"חומר כשפה – שפה כחומר"
הספר בהוצאת בית בנימיני ובתמיכה של מפעל הפיס
עורכת: שלומית באומן, אוצרת ראשית גלריה בית בנימיני
עיצוב גרפי: סטודיו קרן וגולן
על הספר:
הספר "חומר כשפה – שפה כחומר" הינו יוזמה של גלריה בית בנימיני, המבקשת להרחיב דיון שנקודת המוצא שלו היא התערוכות שהוצגו בה. בספר אשר לאסופה מרחיבת דעת של מאמרים פרשניים. אחדים מהמאמרים נכתבו במיוחד לספר בהקשר של שאלות מהותיות שעלו מתוך הדיונים שהתקיימו בחלל הגלריה ובמהלך העבודה על התערוכות, ואת האחרים כתבו אוצרי התערוכות המרכזיות שהוצגו בה. הספר מקיים דיון על קווי תפר תרבותיים, מרחיב אותו במאמרים על מושגים מהותיים לתחום ומתייחס לתרבות חומרית ישראלית ולהיסטוריה של הקרמיקה. בנוסף, באמצעות שני מאמרים באה לידי ביטוי העובדה שבית בנימיני ממוקם בדרום תל אביב, בשולי קריית המלאכה הראשונה של תל אביב-יפו, במיקום שמייצג מתח מובנה ומורכב בין תעשייה זעירה, כלכלה חדשה, עבודת כפיים ויצירה.
קטע מההקדמה של הספר:
גוף החומר: כל דבר עשוי ממשהו… (1)
חומר הוא אסתטיקה, הוא משמעות, הוא רגש, הוא צורה, הוא טכנולוגיה, הוא תהליך, הוא מטפורה, הוא חוויה חושית, הוא תרבות. כחלק ממכלול זה גם שורשיה העמוקים של היצירה בחומר קרמי נעוצים בשכבות תרבותיות שנוצרו באלפי שנים של מסורת בעולם ואף באזורנו. במאה ה-20, עם השתרשותה של המהפכה התעשייתית באירופה ובעולם כולו, עברה היצירה בחומר טלטלות שלוו בסימני שאלה רבים בנוגע למהותה ולזהותה.
היום החומר הקרמי נמצא במרכזו של דיון שבא לידי ביטוי בתחומים כמו אמנות, עיצוב וקראפט ובשיח העשיר המתקיים באזורי התפר ביניהם באמצעות גישה בין-תחומית שמרחיבה את גבולותיהם של שדות הידע המוכרים. בשנים האחרונות דיון זה מקבל תוקף בזירה תוססת של יצירה ומחקר, ובעולם כולו וגם בישראל אנו עדים להתעניינות הולכת וגוברת בחומר, שחותרת תחת המציאות התעשייתית והדיגיטלית. הראשונה מאופיינת ביצירת סדרות גדולות וזהות של אין-סוף מוצרים המנכרת את האדם מתהליכי הייצור; והשנייה – בעולם של ייצוגים שמשתלטים על יותר ויותר תחומי חיים. העשייה החומרית היחידנית ובסדרות קטנות מתריסה אפוא אל מול עולם תעשייתי, מנוכר ומזוהם, ומנכיחה בחומר כמיהה אל האנושי ואל החושי. כחלק ממגמות אלה נבדקים "תהליכי ייצור" כחלק בלתי נפרד מהעבודה עצמה, נבחנים אזורי שליטה וחוסר שליטה בחומר, ונערכים מחקרים חומריים וניסיונות חדשים לגעת בו, להתבונן עליו ולפרש מחדש את מהותו.
היגד, מילה, חומר, שפה
חומר הוא שפה לעצמה, והוא הנשא של מהותו במובן זה שהוא איננו ייצוג של משהו, אלא הוא-הוא "הדבר עצמו". החומר מיוצג באמצעות שיח מילולי וחזותי במרחב הפרשני שבו נפגשים הצורה, פני השטח, הצבע והמילה, ובהיפוך אפשר לראות בשפה חומר שאפשר לעבד בדרכים מגוונות. לדוגמה, רבות מהמטפורות המתארות את השפה לקוחות ממאפיינים חומריים או מתיאור של תהליכי עבודה בחומר: לשפה אפשר "להוסיף", "להדביק" ו"לחבר", ואפשר אף "לגרוע" או "להחסיר" ממנה. את השפה אפשר "לעצב" במגוון אופנים ולבחון אם היא "כבדה" או "קלילה", "נקייה" או "מלוכלכת". עוד היפוך משמעות בין חומר לשפה מגולם בהבנה כי המופע החומרי מייצג שפה של תקופה, והשפה היא עוד סוג של חומר גלם. גישה דיפוזית זו, שרואה את הקשר האימננטי בין החומר לשפה, משתקפת בחלל התחתון של גלריה בית בנימיני, שפתוח לשלושה כיוונים כמטפורה ליחסים בין חומר, שפה וגם מקום: פתח גדול נפער לכיוון קריית המלאכה ומכניס את המציאות שבחוץ לחלל הגלריה, פתח נוסף מאפשר מבט לכיוון הסדנה לקרמיקה, על תהליכי העבודה שבה, ופתח שלישי פונה לכיוון הספרייה ומחבר בין התערוכות המוצגות בחלל זה ובין שורות הספרים שבקביעות נעשות חלק מכל תערוכה. הדיון בין חומר לשפה וההכרה כי "חומר הוא שפה" הם נקודות המוצא של ספר זה, המבקש להיות חלק מדיון חשוב והכרחי זה.
מקום: רח' העמל 17
לפני חמש שנים, ברוח חזונם של יהודית וישככר בנימיני, נפתח "בית בנימיני – מרכז לקרמיקה עכשווית" במעונו הנוכחי, ברח' העמל 17, במטרה ליזום, ליצור ולטפח דיון חומרי וטקסטואלי בחומר קרמי בפרט ובתרבות חומרית בכלל. בשנים אלה נהפך בית בנימיני למרכז תוסס של עשייה ויצירה, ובין היתר פועלים בו בית ספר לאמנות הקרמיקה, גלריה וספרייה, ומוענקות בו מלגות ליוצרים צעירים. המרכז נעשה זירת מפגש ליוצרים ישראלים ובין-לאומיים, שוחרי אמנות, עיצוב וקראפט, סטודנטים, אמנים, מעצבים, מבוגרים וילדים.
הספר "חומר כשפה – שפה כחומר" הוא יוזמה של גלריה בית בנימיני, שמבקשת להרחיב דיון שנקודת המוצא שלו היא התערוכות שהוצגו בה ונהפך לאסופה מרחיבת דעת של מאמרים פרשניים. אחדים מהם נכתבו במיוחד לספר בהקשר של שאלות מהותיות שעלו מהדיונים בחלל הגלריה ובמהלך העבודה על התערוכות, ואת האחרים כתבו אוצרי התערוכות המרכזיות שהוצגו בה. הספר מקיים דיון על קווי תפר תרבותיים, מרחיב אותו במאמרים על מושגים מהותיים לתחום ומתייחס לתרבות חומרית ישראלית ולהיסטוריה של הקרמיקה. בנוסף, באמצעות שני מאמרים בא לידי ביטוי היותו של בית בנימיני ממוקם בדרום תל אביב, בשולי קריית המלאכה הראשונה של תל אביב-יפו, במיקום שמייצג מתח מובנה ומורכב בין תעשייה זעירה, כלכלה חדשה, עבודת כפיים ויצירה.
1 כותרת המשנה של המאמר היא ציטוט מתוך:
Robert Friedel, "Some Matter of Substance", in History from Things: Essays on Material Culture, ed. S. Lubar and D. W. Kingery (Smithsonian Institution, 2013), 41-50 ;
עוד ראו בספר זה על קריאה פרשנית ועל קריאת חומר כטקסט בתרבות.
מחיר: 120 ש"ח
מחיר כולל משלוח עד הבית בדואר רשום בארץ: 165 ש"ח
