תל אביב, ברלין, במעבר

פתיחת התערוכה: יום חמישי, 2 במאי 2013, בשעה 19:30.

תל אביב וברלין, שתי ערים קוסמופוליטיות, משתייכות לקבוצת ערים מרכזיות בעולם אשר משמשות מוקדי משיכה למהגרים. בעידן הגלובליזם, הנגישות והנדידה נעשו נוחות וזמינות יותר. האמונה באפשרויות בלתי מוגבלות וברב-תרבותיות מאתגרת לבדוק ולנסות לחיות בערים אלה, להיטמע בהן ולהנות מקסמן. המהגרים המחפשים לשנות את סביבתם התרבותית המקורית, האתנית צובעים אותן באיכויות ייחודיות בעלות גוונים שונים של פתיחות ודחייה.

ארבעה אמנים נוגעים בתערוכה זו במכלול משמעויות של היות מהגר לערים רב לאומיות, ציוריות ומחוספסות. התערוכה מציפה את נושא ההגירה החוקית לא מאספקט פוליטי, אלא מתוך גישה עיתונאית משהו המלווה ברגישות למשמעותן של עקירה והשתרשות, לתועלת ולבעייתיות הנלוות לתופעה.

הדמוט ביטיגר בודקת האם מתגבשת  סינתזה של קהילה מתמהיל רב גוני של מהגרים וכיצד. ביטיגר יוצאת למסע ברחבי ברלין ומציגה בפני עשרים מרואיינים בני לאומים שונים את השאלה האם ברלין היא עיר המאפשרת ומקבלת שונויות או משמרת נפרדות. תשובותיהם מובילות אותה לשתי העבודות המוצגות בתערוכה.

לאחר שנים רבות של עבודה כצלם עיתונות מפנה נינו הרמן את עדשת מצלמתו למפגשי רחוב. בעשרות צילומי סצינות מתוך חיי יום ולילה של עוברי אורח וקבוצות אתניות שונות הוא כמו ממפה את דרום העיר תל אביב. יכולתו להיות נוכח יחד עם רגישותו וכבודו לפרט מאפשרים לו ליצור מעין מסמך תיעודי, אותנטי ואמין. מצלמתו קולטת מעמדים של דיוני מדרכות, אוירה של עיר שהחיים פועמים ברחובותיה, בבתי הקפה שלה, בם מתקיים מיזוג גלויות באופן הטבעי ביותר.

עינת כהן, בעבודתה קופסאות עוסקת בארעי. מבני הפורצלן הממוזערים שלה, המונחים על מעין מסוע מקובע, מדמים את בנייני המטרופולין תל-אביב מחד  ונראים כארגזי קרטון מאידך. הקופסה, המשמשת לאריזה ולאחסון של חפצים לעתים סתמיים ולעתים בעלי ערך אישי סנטימנטלי, מתקשרת עם מושגים של מעבר, זכרונות, געגועים – כולם אף רלווטיים לנושא ההגירה.

יצירתה של טליה טוקטלי ניזונה ממארג של תרבות מהגרים אירופאית ומשמעות של היות ישראלי על רצף התרבות המקומית. חוטים אלה היא פורמת ושוב קושרת כדי להגדיר את הסינתזה הנכונה לה. במיצב מותירה סימן היא מרכיבה פזל של פרגמנטים הנשענים על אותו ציר תרבותי, חידתיים משהו וניתנים לפרשנויות רבות.

מיקומו של בית בנימיני, בלב התהוותה והתגבשותה של אוכלוסיית מהגרים מגוונת, חיזק את הבחירה בהעלאת תערוכה זו. המתהלך באזור בכל שעות היום והלילה חש את היותו רוחש סוגי אוכלוסיות המשתייכות למנעד רחב ביותר: אנשי עמל, עובדי עיתונות, אמנים שהתקבצו מכל עבר, מהגרים ועוברי אורח מרחבי המדינה והעולם.