להגשים חלום – התוכנית ללימודי תעודה בבית בנימיני

מה המשותף למומחית בבנייה אקולוגית שגדלה ביוון, קונדיטור עם רקע בעיצוב גרפי ואדריכלית? שלושתם התאהבו בחומר, עזבו את עבודותיהם ובחרו להתמקצע בתחום הקרמיקה במסגרת התוכנית ללימודי תעודה בבית בנימיני.

בקרוב תיפתח בבית הספר לקרמיקה בבית בנימיני שנת לימודים חדשה ואיתה גם מחזור חדש של סטודנטים בתוכנית ללימודי תעודה, שבאים להפוך את העשייה הקרמית למרכזית בחייהם –  ביצירה, בהוראה ובניהול סטודיו עצמאי. לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה שיתפו אותנו הסטודנטים המתחילים שנה שנייה בתוכנית בסיבות לבחירתם בהתמקצעות בתחום, באהבתם לחומר ובמחשבותיהם על הלימודים בבית בנימיני.

שם: ארפילי צבדרי

גיל: 36

הכשרה/מקצוע קודם: תואר ראשון ושני באקולוגיה והנדסת סביבה, יועצת לבנייה אקולוגית

מגורים: תל אביב

ארפילי נולדה וגדלה ביוון. בגיל 29, לאחר שהות של עשר שנים באנגליה התמחתה בשלושה תארים בתחום הסביבה, עלתה לארץ. במקביל ללימודי עברית היא למדה קרמיקה בסטודיו פרטי בתל אביב במשך שנה עד שהוא נסגר. "אהבתי מאוד את העיסוק בחומר וחיפשתי מקום בו אוכל לקחת את התחום צעד קדימה וללמוד בצורה מקצועית", היא מספרת. "המורה שלי המליצה על בית בנימיני והחלטתי להירשם ללימודי תעודה. הייחוד של המקום הוא בזה שהוא מאפשר לימוד של מגוון רחב של טכניקות באופן מובנה ומקיף על ידי המורים – אמנים מהטובים ביותר בתחום", אומרת ארפילי. "אפשר לקבל במקום המון ידע והשראה. לא רק מהשיעורים עצמם אלא מכל מה שמסביב – התערוכות, הספרייה, האנשים שעובדים במקום – המלגאים המסייעים בסטודיו, היוצרים שמגיעים לעבוד בסטודיו פתוח וגם מהנשים במשרד ובהנהלה שכולן בעצמן קרמיקאיות".

ארפילי עובדת בעיקר על אבניים ומייצרת כלי קדרות עדינים ושקטים. במקביל היא יוצרת כלים שימושיים בטכניקת תבניות יציקה, אותם היא מעטרת בצורה אקספרסיבית יותר – הכלים צבעוניים ודקורטיביים מאוד. ארפילי מוכשרת ואמביציוזית וכבר הספיקה לאחר שנה אחת בתוכנית לפתוח לעצמה חנות באתר אינטרנט אטסי ומוכרת את העבודות שלה דרכו. "כשאסיים את לימודי התעודה אמשיך לקחת קורסים כדי לפתח ולשפר את המיומנויות שלי ואחפש סטודיו בו אוכל להקדיש את זמני ליצירה", היא מסכמת.

שם: זהבה סבן

גיל: 50

הכשרה/מקצוע קודם: אדריכלית

מגורים: תל אביב

לעבודה בחומר התוודעה לראשונה זהבה בגיל 15. ב-30 השנים האחרונות היא עבדה בתור אדריכלית במשרד אדריכלים בתל אביב, אבל במשך תקופה ארוכה היא לא היתה מסופקת עד הסוף והרגישה שהיא רוצה לעסוק במשהו אחר. זיכרון אהבתה לחומר לא נשכח, ולפני שנתיים החליטה לחפש בתל אביב מקום בו תוכל ללמוד קדרות. במשך כמה חודשים פנתה לסטודיואים פרטיים שונים, אך פעם אחר פעם נתקלה בסירוב – המורים אמרו לה שהם לא יכולים ללמד אותה מכיוון שהיא חרשת, והדגישו שזה תחום שקשה ללמוד אותו ושיהיה לה מסובך מידי. רגע לפני שהתייאשה, מצאה זהבה סטודיו שהסכים לקבל אותה והיא למדה בו קדרות במשך שנה עד שההתאהבות המוחדשת הביאה אותה להחלטה ללמוד את התחום בצורה מקצועית יותר.

היא קיבלה המלצה חמה על התוכנית ללימודי תעודה בבית בנימיני וקיוותה שגם תצליח לשלב את התוכנית יחד עם העבודה במשרד. אולם במשרד האדריכלים שבו עבדה לא התלהבו מהרעיון וזהבה ניצבה בפני החלטה לא קלה – האם לעזוב הכל ולהקדיש את כל זמנה ומרצה ללימודים או לוותר. היא אזרה אומץ, עזבה את העבודה וצללה ישר לתוכנית לימודי תעודה. "בית בנימני העניק לי הרבה חומרים למחשבה, הוא פתח לי צוהר לעולם קסום ורחב שלא הכרתי עד כה. פגשתי בו מורים שהעניקו לי פרספקטיבה קצת שונה על כל עולם הקרמיקה בכלל והחומרים בפרט", היא אומרת ומוסיפה ש"בית בנימני שונה מבתי ספר אחרים בכך שכל סטודנט מקבל יחס אישי, הקבוצות הן קטנות והלימודים טומנים בחובם ישן וחדש".

.

היום היא בשנה האחרונה לתוכנית וכבר מלמדת קרמיקה קבוצות מבוגרים, בונה לעצמה סטודיו עצמאי בנס ציונה אותו ציידה באבניים ותנור קרמיקה ומתכננת בקרוב להתחיל ללמד קבוצות של חרשים וכבדי שמיעה. לא מעט אנשים כבדי שמיעה כבר פנו אליה בבקשה ללמוד אצלה והם מצפים בשקיקה לפתיחת הסטודיו. "אני כולי תקווה ואמונה שהלימודים בבית בנימיני אכן יבואו לידי ביטוי בעולמי, ושיום אחד עוד אגיע רחוק".

zehava

שם: איתן בושרי

גיל: 50

הכשרה/מקצוע קודם: מעצב גרפי, קונדיטור, מורה לשרטוט

מגורים: רמת גן

איתן, אדם יצירתי ומעמיק, עבר לא מעט גלגולים מקצועיים עד שהגיע לתוכנית ללימודי תעודה בבית בנימיני. הוא החל את דרכו בלימודי עיצוב גרפי בבצלאל ועבד עשר שנים בתחום עד שעשה הסבה מקצועית לקונדיטוריה והתאהב עד מעל ראש באמנות הקולינרית. "בניגוד לעיצוב גרפי שכיום הוא מנוכר וקר, לא נגיש ולא מגרה את החושים, אמנות האוכל מקיפה את כל החושים, יש לאוכל ריח וסאונד, הוא יכול להיות דו ממדי ותלת ממדי, יש לו נפח וצורה, מגע וטקסטורה. הייתי 'מצייר' על הצלחות בעת הוצאת המנות", הוא מספר. אחרי שבע שנות עבודה במסעדה ידועה בתל אביב הוא עבר תאונת דרכים שהשביתה אותו למשך שנה ושאחריה לא הצליח לחזור לנקודה בה עזב. לפני ארבע שנים החליט לעבוד עם נוער במצוקה בהתנדבות כמו שעשה בשירותו הצבאי עם נערי רפול. הוא החל ללמד בפנימיית נערים שיעורי "שירטוט בעזרת מחשב" כהכנה לבגרות, ומאז הוא מלמד גם בתיכונים נוספים בתל אביב.

לתחום הקרמיקה הגיע לפני שנה בזכות בת זוגו שקנתה לו שובר מתנה – סדנת קיץ קצרה של לימודי קדרות. "המתנה הפליאה אותי מאוד" הוא אומר. "לא הבנתי איך אני קשור לקדרות, אבל הגעתי לסדנה ומצאתי חיבור גדול לחומר, למגע שלו והוקסמתי". לאחר הסדנה רצה להמשיך ולהעמיק בחומר ונרשם לתוכנית ללימודי תעודה, כאשר הדבר שהכי סקרן אותו היה קורס טכנולוגיה עם אתי גורן. מאז התפתח מאוד בתחום, כבר הספיק לבנות לעצמו פינת עבודה בבית והוא מייצר עבודות יצירתיות ומלאות בקסם.
"כל עיסוקו של בית בנימיני נע סביב הקרמיקה, מסכם איתן, והתחושה שחימר זורם בעורקיהם נראית באופנים רבים. בהרצאות של ימי שישי, בתערוכות שנפתחות במקום ובאומנים  שמגיעים מהארץ ומחו"ל לתת כיתות אמן.
תחושת הביתיות שניתנת לכל מי שנכנס לבית בנימיני היא ייחודית במינה. סטודנטים מורים או אורחים לרגע. החמימות שעוטפת את המקום היא לא בגלל התנורים שעובדים ללא הרף אלא החום האנושי. הספריה העשירה, היא מקום נפלא לכוס תה לפני או אחרי השיעור. לא פעם מצאתי את עצמי יושב אחרי השיעור סחוט בספריה אוסף ידע וכוחות. התחושה שלי שהמקום לא נח על שמריו ודברים שנאמרים מהסטודנטים  לא נופלים על אוזניים ערלות. ושיש שם אנשים שאכפת להם ממך, וגם אם טוב לך כעת, הם מעוניינים שיהיה לך עוד יותר טוב כבר מחר או בעוד חודש או לפחות בשנה הבאה"

איתן בושרי

איתן בושרי

איתן בושרי

איתן בושרי

פורסם תחת מאמרי העשרה / 22 לספטמבר, 2016 / אין תגובות »