אדון לימון אני צלחת

רעיה רדליך, 1946-2002

Raya Redlich | רעיה רדליך

Raya Redlich | רעיה רדליך

אוצרת: רונית צור

פתיחה: יום חמישי 6.7.17 בשעה 19:30

שיח גלריה: יום שישי 21.7.17 בשעה 11:30

נעילה: 26.8.17

Raya Redlich unvitation | רעיה רדליך הזמנה

Raya Redlich invitation | רעיה רדליך הזמנה

בתהליך יצירתה עשתה רעיה רדליך בחירות אמיצות וייחודיות לתקופתה, שהמרכזית בהן, היא ההחלטה לחתור תחת הצגתה של אמנות נעימה, ולחשוף את כאבה הפרטי וכאב הקיום במקום רווי מלחמות והרג. כך הייתה לחלוצה בהתמקדותה בנושאים פוליטיים וחברתיים ביצירתה. עוד בנעוריה, בהקשיבה למשפט אייכמן הגיעה להבנה שביצירתה לא תוכל להתעלם מהרוע ומהאכזריות אליהם נחשפה.

רעיה היא אמנית רב-תחומית. היא ציירה, רשמה ופיסלה, אך עיקר יצירתה נעשה במדיום הקרמי. על אף יכולותיה המקצועיות הגבוהות בחרה להתמקד ב"אי השלמות" ולהציג בחללי הגלריות, בהן העמידה את מיצגיה, דווקא את העבודות המקוטעות והמעוקמות. למעשה בבחירתה זו גזרה על עצמה מאבק מתסכל בעולם האמנות. בין הקרמיקאים, אשר בשנות השבעים עסקו בעיקר בשימושי, ואשר היוו את סביבתה הטבעית, היא לא הובנה והעומק הרעיוני שעמד מאחורי יצירתה לא עוכל. לעומת זאת בשדה האמנות הישראלי, תפסה הקרמיקה מקום שולי ולכן מראש נועדה מלחמתה של רעיה, להתקבל ולהיות מוכרת בו, לסוג של כישלון. היא הביעה פעמים רבות את תסכולה, כיוצרת וכמרכזת לימודי הקרמיקה באוניברסיטת חיפה, מכך שהיצירה בתחום הקרמיקה אינה מקבלת את מקומה הראוי באמנות הישראלית, וזאת על אף חיבורה הטבעי לארכיאולוגיה ולנוף המקומיים.

רעיה הותירה אחריה גוף עבודות עשיר ביותר, כשהיא מבקשת מהמתבונן, להישיר מבט אל הלא מושלם שבו ולהשליך מכך למהות האנושית. רק מתוך הכרה במציאות זו ניתן, לדעתה, ליצור בסיס הומאני לתיקון ולקיום מוסרי יותר.