליטה ובריגוש המלווה לתהליך. בדרך זו לעולם לא יהיה אובייקט קרמי אחד זהה למשנהו, ובכך, סוד קסמם.

    ביום ראשון 24 בפברואר בשעה 17:00 יתקיים בבית בנימיני ערב ייחודי שיעסוק בשני אלמנטים שהם מאבני היסוד של האנושות, האש והחומר, ובמפגש ביניהם שמאפשר את יצירת האמנות הקרמית. הערב יפתח בהרצאה שתעסוק בזכותה של האש באמנות ובכלל שיעביר דר' גדעון עפרת – חוקר, כותב ומבקר אמנות, אוצר של עשרות תערוכות וידוע בחיבתו  לתחום אמנות הקרמיקה.

    בהמשך יעביר ז'אן פרנסואה בורלה, אמן קרמיקה החי ויוצר ליד בורדו שבצרפת, מצגת על יצירתו ואופן השימוש הווירטואוזי שלו באש פתוחה להשגת האפקטים המעניינים אותו.

    בסיום החלק התאורטי תפתח בגלריה של בית בנימיני מכירה של קופסאות הפתעה, מעין משלוח מנות לפורים. ביוזמת אגודת אמני הקרמיקה אספו כ – 50 אמנים מהסטודיו שלהם עבודות קרמיקה שונות ל"מכירה עיוורת".

    מכירת הקופסאות תתקיים בין התאריכים 24.2.13 – 2.3.13

    תוכנית הערב המלאה:

    17:00-17:45  אי אלה דברים בזכות האש באמנות ובכלל

    דר' גדעון עפרת
    מסע בין תרבותי אל כוחה היוצר של האש, החל במיתולוגיות עתיקות וכלה
    בפילוסופיות מודרניות. על האש כאידיאה פיוטית ומטאפיזית וכאתגרה של האמנות הקראמית העכשווית.

    18:00-18:45 פאנק ראקו

    ז'אן פרנסואה בורלה/ Jean François Bourlard

    בורלה מתמקד ביצירתו בחקר החומר הקרמי תוך ניסיונות חוזרים ונשנים למתוח ולפרוץ את גבולותיו. האמן רותם את האש למשחקיו הוירטואוזים בחומר ויוצר מפגשים בלתי צפויים בינה לבין חומרים שונים בתהליכי שריפה. תוצרי עבודתו הם אובייקטים פיסוליים המתאפיינים בסידוקים מרתקים, התנתקות חלקי חומר וזיגוג, התפרצויות של זכוכית מותכת וחיבורי חומרים מפתיעים.

    בורלה הוא אמן קרמיקה החי ויוצר ליד בורדו שבצרפת. לאחרונה זכה בפרס ליצירת אמנות מטעםfondation Ateliers d'Art de France , במסגרתו השלים בדצמבר האחרון בנית מיצב גדול בצרפת.

    מחיר השתתפות: 25 ש"ח.

    הרשמה מראש: בטלפון 03-5182257, בדוא"ל [email protected] או באמצעות טופס צור קשר.

    למידע נוסף על סדנאות קרמיקה
    למידע נוסף על קורס פיסול בחימר

    פורסם בקטגוריה אירועים, קרמיקה / פברואר 11th, 2013 / אין תגובות »

    קרמיקה ישראלית: מוד פרידלנד

    הגלריות בבית בנימיני מציגות תערוכות קרמיקה שונות ומגוונות. במהלך השנה שעברה, הוצגה התערוכה "א-לה מוד", שכללה את עבודתיה של האמנית מוד פרידלנד –  אחת מאמניות הקרמיקה החשובות שפעלו בישראל. סימן ההיכר הבולט שמאפיין את יצירותיה הינן דמויות פיסול קרמי בצורת גלילים מאורכים וצבעוניים, שעליהם איורי פנים מינימליסטיים. יצירות האמנות של פרידלנד מהוות שיקוף מלא לאישיותה המרתקת בהיותן אותנטיות, פראיות, ישירות ומלאות תעוזה, לצד שליטה עצמית רבה וצניעות. עבודותיה הוסיפו נופך איכותי ומקורי ליצירה המקומית בארץ.

    קורות חייה ומקורות השפעתה

    מוד פרידלנד נולדה בוינה בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת למשפחה בורגנית אמידה. לאחר מלחמת העולם השנייה החלה ללמוד אמנות בבוקרשט, ובשנות החמישים עלתה לארץ והתיישבה עם משפחתה בחדרה. שנה לאחר מכן נסעה מוד לפריז בעזרת מלגה שקיבלה מארגון הג'וינט, ושם למדה ציור ופיסול באקדמיית בואז'ר, עם התמקדות בענף הפיסול הקרמי. היא הושפעה רבות מתפיסת האמנות המופשטת הפריזאית, אשר היוותה סמן דרך בכל יצירותיה  העתידיות. בסיום לימודיה המשיכה מוד פרידלנד לווינה על מנת להתמחות בתחום הקרמיקה, ועם חזרתה לישראל היא התקבלה כמורה בבצלאל שבירושלים והתגוררה בשכונת עין כרם. בבצלאל לימדה בין היתר קורס קדרות אשר תרם רבות לעיצוב הענף בארץ. בשנות התשעים עברה מוד ליפו ושם התגוררה במשך שמונה שנים, בהן התמקדה ביצירות פיסול קרמי עד יום מותה. במשך חייה הציגה מוד פרידלנד עשרות תערוכות קרמיקה ואומנות בארץ ובעולם.

    מאפייני עבודות הקרמיקה של מוד פרידלנד

    במשך ארבעים שנות פעילות בישראל יצרה מוד פרידלנד אמנות קרמיקה, אשר כללה עבודות קדרות רבות. על עבודותיה נמנים כדים, קערות ואגרטלים שאופיינו ברגישות ובתפיסה אומנותית גבוהה וטהורה. הן יצירותיה המוקדמות והן המאוחרות ניחנות בגלזורות יפהפיות, כאשר לכל עבודה ייחוד איכותי וגוון וצבע חדשים ומפתיעים.

    עיקר פרסומה של מוד פרידלנד נבע מעבודות פיסול קרמי מרתקות, אשר נעשו בעיקר בשנותיה האחרונות. בעזרתן היא גישרה בין עולם הפיסול ובין עולם הקרמיקה, וגרמה לצופה בעבודות גליליות אלו לתהות על הקשר והחיבור שבין שני תחומים אלו. עבודותיה תיארו דמויות נשיות בתוך צורת כד-אגרטלי, אשר שילבו גסות וחספוס עם רוך ועדינות בשינויים קלים ועדינים. יצירות אלו אופיינו בחוסר סימטריה ובחוסר שלמות, כשיקוף לדמותה של פרידלנד ולנשיות פגיעה, אנושית ובלתי מושלמת.

    על המופשט והגלזורה בעבודותיה של מוד פרידלנד

    מוד פרידלנד היא מהבולטות בתחום אמנות הקרמיקה בישראל, והדבר מתבטא באיכותיות הגלזורה והאיור של עבודותיה, שהינן בעלות נופח מופשט- לירי ויוצרות תחושה חזקה של רוך,  עדינות, כאב ואובדן. הקווים היחידים בעבודותיה של האמנית מתבטאים בגלזורה בעלת פיצוצים דקיקים, ההופכים למארג קסום וצפוף של קורים ושברים סמי- גיאולוגיים. מלבדם, שאר מאפייני עבודת הגלזורה של פרידלנד הינם כיתמיים, ויוצרים מפגשים מנוגדים, רכים ומתמזגים של כהה ובהיר. היבטים אלו מעניקים נופך נשי, מקרי, אינטימי וזורם לעבודותיה. ניתן להשוותן לעבודות הראקו הזניות שהתפתחו ביפן, המהללות יקום אנושי שגורלו כליה.

    למידע נוסף על קורס קרמיקה בבית בנימיני

    למידע נוסף על תערוכת "א-לה מוד" שהוצגה בבית בנימיני.
    אם הנכם מעוניינים בקטלוג התערוכה, פנו אלינו באמצעות טופס "צור קשר".
    פורסם בקטגוריה בית בנימיני, קרמיקה, תערוכה / אוגוסט 22nd, 2012 / אין תגובות »

    קדרות קוריאנית על קצה המזלג

    אמנות קרמיקה נשענת על מסורות קדרות ארוכות שנים שמקורן באזורים שונים ברחבי תבל, ואשר בהן פותחו בחלוף השנים טכניקות וחומרים גלם ייחודים. כל קורס קדרות נשען על מסורות שונות אשר לעיתים קרובות משולבות לשם יצירת פיסול קרמי בעל אופי ייחודי לאמן היוצר. אחת המסורות המעניינות והמשפיעות ביותר על עולם הקדרות לאורך ההיסטוריה היא הקדרות הקוריאנית. מדובר בענף קדרות בעל מאפיינים וייחוד משלו, אשר אומץ עלי ידי התרבות היפנית וממנה עבר לעולם המערבי, וגם כיום ממשיך להשפיע ולעצב את תחום הקרמיקה המודרנית. לכן, תערוכות קרמיקה רבות בארץ ובעולם מציגות עבודות המושפעות מהיבטים של אמנות קרמיקה קוריאנית.

    טכניקת הראקו ומאפייניה

    מקורה של טכניקת השריפה ראקו, שהתבססה ביפן החל מהמאה השש עשרה, היא בשיטה קוריאנית אשר ייצרה כלים קרמיים המאופיינים במראה צנוע, טבעי, ארצי, פשוט ואורגני. תצורות אלו התאימו לתפיסת אסתטיקת הזן שהחלה להתבסס באותה תקופה ביפן. הכלים הכילו כמות גבוהה יחסית של חול ונשרפו בחום נמוך שיצר בגופן נקבוביות. צבעם הינו לרוב שחור, אדום או לבן, ועקב יצירתם באופן ידני וללא אובניים הם מאופיינים במראה בלתי מהוקצע, עם שפה א-סימטרית ולא אחידה. הכלים נעימים למגע, שומרים על חום הנוזלים למשך זמן רב וגם עבים במיוחד, מה שמאפשר להחזיק בתוכם בנוחות תה ונוזלים רותחים. בסביבות מחצית המאה העשרים הגיעה טכניקת הראקו לעולם המערבי, וידועה במיוחד השפעתו של הקדר האמריקאי פול סולדנר, אשר כלל את השיטה בהוסיפו לה קירור בתוך תא עישון, גורם הוביל ליצירת גוונים וזיגוג ספונטני וייחודי.

    טכניקת "תנור מטפס" ומאפייניה

    טכניקת השריפה בעזרת תנור מטפס קיימת במזרח הרחוק ובקוריאה כבר למעלה משלושת אלפים שנה, כאשר בעבר נבנו התנורים בתוך תעלות על גדות נהרות. התנור עצמו הינו גדול ממדים ומורכב משרשרת תאים המחוברים אחד לשני. האש עוברת בדרך מפותלת וארוכה בין התאים ובין הכלים הנשרפים בתוכם, עד ליציאתה מהארובה שבתא העליון. תא הבעירה נבנה לצד התנור ואילו הארובה מצידו השני ובסמוך לרצפה, כך שנוצר חום גבוה עם חיסכון בחומרי הבעירה. האפר הנוצר בזמן הבעירה מתמקם באופן אקראי על הכלים הנשרפים, וכך מתקבל זיגוג מקורי, מקרי ומעניין המעטר את הכלים. בטכניקה זו נעשה שימוש עד היום, אך היא דורשת ידע רב ועבודה בתנאי שטח פתוחים. המעוניינים יוכלו למצוא סדנת קדרות המתמחה בשיטה זו בעיקר מחוץ לערים.

    למידע נוסף על קורס קדרות בבית בנימיני

    פורסם בקטגוריה קרמיקה / אוגוסט 12th, 2012 / אין תגובות »

    קורס קדרות למתחילים בקיץ 2012

    בקיץ 2012 יפתחו בבית בנימני קורסים למתחילים בקרמיקה. קורסי קדרות למתחילים וקורסי עבודת יד בקרמיקה.

    למידע נוסף על לימודי קרמיקה

    קורס קרמיקה למתחילים ceramics beginners course

    פורסם בקטגוריה קורסים, קרמיקה / מאי 31st, 2012 / אין תגובות »

    קורסים לקרמיקה עבודת יד למתחילים ולמתקדמים

    בקיץ 2012 יתקיימו בבית בנימני מבחר קורסים איכותיים לקרמיקה למתחילים ולמתקדמים, עבודת יד, קדרות ועוד. בקרו בעמוד הקורסים שלנו לפרטים נוספים ומהרו להרשם כי מספר המקומות מוגבל

    Rina Peleg

    פורסם בקטגוריה קורסים, קרמיקה / מאי 30th, 2012 / אין תגובות »

    מפגש ראשוני עם החומר הקרמי

    קורס למתחילים בבית הספר לקרמיקה של בית בנימיני. מפגש ראשוני עם החומר הקרמי, הקניית מיומנויות וטכניקות בסיסיות באובניים, עבודת יד או פיסול

    קורס קרמיקה למתחילים ceramics beginners course

    פורסם בקטגוריה קורסים, קרמיקה / אפריל 1st, 2012 / אין תגובות »

    קורס קדרות למתקדמים עם אמנון עמוס

    רעיון / צורה / שימוש – קורס קדרות למתקדמים בבית בנימיני. 8 מפגשים במהלך החודשים מאי ויוני 2012. במסגרת הקורס נתמקד ביצירת קומקומים או כל אובייקט שימושי אחר לבחירת המשתתף. מרצה: אמנון עמוס

    קורס קדרות למתקדמים בהדרכת אמנון עמוס Advanced throwing course with Amon Amos

    פורסם בקטגוריה קורסים, קרמיקה / אפריל 1st, 2012 / אין תגובות »