מצד שני

מצד שני | On the flip Side

Picture 1 of 11

פתיחה:

יום ה', 26 לדצמבר, 19:30 בערב הפתיחה מיצג: טל גלבוע ארדון - לחפור

סיור עם האוצרת

שישי 24.1.14 בשעה 11:30

אירוע סיום התערוכה

שבת 8.2.14 בשעה 12:30 - סיור בתערוכה וב13:30 "תנועת הכלים"

אוצרת: שלומית באומן

עיצוב התערוכה:  REDDISH - נעמה שטיינבוק ועידן פרידן

צילום: אילן עמיחי

משתתפים: אודי אבן / איתן גרוס / אנה כרמי / אסתר ל"לפיד" / אפרת איל / אתי גורן / בית היוצר / פאני ל"ברור חייל" / גיא ג'אנה / גון מרית רוזנסטון / ג'ין מאייר / דימיטרי צ'חנסקי / דניאל פלטאואר / הדוויג גרוסמן / זהרה הראל / ז'יל ז'ורה / חוה סמואל / חנה חרג צונץ / חנה ל"לפיד" / נחמיה עזז ל"חרסה" / יהודית ויששכר בנימיני / יהודית מאיר / יהונתן הופ / יעל גורפינקל פסטרנק / יעל נובק / כדן / כפר מנחם / לורי גולדשטיין / לידיה זבצקי / מאיר מוהבן / מיכל אלון / מיכל ז'ורה / מירי פליישר / נועם דובר ומיכל צדרבאום / סטודיו ארמדילו – הדס קרוק וענת שטיין / סטודיו Under - עומר מרזל, ליאת אקרמן, ערן גל-אור / סטודיו בליאן, קרמיקה ארמנית / סטודיו נורה ונעמי / סטודיו סטלה – יהונתן הופ ושרה אוסלנדר / סטודיו סינק - ארי טלברג ויעל גרונר / סטודיו קאהן - מיי ובועז קאהן / סטלה להב / עירית אבא / עירית אבא ואסף בן צבי / פלקרמיק / ציונה שמשי ל"לפיד" / קדר / קובי רבר / קרמוס / קרמית / קרנת / רונית ברנגה / רטב אלפח'ורי / רועי מעיין / רעיה שטרן / שמעון באדר ל"נעמן" / שרה אטינגר / שרה בן יוסף / שרה הקרט

 

ה"רגל", או חלקו התחתון של הכלי השימושי נחשבים לחלק הלא ייצוגי שלו ובדרך כלל פחות נחשב, כמו אחורי-הקלעים, או החלק האחורי של האובייקט. רוב תשומת ליבנו מוקדשת בדרך כלל לצדודיתו של האובייקט, לאזורים בהם אנו משתמשים או לחלקו העליון (על קומקום או אגרטל נתבונן בדרך כלל מהצד ועל צלחת או כלי שטוח נתבונן מלמעלה). למרות הטיפול בחלקו התחתון של האוביקט, עדיין נראה בו כ"אחורי". "צד שני" הוא מונח השאול מעבודה באבניים. משמעותו של המונח הוא עיבוד ועיצוב של תחתית הכלי (בדרך כלל עיצוב רגל באמצעות גריעה על האבניים באופן הדומה לגרייה במחרטה). עיצוב תחתית הכלי וחתימת היוצר בחלק האחורי שלו משלימה את תהליך העבודה עליו, מסמנת אותו ומעניקה לו את זהותו הסופית. התערוכה "מצד שני" תבחן את אחורי הכלים השימושיים (ה"צד השני" שלהם), את אופני העיבוד והעיצוב של רגל הכלי ואת המאפיינים הצורניים והגרפיים שלהם. בתערוכה "מצד שני" יוצגו חותמות וחתימות של יוצרים ומפעלים, משנות העשרים של המאה העשרים ועד ליוצרים עכשוויים. באמצעות התבוננות על חתימות וחותמות אלו ועל עיצוב תחתית הכלי, ניתן לבחון את ההיסטוריה של העיצוב הקרמי הישראלי. צד נסתר זה מאפשר למידה של מסורות עבר והווה, שינויים היסטוריים שהתרחשו בעיצוב קרמי ופרשנויות אישיות של יוצרים בני זמננו. התבוננות על חתימות של כלים אלו כטקסט עיצובי, מלמדת פרק בשינויים המהותיים שהתרחשו מראשית המאה ה-20 ועד היום: מקראפט לעיצוב, ממסורת לתעשייה. במובן הרחב יותר, משקפות חותמות אלו את השינויים שהתרחשו במהלך תשעים השנים האחרונות בחברה ובכלכלה.


חתימות

אבנית

Avnit

אגרטל, שנות ה-50

מקבוצת המפעלים שפעלו בשנות ה-50 וה-60 בישראל. לימים התמזג ככול הנראה מפעל "אבנית" עם "קרנת"

avnit

 

אהרון כהנא (1905-1967)

Aharon Kahana

אגרטל, שנות ה-50

כהנא הגיע לישראל מגרמניה ב-1934 והיה ממייסדי קבוצת "אופקים חדשים". בשנות ה-50 המאוחרות החל לייצר כלים שימושיים וקירות קרמיים. כהנא חיבר בעבודותיו בין גישה גיאומטרית – מודרניסטית לבין שימוש עממי. כך קרב בין אמנות מופשטת לקהל הרחב. הוא חתם בעברית ובאנגלית והוצג בישראל ובעולם. כיום משמש הסטודיו ברמת גן כמוזיאון המתמקד בתערוכות קרמיקה.
באדיבות מוזיאון בית אהרון כהנא, רמת גן

Kahana

 

אודי אבן בילינקי (1960-2004)

Udi Even Bilinki

קערה, 2002

קדר, חבר בקבוצת "זיק" ומרצה בחוג לאומנות באונ' חיפה. יצר בנווה צדק, תל אביב. חתימתו חרוטה על רגל מעודנת בצירוף שנת הייצור. בעבודותיו גישר בין מסורת לעכשוויות. באדיבות ענת אבן

Udi Even

 

איתן גרוס (1939 -2011)

Eytan Gross

צלחת תעשייתית מצויירת, 2011

גרוס יצר כלים שימושיים ופסלים בסטודיו שביפו במשך כ- 40 שנה. למקום מגוריו ביפו הייתה השפעה רבה על הזהות שלו ושל הסטודיו. מכאן נובעת חתימתו: "איתן יפו". באדיבות משפחת גרוס

איתן גרוס


 

אנה כרמי (נ. 1968)

Anna Carmi

"ילדים היזהרו לכם מעצי הבואבב", קערה, 2011
קדרות: גנדי דבורקין זיגוג: אתי מרגליות זהב: הלנה חלפון

אנה כרמי, יוצרת ירושלמית, העובדת מנקודת מוצא קולאז'יסטית צבעונית.

החתימות בתחתית הקערה ממחישות גישה זו: הן מייצגות את כול היוצרים של העבודה. בנוסף, נכתבה הערה בזהב "לא למכירה" כמו שנהוג לכתוב על דוגמיות של מוצרי קוסמטיקה בסופר פארם, על מנת למנוע את מכירת הקערה בעתיד. רגל הקערה מעוטרת בלבבות מצטלבים ובמילה ירושלים מצביעה על קשר למקום המגורים.

Anna Carmi

 


 

אפרת איל (נ. 1967)

Efrat Eyal

קומקום , 2013

ברוב המקרים איל אינה חותמת על עבודותיה. לדבריה – היא עדיין לא גיבשה לעצמה כיצד לחתום. במידה והיא מתבקשת, היא חותמת בטוש בחלק התחתון של הכלי.

Efrat Eyal

 

אתי גורן (נ. 1954)

Eti Goren

קערה, 2013

החותמת של גורן היא דמויית ציפור. ההטבעה נוצרת מעל לרגל הכלי ולא בתוכה. בנוסף, בתוך הרגל חתום שמה של היוצרת. גורן משתמשת במערכת של קודים המאפשרים לה לשחזר וללמוד את התהליך שיצרה: הסימן במרכז הרגל (מפתח סול) מצביע על סוג התערובת בה השתמשה. בנוסף, הסימן x מייצג את סוג האפר עימו השתמשה בזיגוג.

Eti Goren

 

בית היוצר

Beit Hayozer

קנקן ומיכל, נוצרו בין 1955-1960 לערך

מפעל "בית היוצר" נוסד בשנות ה-50

חתימה עם שם המפעל חרוטה בכתב יד ולצידה השם "צבי", ככול הנראה מעצב הכלים.

באדיבות עירית ציפר

bet hayozter

 

ברור חיל

Bror Chail

אגרטל, שנות ה-60 לערך

עיטור: פאני

לצד החתימה התעשייתית של המפעל "MADE IN ISRAEL" המעידה על האגרטל כישראלי, מוטבעות ראשי התיבות של שם המפעל “BR” ושמה של המעטרת "Fanni"החתימה באנגלית מעידה כנראה, על מטרת הייצוא. בתחתית התווסף מספר סידורי לצרכי קיטלוג במוזיאון (מס' סידורי ושנה(.

באדיבות מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.

מתנת: Mel Byars, New York, USA

ברור חיל


 

גון רוזנסטון (נ. 1956)

Gunn Marit Rosenstone

יוצרת בסטודיו משותף עם סידני רוזנסטון (Sydney Rosenstone), בית דוברובין, מ- 1986

ספל, 2000

חתימתה של רוזנסטון היא בצורת ספירלה, המסמלת את תנועה תמידית, חיים, איזון ומודעות. בספירלה גלומה התנועה מהמרכז פנימה והחוצה, האין סוף. הספירלה מזכירה את האות G, האות הראשונה בשם גון.

rosenstone

 

גיא ג'אנה (נ. 1980)

Guy Jana

קערה, 2013

החתימה של ג'אנה משולבת משלוש חתימות שונות: החתימה המשמשת אותו גם בחיי היומיום, חריטה של לוגו המורכב מראשי התיבות של שמו באנגלית G ו-J וציון שנת הייצור.

Gay Jana

 

ג'ין מאייר (1925-2000)

Jean Mayer

 

קערה, סוף שנות ה-60, ראשית ה-70

ג'ין מאייר, הקימה סטודיו לקרמיקה בקיבוץ עין השופט בשנות ה-60.

היא זכתה להכרה כיוצרת בתחום הקרמיקה בישראל ובעולם והשפיע בעבודתה על דורות רבים של יוצרים. חתימתה חרוטה בכתב יד.

בתחתית התווסף מספר סידורי לצרכי קיטלוג במוזיאון (מס' סידורי ושנה)

באדיבות מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב

Jean Mayer

 

דורון יעקובי (1946-2008)

Doron Yakobi

כלי, סוף שנות ה-80

יעקובי קדר פורה מאוד שעבד בביתו בהוד השרון ובפתח תקווה. יעקובי חותם בחריטה ידנית. שילוב של "דורון" ו-"Israel".

באדיבות עירית ציפר

yaakobi

 

דימיטרי צ'חנסקי (נ. 1972)

Demitry Chahansky

צלחת, 2012

צ'חנסקי מעצב ומבצע מוצרים קרמיים שלו ושל מעצבים נוספים. הוא מחתים על עבודותיו את הלוגו של הסטודיו: ARTAVNIT, המשקף את החיבור בין יצרן קרמיקה (Maker) לאמן (Artist).

Dima Chahansky

 

דניאל פלטאואר (נ. 1952)

Daniel Flatauer

קערה, 2013

החתימה של פלטאואר מייצגת את ראשי התבות של שמו. סגנון החתימה מושפע מחתימתו שהטביע אביו על כלי עבודה ממתכת שייצר.

אמנם אלו אותיות בעברית, אולם פלטאואר עיצב אותן שיראו ככתב יפני, כחלק מהזיקה שיש לו לתרבות היפנית בכלל ולקדרות היפנית בפרט.

בנוסף, החתימה מעוררת אסוציאציות של דמות קדר בעבודה.

Daniel Flatauer

 

הדוויג גרוסמן (1902-1998)

Hedwig Grossman

קערה, שנות ה-60 המוקדמות

הגיעה לישראל ב-1933 ונחשבת לאחת ממייסדות תחום הקרמיקה בישראל. היא הקימה סדנאות קרמיקה רבות ומפעלי קרמיקה, בינהם "קדר" וביח"ר לייצור לבנים "שנלר". היא הכשירה קרמיקאים רבים בסטודיו בירושלים ובגבעתיים.

בחתימתה חרטה "ה", ו-"ג". עבודותיה מאופיינות בעיטור מופשט בצבעים העשויים מחומרים מקומיים.

בתחתית התווסף מספר סידורי לצרכי קיטלוג במוזיאון (מס' סידורי ושנה)

באדיבות מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב

Hedwig Grossman

 

זהרה הראל (נ. 1956)

Zahara Harel

כד, 2005

הראל חורטת את שמה הפרטי "זהרה" ומוסיפה H המציינת את האות הראשונה של שם המשפחה (אנגלית). כמו כן מצויינת שנת ייצור העבודה בשתי ספרות.

 harel

 

ז'יל ז'ורה (נ. 1951)

Gilles Jaure

קערה, 2011

החתימה כוללת את שמו הפרטי של ז'ורה, מספר סוג החומר וקוד אישי: "ru “ – קיצור של “rustic” (חומר גס במיוחד).

Gilles Jaure

 

חוה סמואל (1904 - 1989)

Hava Samuel

אגרטל, ראשית שנות ה-60

הגיעה לישראל מגרמניה ב-1934 והיא נחשבת לאחת ממייסדות תחום הקרמיקה בישראל. היא הקימה סדנאות בירושלים ובראשון לציון בשיתוף עם פאולה אהרונסון (1908-1998), מייסדת נוספת של הקרמיקה הישראלית. היא יצרה עבודות רבות למבני ציבור. עבודותיה מאופיינות בציורי סצנות סיפוריות שנחשבו "ישראליות", או "מקומיות".

בתחתית התווסף מספר סידורי לצרכי קיטלוג במוזיאון (מס' סידורי ושנה)

באדיבות מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב

samuel

 

חנה חר"ג צונץ (1915 – 2007)

Hanna Charag-Zuntz

אגרטל, 1972

הגיעה לישראל ב-1940 ונחשבת לאחת ממייסדות תחום הקרמיקה. צונץ הייתה מורה בולטת ליוצרים קרמיים. משנות ה-50 לימדה במוסדות רבים בינהם סמינר אורנים, הטכניון והחוג לאמנות של אוניברסיטת חיפה.

עבודותיה נעשו מחומרים מקומיים וחופו בטרה-סיגילטה ובצבעוניות מופשטת.

חתימתה מורכבת מהאותיות "Z" ו-"צ" הפוכה... גם כשעמדה על הטעות ומכיוון שצירוף זה מצא חן בעיניה, השאירה אותו כחתימה שלה.

באדיבות מיכל אלון

hanna Charag

 

חנה חר"ג צונץ (1915 – 2007)

Hanna Charag-Zuntz

קערית, 1940-41

בשנות ה-40 של המאה ה-20 עבדה צונץ בסטודיו של הדוויג גרוסמן בירושלים. בשנים אלו, נוספה האות Z לצד חתימתה של הדוויג גרוסמן, ל"צרכי התחשבנות".

באדיבות מיכל אלון

Hana Zunz

 

חרסה

Harsa

אגרטל, 1966

עיצוב: נחמיה עזז (1923-2008)

מפעל חרסה הוקם בשנות ה-50 בבאר שבע. בשנת 1956 הקים עזז את מחלקת האומנות של בית חרושת "חרסה", בה עיטרו אמנים כלים שיוצרו על ידי המפעל. המחלקה נסגרה ב-1966.

בתחתית התווסף מספר סידורי לצרכי קיטלוג במוזיאון (מס' סידורי ושנה)

מתנת:  Mel Byars, New York, USA

באדיבות מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב

Harsa Azaz

 

יהודית (1926–1999) ויששכר (1917–1990) בנימיני

Yehudit and Issachar Benyamini

הסטודיו נוסד בתחילת 1970

אגרטל, סוף שנות ה-70 לערך

עם הקמת הסטודיו הייתה חלוקה בייצור העבודות: יששכר יצר את הכלים ויהודית עטרה אותם (ציור, זיגוג חיתוך וכדומה). באמצע שנות ה-80, יהודית למדה לעבוד על האבניים והחלה לייצר את הכלים שלה בנפרד מהכלים של יששכר. כלים שנעשו במשותף נחתמו במשותף.

באדיבות בית בנימיני

Yehudith Issaschar Benyamini

 

יהודית מאיר (נ. 1927)

Judit Mayer

קערה, 201

למדה קרמיקה אצל הדוויג גרוסמן בירושלים ואצל חנה חר"ג צונץ בחיפה. ב-1958 הגיעה יהודית לבאר-שבע מתוך מחשבה כי על אמנית קרמיקה לחיות סמוך למרבצי החומר עימו תעבוד. היא הקימה סטודיו לקרמיקה בשיתוף עם יוכבד מרקס.

יהודית מאיר חותמת את שמה המלא ואת שנת היצירה.

Yudith Meyer

 

יהונתן הופ (נ. 1975)

Johnathan Hopp

מזכרת קרמית מתחנת הרכבת, 2011

לצד חריטה אישית הכוללת שנת ייצור, החתימה מיושמת בהדפסה. היא מורכבת מראשי תיבות מעוצבות כלוגו של שם הסטודיו של הופ:

Typical Local. בנוסף, הכיתוב “Old Jaffa, train station”, התווסף לבקשת מזמיני המזכרת לצרכי מיתוג (תחנת הרכבת התורכית נמצאת במתחם שבין נוה צדק ליפו).

Hopp

 

יעל גורפינקל פסטרנק

Yael Gurfinkel Pasternak

מימין: אגרטל קטן, שנות ה-70

משמאל: מיכל, שנות ה-90

בשנות ה-60 הקימה גורפינקל סטודיו לקדרות שימושית. באותה תקופה היא חתמה "יעל תל אביב" על העבודותיה (מימין).

עם העברת הסטודיו לרמת השרון היא שינתה את אופי עבודתה והחלה ליצור מיכלים פיסוליים. בעבודות החדשות חותמת גורפינקל "יעל", באופן דומה לחתימה משנות ה-60, אולם ללא ציון עיר הייצור (משמאל).

 

Yael Gurfinkel

 

יעל נובק (נ. 1949)

Yael Novak

קערה, 2007

נובק משלבת בחתימתה את שמה הפרטי, ואת הדימודי של הספירלה המייצגת את תנועת הגלגל ואת מסע החיפוש האינסופי: התחלה, סוף, מרכז וחוזר חלילה...

 

Yael Novak

 

כדן

Kadan

אגרטל, שנות ה-50 וה-60

מקבוצת המפעלים שפעלו בשנות ה-50 וה-60 בישראל

באדיבות גיא סיניקו

Kadan

 

כפר מנחם

Kfar Menahem

אגרטל, שנות ה- 70 לערך

המפעל הוקם בשנות ה– 50 בקיבוץ כפר מנחם.

עד היום המפעל מייצר במתכונות שונות.

Kfar Menahem

 

לורי גולדשטיין ( נ. 1965)

Laurie Goldstein

ספל, 2013

מאז שיש לגולדשטיין אתר אינטרנט, היא מצאה שעדיף לחרוט אותו כחותמת. מאז אנשים רבים יצרו איתה קשר באמצעות כתובת האתר הכתובה בתחתית הכלים השימושיים שלה.

Laurie Goldstein

 

לידיה זבצקי (1939 – 2001)

Lidia Zavadsky

אובייקט, 1997

החתימה של זבצקי אינה מופיעה באופן סדור. חלק מהכלים השימושיים שיצרה כלל אינם חתומים. לעיתים חתומים כ"לידיה". חלק מהפסלים חתומים בטוש בשם פרטי, או בשמה המלא.

באדיבות משפחת זבצקי

Lidia Zavadsky

 

לפיד

Lapid

אגרטל, שנות ה-60 וה-70 לערך

עיצוב: אלסבת כהן (נ. 1937), עיטור: חנה

Design: Elisabeth Cohen, Decoration: Hanna

בית החרושת פעל משנות ה-40 ועד 1999. על האגרטל ניכרת השפעה מופשטת גיאומטרית. החתימה בכתב יד על ידי המעטרת: חנה.

באדיבות "קרמיקה ישראל", דף פייסבוק

lapid

 

לפיד

Lapid

אגרטל, שנות ה-60

עיצוב: אלסבת כהן (נ. 1937), עיטור: חנה

Design: Elisabeth Cohen, Decoration: Hanna

בית החרושת פעל משנות ה-40 ועד 1999. החתימה בכתב יד על ידי המעטרת: חנה.

בתחתית התווסף מספר סידורי לצרכי קיטלוג במוזיאון (מס' סידורי ושנה)

באדיבות מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב

מתנת:  Mel Byars, New York, USA

Lapid

 

לפיד

Lapid

אגרטל, שנות ה-60 וה-70 לערך

עיצוב: אלסבת כהן (נ. 1937), עיטור: אסתר

Design: Elisabeth Cohen, Decoration: Esther

בית החרושת פעל משנות ה-40 ועד 1999. החתימה היא שילוב בין חותמת וחתימה ידנית, בין התעשייתי לאישי. החותמת באנגלית מציינת “Made in Israel”, ו- “Handpainted” למטרות ייצוא.

בתחתית התווסף מספר סידורי לצרכי קיטלוג במוזיאון (מס' סידורי ושנה)

באדיבות מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב

מתנת:  Mel Byars, New York, USA

Lapid

 

לפיד

Lapid

אגרטל, שנות ה-60

עיצוב: אלסבת כהן (נ. 1937)

Design: Elisabeth Cohen

בית החרושת פעל משנות ה-40 ועד 1999.

חוץ מהחתימה המודפסת של לפיד משנות ה-60, סומנו הדגמים במספרים. דגמים אלו נעשו בסדרות קטנות ונמכרו בחנויות משובחות.

בתחתית התווסף מספר סידורי לצרכי קיטלוג במוזיאון (מס' סידורי ושנה)

באדיבות מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב

מתנת:  Mel Byars, New York, USA

Lapid

 

לפיד

Lapid

צלחת, 1989

עיצוב הדפס: ציונה שמשי (נ. 1939)

Print design: Siona Shimshi

בית החרושת פעל משנות ה-40 ועד 1999. בשנות ה-90 עיצבה ציונה שמשי עיטורים עבור בית חרושת לפיד. חתימתה מודפסת לצד החתימה של המפעל.

באדיבות ציונה שמשי

Siona Shimshi Lapid

 

 מאיר מוהבן (נ. 1959)

Meir Moheban

אגרטל, 2012

מתמחה בשריפת אנאגמה, (שריפת המבוססת על בעירת עצים על פי מסורת יפנית), בה הצבעוניות נוצרת מחומרי הבעירה הנעים בחלל התנור ומתרכבים עם גוף החומר הקרמי. מוהבן מטפל בתחתית הכלי תוך שבירת חוקי המסורת ומקנה לה עניין צורני שונה. חתימתו נמצאת בצד הכלי והיא מורכבת מ-4 פעמים האות M”" במנחים שונים, האות הראשונה של שמו הפרטי ושל שם משפחתו.

Meir Mohaban

 

 מיכל אלון (נ. 1951)

Michal Alon

צלחת נֹעם, 2013

החתימה של מיכל אלון מורכבת משילוב שתי האותיות הראשונות של שמה: “M”, ו- A”".

Michal Alon

 

מיכל ז'ורה (נ. 1964)

Michal Jaure

קומקום, 2011

החתימה של מיכל ז'ורה מורכבת משמה הפרטי (מיכל), מקום המגורים (תאשור) ושנת היצירה (2011). העיגולים הבהירים בתחתית הקומקום נוצרים משיטת השריפה בתנור עצים.

 

Michal Jaure

 

מירי פליישר (נ. 1947)

Miri Fleisher

כלי, 2013

החתימה של פליישר חרוטה מבחירה בכתב יד ראשוני וגולמי. היא כותבת "מירי פ" על מנת לכתוב כמה שפחות אותיות על החומר הגס, אולם בכול זאת לשייך את הכלי אליה.

Michal Jaure

 

נועם דובר (נ. 1975) ומיכל צדרבאום (נ. 1976)

Noam Dover and Michal Cederbaum

שנת הקמת הסטודיו 2009

צלחת תעשייתית: 1941

סדרה Sandblasted: 2012

הצלחות הן חלק מהסדרה Sandblasted, הכוללת צלחות משומשות שנאספו ועברו פעולה של מחיקה סלקטיבית של הגלזורה המקורית שלהן, בטכניקה של התזת חול. הצלחת נוצרה בגרמניה הנאצית, בשנת 1941.

חתימתם מורכבת מהאות הראשונה של שמם הפרטי: N”" ו-"”M. היא מבוצעת בהתזת חול בצידה האחורי של הצלחת, כרפרנס לסימונים המוכרים בתעשייה, המוחתמים במהלך התקדמות השלבים השונים בפס הייצור.

Noam Michal

 

נעמן

Naaman

צלחת, שנות ה-40 ואילך

עיצוב: שמעון באדר (נ. 1939)

Design: Shimon Bader

החותמת הראשונה של מפעל נעמן. עם פתיחתו, היה “נעמן” מפעל לייצור לבנים (שנות ה-40). מכאן החותמת שכללה את האות "נ", מוקפת בפסים שמשמעותם הפשטת שרטוט של לבנים.

במשך השנים, החלו לייצור בנעמן כלי שולחן מפורצלן. זו הסיבה לכיתוב שהתווסף במהל השנים: “Fine porcelain Israel” אשר היווה חלק מן החותמת עד לסגירת המפעל ב-1996.

באדיבות שמעון באדר

Naaman

 

נעמן

Naaman

צלחת, שנות ה-80

עיצוב: שמעון באדר (נ. 1939)

Design: Shimon Bader

בתקופה זו ייצרו ב"נעמן" כלי בית מפורצלן. בחתימה נוסף המונח

“High Quality” כחלק מהמיתוג של המפעל.

באדיבות שמעון באדר

Naaman

 

נעמן

Naaman

קערית, סוף שנות ה-60

עיצוב: שמעון באדר (נ. 1939)

Design: Shimon Bader

החתימה משלבת את שם המפעל בעברית ואנגלית ומופנית לקהל הישראלי והבין לאומי.

באדיבות שמעון באדר

Naaman

 

נעמן

Naaman

ספל, שנות ה-70

עיצוב: שמעון באדר (נ. 1939)

Design: Shimon Bader

החותמת עוצבה באנגלית בלבד על מנת לטשטש את הזהות הישראלית. כלים שהוטבעו בחתימה זו היו מיועדים לייצוא לארצות ערב (בייחוד לערב הסעודית) המסחר נערך דרך ירדן באמצעות מתווך מחברון.

באדיבות שמעון באדר

Naaman

 

סטודיו Under: עומר מרזל (נ. 1985), ליאת אקרמן (נ. 1984), ערן גל-אור (נ. 1982)

Studio Under: Omer Merzel, Liat Akerman, Eran Gal-Or

שנת הקמת הסטודיו: 2012

ספל, 2013

הספל נוצר באמצעות מדפסת תלת-מימדית קרמית, טכנולוגיה אותה הסטודיו פיתח ומפתח. פני השטח שלו מוכתבים משיטת הייצור. החתימה בצדו התחתון של המוצר משתלבת יחד עם טקסטורת ההדפסה.

Studio Under

 

סטודיו ארמדילו: הדס קרוק (נ. 1970) וענת שטיין (נ. 1972)

Studio Armadillo: Anat Stein, Hadas Kruk

הסטודיו הוקם ב- 1997

אגרטל בהשראת אוריגמי, 2013

על תחתית המוצרים מסדרת היודאיקה/אוריגמי של מוצרי סטודיו ארמדילו, מופיע לוגו הסטודיו, הכולל איור של... ארמדילו. כמו כן מצויין בתחתית שהמוצרים נעשו בעבודת יד בישראל.

Studio Armadillo

 

סטודיו אוהנסיאן

Ohanessian Studio, Dome of the rock tile studio

ספל, 1920-1948

בהזמנת השלטון הבריטי, על מנת לשפץ את אריחי כיפת הסלע, הגיעו מתורכיה בראשית המאה ה-20 משפחות אוהניסיאן, קרקשיאן ובליאן, המתמחות בעיטור ארמני על כלים ואריחים.

לסטודיו אוהניסיאן לא הייתה חתימה מובהקת. החתימה השתנתה והיא מבוססת על האות הראשונה של הצייר שעיטר את הספל.

באדיבות סטודיו בליאן, קרמיקה ארמנית

ohanessian

 

סטודיו בליאן

Studio Balian

ספלים, 1948-2013

שמאל: 1948-1964

הספל נעשה בסטודיו המשותף של משפחות בליאן וקרקשיאן והחתימה עליו מורכבת מהאות הראשונה של שמות המשפחה בארמנית: "ב" ו- "ק".

מרכז: 1964-1967

בשנת 1967 נפרדו המשפחות ומשפחת בליאן פתחה סטודיו משלה. החתימה שונתה לאות "ב" בארמנית. בנוסף מצוין הקשר למקום "Jerusalem" ו- "Jordan".

ימין: 1967 ועד היום

החתימה "ב" בארמנית המייצגת את שם המשפחה "בליאן". בנוסף מצוין שם המשפחה המלא, ומראה המקום "Jerusalem".

באדיבות סטודיו בליאן, קרמיקה ארמנית

Balian

 

סטודיו נעמי ונורה: נורה כוכבי (1934-1998) ונעמי ביטר (נ. 1936)

  Studio Naomi & Nora: Naomi Bitter and Nora Kochavi

שנת הקמת הסטודיו 1960

דוגמית ניסיון גלזורה וחומר, 1990

בדוגמית ניסוי של גלזורות בשריפת גז על גבי חומר הולנדי גס בעבודת אבניים. על גבי תחתית הכלי כתוב בתחמוצת מנגן: מספר הניסוי ואיזה תחמוצת צורפה להרכב של הזיגוג.

על הדוגמית החתימה של הסטודיו: "נורה נעמי"

באדיבות נעמי ביטר

Nora & Naomi

 

סטודיו סטלה (פעיל בין השנים 2002-2006):

יהונתן הופ (נ. 1975) ושרה אוסלנדר (נ. 1974)

Studio Stella: Johnathan Hopp & Sara Auslander

צלחת פסח, 2006

הופ ואוסלנדר משקפים בחותמת שלהם את אופן ההתייחסות שלהם לכלי כמצע שעליו נעשית פעולה קרמית/גרפית. הם מסמנים X גדול על חותמת היצרן המקורי של הצלחת על מנת לנכס את הכלי וליצור "מחיקה" של היצרן המקורי, אך באותו הזמן להשאיר את החותמת המקורית קריאה.

Studio Stella

 

סטודיו סינק (פעיל בין השנים 2011-2013):

ארי טלברג (נ. 1979) ויעל גרונר (נ. 1976)

Studio Sync: Ari Talberg & Yael Gruner

כיור, 2012

בתחתית הכיור ניתן לראות את הלוגו של סטודיו סינק בנוסף לחור הניקוז, ופתחי ריקון ומילוי התבנית. המספר 903 מציין את מספר הדגם של הכיור.

Studiosync

 

סטודיו קאהן - מיי (נ. 1985) ובועז (נ. 1975) קאהן

StudioKahn: Mey and Boaz Kahn

הקמת סטודיו: 2009

קערית, 2013

החתימה של "StudioKahn" מבוססת על שם המשפחה שלהם. הפטיש התלוי מעל ה-"K" מייצג כמה היבטים בעבודתם: חשיבות ערך העבודה והיצירה, מחווה לפטיש - אחד מכלי העבודה הראשונים בתרבות וייצוג גישה פעילה של מעצב המביא סוגיות תרבותיות לשיח של היום יום.

רוב המוצרים שלהם נוצרים באופן עצמאי בסטודיו, והם מפתחים אותם בתהליך שמתחיל במחקר מעשי חומרי.

Studio Kahn

 

סטלה להב (1942-2011)

Stella Lahav

ספל, 2005

סטלה להב יצרה כלים שימושיים בחניאל. חתימתה משקפת את החופש הציורי שלה.

באדיבות יעל נובק

Stella Lahav

 

עירית אבא (נ. 1953)

Irit Abba

קערה, 02/11/2000

..."הקערה בוצעה ביום שמכונית תופת התפוצצה מול הסטודיו, ממש צמודה למכונית שלי. סיימתי ליצור את הקערה על האבניים ויצאתי מהסטודיו במטרה ליסוע הביתה. הרחוב היה חסום ע"י משאית וחשבתי שזה ייקח להם לפחות עוד רבע שעה עד שיפנו את הרחוב. התלבטתי אם לחכות ונזכרתי שאין לי אורז בבית ... התחלתי ללכת לכיוון שוק מחנה יהודה ובאותו רגע היה הבום !!!!!

Irit Abba

 

עירית אבא (נ. 1953) ואסף בן צבי (נ. 1953)

Irit Abba & Asaf Ben Zvi

"כך היה העולם מלא במים, מים וארץ שקעה במים", 2002

(הקערה היא פרט מעבודה משותפת אשר הוצגה בביאנלה השנייה לקרמיקה ישראלית, מוזיאון א"י, תל אביב)

החתימה וציון התאריך בעבודות המשותפות של אבא ובן צבי מהוות חלק מן העבודה עצמה, כרישום רגיש ועדין על גביה.

Irit & Assaf

 

פלקרמיק

Palceramic

ספל, שנות ה-60

שכן במפרץ חיפה (1934-1972) והחל כיוזמה פרטית שהפכה לקואופרטיב. שם המפעל מורכב מ-"פל" המייצגת את פלסטינה ו"קרמיק", המייצגת קרמיקה. הלוגו של המפעל מבוסס על שרטוט של אגרטל ובתוכו האות הראשונה של שמו "P".

אל הלוגו של המפעל התווסף "Made in Israel" ו-"HANDPAINTED" על מנת למתג כלי תעשייתי כידני, ולפנות לשוק הישראלי והבין לאומי.

באדיבות "קרמיקה ישראל", דף פייסבוק

palceramic

 

פלקרמיק

Palceramic

ספל, שנות ה-60

לוגו המפעל מופיע ללא תוספות

באדיבות "קרמיקה ישראל", דף פייסבוק

palceramic

 

 קדר

Kadar

ימין: ספל, שנות ה-40

מפעל "קדר", הוקם בראשית שנות ה-30 בחיפה. חותמת המפעל, מוטבעת בתחתית הספל מתקופת המנדט הבריטי. העיצוב מבוסס על צירוף האותיות "ק" ו-"K".

מרכז: ספל, שנות ה-50

החתימה מודפסת בתחתית הספל. שם המפעל כתוב בעברית ואנגלית. בנוסף, כתובה בתחתית החתימה המילה "Porcelain" ו"חרסינית" כתרגום המונח "פורצלן" לעברית (למרות שהמפעל לא ייצר את הכלים מפורצלן). החתימה כנראה מעוצבת בהשראת חתימות מקבילות שרווחו במפעלים גדולים באירופה ומופנית הן לשוק המקומי והן לבינלאומי.

שמאל: ספל, שנות ה-60

החתימה מודפסת בתחתית הספל. השם כתוב בעברית (קדר קרמיקה) במטרה לפנות לשוק המקומי.

באדיבות "קרמיקה ישראל", דף פייסבוק

Kadar

 

קובי רבר (1951-2006)

Kobi Raber

ספל, סוף שנות ה-90

רבר, קדר וצייר אקספרסיבי שפעל בירושלים, יישם חריטה אישית ביד רחבה.

באדיבות עירית ציפר

 Kobi Raber

 

קרמוס

Ceramos

מאפרה, שנות ה-50-60 לערך

מפעל שייצר בשנות ה-50 וה-60 בתל אביב

באדיבות גיא סיניקו

Keromos

 

קרמית

Ceramit

אגרטל, שנות ה-60 לערך

מפעל שייצר בשנות ה-60 בנתניה. בחתימה ניתן לראות: "נתניה" ו- "ישראל"

באדיבות גיא סיניקו

Keramit

 

קרנת

Karnat

קערה, שנות ה-50 לערך

מפעל שייצר בשנות ה-50 בנתניה

באדיבות גיא סיניקו

 Karnat

 

רונית ברנגה (נ. 1973)

Ronit Baranga

קערית מתרוצצת, 2013

החותמת של ברנגה היא הדפס של שם משפחתה. לדבריה, השם מנוקד כי כך הוא מובן באופן מדויק.

 Ronit Baranga

 

רועי מעיין (נ. 1976)

Roy Maayan

קערה, 2013

דימוי החמור, המהווה מושא להזדהות אצל מעיין, מלווה אותו בעבודתו במהלך השנים. לטעמו, החמור הוא זקוף ועקשן שלא נכנע למקום הנמוך שאחרים הציבו אותו.

Roy Maayan

 

רטב אלפח'ורי (נ. 1958)

Rateb ElFahuri

כד "זיר", 2013

משפחת אלפח'ורי, משפחה של קדרים הפועלת בשיטות מסורתיות מעל 650 שנה באיזור. מרכז פעילותה בחברון. העבודות לא חתומות. הם רואים עצמם כייצרנים ולא כיוצרים, לפיכך אינם חותמים על הכלים שלהם.

לכן, למרות פעילותם הענפה (עד 80 בתי אב המפעילים סדנאות נפרדות בתקופות השגשוג) אין חתימה או חותמת על כלים מסורתיים של משפחה זו.

באדיבות עבד ג'וואד אלג'עברי

Rateb ElFahuri

 

רעיה שטרן (נ. 1952)

Raya Stern

ספל, 2013

החתימה מורכבת משמה הפרטי "רעיה" החרוט במרכז הספל. בנוסף – חותמת בצורת כוכב (שטרן = כוכב בגרמנית). הספירלה במרכז ה"רגל" של הספל, הפכה לחלק בלתי נפרד משפת הגימור, ומשמעה "מפץ גדול, אינסופיות". על ידית הספל חותמת שעיצבה בהשראה של שקיעה ומעוף שחפים כמחווה לחוף הים שבקיבוץ שדות ים בו גדלה.

Raya Stern

 

שרה אטינגר (נ. 1944)

Sara Etinger

ספל, 2012

...אחרי שהתחתנתי נהייתי מ"זית" לאטינגר. ניסיתי כמה שבועות לחתום "אטינגר", אבל כל פעם התפקשש לי, לעומת "זית" שיצא לי מהשרוול. החלטתי שבקרמיקה אהיה "זית" בתוספת קטנה של עלה זית....

Sara Etinger

 

שרה בן יוסף (נ. 1942)

Sara Ben Yosef

ספל, 2013

בן יוסף חותמת "שרה" באופן הפשוט ביותר. היא משתמשת בשעווה על מנת להשאיר את השם חשוף ולא להסתיר אותו עם זיגוגים שונים.

Sara BenYosef

 

שרה הקרט (נ. 1939)

Sara Hakkert

קערה, 2012

החותמת מעוצבת משתי האותיות “S” ו- “H” אחת על השניה. לאור הקרבה הצורנית של החותמת שנוצרה לסמל הדולר האמריקאי, היא משתעשעת בשאלה: האם קדרות יכולה לגעת ביוקרה ?!

Sara Hakkert