המדענים של היום הם הקדרים של פעם | נטע לבבי

כשלמדתי במחלקה לקרמיקה בתל חי, היו לנו שם תנורים עם אופי. תנורים גדולים וותיקים שהשימוש היומיומי בהם לאורך שנים נתן את אותותיו, והרבה מחזורים של סטודנטים מודאגים זכו לראות אותם עוברים טיפול מסור שלאחריו הם חוזרים לתפקד, ולשרוף בנאמנה שנה אחרי שנה את עבודותינו. היו להם שמות (לתנורי החשמל) שעברו מדור לדור - פיצפו. גוליבר. נצר. גלינה. (לצידם היו גם התנור החדש, תנור גז, מלח, אנגמה ותנור ניסיונות)

match-1091636_960_720

התנורים האלה דרשו מאיתנו ללמוד אותם מקרוב. ולהבין את האופי האישי שלהם. כי מה שהיה מוצג בבקר הטמפ' שלהם לא תמיד היה תקף למה שקרה בהם באמת. לאט לאט למדנו להכיר אותם ולהבין איפה בתנור הטמפ' גבוהה יותר ואיפה נמוכה. במי עדיף לשרוף גלזורה ובמי עדיף ביסק. ליד מי צריך לעמוד ולשמור על קצב העלייה שלו ולעשות עליו תורנות לילה כי הוא לא נכבה מעצמו, ואת מי אפשר להפעיל וללכת הביתה לישון בשקט. מה שעזר מאוד להכיר את התנורים היה העובדה שהיינו משתמשים ברוב השריפות בקונוסים. קונוס אחד או שניים על מדף עליון, ואחד או שניים על מדף תחתון. הקונוסים נתנו לנו הרבה מידע על מה שקרה לכלים שלנו בתנור. והיות ותהליך השריפה הקרמי בין כה וכה מלווה תמיד בחוסר וודאות ובהפתעות (טובות ורעות) שניגלות ברגע פתיחת התנור, אמרתי לעצמי, תודה לאל למי שהמציא את הקונוסים. מי שהמציא את הקונוסים הפירומטרים Pyrometric Cones היה טכנולוג קרמיקה גרמני בשם הרמן סיגר, בברלין 1886. הוא המציא מכשיר מדידה פירומטרי מדעי, עשוי מתערובת של חומרים קרמיים ביחסים מדוייקים שמגיבים לטמפ' ספציפית וידועה מראש. הקונוסים של סיגר מודדים את ההשפעה של זמן השריפה וטמפ' השריפה על עבודות הקרמיקה שלנו בתנור. בקרי הטמפ' הדיגיטלים בהחלט עושים עבודה טובה בלמדוד את הטמפ' בחלל התנור, אך הם לא מודדים את החום המצטבר, ואת ההשפעה שלו על האובייקטים הקרמיים שבדרך כלל חמים יותר מהחום ששורר בתנור. כאשר הקונוס מגיע לטמפ' המסויימת המיועדת בשבילו, הוא ניתך והקצה שלו מתחיל להתכופף. הוא יתכופף עוד ועוד אם יעבור את טמפ' ההתכה שלו עד שהוא ימס כליל. זו האינדיקציה שלנו לאם הכלים הגיעו לטמפ' הרצויה, ואם קצב העלייה בתנור טוב (בהתאם לזמן שעבר בין התכה של קונוס אחד למשנהו). כשלמדנו בתל חי על המצאת הקונוסים והשימוש בהם, תהיתי לעצמי כיצד מדדו טמפ' שריפה בתקופה שלפני המהפכה התעשייתית. איך ידעו הקדרים המסורתיים מה קורה בתנור העצים שלהם, מתי הגיעו הכלים לטמפ' הסינטור הרצויה ואפשר לכבות את התנור. אחד הדברים המעניינים שגיליתי הוא שניתן ללמוד על טמפ' האש לפי הצבע שלה. והנה בא החלק הפיזיקלי של הפוסט. כאשר אטומים של גז נמצאים בפעילות אינטנסיבית, למשל על ידי חימום או על ידי סגירת מעגל חשמלי, נפלטים מהם פוטונים אשר יוצרים אנרגיה מסויימת. אנרגיה זו עוברת דרך נתיבים מאוד מוגדרים וספציפיים בהתאם לאלמנט שנשרף. החלק המעניין הוא שהפליטה של הפוטונים / אנרגיה הזו מייצרת צבעים מסוימים. לכל אלמנט שנשרף "טביעת אצבע" של אנרגיה מסויימת, עם אורך גל שלה ומכאן גם צבע משלה. כך, מדענים (ויתכן שגם הקדרים המסורתיים של לפני המהפכה התעשייתית) יכולים לזהות אלמנטים שנשרפים על פי צבע הלהבה שהם מייצרים. למשל, לגבי מינרלים ותחמוצות שמוכרים לנו מעולם הגלזורות - נחושת מייצרת להבה כחולה, ליתיום וסטרונתיום מייצרים להבה אדומה, קלציום (סידן) להבה כתומה, נתרן להבה צהובה, ובריום להבה ירוקה. וחזרה לקדרים המסורתיים - אם נדבר על שינוי צבע הלהבה בהתאם לטמפ' האש - ככל שתעלה הטמפ', תהפך הלהבה ללבנה יותר. אם ניקח לדוגמא להבה של נר - הליבה הפנימית של להבת הנר היא כחולה, עם טמפרטורה של מעל 1400 מעלות צלזיוס. זה החלק החם ביותר של הלהבה. הצבע השני הקרוב אליו הוא לבן, (סביב 1300 מעלות ) זה הצבע הנראה בתנורים קרמים ותנורי עצים בשלב הכי חם של התנור - בשיא השריפה. לאחריו יהיה צבע צהוב, כתום (סביב 1100 מעלות), ולבסוף אדום. ככל שנעלה לקצה הלהבה של הנר לכיוון הצבע האדום - הטמפ תהיה נמוכה יותר. החלק האדום הוא סביב 700 מעלות צלזיוס. אותי המידע הזה מרתק. העובדה שהטבע מספר כל כך הרבה מידע למי שיודע לקרוא אותו. והעובדה שיש הבדל כל כך משמעותי בטמפ' ,בסנטימטרים הספורים שלהבת הנר מכילה. בעוד אני קוראת על זה נזכרתי, שבאמת כאשר היינו שורפים שריפת אנגמה בתנור העצים שהיה לנו (ועודנו קיים) בתל חי פעם בשנה בפסח, היינו משתמשים במשקפיים מיוחדות מסננות קרינה בשלב המתקדם יותר של השריפה, שכן הצבע הבוהק שבקע מהתנור כשפתחנו את הפתח הקידמי להכניס עוד עצים היה מלבין לקראת סוף השריפה ועוצמת הסינוור חזקה מאוד. אז אין עשן בלי אש, וכל יום לומדים משהו חדש, ותודה לאל למי שהמציא את הקונוסים, ושוב אני מגיעה למסקנה כמו הרבה פעמים בעבר, שהמדענים של היום הם בהרבה מובנים הקדרים של פעם.

NGS Picture ID:1414958

פורסם תחת כללי / 30 לדצמבר, 2015 / אין תגובות »