ג'ליאן לונדס

ג'ליאן לונדס (1936-2010), נחשבת לאחת מאמניות הקרמיקה הנועזות ביותר בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. יש שיאמרו כי הקולזים הפיוטיים ולעיתים אף מטרידים שלה הקדימו את זמנם (שנות השמונים והתשעים). לונדס הגדירה עצמה כאמנית של חומר. נקודת המוצא לעבודותיה הוא החומר ולא האובייקטים עצמם. האמנית עשתה שימוש במגוון רחב של חומרים, חפצים שמצאה, כולל לבנים, פיברגלס, חוטים, כלי בית, מסמרים, ושברה את הכלל של אחדות החומר והצורה של הקרמיקה.

בשלב מוקדם יותר של הקריירה שלה השתמשה במשטחי חימר חוליות ותבניות לחיצה, מהם בנתה כלים וצורות פיסוליות. נקודת המפנה חלה ב 1970. בתקופה זו החלה בחקירות הנועזות שלה את החומר והתהליך, מאקראיות לצורה פיסולית. עמדתה האוונגארדית הביאה לכך שעבודותיה לא ידועות בציבור ובמשך חייה הציגה מספר קטן של תערוכות יחיד. את ההכרה קיבלה ממספר קרמיקאים, אוצרים ואספנים אשר רכשו את עבודותיה וחשפו את חשיבותה כאמנית.

הספר המלווה לתערוכה הרטרוספקטיבית של האמנית, יצא לאור השנה בעריכתה של אוצרת התערוכה אמנדה פילדינג (Amanda Fielding). זהו הספר המקיף היחיד על עבודותיה של הפסלת האנגליה.

הספר נמצא בספריית בית בנימיני

Gillian Lowndes

פורסם תחת כללי, מאמרי העשרה, ספריה / 11 לספטמבר, 2013 / אין תגובות »